פינת ההריונית

[mise]

אני שבוע 23.

הריון לא פשוט עובר עלי. לא רק שאין לי זמן בכלל להתמקד ולהתבונן כמו בראשון, ההריון הזה שובר מיתוסים. בהריון הראשון הרגשתי פלופ בבטן ממש בתחילת חודש שלישי, זו היתה כנראה בועית מים. כשסיפרתי את זה למיילדת היא אמרה לי: "לא יכול להיות, את מדמיינת, לא מרגישים בהריון ראשון כל-כך מוקדם, בהריון שני, כן". אז בהריון הראשון הרגשתי אותה מאוד מוקדם והנה, הריון שני ולא הרגשתי כלום עד לפני שבוע-שבועיים בערך, עד כדי דאגה. הרגשתי שיש לי משהו בבטן, אבל לא תזוזות, לא פרפורי פרפר וכלום. גם עכשיו, התחושות מאוד מאוד שונות. בהריון הקודם הייתי בטטת-על, אני זוכרת שבתחילת חודש חמישי מישהי אמרה לי שהיא מבינה שאני עומדת ללדת. ההריון הזה ירדתי 15 קילו תוך כדי הריון. אין לי שום תחושה אם בן או בת. יש לי בת בבית עוד כמה ימים בת 10 חודשים. מאוד קל לי להתייחס לעובר כאל בת, משום שיש לי בת.

 

[מבשלת בבטן]

אולי התנועות המאוחרות מעידים על

שיליה קדמית ולכן ההבדל. מצד שני, אולי זה שאת אומרת שיש לך פחות זמן להתבונן בהריון גרם לזה שפשוט לא הרגשת את התנועות העדינות של ההתחלה? 15 ק"ג נשמע המון, אלא אם התחלת את ההריון במשקל עודף ואז למיטב הבנתי זה תקין. איך את מרגישה עכשיו- חלשה? אולי עומס לימודים משפיע?

 

[mise]

פשש.

התחלת לחשוב כמו מיילדת מנוסה. כן, זו בהחלט יכולה להיות אופציה, השיליה הקדמית, אבל גם נראה לי שמדובר בדברים גבוהים יותר. המון סטרס, עומס כללי, תקופה לא פשוטה. לא יודעת אם זה נקרא ממש משקל עודף, אבל גם אחרי ה - 15 קילו האלה יש לי הרבה מה לרדת, כך שעל זה אני לא מתלוננת

זו פשוט עוד אינדיקציה למתח שהייתי שרויה בו (ועדיין..) לא מרגישה חלשה, מבחינה פיזית מרגישה בסדר גמור. בלימודים הורדתי הילוך ממילא.

 

[ס ו ל ה]

אמממ... מה אגיד? הריון שלישי,

שבוע 23, הריון אחר מכל מה שהכרתי עד כה.שליש ראשון סיוט מתמשך שלא הבנתי מאיפה נחת עלי? ומשבוע 15- פשוט כייף הנאה,שמחה. הגוף קצת עייף קצת כואב,אבל הנפש מתעוררת. אני מאד מתרגשת מלידת הבית שתי הלידות הקודמות היו הכי התערבותיות שיש. זירוזים מכל הסוגים, פטוצין כיד המלך, כמובן שאפידורל אחרי צירים מטורפים. הפעם מתפללת ויודעת שלא עוד! לוקחת את האחריות על גופי, תינוקי, וחיי! המשפחה לא מעורבת בבחירה שלנו ללדת טיבעי ובבית. חוץ מאימי. (גם ממש טיפה) ניסיתי מעט לגשש אך רמת החרדה שעלתה מסביב הביאה אותי למסקנה שאני לא הולכת לשכנע וללמד אף אחד על לידות בית.פשוט אין אנרגיה ולא רוצה להתרגז!! זהו משמינה ותופחת מקווה להרגע קצת עם חגיגת האוכל.

