הוא (והתצפיות) הוא הדרך שלנו להכריע כידוע לי
אחרת במה טובה תורת היחסות, מהתאוריה שגורסת כי לא קיים דבר הניתן למדידה על ידי החושים? "לא צריך לבנות תיאוריה על בסיס ניסוי, אלא הפוך- לאשש או להפריך תיאוריה ע"י ניסוי." עם זה אני מסכים, אם כל מה שהיא זה תוצאות הניסוי, היא לא מחדשת כלום. אם כי תוצאות ניסוי חדשות, שסותרות את מה שידענו עד כה, בהחלט יכולות לתת כיוון חדש לדעתי. "(כיוון שהיקום שלנו חייב להיות קונסיסטנטי. אם אתה לא מסכים לכך אז אין בכלל על מה לדבר...)" אני מסכים שהוא חייב להיות "נאמן" לחוקי הלוגיקה, כי אם לא אנחנו לא מסוגלים לתפוש אותו, ואם כך אני לא רואה למה הוא חלק מהיקום. " ולכן להתפתח בעזרת ההגיון." מסכים שצריך לשמור על הלוגיקה לכל אורך התהליך (אם כי לא ברור לי למה התכוונת להיגיון, חוסר בתכונות קלאסיות כמו סיבתיות וויזיואליות לא מהווה להגדרתי פגעיה בהיגיון). "היחסות של אינשטיין היא הדוגמא היפה ביותר לכך- היא לא פותחה על בסיס ניסיוני (למרות הטעות הנפוצה שאינשטיין פיתח את התיאוריה כתגובה לניסוי מייקלסון מורלי. אינשטיין חיפש סימטריה בתיאוריה האלקטרומגנטית של מקסוול, וכך הגיע למסקנות שלו)." כדאי שתערוך את ויקיפדיה בנושא, כי היא שגויה אם כך (אבל עדיף לברר קודם את העניין לעומקו). ובכל אופן, עדיין איינשטין לדעתי התבסס במידה זו או אחרת על ניסיון, בחיפושו סימטריה בתאוריה של מקסוול, שהיא מוצלחת בגלל שהיא אוששה אמפירית (ישנן הרבה מתמטיקות לדעתי שיכולנו לבנות בהתאם ללוגיקה, אבל רובן לא מתארות את היקום שבו אנחנו חיים, אני מתכוון להרחיב על זה בהודעה השניה). מה שאני כותב הוא על בסיס הידע המצומצם שלי וההיגיון הקלוקל
אני אשמח אם תתקן אותי במקרה וטעיתי, אבל תסביר לי בבקשה במה טעיתי אם כך.