פלטיות פה בתור הורים שהילד מעצבן.

[נתנאל 123456]

פלטיות פה בתור הורים שהילד מעצבן.

יש לכם כאלו?, שהם ממש מעצסנים אותך? אז אתם מקללים אותם או הם אותכם? או מעלבים?, אני כבררגיל לזה אבל זה לא ממש נעים, אבא שאני מעצבן אותו אמר" אתה המכה שלי אתה העונש שלי" " מתי כבר תמות ונפטר ממך" או " נעשה מסיבה ביום שתמוות " או " שמן מגעיל תראה איך אתה נראה תרזה כבר" ועוד כל מיני כאלו זה לפי דעתי יותר גרוע מכות ( לא שחסר מקרים כאלו שהיו לי שהייתי ילד שובב ומעצבן בו נגיד מקרים קלאסים כמו ששומעים) אבל אני לעולם לא ספרתי את זה לאף אחד, סבתא שהייתי ילד בן 10 אמרה תלונן תגיד למורה כל הגוף שלך כחולים אז אמרתי ,אבל יקחו אותם לכלא" ולא עשייתי כלום, הם לא הורים רעים פשוט אני ילד נורא מעצבן עושה בלאגן משתולל אם כבר לא בראיה נבנפשה אחרי ששני נבנותיה מתו היא בדכאון ובחרדות, היה קשה לה להתמודד איתי זה הפעם הראשונה שאני מספר את זה...

אז בבקשה בלי כל מיני תגובות רעות עליהם אני ממש אוהב אותם למרות הכל ורוצה שיאהבו גם אותי.

זהו אני אשמח לשמוע אם גם לכם נפלט מילים רעות ואחר כך הצטערתם?

זהו זה מה שיש לי להגיד.

 

[homealone]

אתם חושבים שהסופראגו שלכם חזק מידיי?

אתם חושבים שאתם כ"כ מפחדים מהעונש שזה ממש מוגזם?

 

[נתנאל 123456]

אני לא מפחד מעונשים.

אבל כן זה קצת משפיל, במיוחד שהייתי ילד ולא נתנו לי לראות טלוזיה א שנעלו אותי או דברים כאלו זה לא נעים בכלל, ואני לא רוצה לפועל ככה אם ילדי במידה והיה לי בתקווה גדולה כמובן.

 

[schlomitsmile]

נשמע ממש כואב מה שאתה מספר...

ברור שגם הוריך סוחבים לא מעט כאב בחיים,
וזה, סביר להניח, שחק את יכולת ההכלה שלהם.
נראה לי שאתה דוקא המתנה שלהם-
היכולת שלך לחוש חמלה כלפיהם
ולהכיל את דבריהם ומעשיהם האיומים כלפיך,
מופלאה ממש

&nbsp
לשאלתך- לא הרגשתי מעולם דברים כגון הציטוטים שהבאת
ולכן ממילא לא אמרתי דברים כאלה.
ברור שאנשים שחיים יחד מעצבנים זה את זה מדי פעם,
אז גם ילדיי מעצבנים אותי לפעמים, ואני אותם,
ואני לא מעמידה פנים- הם יודעים מה אני מרגישה

 

[נתנאל 123456]

אני לא הרגשתי ככה לפעמים חשבתי שאני אשם

לא ידעתי שקיים דבר אחר, כי אני באמת לא זוכר שנתנו לי אהבה אולי נתנו אבל אני מנסה לזכור ושום דבר לא עולה לי כרגע, הם לא אנשים רעים זה מה שנסתי לומר יש להם קשים אבא אמנם היה קשוח איתי זה נכון אבל מה לעשות שגם הוא סבל מאבא שלו?, ויותר ממני אפילו זה מקשה ומקשה על הבן אדם, אבל שהוא אחר ניסיון התאבדות שלי ראשון ושני היה איתי בבית חולים כל היום ורחץ אותי וישן איתי .

