פינת ההריונית

פינת ההריונית ../images/Emo40.gif

הריוניות הפורום היקרות, נראה לי נחמד אם תשתפו איך עובר עליכן ההריון עד כה- איך המרגש? איזה שלב של ההריון אתן (אם ידוע שבוע)? האם יש הבדל בין ההריון הזה לקודמיו (אלו שלא תוכננו להיות בבית)? האם בן או בת (או לפחות תחושת בטן)? ועוד כל מה שבא לכן לשתף בו על ההריון
זו גם הזדמנות לכל ההריוניות הסמויות לצאת מהארון, אם מתחשק להן
סופ"ש נעים לכולן!
 

c 2 4

New member
../images/Emo20.gifאני אתחיל...

הריון ראשון, התחלתי היום שבוע 34 והתחלתי להתעניין (ולחקור ולקרוא) על לידות בית ב3 שבועות האחרונים והחלטנו סופית על מיילדת (בעצם הן שתיים) בלידת בית לפני שבוע וקצת. זה התחיל בסלידה (שמקורה לא ידוע) מבתי חולים, מכך שאני חושבת שלידה היא תהליך טבעי ואין צורך להתייחס אליה כהליך רפואי כאשר הכל הולך כשורה ובכך שאני "סובלת" מאובר עצמאות ולפני שבררתי פרטים על לידת בית, הכנתי את עצמי להגעה לביה"ח כאילו אני מגיעה לקרב (אני אתווכח על זירוז,אני ארצה לזוז ולא אתן שירתקו אותי למיטה וכד'). עכשיו אנחנו מתכננים לידת מים בבריכה שאני כבר צריכה להזמין, אבל נכין גם מקום על קרקע יבשה-שיהיה גם כן אפשרות. עברנו לארה"ב בחודש השני שלי אז אין לי סביבי הרבה אנשים מוכרים ובמיוד נשים שילדו או בהריון לדבר איתן (חוץ מאמא במסנג'ר),מה גם שאני הראשונה מהחברות שלי שבהריון אז אני מוצאת שהפורום הזה וגם הריון ןלידה מאוד עוזרים ולמדתי הרבה .
יצאה לי מגילה...
 
שמחה שאנחנו עוזרות

ותרגישי חופשי להעזר בכל דבר
כל הכבוד על ההחלטה היחסית מאוחרת בנוגע ללידת בית- שבוע 31 זה די מתקדם והרבה נשים כבר מקובעות על אופן הלידה.
 
בקצרה על ההריון הזה

אני בשבוע 11, הריון #3. לא יודעת מה יש בבטן - בבית יש שתי בנות. ההריון הזה שונה מאד משני האחרים בעיקר מבחינת ההרגשה האישית שלי לגבי ההריון עצמו (שלדעתי משפיעה על התחושות הפיזיות של בחילות ועייפות) וגם הלידה. כולם אומרים "אם את מרגישה שונה אז זה בן" אבל לדעתי זה לא קשור למין התינוק אלא למקום בו אני נמצאת עכשיו ביחד לפעמים הקודמות בהן הייתי בהריון. אני פשוט יותר חזקה, ויודעת יותר מה אני רוצה והכי חשוב - מה אני לא רוצה. זהו. בינתיים. ושבת שלום
 

