פילוסופיה-כתב הגנה

Wolverchenus

New member
המתמטיקה ענף בפילוסופיה?

אה... אז בגלל זה מלמדים אותה בפקולטה למדעי הרוח... NOT.
 
סליחה טעות שלי...

אבל היא תלויה בין היתר גם בלוגיקה. בכל מקרה כמעט כל תחום קשור בפילוסופיה בצורה זו או אחרת.
 

Wolverchenus

New member
זו היתה אחת הטענות שלי

שמתייגים כל סוג מחשבה שלא מצליחים לקשר לתחום אחר ל"פילוסופיה" ומזה אמור לנבוע שלפילוסופים יהיה יתרון בזה אבל אני בכלל לא בטוח שלפילוסופים יהיה יתרון בלוגיקה מתמטית.
 
...

>שמתייגים כל סוג מחשבה שלא מצליחים לקשר לתחום אחר ל"פילוסופיה"< לא יודע עם זה ככה, אבל זה לא משנה. >ומזה אמור לנבוע שלפילוסופים יהיה יתרון בזה< לא, לא אמור לנבוע מזה כלום.
 
אני מסכים לגבי רוב הדברים שכתבת...

אז אתמקד בדברים שאני לא מסכים לגביהם: סעיף 3 - לגבי הטווח הארוך - אחרי כל הפירות שתיארת בסעיפים הקודמים שהגיעו לבשלות ונשרו מהעץ (אחלה דימוי אגב), לדעתי לא נותרו פירות או ניצנים של פירות על העץ. אתה חושב שכן? יש לך אולי תחזית לנושא פוטנציאלי שמתעסקים בו עכשיו? לגבי ענף של תעשיית הבידור - זו ההצדקה היחידה שאני רואה כיום לא רק לפילוסופים, אלא גם לפרופסורים לספרות, לחלק מהפרופסורים להיסטוריה, ולעוד מספר תחומים באקדמיה... השוק גם ככה פרוץ לכל מני מחזירים בתשובה ורוחניסטים למיניהם. אתיקה כבר אמרנו, ולא הסכמנו...
 
אוקיי

"לדעתי לא נותרו פירות או ניצנים של פירות על העץ. אתה חושב שכן? יש לך אולי תחזית לנושא פוטנציאלי שמתעסקים בו עכשיו? " - מאז שחרב בית-המקדש ניתנה נבואה לשוטים. אם הייתי יודע מה הולך להיות הדברהגדול הבא, הייתי חושב עליו בעצמי ומפרסם , לא? כל העניין הוא שקצת קשה לדעת מאיפה יבוא הדבר המעניין או החשוב הבא. זה, אגב, נכון גם במדע: מי שמתעמק קצת רואה שבהמון מקרים תגלית בתחום שלכאורה הוא לא חשוב, זניח או אפילו תיאורטי לגמרי, פתאום מביא לתוצאים מאד בלתי-צפויים. בניתוחי עלות-תועלת לטווח קצר הדברים האלה לא היו כדאיים מלכתחילה, אבל למזלנו המחקר עדיין אינו מוכוון-פרקטיות ב-100% ורואי-החשבון עדיין לא השתלטו לגמרי על האקדמיה (אם כי הסימנים בהחלט לא מעודדים). אם לדעתך לא נותרו פירות או ניצנים על עץ הפילוסופיה, אל תעסוק בתחום. זכותך המלאה. כרגע עדיין יש אנשים שחושבים שהנושא ראוי ועשוי לשאת פרי. אולי הם טועים ואולי צודקים. נחכה ונראה. לגבי "תעשיית בידור" - יופי, אז מבחינתך אפשר להמשיך? תודה. תן לזה איזו תווית שבא לך. אתיקה אולי לא הסכמנו, אבל לא הבנתי על מה אתה מסתמך בדיעה שלך, או אפילו מה היא. אתה טוען שאין דבר כזה "אתיקה" והכל יחסי וכל אחד מחליט מה שבא לו? אם כן, אז אתה פשוט טועה, ואם לא, אז תסביר מה אתה כן חושב. (אגב, וולברחנוס טוען טענה הפוכה בדיוק: שיש אתיקה טבעית יחידה וש"הביולוגיה תגלה אותה בעתיד". מעניין.)
 