והיה כל היום הבנת שהוא אוהב אות והרבה פשוט הוא לא יודע להראות י את זה אותו דבר באישפוז כפוי שהוא בא כל יום והיה איתי, וגם אמא לא מעט עזרה ונלחמה בשבלילי וריצות - וכתיבת מכתבים ובכת ונלחמה עד היום, אז אני לא אוהב שמנסים לשפוט אותם כי אתם לא יודעים מה הם עברו שאמא שלי ראתה את אבא ל מנשם את הבת שלה

והיא גוססת ו בידם ואני שמם ואי זה דבר שהיא לעולם לא תשכח, היא לא יכולה להשאר אותו דבר וזה שהייתי ילד בעייתי וגם אלים שזרק זכנים על אחי בגיל 12 ובגל זה רצו לאשפז אותי בכפוי בכבר אז אז גם אני לא תלית שכולו תכלית,"צדיק גדול אני לא" ממש ממש לא אז אני התנהגתי בצורה מסיומת שגרמה לזה לקרות ואולי זה גם הגיע לי אני לא יושע אבל אני לא הייתי מתנהג ככה,

ובגלל זה אני גם מפחד להיות הורה הלחץ+ חוסר הקשבה והנסיון שאני יצלח בשנים המאחרות שלי פגעו בי מאוד, שאבא זרק אותי מהבית בגיל 15 והסבובבתי בליליות לבד אני שנאתי אותו אני כעסתי בהתחה אבל אחר סלחתי והצלחתי להבין שזה לא מכוונה רעה זה מה שהוא מכיר, הוא רצה שאני יצטיין שאני יצלח וגם בכיתה יא אני מאמין אם הוא ידע שהציעו לעשות תואר במתמטיקה הוא היה פעול בצורה דומה בגל זה אני חושב שאמא לא ספרה,אז לכל מי שקורא את התגובה שלי מתחיל לרחם עלי ואומר "איזה הורים חרות התעללו בו" תחשבו על זה כי זה -פוגע בי הרבה.

זה מה שיש לי להגיד.

 

[נתנאל 123456]

זה חלק קטן.

בלי יותר מדי פרטים אבל מה לעשות זה בסופו של דבר הכשיל אותי הדברים "האיומים "שעברתי זה הפך אותי לאדם יותר חזק ואני שמח.

 

[dina199]

מצטערת אבל אין לי שום דבר טוב להגיד עליהם.

האדם היחיד הטוב זו סבתא שלך.

 

[נתנאל 123456]

לא לגמרי נכון.

דינה כי את לא מקיר את הסיפור, אמא של י לוותה אותי לכל הטיפולים והגנה עלי מגיל 0 עד היום.
היא עברה תקופות קשות ואני לא מאישים אותה היא בעצמה ,יש לה "בעיה נפשית" בקשר לאבא גם לו יש בעיה הוא לא מתכוון לפגוע אבל הוא מתעצבן מהר מה אני יעשה וסבתא היא אכן טובה אבל גם ניסת לחנך אותי בחינוך הישן "חינוך רוסי" אז אפשר לעבר גם עליה ביקרות כמו על כולם...

 

[dina199]

מה שבטוח שאתה לא חייב להגן על כולם.

אם הם גורמים לך להרגיש רע, מותר לך להרגיש רע. זה לא עושה אותך אדם רע.

 

[נתנאל 123456]

לא אמרתי שאני לא מרגיש רע

ולא שאני אדם רע, אלה שהמצב הוא יותר מורכב ממה שנראה לך אני לא אוהב לנטור טינה זה עושה לא טוב, שנאה+כעס מתכון למחלות לב ולבעיות נפשיות ככה אני תמיד אומר אני עשיתי הרבה דברים רעים להם, והרבה דברים מאוד נוראים בכללי אז גם קבלתי אני תמיד אומר "מי שלא יודע לבל לא יודע גם לתת", אז סך הכל כשל אותי אני לא היחד שחטף מאבא שלו ואני לא אומר שזה לא רע ואני יפעל ככה אבל זה הדור שלו וככה הוא פעל אני מבין שעכשיו זה לא ככה ויש ירדה בחינוך באלימות אבל מקווה שזה באמת נכון.

