פניה למאמצים בארץ שמוכנים להרתם לתיקון חקיקה

[אורחיפורחי]

פניה למאמצים בארץ שמוכנים להרתם לתיקון חקיקה

שלום לכולם,
כמו שאתם בוודאי יודעים, חוק האימוץ קובע כי אימוץ יעשה על ידי בן דתו של המאומץ. האופן שבו החוק פורש יצר אפשרות לאמץ ילדים שאינם יהודים רק בתנאי שיעברו גיור - מה שמאפשר רק להורים אורתודוכסים לאמץ ילדים שאינם יהודים. זו בעיה שהיא בעיקר נחלתם של מי שהם בתור לילדים עם "צרכים מיוחדים", אבל יכולה להפוך להיות בעיה גם של אחרים. חה"כ עדי קול מנסה לקדם תיקון חקיקה בנושא, וכבר התחילה לפעול בנושא. לצורך כך, נדרשת עזרתם של מי שעברו תהליך של גיור אורתודוכסי או ניסו לעבור אותו ונתקלו בקשיים ומוכנים לדבר על כך. אנא פנו אליי במסרים - גם אני בבעיה הזו ומכאן האינטרס שלי בקידום העניין - והרצון שלי לחפש שותפים בתהליך.
תודה!

 

[אורחיפורחי]

תודה רבה למגיבים

ונשמח לעוד!

 

[חייכנית2]

לא לגמרי הבנתי

איזה סעיפים היית רוצה שייכתבו בחוק שיהיה כלבבך?

 

[אורחיפורחי]

בעיני היה צריך לבטל את סעיף 5

אבל זה בטח לא יצליח. סעיף 5 קובע כי אין אימוץ אלא בידי בן דתו של המאומץ. לכל הפחות היה צריך לסייג את זה ולקבוע שאם טובת הילד אומרת אחרת, יאושר האימוץ.
הרי סומכים על מאמצים במליון דברים, רק כשזה מגיע לדת זה נעצר.

 

[אוריתפלד]

החוק גזעני ובעייתי, והנגזרות שלו עוד יותר.

החוק הקובע כי על המאומץ להיות או לההפך לבן דתו של המאמץ הוא חוק גזעני ובעייתי מאד עבור חלק מהמשפחות.
הוא גם לא דמוקרטי בעליל.
הפירוש שלו לגבי מאומצי הארץ, שעל פיו רק משפחה דתית אורתודוקסית יכולה לאמץ ילד לא יהודי הוא הזוי.

אך גם למאמצי חו"ל הוא יוצר בעיות קשות, לפחות בקרב חלק מהמשפחות.

שיא השיאים הוא שהמדינה טוענת שתנאי לאיזרוח מאומצי חו"ל שאומצו על ידי הורים מהמגזר היהודי הוא הגיור.
מזכיר לי חוקי גזע מלפני שנים רבות בארץ אחרת...
בפועל יש במשרד הפנים פקידים שמנסים לאכוף את התקנה ההזוייה והגזענית הזו ולמרבה המזל גם פה ושם כאלו שלא מקפידים.

למה במדינה שבה חיים כמה מליוני אנשים שאינם יהודים כאזרחים לכל דבר, תנאי לאיזרוח הוא גיור?????????????

למה במשפחה שבה אחד ההורים או שניהם יהודים, יש נסיון להכריח אותם לגייר את ילדם? למה הילדה שלי חייבת להיות יהודייה כדי לקבל אזרחות?
ושיא האבסורד שרבות מהמשפחות שרוצות בכל לב לגייר את ילדן - לא יכולות מכיוון שהמערכת מקשה עליהן.
למשל: ברגע שיש ילד אחר במשפחה שאינו הולך לחינוך תורני - אין גיור!
ואם משפחה חילונית רוצה לגייר את ילדיה היא נדרשת לשקר, לרמות, להתחזות ולהתחפש - וליצור מצג שווא של משפחה דתית - על מנת לסיים את ההליך.
מי שאינו מוכן לרמות, כמונו, - ילדו לא יגוייר בגיור האורתודוקסי שהוא היחיד "הרשמי" שמאפשר אחר כך נישואין יהודיים של הילד שגוייר.

מדינת הלכה במירעה.
עצוב ומקומם.

אני מאד בעד לשנות את החוק הגזעני הזה ובטח את פרשנויותיו לגבי מאומצי ישראל וח"ול כאחד.

 

[אורחיפורחי]

לגמרי מסכימה.

