פלטיות פה בתור הורים שהילד מעצבן.

[נתנאל 123456]

אני לא חושב שהוא מתכוון(+ סיפור)

וזה היה ממש שהכעסתי אותו שהייתי משתולל בבית וצועק- ומקלל וחוטף קיזה אתה לא יודע מזה שאני חוטף עצבים, פעם אחד ניסיון התאבדות ראשון אחרי שתתי החלתי לדפוק הראש של בקיר ירד לי דם ואז הלכתי למראה ושברתי את הראש שלי עליה נכנס לי הזכוכית לראש ירדתי למטה ונסיתי להתאבד על מכוניות ממש לקפוץ עליהם, ואז באו משטרה ועוד אנשים צוות של מגן דוד אדום(ו8-9 שטורים לא הצליחו להרגיע אותי ולגרום לא לזוז אפילו שני שטורים על יד אחת) הם נתנו לי זריקה במניון גבוהה וזה לא עזר ורבתי מכות שהגעתי לבית חולים עם המאבטחים צוות גדול אפילו מאוד עד שהרגיעו אותי, וכל זה לאור יום אתה מבין את הבושה שזה עשה לאבי ולמשפחה שלי?, והוא לא אמר לי כלום הוא היה איתי ביחד ביום ובליליה רחץ אותי כיסה היה שם בשבילי,

ואני הבנתי שהוא כן אוהב אותי הוא לא רוצה שאני ימוות מה אתה חושב ככה?, והוא לא יעשה מסיבה שאני ימוות הוא גם לא יבכה כי הוא לא יכול, הוא אדם מסכן- הוא רגיש אבל לא יכול להראות את זה הוא כלוע בגוף שלו אני ממש מתרגש יש לי דמעות בעניהם הוא לא אדם רע הוא לא!, קשה לו לראות אותי ככה סובל חולה ואלים ואימרות כמו של דינה פוגעות בי מאוד "שהם לא טובים" מאיפה היא יודעת מה הם?, זה פשוט כואב לי שאומרים ככה על הורים שלי אני אוהב אותם ואני רוצה שהם יאהבו אותי והם בלב כן אוהבים אותי לא? מה הם שונאים אתי? אני הקללה שלהם? מה אני עשיתי? אני לא אשם ככה אני נולדתי..

טוב אני מפסיק פה כי זה גרם להרגשה לא טובה אני מצטער שפרסמת את זה.

 

[homealone]

למה אתה מבטל את עצמך?!

הרגשת כאב גדול כ"כ ומה שמעניין אותך זה מה אחרים אומרים לך לחשוב על זה?!
לא משנה מה אתה מרגיש משנה מה זה עושה לאחרים?! מה אתה לא קיים?!

 

[נתנאל 123456]

לא אתה לא מבין.

לא אכפת לי מה אחרים אומרים לי לחשוב אלה מה שאני מרגיש, פעם אחת שמעתי באיזו הרצאה שילדים שנולדו לזה להזנחה להתעלות- נפשית -פיזית הם בכלל לא היו מודעים שזה בעיה או שה דבר רע גם פגיעה -מינית הם ימשכו לאוהב את הוריהם כל הזמן עד שהם אולי יתבגרו ויבנו שמותר להם לשנוא ולכועס עליהם

אני עדיין נחשב לאותו ילד פגוע גם מהחברה גם מהורים שלא מבין כמה זה רע שהייתי ליד הרגשתי רע לא ידעתי שזה באמת רע ואסור אתה מבין?, אני לא מבטל את עצמי והיום אני בוגר וכל אותם דברים קורים הרבה פחות, אין אלימות פיזית כלפי( כי הוא יחטף או כל מי שיגע בי) וגם לקללות ולאיומים ולהשפלות אני מחזיר ובגדול אני כבר יותר "חוצפן" אז אל תדאג לי ואני מבין שזה מכוונה טובה..

זה הכל לילה טוב.

 

[homealone]

איך אתה מתמודד מול זה שמענישים אותך?