swann

New member
גמני פה ../images/Emo39.gif

שבוע 29, הריון שלישי בציפיה לילדה שניה (בחורף שעבר הייתי בהריון שלא התפתח והסתיים בשבוע 9, חודשיים לאחר הגרידה נכנסתי להריון הנוכחי). מרגישה טוב, אבל לא מזיזה את עצמי מספיק או כמו שחשבתי שאולי אזיז את עצמי. צריכה להתמיד ביוגה כדי להגיע ללידה הזאת מוכנה מבחינה פיזית וממשיכה לקרוא ולהתכונן... מבחינת ההרגשה הפיזית, אין הרבה הבדל בין ההריון הזה להריון עם מאיה. מאוד דומה מבחינת התחושות בשליש הראשון (בחילות, עייפות), שליש שני (הרגשה טובה יותר, התחלת תנועות. הפעם הרגשתי תנועות מוקדם יותר וזה הרגיע אותי), ועכשיו שליש שלישי קצת נפלה עלי העייפות מחדש והכל בהילוך טיפה יותר איטי <מתגלגלת>, אבל מרגישה טוב (בל נשכח את הצרבות...). מבחינה נפשית - אחר לחלוטין. הלידה הראשונה היתה בבית חולים עם שלל התערבויות. בסופו של דבר היתה לידה וגינלית בלי חתך והכל היה טוב, אבל מהלך הלידה הוא משהו שרציתי לשנות. לכן הפעם הלכתי למעקב לידה אצל מיילדת ואכן ההריון הרבה יותר רגוע. גם כי עברתי את זה כבר בעבר ואני בטוחה בעצמי, וגם בגלל התכנון של לידת הבית שמרגש אותי מאוד. בהריון הראשון גם הייתי בתחושה שללידה אני הולכת כמו אל הלא נודע. אחרי שקראתי שלל סיפורי לידה מכל מיני סוגים, עדיין הייתי משוכנעת ששומדבר בלידה לא תלוי בי, ואני לא יודעת איך הגוף שלי יולד ואיך אתמודד עם הכאבים. היום אני יודעת שזו היתה טעות והיה הרבה יותר מקום להכנה ואולי הלידה היתה נראית אחרת. והפעם זה יראה אחרת, זה בטוח. הכל הפעם יותר קרוב הביתה, פיזית. הקליניקה של המיילדות 5 דקות נסיעה ממני בעוד הרופא המצוין שהלכתי אליו בהריון הראשון היה יותר מחצי שעה נסיעה. לי זה עושה הבדל גדול. פחות התעסקות בהריון ובבדיקות, ויותר התכוננות ללידה ולהתרחבות המשפחה. הבריכה המתנפחת שהזמנתי ללידה כבר הגיעה
, יש לי רשימת ציוד מהמיילדת שאני צריכה להכין (אבל לוקחת את הזמן), ונראה שזה מתחיל להתקרב. למרות שבאופן עקבי - אמצע פברואר נראה לי עוד מליון שנה... אמנם תחילת שליש שלישי אבל לא מרגישה קרובה ללידה בינתיים.
 

עיגולית

New member
אני בשבוע 24, הריון שני

שבוע שעבר עשיתי את סקירת המערכות המאוחרת, והתרגשתי לראות אותה, גדולה ויפה, הדוקטור אמר שהיא תהיה בערך 3,700 . הפעם נורא התרגשתי, אני לא זוכרת שהתרגשתי בהריון הקודם, אול כי אני מבינה מה יש שם בפנים. ההריון שונה ודומה. אני מרגישה מצויין רוב הזמן, וכך גם היה בהריון הקודם, אבל ההתחלה היתה שונה עם בחילות ועייפות, מה שלא היה בקודם (לפני ארבע שנים), והשונה הוא שיש כל מיני תופעות מבאסות כמו, ברגל ימין, ורידים בולטים באזור הברך מאחורה, ועכשיו גם גיליתי שבאזור המפשעה, מה זה? מה לעשות? וגם יש לי כאב כזה בגב התחתון בצד שמאל, כאב שמקרין לכיוון הרגל, בעיקר בערב אחרי יום זה מתחיל לכאוב, גם הורידים וגם הגב. זה לא היה לפני ארבע שנים, אני מתארת לעצמי שזה בגלל שהזדקנתי בארבע שנים??? חוץ מזה, אני ממש נהנית, התחלתי להנות מאוחר, כי חששתי בהתחלה להאמין לזה, איך הפלא הזה יכול להתרחש בפעם השניה?
 