 

[dina199]

אתה עדיין מנסה להגן עליהם וזה לא תפקיד שלך.

אף הורה לא אמור להגיד לילד שלו 'הלוואי שלא היית נולד' ו'הלוואי שתמות'. ולא חשוב כמה רע ההורה מרגיש.ההורה הוא היוזם והאחראי שהילד נולד. הילד הרי לא ביקש להיוולד. מה שאבא שלך עושה זה שהוא מעביר את עלייך את האחריות לרגשי שלו . כן , החיים שלו קשים . אבל החיים של כולם קשים. וכן ילדים שנולדים לא עומדים בציפיות הורים (אף פעם) כי ילד זה לא 'צעצוע כבקשתך' או 'התגשמות חלומות של ההורה שהוא בעצמו לא הצליח לעשות'. כנ"ל לגבי אמא שלך . נכון שהיא בדיכאון אבל זו לא אשמתך. דיכאון זו מחלה . אף אחד לא אשם במחלות. ומי שאמור לטפל באמא שלך זה אבא שלך. אי אפשר להפיל עלייך את האיחריות לדכאונות של אמא שלך ולהאשים אותך שבגללך החיים קשים ולכן בגללך הדיכאון. דיכאון זה מצב קיים, צריך לטפל בו ולא לנבור אין סוף למה. כי אפילו אם זה קשור בקשיים לגדל אותך , זו עובדה שהתבררה מזמן . אין צורך ללעוס את זה שוב ושוב כשהכוונה העיקרית לגרום לך רגשי אשמה. אני חוזרת שוב - ההורים שלך הולידו אותך , הם לא יכולים לבוא אליך בטענות שנולדת.
ולגבי סבתא שלך אין לי שום בעיה עם 'חינוך רוסי נוקשה'. החינוך הזה צבר הצלחות די רבות

. היא עדיין נשמעת כאישה מציאותית עם הגיון בריא.

 

[נתנאל 123456]

" תיכנס לנעלים שלו ואז תדבר"

זה משפט שמעתי בשיר של אמינים ( לא ציטוט מקורי אצלו יותר יפה בהרבה אבל בערך זאת הכוונה), אני לא שופט אותם,אני לא מסכים אם הגישה שלהם ומסכים אם הגישה שלך וגם אני אומר את זה אבל מה יעזור?, מי אמר לך שאני לא חרא של בן אדם?, מי אמר לך שלא אמרתי לו שהתעצבנתי דברים יותר גרועים בהרבה?,

נתן דגומה "תמוות מסרטן במוח" "אל תעסק איתי אני ירעל אותך ירצח את כולכם" וגם חשבתי על זה ניסיון להרעיל אותו, או שנתתי מכות ( לא באופן רציני) לאמא שלי כי היא הזמינה לי משטרה אחרי שהתחלתי להתפרע ולסכן את חייהם של האנשים בבית?, אני לא יודע מה הבן של העביר עליך אבל אני העברתי גהנהום על הורי במיוחד שהייתי בן (15) נכון שזה התחיל לפני אבל זה לא משנה את העבודה שאני פגעתי בהם וקשות

לכן אני הייתי רוצה לשמור על פורפציות אני אמנם לא ילד "שמנת" ואולי ילד "מוכה" ותביני למה אני כותב את זה, אבל זה עדיין לא מביא לאף אחד זכות לחשוב שהורים שלי "רעים" והם שונאים אות ואני מבין שאת חושבת ככה אז חבל לי, סבתא המתוקה שלי לא פחות טובה מה מה את חושבת שהיא לא הרביצה לילדים שלה? לדוד שלי? נעלה אותו וגם אותי רצתה בחדר שירותים כל הלילה? או אמרה לי שאם אני יקלקל האיא תיקח מחט ותדקור אותי בשפתיים? והיא עשתה ככה ו וחטפה על הראש -מאמא שלי ומאז היא לא נוגעת בי.