איך אתה מגיב כשאתה יודע שאם תוכיח שכרגיל רק אתה יודע שאת היחיד שצודק: אז העונש הבלתי נמנע יתסכל אותך עוד יותר?
מה אתה עושה כשאתה יודע שכשאחרים מעצבנים אותך זה מקובל, אבל כשאתה עומד על דעתך אז הכלא הוא בלתי נמנע?

 

[נתנאל 123456]

זה מעצבן אותי.

אני מנסה להסביר את עצמי מבחינ רציונלית +רגשית ולהסביר למה זה כזה לא נכון והוגן ושזה לא מצליח אני נתקף התקפי זעם ויכול להיות אלים מאוד ממש אלים וזה מאוד מסתכל כי אותי כי אומר עושה דברים שהם גרועים מאוד.

 

[arana1]

הנסיון להסביר הוא חלק מהבעייה

אנשים נורא אוהבים סיסמאות על סובלנות והקשבה והכלה ונסיונות הידברות ובחלקן יש הרבה טעם אבל מה שאני למדתי שברוב המקרים, ובוודאי בשביל אוטיסט, עצם הנסיונות להסביר יקלעו אותך למצב של התקפי זעם
נכון שאתה מתאר סביבה מאוד קשה אבל סביבה כזאת היא הרבה יותר נפוצה משנדמה לך
לא יודע להגיד במספרים אבל לחלק עצום מהילדים לא יוצא לחוות שום מגע משמעותי עם ההורים, ביחוד עם האבות, שעסוקים בלעשות כסף ולהילחם מהבוקר ועד הערב על המעמד והמקום שלהם בחברה וכשהם חוזרים בערב הבייתה הם כבר כל כך תשושים וכעוסים וגמורים מכל בחינה אפשרית שבוודאי אין בהם שום פנאי לצרכים המרוכבים והעדינים של ילד קטן
ובוודאי לא של ילד אוטיסט
בגלל זה הורים מעדיפים לשלם, ואפילו הרבה, לאנשי המקצוע הכי יקרים, שלא רק שהם לא עוזרים הם רק הורסים, כי זה מה שיש להם, כסף, מה שאין להם זה זמן (שאותו הם מוציאים על להרוויח כסף ולצאת גדולים בעיני אחרים שבכלל לא אכפת להם מהם)

במצב כזה כשאתה בא לדבר ולהסביר ולחשוף את הצרכים שלך אתה כמעט תמיד תיתקל ביחס שיגרום לך להצטער על זה שנולדת
הפתרון הוא לא לנסות להסביר דברים לאדם שברור לך מראש שאין מצב שישמע אותך
זה כמו לדפוק את הראש בקיר ( וזה בדיוק מה שאתה ואוטיסטים אחרים עושים כל הזמן, גם פיזית)
שמור את עצמך למען הסיכוי שיהיה מי שיקשיב לך
רוב הסיכויים שמי שיקשיב לך לא יהיו הוריך
זה מצב קשה ונורא ויש שאומרים שהוא אפילו מאוד לא טבעי אבל בהתחשב במציאות נראה שמשום מה זו ברירת המחדל

הבעייה שילדים שגדלים ללא תשומת לב וללא הקשבה הם גם אלה שהכי מתקשים להתבגר ולהגיע לעצמאות
ההגיון היה אומר שמי שרוצה ילד עצמאי שלא יבלבל לו את המח ויתן לו לחיות ויהיה טוב ויפה ושמח מוטב שיקשיב לו וישחק איתו וישים אליו לב
אבל אין הרבה הגיון בדרך שבה אנשים מתנהגים
99 אחוז זה יצרים ורגשות ודחפים לא מודעים
בתוך זה אתה צריך לשרוד
וזה מה שחלק מהאוטיסטים מנסים לעשות ולכן הם מוכתמים כאנשים שחיים בתוך בועה ומנותקים או כאלה שלא יודעים לבטא את עצמם בצורה נכונה
אוטיסטים יודעים יפה מאוד לבטא את עצמם ובצורה מאוד נכונה ויפה אבל חלקם הגדול מגיע די מהר למסקנה שאין עם מי לדבר
וכמו שהנסיון שלך מורה הם צודקים

אבל לא הכל שחור
כי בניגוד לאנשים נורמטיבים אתה לא מטורף
שזה אומר שעם קצת תשומת לב אתה יכול ללמוד להכיל את עצמך ולגדל את עצמך ולחנך את עצמך וללמוד להבחין עם הזמן עם מי אתה יכול לדבר ועל מה

 

[נתנאל 123456]

אני מרגיש שאתה צודק.