זה חצוף בצורה בלתי נתפסת, ומתאפשר רק כי המדינה - ומערך הגיור - בכזו עמדת כוח עלינו. הרי אם הילדים היו ביולוגים לא היו יכולים לכפות זאת. ומה הקשר בין החינוך של הילדים האחרים ומתן אפשרות לאימוץ?
ומה שהכי גרוע זה שיש ילדים שאין להם בית כי דתיים ש"זכאים לאימוץ" לא מעוניינים בהם, אך מי שכן מעוניין בהם (כמונו) לא זכאי לגיור.

 

[עכשיותורי]

תנאי לאיזרוח הוא גיור? בני כבר אזרח. ללא דת

הרישום בפינקס האימוץ הושלם ובני אזרח ללא דת.
במשרד הפנים אמרו לי שם יגוייר ישונה סעיף הדת

 

[אוריתפלד]

היה לך מזל

אנחנו נפלנו על פקידה יותר קפדנית שדרשה אישור גיור על מנת לאזרח.
רק מקץ מאבק גדול בעזרת עורך דין ומעבר לסניף אחר של משרד הפנים הצלחנו לאזרח בסוף.
היה מתיש ומיותר.

 

[עכשיותורי]

ואני אפילו לא ידעתי

לא ידעתי שעלי לדאוג
כשנרשמנו עם הגעתינו זה מה שהסבירה לי האישה הנחמדה במשרד הפנים.
האמת שלא חזרתי אליה עדיין עם הרישום בפינקס האימוצים (ממש לאחרונה)אבל בעמותה אמרו לי שהוא כבר אזרח.
אבדוק שלא שמחתי מהר מדיי

 

[נגה לביא]

לא ידעת, כי אין מה לדאוג

ברגע שהאימוץ מושלם ומאושרר בישראל, הרישום הוא רק פורמלי, והילד אזרח. יש פקידים שמנסים לכפות פרשנות קיצונית ולא הגיונית של החוק, תוך התעלמות מדברים אחרים הכתובים בצורה מפורשת בחוקים הרלוונטיים. במקרים נדירים שכאלו צריך להפעיל כח כדי לכפות על הפקידות את קיום החוק, אבל כאשר אינך נתקלת בפקיד מהסוג הזה, הילד הוא כבר אזרח.

העובדה היא שתושבי חו"ל הבאים לרשום את ילדיהם המאומצים, אך לא מגויירים, כאזרחי ישראל חווים שום קשיים הקשורים לאי-גיור. הם עלולים להתקל בבעיות בירוקרטיות על רקע תרגומים ושינויי הליכים בין שלוש מדינות, ונשאלת השאלה כמה זמן ההורים שוהים בחו"ל כדי לראות האם הם עמדו בדרישות החוק הישראלי, אך גיור אינו מהווה חלק מן האיזרוח. ההליך שהם עוברים נעשה מול משרד הפנים עצמו, ואם היה חשש לאי קיום משהו בחוק האימוץ, שם הבעיות היו מתגלות בבהירות רבה יותר.

 

[יסמין@]

בדיוק. באימוץ חו"ל

אין קשר הכרחי בין תהליכי האיזרוח לבין עניינים של דת. מה גם, שתהליכי הגיור הם ממושכים (התור ארוך וכו') ולכן מתרחשים בדרך כלל אחרי שהילד/ה כבר מזמן אזרח/ית המדינה.

 

[דניאלה111111]

מניסיוני יש מה לדאוג

כפי שמוסבר מטה

 

[liאת1]

אני ידעתי ומאוד חששתי

בכל זאת, סניף משרד הפנים בירושלים...
דחיתי ודחיתי עד שהבאתי את עצמי לגשת לשם
הפקידה חמוצת הפנים טרחה לשאול אותי על גיור פעם אחרת פעם וגם להביעה את דעתה בנושא
לשמחתי הספיק שאמרתי באסרטיביות שגיור אינו קשור לאזרוח + הדף שקיבלתי ממשרד הרווחה
שבו צויין שיש לסיים את האזרוח "אזרח המדינה לכל דבר ועניין"

 

[fannyd]

לא את החוק צריך לשנות אלא השימוש הציני שעושים

בו לטובת מגזר שהשירות רוצה ביקרו. תסכימי שלילד אמורות להיות ההגדרות של הוריו. גיור לצורך אימוץ אמור להיות הליך שונה בתכלית מגיור של בגיר שמסיבות השמורות לו מחליט להתגייר.

 

[אורחיפורחי]

לא מסכימה

כמו שילד יכול להיות שחור כשהוריו לבנים, הוא יכול להיות חסר דת או נוצרי כשהוריו יהודים או חסרי דת. נדמה לי שסומכים על הורים מאמצים בכל כך הרבה דברים, ומאפשרים כל כך הרבה הבדלים בין הורים מאמצים וילדיהם, כשהמפתח הוא טובת הילד, ופה טובת הילד היא ממש משנית. התוצאה היא, כמו שכתבו אחרים פה, שיש ילדים שלא מאומצים כי זכאים לגיור לא מעוניינים בהם, למרות שאחרים שאינם זכאים לגיור היו רוצים בהם; וכן שלזכאים לגיור יש עדיפות מלאכותית בתור.

