פינה חדשה - DNA [1]

[DAN1EL]

אה. אז למה תהילה מחודשת? הוא תמיד היה פעיל.

בשנים שלפני פראנק היו ביונסה, קאנייה ווסט, ג'ורדין ספארקס, כריס בראון, קלי רולאנד, אסטל, קליס, סי-לו, דרייק, סולאנג'.
בתחום הסול גם לא היה חסר - איימי וויינהאוס, אריקה באדו וכו'.

פראנק אושן הוא מבחינתי חלק מהחבורה הזאת שמשלבת בין אלקטרוניקה לסול, יחד עם The Internet ו-The Weeknd.

וכמובן שמי שאחראי לכל הסינתזה הזאת בין סול לאלקטרוניקה הוא בכלל קאנייה-מאדרפאקינג-ווסט, שפראנק אושן הוא נספח שלו, שלא לומר תגלית שלו.

 

[Music Man XD]

מזמן לא היה אלבום R&B שזכה לקבלת פנים

מהקהל הרחב ומהמבקרים. מזמן לא הייתה הבטחה גדולה כזו, משהו באמת גדול.
ביונסה התרחקה מהז'אנר (אם כי נוטים לשייך אותה אוטומטית אליו, עקב צבע העור), קאנייה ווסט יושב על משבצת קצת שונה, לא?, ג'ורדין ספארקס - להיט וחצי, שום דבר שהרעיד את העולם, כריס בראון - בדיחה מהלכת, קלי רולאנד עשתה דאנס עם דיוויד גטה וכו'. הנוכחות של הז'אנר הזה בשיח, במצעדים, הלכה ופחתה.

ברור שהוא היה פעיל, אבל הוא "נשכח".

 

[Music Man XD]

לקבלת פנים כזו, התכוונתי. לא לקבלת פנים באופן

כללי

 

[DAN1EL]

קאנייה ווסט עשה פראנק אושן לפני פראנק אושן.

הלו, 808?
https://www.youtube.com/watch?v=Co0tTeuUVhU
https://www.youtube.com/watch?v=HZwMX6T5Jhk

ברור שכריס בראון פח, אבל זה לא אומר שהוא לא היה קיים.

ושוב, הסול היה לגמרי בכותרות.
כשלוריין היל נעלמה באה מייסי גריי.
כשמייסי גריי נכחדה באה איימי וויינהאוס (ולפניה ג'וס סטון, בקטנה).
אריקה באדו תמיד הייתה פעילה, כל הזמן הזה, וזכתה לאהבת המבקרים.

וכאילו, מסי-לו התעלמת?

להזכיר לך כמה ענק היה הדבר הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=pc0mxOXbWIU

?

פראנק אושן לא שייך לשום תחייה מחודשת של הסול והארנבי.
הוא שייך לז'אנר חדש, אלקטרו-סול-ר'נ'בי, ששותפים לו אנשים כמו דה אינטרנט ודה וויקנד, וייסד אותו קאנייה ווסט (זה התחיל כבר לפני 808, אבל הגיע לשיאים שם, והמשיך בטוויסטד פנטסי).

 

[DAN1EL]

וכמובן - Coldest Winter

https://www.youtube.com/watch?v=n6rjQ9VVLDI

בלי 808 אין Orange.

 

[DAN1EL]

וכמובן

ג'ון לג'נד.

קיצר - פראנק אושן לא החייה כלום ולא נעליים.

 

[DAN1EL]

ואלישיה קיז

 

[Music Man XD]

את הטיעון של קאנייה אני יכול להבין.

לגבי כריס בראון - דיברו עליו הרבה יותר בהקשר של התפרצויות עצבים מאשר מוזיקה. וכשהוא שחרר מוזיקה, זה לא תמיד היה R&B, וזה כמעט תמיד לא זכה לכל כך הרבה תשומת לב. מישהו מסתכל עליו כאיזה אמן ששווה להתייחס אליו ברצינות? אני לא חושב.

לורין היל עשתה את שלה לפני הרבה זמן. מייסי גריי עדיין פעילה אבל קצת מוזר לי שציינת אותה כי מאז 2004 בערך, אולי אפילו לפני, היא שם שכמעט ולא מדברים עליו. אריקה באדו פועלת ומוערכת, זה נכון, אבל אני לא חושב שזה סותר את הטיעון שלי, שלפיו האלבום של פראנק אושן העיר כמה "שדים רדומים".

סי-לו הצליח עם Fuck U, זה נכון. אבל זה היה מן "חד פעמי" כזה.

אני כן חושב ש-channel ORANGE "העיר" משהו. כמובן, אתה לא חייב להסכים איתי.

 

[DAN1EL]

כריס בראון היה ענק בתקופת אלבום הבכורה שלו

ותמיד היו לו להיטים (לפני הסקנדל עם ריהאנה).

ברור שלוריין היל הייתה מזמן.
גם ארת'ה פראנקלין הייתה מזמן.
ציינתי את לוריין היל כי אתה טוען שהז'אנר זכה מתישהו לתהילה מחודשת, ואני טוען שהרצף הזה תמיד היה, ומעולם לא נפסק.

אם אנחנו מסכימים שהניינטיז היו מלאות בסול ובאר'נ'בי (ע"ע כל השרשור הזה), ושהניינטיז הסתיימו עם האמנית השחורה הכי חשובה של אותו עשור - לוריין היל - אז צריך להסתכל על הרצף שהמשיך מאז.

ואת הרצף המשיכו אמניות ואמנים כמו אריקה באדו, מייסי גריי, ג'יל סקוט, אלישיה קיז, איימי וויינהאוס, ג'ון לג'נד, סי-לו, אסטל, קליס, ביונסה ועוד ועוד ועוד.