כי תמיד לא משנה מה אני יגד וכמה זה היה רציונלי אנשים "נורמטיבים" א יבנו אותי ויחשסו שאני משוגע אותו דבר מטפלים, יש הרבה דברים שאמרת שהם נכנים אבא לטעמי אדם יותר מדי חורמני אמא פחות ,אכפת לו מכסף ומעמד כמה שיותר להרוויח ( הוא גם בסוף עזב את תחום שהוא הכי אהב אומנות והיה ממש טוב בזה) כי אין לו ולת אולי להתמודד עם מצבים קשים שבהם לא הכ הולך חלק כי הוא לא הצליח להתקבל לימודים ביצו צרפתי וזה הרס אותו אז הוא החליט לעסוק בתחום אחר שהוא לא כזה אוהב בטח א כמו אומנות, הוא תמד מאשים אתי שני יד לא טוב אבל אמרתי לו פעם "אותו דבר סבתא אמרה עליך שהוצאת לה קרנים מהראש" אז למה אתצה אומר לי? אתה חוטא באותו חטא ומראשים אותישאני חוטא? אתה לא נותן דוגמה דברתי איתו איזה 10 דקות על זה ובסוף שום דבר לא יצא
&nbsp
&nbsp
הוא חיי בפנטזיה שהוא תמיד צודק, הוא היכי חכם הכי מכושר הכי גאון וכולם טפשים או שהוא מוכן לכפוף את עצמו בשביל הבוס בעבודה או אנשים חזקים אחרים כמו (סבא של שהוא רועד ממנו) אמרתי לו האם היית אומר אותו דבר לבעלת העסק שאתה עובד אצל בעלה? היא הראה משגעת אותך נכון? מטריפה לך את השכל? ,למה אתה תאפק ולא טומר לי "תמות כבר יזקנה מגעילה ? הוא התחיל לצעוק עי אז אמרת מה קרה? האמת כואבת? כי היא תפטר אותך אז אתה יודע להתנהג בחברה כמו שאתה צריך אבל וציא את העצבים שלך עלי ועל מתן (זה אחי שאותו הוא באמת משפיל ווא לא עונה לו אני למדתי לענות).
&nbsp
עוד דבר וזה הכפיות טבה שלו גם שאני יעשה לו ויעזור ברגע שאני עושה טעות אחת הכל הלך, המשפט המחרובן הזנ" זה כמו פרה שנותנת חלב אבל פעם אחת מתעצבנת ושפוכת הכל" כאלו שאני חייב להיות מושלם, עוד משפט מעצבן תהיה נורמאלי 80 אחוז לא 100, מזה משנה סדיוק ה20 נקדות האלו? הוא אומר כדאי לראות שאתה משתדל ממש מעצבן אותי הוא לא מבין שאני יש לי שונות נרלוגית לא ננס לפרטים האלו אני תמיד היה אוטאיסט, למזלי אמי לא ככה היא לא רוצה לשנות אותי והיא ם עכשיו השתנת ולא מציקה לי יותר ותנהגת עלי יפה חוץ מזה שהיא לא וצה לדבר איתי
&nbsp
&nbsp
אפילו שאני רוצה כי אין לה כוח והיא עסוקה זה משפט הכי שנשמע ממנה, כל היום אם המסרטפון משחקת במשחקים ולא בא לה לשמוע אותי מדבר איתה על תחומי העניין שלי חוץ מזה שהיא שי השתגעה ויש רבים בבית בגלל זה ב נגיד שאבא לא טיפוס נחמד גם עליה וגם להרבה אנשים אם אתם מבינים את כוונתי ולפעמים יש בלאגן....
&nbsp
אני לפעמים אומר וככה אמרה דודה שלי וזה קצת קשה אבל נכון ,יש ורים שלא מגיע להם שהיה להם ילדים" או ,יש הורים שלא מתאים הם וכדאי לא יבאו" או שאמרו עליה ,היא לא יודעת לגדל אותו או לדים" ככה אמרו דודות שלי כבר שהיתי ילד, אני לד שבא אחרי שחותי מתה הראשונה אחרי 5 שנים של טיפולים.
&nbsp
בגל זה סבתא כזאת כעסת היא אומרת "אתם רציתם למאמץ ילד ואתם רוצים שהילד שלכם ימוות? מתנהגים עליו ככה? היא כל כך כועסת.
&nbsp
הוא בסך הכל אדם חולה שלא מודע לזה הוא חולה מאוד לפי דעתי ואני אוהב אותו ומרגיש עליו חמלה גם לאמי אני לא חושב "שיש בן אדם רע אלה אדם שרע לו" זה האדיאלוגיה שלי לפחות כרגע אני לא שופט אנשם מה לעשות לפחות משתדל
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[homealone]

