אכן חיה מדהימה, פגשתי שניים במדבר
הכביש המערבי לאילת, באיזור בורות לוץ, אבל לדעתי היה מדובר בחתול של 30-40 קילו. גדול ויפהפה, אבל בדיוק בצבעים של קרקל. אולי טעיתי? אבל הוא היה ענק. השניצים השחורים על האוזניים - היה לי חתול חצר שהיו לו שניצים יפים ושחורים, אבל רחוק מהאורך הזה. אולי זה עוד חיישן כמו השפם? ולגבי כל התלונות על לטאות וציפורים מתות כאן בפורום - זה מה יש. אם מגדלים את הצייד המושלם בבית, הוא יביא לכם מדי פעם ציד מתנה. אני אישית מאוד מתפלא כי חתולים לא חיים בלהקות (אולי מלבד אריות), ולא קיים אצלם המושג של זכר אלפא או מנהיג להקה, הם חיות שמתבודדות ולרוב צדות וחיות לבד. כשחתול צד ציפור ומביא לכם מתנה, זה מאוד מעניין ומרגש בעיני. חתול נשאר כי נוח לו או כי הוא מפתח קשר עם הסביבה/בית. חתולים שיוצרים קשר עם אנשים ומכירים להם תודה על טיפול ואוכל הם לא הרוב, זה בהחלט דבר יוצא דופן. היו לי כמה כאלו, והם תמיד חתול גינה שמודה לך שאתה מארח אותו אצלך בטריטוריה, נדיר שזה חתול בית שלא צריך להלחם על הטריטוריה שלו, אלו הופכים לחיות אגואיסטיות, נצלניות ועצלניות למדי. ואם כבר מזכירים את זה - אמרו לי פעם שיש שני דברים שחתולים עושים רק ליד בני אדם ואף פעם לא בטבע - לזקוף זנב ולעשות מיאו. אני לא יודע אם זה אגדה אורבאנית בסגנון "כל דובי הקוטב שמאליים" או שיש בזה מזהו מעניין לחקור. לבסוף על ביות קרקלים - ראיתי את זה בסרטי טבע אצל אנשים שגרים במדבר. החיבור טבעי כמו עם חתול רחוב - חתולים אוהבים ליטופים ואנשים אוהבים ללטף, וקרקלים יודעים להתחנף יופי. יש להניח שחתולי הבית ה"המודרניים" התפתחו מקרקלים ב10000 השנים האחרונות, תקנו אותי אם אני טועה.