אתה צודק שהבסיס לפיתוח משוואות מקסוול
היה מבחינה היסטורית נסיוני (פארדיי ניסח את החוקים הקושרים בין חשמל ומגנטיות ע"י ניסויים), אבל זה לא אומר שאין דרך אחרת להגיע לזה. יכול להיות שהיה לנו מזל פעם אחת (וגם, אני לא בטוח שהתיאוריה החשמלית היא נכונה ולא רק קירוב של התיאוריה האמיתית). אני מסכים שתיאוריה מוצלחת חייבת להיות מאוששת אמפירית- לא לזה אני מתנגד. אני מתנגד לבנייה של תיאוריות ומודלים (במיוחד אם הם מופרכים) לפי ניסויים. ולגבי אינשטיין- במאמר המקורי שלו הוא כותב את הסיבה לפיתוח היחסות, והוא אפילו מוסיף על ניסוי שניסה למדוד את מהירות תנועת כדוה"א דרך האתר ונכשל בתור תמריץ. מאוחר יותר, בספרו על היחסות הוא יכתוב שלא היה לא ידע על ניסוי מייקלסון מורלי בבואו לפתח את התיאוריה (למרות שבמקרה זה זה דוקא כן הגיוני להשתמש בניסוי, כי זה מפריך רעיון מורכב אודות האתר וכופה אותנו לחשיבה חדשה- זה מבחינתי ניסוי מוצלח).
היה מבחינה היסטורית נסיוני (פארדיי ניסח את החוקים הקושרים בין חשמל ומגנטיות ע"י ניסויים), אבל זה לא אומר שאין דרך אחרת להגיע לזה. יכול להיות שהיה לנו מזל פעם אחת (וגם, אני לא בטוח שהתיאוריה החשמלית היא נכונה ולא רק קירוב של התיאוריה האמיתית). אני מסכים שתיאוריה מוצלחת חייבת להיות מאוששת אמפירית- לא לזה אני מתנגד. אני מתנגד לבנייה של תיאוריות ומודלים (במיוחד אם הם מופרכים) לפי ניסויים. ולגבי אינשטיין- במאמר המקורי שלו הוא כותב את הסיבה לפיתוח היחסות, והוא אפילו מוסיף על ניסוי שניסה למדוד את מהירות תנועת כדוה"א דרך האתר ונכשל בתור תמריץ. מאוחר יותר, בספרו על היחסות הוא יכתוב שלא היה לא ידע על ניסוי מייקלסון מורלי בבואו לפתח את התיאוריה (למרות שבמקרה זה זה דוקא כן הגיוני להשתמש בניסוי, כי זה מפריך רעיון מורכב אודות האתר וכופה אותנו לחשיבה חדשה- זה מבחינתי ניסוי מוצלח).