איך אתה מתמודד עם העונש *עצמו*?

איך אתה מגיב לעונש כשרק אתה יודע שאתה צודק?

 

[נתנאל 123456]

אני יענה.

אני כועס אני יכול לפגוע אבל בדרך כלל אני אכל את עצמי בלב או צועק אבל זה קורה כל כך פעמים שאני כבר התרגלתי שאני "תמיד המשוגע והחולה" כמו שאתה אומר ואמרת פעם שתמיד מאשמים אותנו אם המטאפורה שלך...
&nbsp
ככה אני מרגיש שלא אכפת לי מה אני אומר אלה מי אני ואז הם יחלטו אם הקשיב או לא.
זה מבאס נורא.

 

[גור42]

אני יודע מה שזה כש*אני* חוטף עצבים. מניח שזה אותו הדבר.

או לפחות, זה היה אותו הדבר כשהייתי בגילך.

היום המצב הרבה יותר טוב. גם בגלל שעבדתי על עצמי, אבל גם בגלל שעזבתי את הסביבה החולה ששיגעה לכל המעורבים את השכל.

בכל מקרה, ברור לי שהוריך אוהבים אותך ולא טענתי שהם "אנשים רעים". אבל תסכים איתי שהמצב שאתה מתאר הוא לא מצב בריא, נכון? לדעתי יש דברים שהורה לא אמור להגיד לילד שלו בשום מצב, ו"אני אעשה מסיבה כשתמות" זה אחד מהם. וכנ"ל לגבי מכות. תחשוב איזה מטענים מיותרים אתה נושא איתך עכשיו בגלל היחס הזה, ואולי תבין למה אני פוסל את "סגנון" ההורות הזה מכל וכל.

ושוב, אני לא שופט אותם כבני-אדם. זה באמת נראה שאיש מעולם לא לימד אותם על דרכים אחרות להתמודד עם הדברים. אבל אפשר להבין ולהכיל ולגלות אמפתיה לאנשים, ועדיין לפסול באופן נחרץ חלק ממעשיהם.

 

[נתנאל 123456]

אני מסכים.

הם באת לא למדו איך להתמודד עם הקשים שלי ובגלל זה פעולים ככה, וכן זה לא בריא אני יודע עכשיו באמת שאין כמעת מקרים כאלו, וכן יש דברים שאסור לומר אף פעם ניסיתי להסביר את זה לאבא שלי והוא אמר לי שהוא לא מתכוון, אבל אחרי שאומרים לך את זה לא פעמים ולא פעמיים זה כבר חודר..
אני מקווה שהיה טוב ואני לא היה כזה הורה אני ממש מקווה שלא בגלל זה אני גם מפחד להביא ילדים ולהכיר אשה שאני היה כמהו אני לא רוצה להתפרץ ממש לא.
&nbsp
תודה על הבהרה זה עזר לי ותגובה במקור הייתה לדינה שזה שהם "רעים".
&nbsp
לילה טוב

.