 

[טלימה]

אנחנו -

שבוע 27 פעם ראשונה... הכל טוב, תודה. עם המיילדת יצרנו קשר בשבוע 12 בערך ומאז אני במעקב של משקל, לחץ-דם, חלבון בשתן וכו' גם במרפאה במושב וגם אצל המיילדת. פעם בחודש בכל מקום. לא ראיתי רופא נשים כבר שנים וזה לא השתנה גם בהריון (תודה לאל

). או שבעצם, כן ראינו אחד - הרופא שעשה לנו את האולטרסאונד. לא רצינו לעשות אולסטרסאונד, אבל אחרי שיחה עם המיילדת וקריאה אינטנסיבית הסתבר לי שיש דברים שאכן ניתן לגלות באולטרסאונד. אז החלטנו על אולטרסאונד אחד. דיברנו עם רופא שהמליצו לנו עליו והוא אמר שבשבוע ה-24 רואים הכי טוב וכבר אפשר לראות את מה שצריך לראות. אז הלכנו (מזל שדיברנו איתו בשבוע ה-23... מסתבר שיותר מאוחר קשה להזיז את התינוק וקשה לראות מה שצריך). האחות פה מאוד רוצה לעשות לי כל מיני בדיקות - אמרתי לה שכל מה שכרוך בלהציק לי היא מוזמנת לעשות. בעיה מסוימת יש לי עם הברזל (11, אבל לפני חודשיים היה על 11.4). אני אוכלת מצוין מבחינת התזונה אבל נראה שיש לי כבר כמה שנים בעיה קלה בספיגת הברזל ולוקח לזה זמן להשתנות. המיילדת אומרת שמתחת ל-10 אין לידת-בית

, אז אני משתדלת לשכנע את עצמי לקחת את התוסף... ומנסה לחשוב על אופציות לחיזוק הספיגה. (אני אסביר שמחקרים הוכיחו שתוספי מזון אינם יעילים ואף עשויים לגרום לנזק, כך מתוך הרצאה של ראש המחלקה לבריאות הציבור בבית-הספר לרפואה בבי"ח הדסה. יש לנו את הרפרנס הרלוונטי בבית, למתעניינות). בספר שקראתי המיועד למיילדות נכתב כי ירידה בברזל (בטווח מסוים ואם המאגרים נותרים גבוהים) היא דווקא טובה מכיוון שאז לא מאבדים הרבה ברזל כשמאבדים דם בלידה. האחות במרפאה ממש לא מסכימה וטוענת שאמנם אחוז הברזל בדם הנותר בגוף נותר בלא שינוי, אך הגוף מפצה עצמו על אבדן הדם בנוזלים ממקורות שונים שאינם מכילים ברזל ולוקח זמן עד שהגוף מסנתז פנימה חזרה עוד ברזל. כלומר נפח הדם עולה מהר חזרה בלי לפצות על אבדן הרכיבים החיוניים בו. כל מפגש שלי עם מישהו שצריך לעמוד מפניו על המשמר ולהביא עדויות והוכחות ומאמרים מסתיים אמנם בניצחון לכוחותינו, אבל מוציא ממני המון חששות וחוליים מאוחר יותר. בהיסטוריה שלי המון בתי-חולים וניתוחים וכנראה שבתחושתי הרגשית אני מראש בעמדת נחיתות כשאני מדברת עם כאלה. זה לא נראה בשיחה עצמה, אבל זה יוצא מאוחר יותר. מזל שלא רק אני עוברת את זה ושאנחנו שניים

 

[mise]

תבשלי לעצמך בסיר ברזל.

ואם את רוצה עוד דרך להעלאת הברזל באופן טבעי לחלוטין, תוכלי לפנות אלי במסר. חוצמזה, אשמח לקבל את הרפרנס המתאים לגבי תוספי המזון.

 

[טלימה]

../images/Emo6.gif

מילא הסיר ברזל (עם זה אין בעיה), אבל לבשל לעצמי? אם אני רוצה משהו אני אומרת, מקסימום הוא אומר - למה לא ביקשת קודם...?

[אני מצרפת למטה את הקישור לאתר שלו, כהסבר....

] רפרנס למחקר בריטי בנוגע ליעילות הטיפול בויטמינים ותוספי מזון: Heart Protection Study of antioxidant vitamin supplementation in 20536 high-risk individuals: a randomised placebo-controlled trial The Lancet - Vol. 360, Issue 9326, 6 July 2002, Pages 23-33

 

[עיגולית]

גם אני אשמח לקבל רעיונות להעלאת

הברזל. מה הכוונה לסיר ברזל?