הרהורים בעקבות התשובות, ושאלות נוספות

המבחן לתקפותה של טענה הוא ראיות: התשובה הזו נראית מעגלית. מהן ראיות? הדברים התומכים באמיתות הטענה. אם כך: על מנת לבחון את אמיתות הטענה יש לבחון את הדברים התוממכים באמיתות הטענה. מדוע לפי הגדרה זו הפילוסופים אינם טוענים טענות תקפות? הם הרי משתמשים בראיות לתמוך בטיעוניהם. המבחן לתקפות המוסר-הכרעת הרוב הדמוקרטית: 1. האם כל זוועה שרוב מסוים יכריע, יכשיר אותה מוסרית? אחת הדוגמאות הקלאסיות היא שהיטלר נבחר בבחירות דמוקרטיות. 2. מה מצדיק את עיקרון הכרעת הרוב עצמו? אם תאמר: הכרעת הרוב מוצדקת בשל הכרעת הרוב, אז לפנינו רגרסיה אינסופית. אותה שאלה תישאל לגבי הכרעת הרוב המצדיקה וכך עד לאין סוף. כמו כן, מה הדין המוסרי כאשר הרוב מחליט לבטל את עיקרון הכרעת הרוב? 3. הטענה שרצח/עינוי תינוקות לשם שעשוע הוא פסול משום שאין אחד שתומך בכך. משמעות הדבר, שאילו לא היה קונצנזוס כזה לא היה בסיס לפסול זאת. הדבר לא פסול בשל עצמו, אלא בשל מספר השוללים אותו. לפי הלוגיקה של עולמות אפשריים, יש עולם אפשרי שבו אין קונצנזוס כזה (בקצרה: עולמות אפשריים הם מצבי עניינים השונים ממצבי העניינים בעולמינו אך הם אפשריים. אבל אין עולם אפשרי שיש בו סתירות לוגיות. למשל: יש עולם אפשרי שבו אני שונא פילוסופיה. אבל אין עולם אפשרי שבו אני אפלטון (כלומר שאני לא זהה לעצמי). ובכן: האם בעולם אפשרי שבו לא מתקיים קונצנזוס על עינוי תינוקות, אין להסיק שעינוי כזה אינו מוסרי? יש קונצנזוס רחב מני ים, שלא ייתכן ריבוע עגול. האם הטענה "אין ריבוע עגול" נובעת מהקונצנזוס או מהלוגיקה עצמה? יש להבחין בין עצם קיום הקונצנזוס כתוצאה אמפירית של מצב עניינים, לבין קונצנזוס כ- "תנאי מצדיק". 4. אני מציע נימוק אחר: עינוי תינוקות לשם שעשוע, לא נובע מהקונצנזוס אלא מהעובדה שעינוי משמעותו גרימת סבל. לכן הדבר פסול בשל היותו גורם סבל עצום ללא הצדקה (שעשוע אינו גורם מצדיק כאן). סבל הוא רע, לא משנה כמה תומכים בעיקרון זה או מתנגדים לו. אם הנימוק הזה תקף, ניתן להשתמש בו גם לשם הכרעה בשאלות מוסריות סבוכות יותר. האם האדם הממוצע שלא למד פילוסופיה יכול בקלות להגיע בכוחות עצמו למסקנות הבאות? הכשל הנטורליסטי (היעדר גזירה של ערכים מעובדות), טיעונים בעד ונגד דטרמניזם (סיבתיות ובחירה חופשית, ההשלכות הפילוסופיות של מכניקת הקוונטים), טיעונים באשר להצעות יישוב הבעיה הפסיכו פיסית (דואליזם אינטראקציוני או פררליסטי, מטריאליזם, אידיאליזם) טיעונים בעד ונגד אסכולות מוסריות (קאנט, רולס, התועלתנות) ומטה-אתיות (אמוטיביזם, פרספריקטיביזם, אינטואיציוניזם), תובנות בפילוסופיה של הלשון (אסכולת פרגה לעומת אסכולת ראסל), יישוב פרדוכסים (פרדוכס העורבים, פרדוכס תורת הקבוצות, פרדוכס השקרן), תובנות בעד ונגד אמפיריציזם או רציונאליזם ועוד דוגמאות רבות מספור. שאלה זו היא שאלה אמפירית שניתן לבחון באמצעות ניסוי, שבו בוחנים האם לא-פילוסופים מגיעים לאותם תובנות. אגב, לתובנות ולאסכולות יש ערך גם אם בסופו של דבר דוחים אותן: ניתן להודות בטענה חזקה שלא חשבנו עליה, אך יש טענה חזקה ממנה. כמו כן, גם אסכולה שדוחים בסופו של דבר, ייתכן שיש בה שלבי ביניים של טיעונים מוצלחים המחדשים באשר להבנתינו את מצב הדברים. אם הלא-פילוסוף לא מסוגל להגיע לתובנות אלה (כפי נשאני מעריך) או מצליח אבל המאמץ רב יותר הרי שזהו היתרון של הפילוסוף על הלא-פילוסוף.
 