היא אשה טובה היא דואגת לי היא לא מקללת אותי לעולם נכון ואם לא הבנת ( גם אמא לא) הציטוטים הם מפי של אבי, הקרזיונר שבסוף גם חטף מכות ודי חזק שהוא הרגיז אותי את מבינה לאן הדרדרתי? ילד בן 17 נותן מכות לאבא שלו בן 50 שלו וחזק, והדבר הזה לא יוצא לי מהראש אני כל כך מרגיש רע אני מרגיש "מלכולך" ילד ,רע" ילד זבלה פשוט את אולי לא יכולה להבין את זה אבל אני לא מרגיש שהם רעים, או שאני טוב אני לא יפעל כמהום אבל מו שגור אמר וזה חיזק אותי
" לא ופטים אדם לא בשעת כעסו ולא בשעת מכאבו" אני בטוח שאת מכירה את המשפט הזה והוא נכון לגמרי

אולי זה באמת בגלל שאני לא מבין את החומרה שח המעשים אני לא מכיר יחס שונה אולי בגלל זה.

שאני שאלתי את אמי שהייתי יותר קטן "אמא אם היית יכולה הייתי רוצה שאני יברא? שאני לא היה בעל קשים? שאני היה שונה?, היא ענתה "לעולם לא אני אוהבת אותך כמו שאתה" אז אבי לא היה הגיע למצב כזה הזאת אבל הוא גם יגע זה לוקח זמן לעכל את זה שיש לך יד "חריג" מה לעשות


זה מה שיש לי להגיד ובאמת תנסי להות פחות שיפוטית דינה תחשבי גם על הצד שלהם בסיפור אני לא "צדיק גדול" אני אולי נראה לך נחמד, אבל אני הכי מתקרב להגדרה של "פסיכופת" או "בעל אופי רצחני" אל תתני לכתיבה שלי להטעות אותך ופה ואני פתח את הקלפים על השולחן שפתחתי את האשכול זה לא כדאי לפרוק, אלה באמת בתמים לשאל אם יש לכם בתור הורים פליטות פב ולראות איפה אני עומד, אבל זה הדרדר לזה שמאשמיים את הורים שלי שהם הורים רעים והם אכזרים ולא יודע מה לאיפה הגעתם?.....

שהיה לך שבוע טוב וזה מופנה לכולם מה שכתבתי

 

[גור42]

ומאיפה למדת להתנהג ככה, לדעתך? זה בדיוק העניין!

לימדו אותך, על-ידי דוגמא, ש"לפתור" דברים באלימות זה לגיטימי. כמו שכתבת בעצמך, וכתבת נכון: הדברים האלה לא נראו לך כל-כך גרועים, כי זו היתה המציאות היחידה שהכרת.

ובכל זאת, המצפון הפנימי שלך כל הזמן מהבהב וצועק לך שמשהו פה לא בסדר. את אביך אינך מעז לשפוט, אבל את עצמך - דווקא כן. אתה מבין היטב שההתנהגות שבעצם למדת בבית היא התנהגות בעייתית, ולכן אתה מעוניין לשנות אותה. וכמו שאני מכיר אותך והנחישות שלך, אתה גם תצליח בזה.

 

[נתנאל 123456]

הם פועלים ככה אבל לא חושבים ככה.

הם לא רואים בפעילות שלהם אלימות, להפך אלה דרך נכונה לחנוך אבא שלי לא חושב שהואט "אלים" אני יודע שאני אלים ,אני מודה בטעיות שלי ובחסרונות שלי ומנסה להשתנות הוא כבר יותר מדי זמן בעס הזה וגם זה לא מעניין אותו אתה מבין?,לעולם לא יאמנו עליו שהוא אלים הם חושבים שהוא אדם מקסים וטוב לב, הוא לעולם לא יתנהג לזרים כמו שהוא מתנהג אלי ועל אחי כי הוא יודע שהוא יפסד מזה הוא שחקן דו פרצופי,