 

[mise]

אם טלימה תוכל להעביר לך במסר

את מה שכתבתי לה, אשמח. אם זה כבר בלתי אפשרי מסביה כלשהי, פני אלי במסר ואכתוב לך. הכוונה בסיר ברזל לסיר שממש עשוי מברזל. המזון סופג ממנו את הברזל ואת סופגת את הברזל מהמזון שבושל בסיר. (האוכל גם יוצא טעים יותר).

 

[עיגולית]

קיבלתי, נשמע מעניין, ואני בהחלט

מתכוונת לנסות, יש לי עכשיו 10.6, ואני לוקחת את הכדורי הברזל של אלטמן, עשיתי גם בדיקת מאגרי feritin, וגם שם אני בקצת חוסר, צריך להיות מינימום 20 ואני ב - 19.6. אני רוצה יותר גבוה, למרות שאני מרגישה טוב (טפו טפו טפו) בכל אופן אם זה יעבוד, את הופכת להית הגורו שלי לענייני .... תודה

 

[mise]

טוב, לא גורו..

אבל זה בהחלט עובד. נסי וספרי על התוצאות. אבל בדיוק לפי ההוראות

 

[אור מגיע]

המלצה לגבי תוסף ברזל

תקני בחנות טבע מולסה מתוקה, היא נספגת די בקלות והתוצאות מדהימות. אמנם אני לא הצלחתי להעלות את הברזל שלי בצורה ממש משמעותית, אבל עוד היד נטויה ואני לא מתייאשת. בכל אופן המולסה היא קלה לאכילה כי זה כמו דבש שאת שמה על הלחם עם חמאה, או בתור ממתיק לתה או קפה ושמעתי שאפילו לעוגה אפשר להכניס את זה. זה ממש טעים, אז כדאי לך גם לנסות. מספיק 3 כפיות ליום ואת יכולה גם הרבה יותר.

 

[mise]

נכון. מולסה עשירה בברזל.

רק לשם הדגמה, ערכי הברזל במולסה הם 10, ממש כמו בשומשום, או תאנים. אלה ערכים גבוהים מאוד. מולסה גם מאוד מאוד טעימה.

 

[mise]

אגב, מולסה -

רק מתוצרת MORGA. המולסה הכי טבעית שמוכרת בשוק ולא מגופרתת, החברה עצמה מאוד אמינה וותיקה.

 

[טלימה]

המממ....

כמו שכתבתי - זו כנראה לא בעיה בתזונה, כי אם בספיגה. חוץ מזה שאני מסכימה עם מה ש-mise כתבה לי במסר (אם יותר לי) - רמות הברזל בהריון הן נ-מ-ו-כ-ו-ת. וכמו שכתבתי - לפי מה שקראתי אף ראוי להן להיות נמוכות. כך שאני לא מודאגת, אני פשוט רוצה ללדת בבית, ונראה שאני צריכה לדאוג להישאר מעל ה-10 המוגלובין בשביל זה. זה הכל. אני, אגב, שותה כבר זמן רב כוס לימון כל בוקר עם מולסה. [אגב, mise, לא מורגה - כי היא מזוקקת מידי ועל כן היא בהירה, אני שותה עם מולסה כהה מאוד (גם היא לא מגופרתת וטבעית), עם רמות ברזל גבוהות במיוחד.] אני גם אוכלת פירות יבשים, לא שותה קפאין וכדו' כבר שנים... וכו'... וכו'... ועכשו אני מוצאת את עצמי נזקקת לטריקים, נראה לי שאני אלך על הטריק של mise, שמוצא חן בעיני יותר מאשר תוספי-מזון. למי שרוצה - אעביר את מסריה במסר.

 

[mise]

אז של איזו חברה את משתמשת?

מעניין, אני משתמשת רק של MORGA, ראיתי שיש עוד חברות חדשות, שכתוב שהן לא מגופרתות, אבל לא העמקתי חקור בהן (צריך להתקשר ולעשות מחקרים) היות שעד עכשיו הייתי שבעת רצון ממורגה (כלומר, אני עדיין שבעת רצון, אבל מה שאת אומרת נשמע מעניין, על זיקוק היתר). יש הבדל בטעם?