Wolverchenus

New member
אוקיי, קיבלתי

[אני לא מגיב על הפסקאות של אתיקה כי אני מניח שזה לא ויכוח איתי] וקודם כל תודה שהרחבת את מספר התחומים שאני יכול עכשיו לנקוב בשמם בהקשרים פילוסופיים ועל מיקומם על רצף הטיעון. בכל מקרה, הגענו למצב שבו אתה אומר שצריך לבצע ניסוי כדי לראות למי באמת יש יתרון ולדעתי זה מצב הרבה יותר טוב מאשר היינו בו בהתחלה בה היתה קיימת ההנחה אפריורית שלימודי פילוסופיה הופכים מישהו, למשל, לבעל יכולת דיון יותר מעמיקה בפילוסופיה של האבולוציה מאשר אבולוציוניסט. רציתי לשאול אותך, יש תחומים ואישים נכבדים בפילוסופיה שנחשבים בעיניך, קשה לי לנקוב במילה, אבל שאתה רואה אותם בצורה שלילית? כנפוחים מעצמם, מוטעים מיסודם, מוטעים במתודיקה שלהם למרות היותם מקובלים ונלמדים?
 

Wolverchenus

New member
זו תגובה אליי?

כי אם כן זה קצת מפתיע כי התשובה המקורית שלי עונה מחדש על חלק מהדברים שאמרת ואני בכלל גם לא דיברתי על אתיקה (שאני חושב שיש נכון ולא נכון ושיום אחד באמצעות הביולוגיה ימצאו את זה) אני מכיר מספר פילוסופים (לא עכשווים) ואני הפרכתי רבים מטיעונים כולל קאנט, דקארט וחברים. אני אשמח לקרוא משהו של פילוסופים שלא יהיה באורך הגלות ואני אגיב עליו. משהו מייצג. באשר לקונצזנוס, שוב, זה לא בעיה שאין קונצזוס זו בעיה שלא ניתן להגיע לקונצנזוס כי הטיעונים הם לוגיים אבל הנחות היסוד נובעות יש מאין מכל מיני מקומות שאינם לוגיים ושעליהם אפשר להתווכח אבל לא להגיע לתשובה (ומכאן השאלה, אז למה להתווכח ולבנות תלים על גבי תלים של מסקנות לוגיות?)
 
הפרכת את קאנט? כבווווד.

אתה מפריך טיעונים. אתה טוען שיש אתיקה "טבעית" הנובעת מהביולוגיה. מזל טוב - אתה פילוסוף. כמובן, אתה לא יכול לבסס את הטענות שלך על משהו, ולכן אתה פילוסוף בדיוק מהסוג שאתה מתלונן עליו - פילוסוף גרוע. להיות פילוסוף גרוע זה באמת לא קשה. בשביל להיות פילוסוף טוב אתה בכל-זאת תצטרך לקרוא דברים "ארוכים כאורך הגלות", בדיוק כמו שבשביל להיות מדען צריך לקרוא ספרי-לימוד באותו אורך בערך, שלא לדבר על מאמרים וגראפים וכל החרטא הזה.
 