 

[נתנאל 123456]

וזה פחות אמא ויותר אבא.

אני יתן דוגמה אבא היה עובד מאוד קשה וכל הילדות לא ראיתי אותו הוא היה עסוק בעבודה שלו היה חוזר 1 בלילה לפעמיים, ותמיד הייתי מחכה שהוא יחזור ורואה אותו נכנס, ותמד חיכיתי ליום שישי-שבת שיש לו חופש, ומה שהכי כאב לי שגם בימים האלו לא היה לו כוח עלינו הוא לא התייחס עלינו הוא בחיים לא שחק איתנו- או דיבר איתי במיוחד שהייתי ילד, זה באמת הרס ותי בתר ילד עם מא זה אחרת היא הייתה איתי כל הזמן היא לא השלמיה את התארים שלה רק בשביל להיות איתנו היא הייתה "אמא במשרה "מלאה", אני זוכר שהינו בים פעם והיא אמרה לו " אם תייחס עליו גם כשהוא יטבע הוא לא יבקש ממך עזרה כי הוא יפחד מהתגובה שלך" זה נכנס לי חזק למוח וזה נכון .

אני לא יכול לפנות עלי בכאבים שלי בדיכאונות שלי הוא ישר יפנה אותי לטיפולים אצל הפסיכלוג הכי טוב אבל לא יקשיב למה שיש לי לומר, זה בעיה ויש עוד הרבה סיפורים אבל אני לא באמת רוצה להיזכר בזה, אבל באופן כללי אני כמו ילד לאמא חד- הורית לפחות עד ותר מבוגר הוא לא היה מערוב בחינוך שלנו בכלום, אמא שלי הכל נפל עליה ממש הכל הוא רק עבד- וראה טלווזיה שחזר הביתה הם רבו הרבה וזה היה קשה לי אבל לא ספרתי את זה, והמוות של אחותי לידי זה מה שבר אותי לגמרי אני כבר לא הייתי אותו ילד ואני לא היה, בקשר להתפרציות זעם שלך אני יכול להבין אותך גם אני כבר לא

מרביץ יותר יום אל צועק -ומקלל-וגם ממש טיפה אבל זה הדרדר לרמה שדקרתי את אחי ואז אישפזו אותי כמו שאתה יודע חוץ מזה ניסתי לפרוץ את הדלת של יחברה של אמא של חבר שלי והיה בלאגן עם המשטרה ורצו לעצור אותי באותו וסוף לא עצרו, לא משנה למה אבל אני מאמין שאתה מבין למה.

גם ספרת י על המשפחה שלי " החברה הטובים" כמו במאפיה האטלקית אני לא באמת יכול להתלונן ולהוציא את זה החוצה, הכל במשפחה הזאת נשאר בדלתים -סגרות ופותרים בעיות במשפחה והפניה שלי לסבא שלי בשר לזה עזרה ,והוא מאוד כעס עליו אבל זה שוב חזר אבל לא באותו תדירות מקווה שזה יעלם לגמרי.

אבל אני לא יכול לחיות בחוץ אני בכלל לא "עצמאי" אני ברמה הזאת של בגרות-נפשית- מנטלית כמו ילד בן9-8 זה לוקח זמן איך אני ישכר דירה? אני לא יכל להתמדד אם דברים כאלו הכל הם עשו לי עד היום ממש הכל.

זה מה שיש לי להגיד.

 

[yuliyuli1]

אין מסגרת שיכולה להתאים?

לא לשכור דירה לבד אבל איזושהי מסגרת מתאימה לאוטיסטים?
נשמע שלכולם בבית שלך מאוד קשה - גם להורים שלך וגם לך, ושלמרות שאתם אוהבים אחד את השני אתם צריכים גם את השקט שלכם.

אפשר לשאול איך אחותך נפטרה?

 

[נתנאל 123456]

כן אפשר שני אחיות(+הסיפור).