מי שהביא רעננות לעולם המוזיקה השחורה הוא לא פראנק אושן, אלא קאנייה ווסט, ששילב באופן גאוני היפ-הופ, סול, אר'נ'בי ואלקטרוניקה.
הוא עשה היתוך בין דאפט פאנק, פיית'לס, סטיבי וונדר - ועדיין בלי לנטוש לגמרי את הראפ/היפ-הופ.

ואז הגיעו ילדים כמו פראנק אושן, דה אינטרנט, דה וויקנד - והמשיכו את דרכו.
שזה חביב ונחמד מאוד מצידם, ולכל אחד מהם גם היו שניים-שלושה שירים טובים מאוד, אבל עדיין:
https://www.youtube.com/watch?v=62mqZV_7ewc

 

[DAN1EL]

שלא לדבר על זה

שעד עכשיו לא הבנתי למה אתה חושב שכל הז'אנר עצמו זכה לתהילה מחודשת רק בגלל שפראנק אושן קיבל קבלת פנים חמה מהמבקרים על אלבום אחד שלו.

 

[Music Man XD]

אני חושב שפראנק, ואולי גם האחרים שציינת

(אם כי הם זכו לקצת פחות תהודה) - עשו יותר מ"להמשיך" את דרכו של קאנייה ווסט.

 

[DAN1EL]

מה הם עשו?

כלומר, מה הם עשו שקאנייה לא עשה לפניהם, ולמה זה הביא לדעתך לתהילה מחודשת של ז'אנר ה-r&b או הסול?

 

[DAN1EL]

ושלא לדבר על זה

שאלבום הסול הכי חשוב של הדור של פראנק אושן הוא בכלל אלבום סול של בריטי לבנבן בשם ג'יימס בלייק, שהתיך סול ודאבסטפ לז'אנר חדש שהוא המציא - "לאבסטפ".

ג'יימס בלייק אוכל לארוחת בוקר את פראנק אושן מכל בחינה אפשרית, והוא גם זכה לכך שימשיכו את דרכו.
בלי ג'יימס בלייק (וג'יימי XX) אין לורד, אין Disclosure, אין AlunaGeorge, אין לאנה דל ריי.

 

[Music Man XD]

יש ביקורת שקראתי על האלבום,

והיא מתארת את מה שאני מתכוון אליו:

http://www.newyorker.com/arts/critics/musical/2012/07/23/120723crmu_music_frerejones?currentPage=all

 

[DAN1EL]

אוקייי, אז חוץ מזה שהביקורת משבחת את פראנק

היא בעצם טוענת את מה שאני טוען:

פראנק הוא המשך של דרייק, והוא חלק מחבורת דה וויקנד, דה אינטרנט (והביקורת מוסיפה גם את How To Dress Well).

הביקורת מתעלמת מקאנייה ווסט, שזה רק לרעתה, כי אם מבקר מוזיקה חושב שפראנק אושן היה יכול להתקיים בלי קאנייה ווסט הוא הזוי.

הביקורת אומרת שפראנק אחראי לטרנד, אבל לא מציבה דוגמאות של אנשים שהמשיכו את דרכו של פראנק, וגם אתה לא נותן כאלה דוגמאות.

אז בעצם עם מה נשארנו כאן?
אלבום שקיבל ביקורות טובות.
יופי.
איפה התחייה של הז'אנר פה? מי קם לתחייה בעקבות פראנק?
מי נולד בעקבותיו? לא ברור.

הוא עצמו צאצא של קאנייה, דרייק, ואולי גם ג'יימס בלייק במובן מסוים.
והוא כמובן צאצא הרבה יותר עתיק של סטיבי וונדר, פרינס, מרווין גיי וכו'.
הוא חלק מרצף של מוזיקה שחורה שמעולם לא נפסק.

דאנס ופופ ואלקטרוניקה ודאבסטפ נהיו ז'אנרים מאוד פופולאריים בשנים האחרונות, ואולי אף "נגסו" בנתח של המוזיקה השחורה במצעדים, זה נכון, אבל כבר מזמן היו אמנים שחורים שהשכילו לשלב בין הז'אנרים הנ"ל לבין המוזיקה השחורה - ופראנק אושן ממש לא היה הראשון לעשות זאת.

 

[Music Man XD]

אני לא טוען שהוא היה הראשון לעשות זאת.

אני טוען את מה שטוען המאמר הזה, זה מה שטענתי מההתחלה.

אני חושב שאנשים מדברים, שומעים וקונים יותר R&B (יש מאמר שמציין שב-2013, בארה"ב, מכירות ירדו באופן כללי, ובאופן יחסי מכירות המשתייכות לז'אנר דווקא עלו - אני לא אומר שהוא הגורם הישיר, אני רק אומר שהוא גורם מניע בתופעה). ואני חושב שהאלבום האחרון של ביונסה, למשל, היה נשמע אחרת בלי channel ORANGE. זו דוגמה להשפעה.

 

[Music Man XD]

וכמובן,

חיפוש בגוגל מוביל לכל מיני אמנים שטוענים שמדברים על ההשפעה שלו עליהם.

 

[DAN1EL]

למשל?

 

[Music Man XD]

מחיפוש מהיר עכשיו - ברנדי, פראמור, ביונסה,

ג'וג'ו, ולמרבה ההפתעה - האחים ג'ונאס.

 

[DAN1EL]

עם ברנדי הוא עבד.

ג'ונאס בראדרס עשו לו קאבר - וזה כמובן החיה בטירוף את המוזיקה השחורה ואת כל ז'אנר האר'נ'בי (לא

).

ג'וג'ו - טוב.