Wolverchenus

New member
אני לא אומר שזה נכון

אני רק אומר שאני מאמין בזה, HENCE המילה "חושב". כמו שאתה מנסה להצליף בי, "קצת הבנת הנקרא לא תזיק". אגב, וואי אני פילוסוף על ידי זה שהפרכתי טענה קטנטנה! זה באמת נותן הרבה כבוד לפילוסופים.... אם כל אחד הוא פילוסוף ולכן מה ההצדקה שוב פעם למישהו שיהיה במקצוע של פילוסוף? טוב זה לא משנה. עכשיו שאני פילוסוף אני יכול להגיד מה שאני רוצה על "המקצוע שלנו". אני חושב שאני מבסס את הטענות שלי לא רע ואני אשמח שתראה לי איפה לא ביססתי.
 
עוד קצת הבנת הנקרא:

"רבים מטיעוניו של..." הפך פתאום ל"טענה קטנטנה". אוקיי. נחליק לך את זה. "אם כל אחד הוא פילוסוף ולכן מה ההצדקה שוב פעם למישהו שיהיה במקצוע של פילוסוף? טוב זה לא משנה. עכשיו שאני פילוסוף אני יכול להגיד מה שאני רוצה על "המקצוע שלנו"." כתבתי שאתה, כרגע וברמה שאתה מתדיין בה, פילוסוף גרוע. אתה באמת יכול להגיד מה שאתה רוצה. השאלה היא מי יקשיב לזה. לגבי הטענות שלך, אני לא ממש יודע לאילו טענות אתה מתכוון. אם אתה מדבר על "הנחות יסוד לא לוגיות" וכן הלאה, אני יכול להפנות אותך לטקסטים שעוסקים ברציונליזם מול אמפיריציזם, שזו בדיוק השאלה שאתה מעלה. האמפיריציסטים, למשל, מסכימים איתך בגישה הכללית וטוענים שהנחות אסור שתהיינה א-פריורי אלא לנבוע מהתבוננות בטבע. מכאן הדיון ממשיך, כמובן, לשאלות של תפישה, אינדוקציה ואפיסטמולוגיה שאתה לא מעוניין לקרוא עליהן כנראה, וחבל, , אבל חשבתי שתשמח לדעת שהטענות האלה נטענו כבר ושאתה שייך רעיונית לזרם מרכזי ומשפיע בפילוסופיה. וואללה, התקדמנו קצת מאז היוונים הקדמוני והאקסיומות שלהם.
 

Wolverchenus

New member
אני כן מעוניין לקרוא

אני פשוט לא מעוניין שתשלח אותי לקרוא טקסטים של עשרות עמודים. זה יהיה לא יעיל כי יש עשרות עמודים שאני הרבה יותר מעוניין לקרוא ולא מוצא לזה את הזמן. אין דפי הסבר לליימנים? אם אפשר להסביר אבולוציה ללליימנים אפשר להסביר גם פילוסופיה (אלא אם הטרמינולוגיה המדירה פשוט קריטית מדי). באשר לרמת הדיון, אתה הכתרת אותי לפילוסוף פשוט כי חשבתי על משהו אז נראה לי שזה הולם (גם זכורה לי התייחסות לפסיכולוגיה שלי שזה לא היה משהו) אני באמת מתנגד בעיקר לתחומים בפילוסופיה שלא קרובים לרציונליזם, לא לספקטיות, לא להיסטוריה של המדע אלא לספקטרום השני (ואני די בטוח שיש דברים ואני שואל את עצמי למה אף אחד לא מזכיר את הדברים האחרים).
 
תגובה אחרונה שלי בשירשור ../images/Emo10.gif

פשוט כי אני עובר היום ומחר דירה, ואני לא בטוח מתי אני עולה און-ליין שוב. בזריזות (יש הרבה לארוז): - באמת לא "צריך" שפילוסוף יכתוב את עקרונות צה"ל. אני מניח שלמי שהחליט היו את הסיבות שלו להחליט שדווקא פילוסוף יעשה זאת. אבל כדאי להזכיר שעקרונות כתובים זה עניין אחד, ותו"ל זה עניין אחר, ותורת-הלחימה של צה"ל מושפעת, גם אם אתה ואני כבר לא יכולים להגיד איפה בדיוק כי זה מוטמע קצת עמוק, מפילוסופים צבאיים שחיו וכתבו לפני מאות שנים. - טקסטים: לא מסובך. תכתוב "אמפיריציזם" בויקיפדיה, כמו שאני עשיתי לפני שנה. תמשיך משם. זה לא עשרות עמודים. - אתה עדיין חייב לי הסבר למה השקעה במחקרים אבולוציוניים (שלא נותנים תוצרים בשטח חוץ מסיפוק סקרנות אנושית, שאת זה כבר אמרנו שגם פילוסופיה עושה) והשקעה בפיזיקת חלקיקים (שעולה מיליארדי דולארים - ר' ה-hadron collider ואחרים) ואסטרופיזיקה שצופה לגלקסיות אחרות וכן הלאה ראויות לתיקצוב והתייחסות, ופילוסופיה לא. אם מבחינה תועלתנית עסקינן - כל אלה נמצאים על אותה רמה של יישומיות. - יאללה ביי.
 