ועוד מעז לקורא לי כזה בזמן שהוא חוטא באותו חטא זה השילוב של ביטחון עצמאי גבוהה והכחשה וחסר יכולת לראות את המציאות כפי שהיא שזה יוצר בעצם אדם לא מחובר לא רגשית ולא שכלית למה שקורה מתחת לאף שלו, כלומר לא רואה את נקודות התרופה שלו מעין מגולמניה שמתבטא - רק כמעת בקשר איתי ואם אנשים חלשים אחרים

אתה מבין אותי גור?, הוא לעולם לא יעז להמרות את הימילה של סבי כי הוא יודע שהוא יחטוף ויסבול, ואני עשיתי את הבלתי יאמן לא דברתי אם סבא שלי למשך כמה חודשים ( חודשים) כי הוא קרא לי "נבל" כי אבא סיפר לו שהצלתי חתולים מוות( לא בדיוק את האמת אם אתה מבין את כוונתי) בטוח בגינה ( עד הום הם איתי) סבא לא איש רע הוא ערבב אותו,

ואחר כך הוא חטף ובגדול כי פעם ראשונה בחיים אזרתי אומץ ופתחתי אצל סבא את כל הקלפים על השולחן, שפכתי הכל והוא כעס מאוד כעס ורצה גם להחרים אותו ואבא נורא פחד כי סבא הוא זה שבאמת חזק לא הוא, סבא הוא שופט מהטבע שלו.

הוא רואה מקרה ואז נותן פס דין מי צודק במקרה הזה הוא היה לטובתי בסוף אנחנו השלמנו והכל היה טוב, אבל מה שאני מנסה לומר זה בעצם שאני יודע איך לוחץ לו על נקודות רגישות כיום הוא לא יכול יותר "להתעלל" בי ולהישאר ללא שום פגעיה, אז הוא יותר מרוסן לא לגמרי והוא קצת שכח מה קרה לפני שנה וחצי, אבל אם הוא באמת יגזים אני ידע איך לפעול- ואני לא ישתוק אנ לא שופט אותו אני אוהב אותו הוא אולי לא מראה לי אהבה אבל בליבו הוא אוהב אותי ללא מילים וזה בסדר למדתי לקבל את ואין מה לעשות, אבל עד פגעיות והשפו אני כבר לא ,שק חבטות" שלו ולא של אף אחד.

ואכן אני לא היתי מודע שזה אסור, לא ידעתי שזה רע כי נולדתי לזה כמו שאמרתי ילד מוכה תמיד אוהב את הוריו כי הוא לא יודע מזה דבר אחר, גם הדברים הכי נוראים ויש כאלו הוא יסלח להם בגלל זה, ילדים כל כך פגעים כי הם נותנים אהבה ותמימים ואני כבר לא תמים לא נפשית- ולא שכלית ולא רגשית, עברתי ב10 שנים הראשונות עד עכשיו לחיי דברים שאני לא מאחל לאף אחד לעבור ( כולל התעללות מנית והטרדות בית הספר גם מורים היו מערובים)

ועוד הרבה השפלות אבל זה לא היה לרעתי זה כישל אותי אתה מבין?, אני מספיק חזק כיום כדאי להתמודד,אם דברים אז זה לא תמיד רע כי מה לעשות"החיים זה לא שרצינ ו שהינו קטנים", אני רציתי אהבה לא קבלתי את זה לפחות לא הרגשתי שנתנו לי הם טוענים שכן, אבל זה חשוב ,מה אני מרגיש לא גור? ככה אני חושב.

 

[גור42]

תאמין לי, אני מכיר את כל הסיטואציה הזאת מאוד מקרוב

לא בדיוק אותו הדבר, אבל יש מספיק קווי דמיון כדי שאני אדע על מה אתה מדבר. בעיקר הקטע של "הם פועלים ככה, אבל לא חושבים ככה".

ופה בדיוק לב העניין: ילדים לומדים על-ידי התבוננות בסביבה ועל-ידי חיקוי. אם מישהו אומר לילד ש "אסור X" אבל עושה את X בעצמו, אז המסר שהילד מקבל הוא "באופן כללי מותר X, אבל לך אני לא מרשה כי ככה בא לי".