סטיוויה

New member
לגבי הורידים

מוכר מוכר. אצלי יצאו המון ורידונים חדשים בהריון. חלק נעלמים אחריו.גם במפשעה-תופעה מוכרת מאד.אל תדאגי.אפשר לעסות אותם לכיוון הלב בלבד עם קצת שמן שקדים ושמן אתרי ברוש/גרניום. היחס הוא טיפה שמן אתרי לכף שמן נשא. מצד שני,אל תצפי לניסים. זה פשוט מקל מעט.
 

עיגולית

New member
טנק'ס, אני בהחלט אנסה לעסות

זה די מבאס, אני חייבת להגיד, מה אני צעירה, 34 זה צעיר, לא?! חלק מזה עובר? אני מאוד פעילה בהריון הזה, ילדה בת 4, עבודה, שוחה, יוגה, צ'י קונג, אז כשאני מגיעה לערב אני עייפה, והרגל הורידית שלי כואבת.
 

סטיוויה

New member
אין קשר לגיל

אני בת 31 וכבר יש לי. יש עניין שלתורשה וגם מאמץ מצטבר של הרגליים. מי שמילצרה או עמדה הרבה שעות על הרגליים-זה עלול לקרות לה,בלי קשר לגיל. ההתעמלות שאת עושה רק מפחיתה את זה לדעתי...תארי לעצמך מה היה קורה אילולא...
 

Michal7

New member
טוב...

מרגישה זוועה עם ים בצירונים. מקווה שלא אעבור עוד לילה כמו לילה שעבר עד הלידה. שבוע משוער: 24. והבדל עצום בין הריון זה לקודמו. בהריון הזה הרגשתי חולה נורא כל הטרימסטר הראשון. כמו כן אני הרבה יותר פעילה בו: בהתרוצצות אחרי בני בן השנה, יציאה לטיולים אתו שהוא מאוד אוהב וכו'. אני ממש לא נחה כמו שהגוף שלי מבקש. אני גם לא התחלתי יוגה למרות שאני צריכה. (אין לי זמן!) ומותשת פיזית ונפשית כל הזמן. לצערי אינני מפיקה הנאה מהריון זה מלבד רגעים בודדים ונדירים בהם אני במקרה נחה וחשה את הבייבי שלי זז/ה, בועט/ת וכו'. תחושת בטן: בת. אה ואני גרה בארה"ב ומתכננת לידה אינטימית נוספת: רק אני ובעלי ללא מיילדת, רופאים וכו'. נראה איך ייצא הפעם עם התכנון בהתחשב בהריון המעניין והקשה שעובר עלי.
 

swann

New member
תרגישי טוב ../images/Emo24.gif

ותשתי הרבה. קראתי למטה על חוויותייך בגלל גיסך וזה נשמע מאוד לא נעים. כמה זמן נשאר לו להיות אצלכם? דיברת עם בעלך על זה? נסי להתנתק ולהתרכז בילדון שבחוץ ובהריון שבפנים. ותשתי הרבה.
 

Michal7

New member
אחרי שניג'סתי ללא הפסק בעלי הסכים

לקבוע לו תאריך עזיבה שהיה ה-1 ביולי. הוא אכן עזב (מה שעוד הרתיח אותי זה שלאחר שקיבל את האולטימטום (חודש מראש) בסופהשבוע שהגיע הוא כבר מצא דירה שהתאימה לו מבחינת תקציב ומיקום וחתם על מעבר, לעוד 3 שבועות, למרות שיכול היה להיכנס שבוע לאחר מכן... נצלן עד הסוף! בעלי יודע איך אני מרגישה. אך בגלל שמדובר באחיו הסכמתי להיות צבועה ונחמדה כלפיו, בשביל שלום בית. אגב, ב-4 ביולי הוא בא שוב ליום העצמאות ואם אני לא טועה חטפתי עוד וירוס קיבה מסתורי אותו הלילה (רק אני, כמו תמיד, למרות שכולנו אכלנו אותו הדבר, והם כגברים אכלו יותר מן הסתם).
 
למעלה