Wolverchenus

New member
בקשר לפסקה האחרונה

פיזיקת חלקיקים זה דבר מאוד שימושי, חקר קרינה וחומר הוא לא שימושי? חכה למוליכי על ואז תראה מה קורה עם נצילות אנרגיה.. אסטרופיזיקה לא שימושית? אז איך היית מספק הסברים להפרעות סולריות שנגרמות מכתמי שמש? איך היית מתעסק עם לווינים? בסופו של דבר - מדע בסיסי יהיה יעיל בשלב זה או אחר (מכון וייצמן למשל עוסק רק במדע בסיסי) בעוד שדיבורים סטייל "אי אפשר לדעת שמשהו נכון כי אי אפשר לדעת שמה שמחוץ לראש שלנו אמיתי" (זה איש קש אבל זה לא דיון בלתי סביר בחלקים של הפילוסופיה) לא יפיקו לעולם כלום חוץ מעוד דיבורים.
 
חברים יקרים - לצערי לא אוכל להמשיך בוויכוח זה

בזמן הקרוב מכיוון שאני טס לתאילנד לשבועיים... כמובן שאין לראות בכך הסכמה שלי עם מה שכתבתם... כתבתם לי תגובות מפורטות ויפות ויש לי מה לענות בחזרה, אבל לא יהיה לי זמן לכך עד הטיסה. כשאחזור, אם הוויכוח עדיין יהיה בעמוד הראשון של הפורום, אני אענה לנקודות הנוספות שהעליתם. ביי בינתיים, ותהנו בארץ...
 