אם הורים של ילד מכים אותו, אז גם אם הם יגידו אלף פעם "אסור להרביץ" אין שום סיכוי שזה ייקלט. ומה שיותר אירוני: אם אבא (אני מדבר באופן כללי ולא על המקרה שלך) לא מכבד את סבא, אז בכך הוא מחנך את הילד שכיבוד הורים זה לא דבר חשוב. מה שנקרא, לירות לעצמך ברגל, אבל מדהים כמה הורים מתנהגים לסבים בזלזול, ואחר-כך מתפלאים למה הילדים שלהם עושים להם בדיוק את אותו הדבר.

 

[נתנאל 123456]

זה נכון.

אתה הבנ+ת אותי בקטע שהם לא נותנים דוגמה ומצפים שאני היה בסדר תמיד זה כזה מוכר לי....
במקרה של אבא שלי הוא מפחד מסבא ויש לו סיבה כי מה לעשות, סבא לא פריאר בכלל לא אבל אני
זה משהוא אחר משמע פחדנות ככה אני קורא לזה.

 

[arana1]

ציירת פרופיל מאוד מדוייק של רוב האנשים

אמנם לא ברמה קיצונית כמו אצלך במשפחה אבל רוב האנשים מקיימים את התבנית הזאת ברמה כזאת או אחרת
אחרת הם לא היו שורדים בחברה

ההזדמנות של האוטיסטים, שבגלל שהם לא נוהגים כך הם נחשבים כישירים מדי וכחסרי מודעות לקונקטקסט החברתי-שפתי, היא ביכולת להבחין בדיוק במה קורה מול האף להתייחס בצורה עמוקה ונוגעת גם לקרובים ולתלויים ולא רק למי שצריך להתחנף אליו
זו הזדמנות ושליחות שיכולה להיות מדהימה ביופיה
שיכול לפצות על כך שהאוטיסטים כל הזמן נעשים בגללה ועל ידי כולם וברשות הסמכות המדעית רפואית פדגוגית

אלה דברים שהם עמוקים וחיוניים מספיק בשביל לשרוד את רשעותה צרת המח וחסרת התבונה של החברה והמשפחה

 

[dina199]

לא יזיק לאנשים לנסות להיכנס

לנעליים שלך. ולא נראה לי שזה קורה.

 

[נתנאל 123456]

נכון.

דינה
מה לעשות זה בעני טבע האדם קודם כל הוא נכנס לנעלים שלו מצפהש שכולם יבנו אותו אבל לא עושה שום מאמץ להבין אחרים מה את חושבת?, ככה לפחות אני מרגיש ואני לרוב כן מנסה להבין אחרים גם-על חשבוני אבל עדיין מחשבים אותי "לאנטיפט" או "לחסר רגשות" ,אז שיחשבו זה כבר מזמן לא מזיז לי והפעמים שכן אני מצטער שזה הזיז לי והתרגשתי מהם...

 

[גור42]

היית אומר, שיש הבדל בין "פליטת פה" לבין הציטוטים שהבאת לכאן

אני משתדל מאוד שלא לשפוט אנשים, ובוודאי לא אנשים בעת צרה, אבל בעיניי להגיד לילד שלך "נעשה מסיבה ביום שתמות" זה משהו שקשה מאוד למצוא לו תירוץ. לא משנה עד כמה הילד שובב ומעצבן, יש משהו בביטויים שהבאת לכאן שמצביע על בעיה רצינית.

ובתשובה לשאלה הכללית שלך:

כן. גם אני לפעמים אומר דברים מתוך כעס שאחר-כך אני מצטער עליהם. אבל שום דבר שהוא עד כדי-כך מבהיל כמו מה שסיפרת כאן.

חוץ מזה, ההסתייגות של "ואחר-כך מצטער עליהם" היא גם נקודה חשובה. הכי גרוע זה כשאנשים אומרים/עושים דברים מחרידים, ואחר-כך מוצאים לעצמם צידוקים ללמה הם בעצם היו בסדר.