אחותי הייתה בת שנה ו4 חודשים שהיא נפטרה היא נפטרה שהיתי בן 9-10 כבר לא זוכר היום הייתה צריכה להיות בת 13-14 אני חושב, היא הרגישה לא טוב היה לה חום של 40 מעלות אז הורים לקחו אותה לבית חולים- הם ביקשו להשיאר אותה שמה שיגחו עליה ( וופלנסון הרבה פאשלות) אבל הורפאים אמרו הכל היה בסדר ושלחו אותה הבייתה אחרי כמה שעות, אז בוקר קנו ואז אני שומע את אמא צעוקת היא "יהיא כוחלה יסמן היא לא נושמת",

אבא רץ ישר התחיל להנשים אותי ואני ואחי מתן ואים אותה מתחילה אתה יודעת להתפרע כזה כי היא לא נשמ אנחנו לא הצאנו הגה שום דבר ישבנו וראינו אותה מתה לו בידים אחר כך באו אבלונוס והיא יושבת על הריצפה אני לא ישכח את ומכוכת לעצמה בעשרות וצעוקת " אל תחו לי את יסמן אסור לכם היא לא מתה"

ממש צורחת ואז היא ממשכיה אתם תחזירו לי אותה נכון? היא לא הלכה לתמיד זה לא יכול להיות נכון?יש לי מדמעות בעניים זה אחד הרגעים הכי קשם שעברתי אם לא הקשה ביותר, הם באו ראו שאין מה לעשות לקחו אותה וזהו מאז לא ראינו את יסמן, אחר כך התחילו טפולים פסכיאיטרים בגלל אלימות מצידי ובגיל 12זה ממש החריף אז רצו לשלוח אותי לאשפוז כפוי למחלקה "לנוער מסוכן" אח שלי אמר למטפלת שלו (הוא לא אצה הרבה זמ למזלו" אני יודע לאמא כואב בלב שאני שמעתי את זה לאחרונה אני בכיתי .

(כי הוא אלא הראה שכואב לו כמ אבא שלא בכה לידנו) זה קשה בגלל זה אני לא שופט אותם הם חוו חוויה נורא קשה את מבינה? היא לאט תשכח את זה לעולם , אנחנו תבענו את הבית חולים בזוף הגנו לפשרה והיו תוכניו על זה בטלזיה אבל אני צטער אני לא רוצה לפרט מטעם של ,צינעת הפרט" לא יחשוף מי הם הורים שלי.. וזהו.

ספרתי את זה...
ובגלל זה אי התחלתי לצייר יותר את מה שאני מרגיש- הם נורא התלהבו אבל זה נראה לי סך הכל שעשוע אני כתבתי מכתב על מה שעברתי בקצרה לקמנלוגית שלי ,היא אמרה לא ראיתי מרים רבים כאלו עצובים כמו שלך אם בכלל" ,ואני מבנה למה אתה כזה אלים או ,פסיכופת"" היא די הבינה אותי וזה עשה לי טוב...

שהיה לך שבוע טב וזה הסיפור.

 

[yuliyuli1]

 

[נתנאל 123456]

תודה אני מבין שאין לך מה לומר וזה בסדר..

 

[arana1]

לאף אחד אין מה לומר, זאת הבעייה

שמול מוות, ובוודאי מותה של ילדה קטנה ואהובה, אין לאף אחד מה לומר, ואתה חווית זאת כילד קטן, הצורך הרגשי הוא אינסופי, וגם האחר, וכל זה מתרחש בעולם שלא ממש תומך בתנאים בנסיונות לעמוד בחוויה כזאת

גם אני חוויתי המון מוות, קשה ואלים ומטורף לחלוטין, בשנים האחרונות, יש שסוברים, שאנשים מסויימים יכולים לצמוח מטראומה, שאין לדברים האיומים האלה רק היבט שלילי, אלא שבתנאים מסויימים אנשים מסויימים יכולים לעמוד בטראומה קשה ולהתפתח ממנה
כמובן שאם תהיה תמיכה והבנה לסוג הכאב והפחד והשבר שאנשים שנגעו במוות חווים יהיה קצת יותר כבוד והקשבה והתחשבות בסוג הפתרונות שהם מחפשים אז יהיה לכולנו קצת יותר קל