 

[טלימה]

מולסה

אני בד"כ הולכת על הכי כהה שאני מוצאת (אחרי שמסננים את המגופרתות) ואם אפשר - בודקת גם כמה ברזל יש שם. עכשו אני משתמשת ב-Grandma's עם המכסה הירוק. והטעם... בגדול, מכיוון שמולסה זה תוצר לוואי של ייצור סוכר, אז היא מתוקה בבסיסה. אבל ככל שהיא פחות מזוקקת אז יש לה גם טעם אחר. זה בסדר בעיני בלימון של הבוקר, אבל אני לא הייתי אוכלת את זה על לחם... מפעלי סוכר באוסטרליה מוכרים את המולסה שלהם לשימוש כ-אספלט לכבישים... מזקקים החוצה את כל מה שרע בסוכר כדי למכור בתור אוכל ואת הויטמינים והמינרלים שמים בכביש... לפחות עושים עם זה משהו, לא?

 

[mise]

תשמעי, זה לא נשמע משהו.

נשמע כמו הפשקוויל הזה שעובר מיד ליד בדוא"ל על קוקה-קולה. מכירה? זה שהנהגים מנקים איתו את חלקי המנוע או משהו כזה. עד כמה שידוע לי (כך היה לפחות לפני כמה שנים), במולסה של מורגה יש גם סלק אדום. אני צריכה לבדוק את זה יותר לעומק, כי כרגע זה לא כתוב על הקופסאות שלהם וזה נורא מוזר.

 

[טלימה]

תודה ../images/Emo140.gif

כמו שכתבתי - זו כנראה לא בעיה בתזונה, כי אם בספיגה. חוץ מזה שאני מסכימה עם מה ש-mise כתבה לי במסר (אם יותר לי) - רמות הברזל בהריון הן נ-מ-ו-כ-ו-ת. וכמו שכתבתי - לפי מה שקראתי אף ראוי להן להיות נמוכות. כך שאני לא מודאגת, אני פשוט רוצה ללדת בבית, ונראה שאני צריכה לדאוג להישאר מעל ה-10 המוגלובין בשביל זה. זה הכל. אני, אגב, שותה כבר זמן רב כוס לימון כל בוקר עם מולסה. [אגב, mise, לא מורגה - כי היא מזוקקת מידי ועל כן היא בהירה, אני שותה עם מולסה כהה מאוד (גם היא לא מגופרתת וטבעית), עם רמות ברזל גבוהות במיוחד.] אני גם אוכלת פירות יבשים, לא שותה קפאין וכדו' כבר שנים... וכו'... וכו'... ועכשו אני מוצאת את עצמי נזקקת לטריקים, נראה לי שאני אלך על הטריק של mise, שמוצא חן בעיני יותר מאשר תוספי-מזון. למי שרוצה - אעביר את מסריה במסר.

 

[גם למבי]

גם אני בשבוע 24

הריון שני לאחר 3 שנים. הריון ראשון היה נתוח קיסרי בגלל מצג עכוז ואולי אם הייתי במקום בו אני נמצאת היום, הייתי מנסה ללדת עכוז - הוא היה קטן - 2.880 חווית הנתוח היתה רעה ואני ממש לא רוצה לעבור אותה שוב. מתכננת לידת בית עם מיילדת (היחידה שהסכימה). בסקירה המאוחרת בשבוע שעבר ראינו שהעובר במצג עכוז. למרות שבשלב זה, זה חסר משמעות, נלחצתי מהעניין. לא בא לי לשמוע אפילו את המילה עכוז. עושה יוגה, הליכות כושר ומקווה שהעובר יעשה לשנינו ג'סטה - ויתהפך! קוראת הרבה ומודעת הרבה יותר לתהליך הלידה מאשר בפעם הראשונה. מתרגשת ומצפה לחויית הלידה אך ההריון הזה טס לי ואני מרגישה שאני לא משקיעה בעובר כמו בקודם - לא מקריאה לו ספורים ולא מדברת אליו (חוץ מ"תתהפך"). אז רגשות אשמה מתחילים כבר עכשיו. בהצלחה ולידה טובה לכולנו!