ניסיון להשיב

על מנת לבחון האם הלא-פילוסוף הוא שווה ביכולת הפילוסופית לפילוסוף, צריך בנוסף לבחינת הסקת המסקנות והתובנות, גם להציג ללא-פילוסוף טיעונים שהועלו בעבר וזכו לביקורת או אף הופרכו, ולבחון האם הלא-פילוסוף יצליח לעשות זאת בכלל, ואם כן האם באותה רמת מיומנות ומהירות כמו הפילוסוף. בצד הניסוי האמור, ניתן לבחון כבר עתה: האם טענות מוסריות המועלות ע"י לא-פילוסופים אותם אנו שומעים כל העת, הן במוסר הפוליטי והן במוסר היומיומי, מיישמות לפחות אחת מתורות המוסר המרכזיות. נראה שהתשובה שלילית. דיונים מוסריים-ציבוריים להם אנו חשופים, לא מנסים אפילו לנסות ליישם לא את תורת המוסר של קאנט, לא את התועלתנות ולא את מסך הבערות של רולס. יתר על כן, אני משער שאם ננסה בשיחה מאן דהוא, לנסות להסביר לו את אחת מהתורות האלה ודרכה לשכנע אותו במסקנה המוסרית, הוא או לא יבין במה מדובר, או ידחה זאת דחייה אינטואינטיבית. השיח המוסרי והציבורי הרגיל מונע בעיקר מהגורמים הבאים: יישור קו עם הקונצנזוס או לפחות עם דעת הרוב, החינוך של אותו אדם, נטיות אגוצנטריות ואינטרסנטיות ואינטואיציה לא-מבוקרת ע"י חשיבה. כל אלה, יש לדחות משיקולים פילוסופיים, אולם הלא-פילוסוף נוטה להשתמש בהם יותר יחסית לפילוסוף. לגבי שאלתך אלי, אנסח את תשובתי כך: (1) יש אסכולות פילוסופיות שאינני מסכים עמן. (2) מבין אלה שאינני מסכים עמן, יש כאלה שקל יחסית להפריך אותן יותר מהאחרות. גישה פילוסופית אחת שנראית לי (וגם נראתה כך לקאנט וראסל) מופרכת, היא המטפיסיקה של לייבניץ הידועה בשם תורת המונדות. (להבדיל מהלוגיקה של ליבניץ, שתרמה רבות ללוגיקה המודרנית). כמו כן, אינני דוגל באכסיסטנציאליזם ולא בריאליזם אפלטוני (אם כי אם נבצע מודיפיקציה של המטפיסיקה האפלוטונית- תורת האידיאות, לניסוח לא-ריאליסטי שלה, ניתן לראות בה תורה סבירה). אולם, אני משער שגם אם יש הסכמה בין פילוסופים ללא-פילוסופים על גישות מופרכות ההבדל ביניהם יתבטא ב- 1. יחסית לא-פילוסופים יקבלו יותר עמדות מופרכות מאשר פילוסופים. 2. גם כאשר המסקנה שהתורה מופרכת היא זהה, הנימוק מדוע היא מופרכת יהיה מוצלח יותר אצל הפילוסופים. הפילוסוף יתייחס יותר למלוא ההיקף של ההנמקות, וקיים סיכוי רב יותר שהלא-פילוסוף ידחה את התורה דחייה מוצדקת, אך מהנימוקים הלא-נכונים. 3. לא-פילוסופים יפלו יותר למלכודות בטיעון. פילוסופים הם מיומנים יותר לנטרל השפעות אמוציונאליות וכן פילוסופים יחסית מיומנים יותר לבצע אנליזה של הטיעון (לפרק טיעון ליחידות טיעון קטנות יותר על מנת לבודד כל יחידת-טיעון בנפרד ולבחון את עוצמת ההנמקה העצמאית. הלא-פילוסוף ייטה יותר לעשות "סלט" ולערבב בין טיעונים מתחום אחד לטיעונים מתחום אחר). מה בדיוק הפרכת אצל קאנט? קאנט אמר כל כך הרבה דברים בתחומי פילוסופיה שונים להלן רשימה לא ממצה: החלל והזמן כצורות הסתכלות טהורות, איפיון משפטי המתמטיקה סינתטיים-א- פריוריים, הפרכת הטיעון האונטולוגי לקיום האל ובכך גילוי הרעיון שתכונת ה- "קיום" אינה פרידקאט, ההבחנה בין התופעה (פנומנה) לדבר כשהוא לעצמו (נואמנה), מערך הקטגוריות, תורת הזהות האישית וההבחנה בין אני טרסצדנטאלי ואני קטגוריאלי, תורת המוסר של קאנט ועקרון האוניברסאליזציה וההבחנה בין חובות שלמות לחובות בלתי-שלמות, השיפוט האסתטי כשיפוט ביניים בין אובייקטיבי לסובייקטיבי. בסיבוב הקודם של הפולמוס, הבחנתי שניסת להפריך את אחת ההוכחות של דקארט לקיום האל. לטענתך הטיעון הוא: האל הוא שלמות אינסופית, לכן האדם לא יכול ליצור את האל. לטענתך הטעות היא כי קיום האל הוא הנחה מראש. אבל זה לא הטיעון. הטיעון הוא כדלהלן: (1) מצוי בי רעיון של שלימות אינסופית (לא האל, אלא מושג השלם האין-סופי) (2) תוצאה אינה יכולה להיות שלמה יותר מסיבתה (3) הסיבה שיש בי רעיון של שלמות אין-סופית חייבת להיות נובעת משלמות אין-סופית (4) האל הוא שלמות אינסופית לכן: האל קיים. אני חושב שהטיעון מופרך. אבל אין כאן הנחה מראש שהאל קיים. לדעתי מספר הלא-פילוסופים שיקבלו את הטיעון הזה, יהיה גדול יחסית לפילוסופים. מספר הפילוסופים שיגלו את ההנמקה הנכונה לפירכה של הטיעון, יהיה גדול ממספר הלא-פילוסופים שיגלו זאת. חלק גדול יותר מהלא-פילוסופים שידחה את הטיעון יעשה זאת מהנימוקים הלא-נכונים, או שלא ידע איך לנמק ויסתפק בהסתמכות על אינטואיציה.
 
למעלה