אני אנסה לנסח את זה ברור ככל האפשר
גרמניה, שנות ה30 האינפלציה גאתה, להמונים לא היה אוכל. היטלר מצא שעיר לעזאזל, היהודים. היטלר עלה לשלטון, ובעיית היהודים נוצרה. בהמשך, בערך ב1944-1945 בגרמניה כבר הורגש ההפסד, לא היה הרבה אוכל וגם ההפצצות לא פסקו. ההמונים לא התחייסו לבעיותיה של גרמניה , הם התייחסו אליהן לזמן מועט ביותר. ראשם היה מופנה לכיוון הבעיה הגדולה, בעיית היהודים. ישראל, 2003, בהרבה מאוד מקומות אתה יכול לשמוע ילדים אומרים "רוסי מסריח" וכו'. הרבה אנשים לא מסמפטים את הרוסים והאתיופים שיהדותם מוטלת בספק. חלק מהאוכלוסייה עצבנית על כך שהרוסים חיים בגטו תרבותי. השכבה הענייה גדלה במימדים מדאיגים, העניים עדיין לא עושים כלום (ואני לא מתכוון לכיכר הגנבים בכיכר המדינה) כנגד כי גם הם (לא כולם) טרודים בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