 

[נתנאל 123456]

אני - מבין את זה( אבל המעכת אשמה גם)

אין לי באמת תלונות לאף אחד פה,

אבל אני כועס על המערכת במיוחד על הפסיכיאטרית שלי שהיא יענו "מוכרת מאוד" ובעלת שם שדחפה - לי מגיל 10 כדורים אנטי פסיכוטים ורצת לאשפז אותי בגיל 12 במחלקה סגורה, למזלי הורים היו חכמים ולא הסכימו ושכנעו אוה והיא התחשבה כי זה בכלל היה מוטט אותי מקום קצת הקשבה לכאב שלי ולמה אני פועל באלימות, הם בחרו בדרך הקלה את מבין? בגלל זה אני לא סובל אותם ותמיד היה לי לא רק טראומה מוות של אחותי אלה גם מהייחס שלהם, עדין מהדדות לי בראש לפעמים המילים השפלות של פרופ " חשוב".

שבגיל 15 אחרי שראה אות פעם ראשונה וקראה את התיק קבע שאני צריך אשפוז בשערי מנשה "במחלקה הכי סגורה" ולא עשיתי לו כלום ולא דברתי ואמר שזה הפתרון ואין לאנשים כמוני מקום בחברה לפחות עד שאני ישתקם, אני פעם הבאה לא באתי עליו וגם ברחתי באמצע הפגישה והוא בא אחרי וניסה לשכנע אותי לחזור הזבלה הזה, עלק.

"פסכיאטר ראשי של ילדים והנעור" בעיר מגורי היה פשוט זבל, ובהמשך הנוולה דר הנרי שור קרא לי " אל קאידה" ושצריך להכניס אותי לכלא שיקומי, וצריך מקום מיוחד בשביל אנשים אלימים כמוני" ,או שאני חולה מאוד" או סגן המנהל דר מפורסם אמר לאבא שלי " אני לא מאמין שהוא חכם אם הוא כזה אלים" אתה מבין איזה מטומטם הוא?

ועוד בעל שם בארץ מה הקשר בין השניהם? קיצור לא סובל א המערכת המחובנת הזאת הם9 לא בני -אדם באמת רק היו רק שני רופאים שאהבתי והיו איתי במשך תקפה די ארוכה דר גדעון אבידן מנהל מחלק יום שחף בארבאנל ודר נילי קרן שבתחלה היה לי איתה קצר והיא התנצלה בסוף וגם הזבל שור אחרי שלחנו מכתב מעורך דין ".

הוא הבין שאנחנו לא כאלו משפחה כזאתפרארית" חיתיכת פחדן- צבוע לקקן ממש הגעיל אותי אני עומד לעשות הכל מבחינה משפטית כדאי לעמיד אותו לדין בקשר "יחס רופא חולה" הוא מתנה עלינו כמו זבל לכל "החולים". הוא פשוט איש חרא פסיכופת מגעיל באמת הזיהרו ממנו באיזה פורום אבל לא ידעצי אז,אני נאלצתי לסבול אותו כי אני מטופל במחלת מבוגרים בארבאנל איזה יחס הוא מעריף על החולים כמו של "חיות במעבדה" יותר טוב, איש מתנשא משחק אותה אנטלקטאול אבל בלי שום יכולת של יחס של רופא לא מגיע לו התואר הזה!.

זה מה שיש לי להגיד על הנבלות האל ( א כולם אבל מי שטיפל בי כן).

 

[arana1]

אני שונא אותם אפילו יותר ממך

 

[נתנאל 123456]

אני מאמין לך אראנה אבל גם אני שונא אותם!!

אבל יכול להיות שאתה יותא אפילו שאני ממש מתעב אותם ממש.
אבל אנחנו לא בתחרות זה לא העניין אבל כן מבין אותך הם לפעמים כאלו רעים שאפשר למוות!!