במקרה האישי שלי, לא ממש משנה איך ילד שחי אצלי יהיה רשום, דת לא תהיה פקטור בחיים שלו, כך שלדרוש ממני לגייר אותו זה ממש בדיחה רעה.

 

[fannyd]

כאן אנחנו חלוקות, אפילו מאד

יש מספיק מטען על גבם של המאומצים וממש מיותר להעמיס אפילו גרם נוסף. ברור שילד גדול שנחשב בר דעת צריך להחליט לאן פניו מועדות. אנחנו מדברים על קטינים שמוגדרים כלא ברי דעת. הנסיון שלי כאמא לבנות גדולות למדי לימד אותי שלילדים חשוב מאד לא להיות שונים במשפחה. כאשר מדובר בטובת הילד שלי אני מתקלפת מעקרונות ומוכנה לעגל פינות וזה מה שהיה מצופה ממני. לזכותם של מי גייר את ילדי יאמר שהם איפשרו לנו להמנע משונות מיותרת. אילו לא הייתי מצליחה לגייר את ילדי הייתי פונה לבית המשפט ומתאימה את ההגדרה שלי להגדרה שלהן.

 

[אורחיפורחי]

מבחינתי המפתח הוא טובת הילד

מבחינתי כדי להתגייר אני צריכה להתחתן מחדש, כי נישאתי בנישואין אזרחיים, זה אומר לשנות את כל אורח החיים בבית, ולדפוק לבת הגדולה שלי את החינוך, כי התנאי הוא שתלך לחינוך דתי. זה לא איזו פינה שאני יכולה לעגל, זה ממש לדפוק לה את העתיד מבחינתי, כי זה הסללה לזרם חינוך שבאיזור מגוריי לא יביא אותה רחוק בכלל, לחנך אותה לערכים שהם הפוכים לחלוטין מערכי הבית. *זו* טובת הילדה שלי שאני דואגת לה. זו לא מלחמה על עקרונות, אלא מלחמה על צורת החיים של המשפחה שלנו.
נכון גם בעיני לעשות כל מאמץ כדי שילדים מאומצים יהיו שייכים ודומים, אבל לא כל שוני אפשר לבטל, והמחיר של זה שהמשפחה שלנו לא יכולה לבטל את השוני בינינו היהודים על הנייר לבינם - הנוצרים שאפילו לפי הנצרות אינם נוצרים כי מעולם לא הוטבלו - הוא שלילדים האלה לא יהיה בית. יש ילדים כאלה, לא אחד ולא שניים, ואין להם *אף* משפחה שרוצה לקחת אותם. זה הגיוני??? בעיני, בכל הכבוד, זה ממש, אבל ממש לא. זה מרתיח, מקומם, לא הוגן ברמות אחרות כלפינו וכלפי הילדים האלה - אבל קודם כל כלפיהם.
הכל באימוץ זה עניין של איזונים. והאיזון לדעתי צריך להיות מוכתב לפי עקרון מרכזי אחד - טובת הילד. דת, גיל, ועוד פרמטרים, הם חשובים, אבל לא צריכים להיות יותר חשובים בשום מקרה מטובת הילד.

 

[fannyd]

תקראי שוב את תגובתי לאורית

ללא כל קשר לאורח חייך את מוגדרת במדינת ישראל כיהודיה. אפילו שנישאת נישואין אזרחיים אם חלילה תחליטי להתגרש יפנו אותך לרבנות. אם המדינה מאפשרת לך לאמץ ילד שאינו יהודי מלידה היא גם חייבת לספק לך אפיק לנורמליות. אגב, דתיים אחדים טענו באוזני שהפתרון הטוב ביותר לסגור את עניין הגיור בחו"ל בהליך קל וקצר כדי לחסוך לאנשי דת בישראל את כאב הראש. אולי באמת עדיף.

 

[חייכנית2]

לדעתי המצב אכן מסובך מאד

כש"יהודי" קשור גם ללאום וגם לדת,וכאשר למפלגות הדתיות יש עדיין מונופול של הכתבה למרות
דפיקת היד על השולחן של יאיר לפיד עם הצהרה ש"לא עוד".
א-----ב-------ל
אני חושבת שאם ההסתכלות הפרטית איננה של שחור ולבן,ואיננה של "ללכת ראש בקיר בפרינציפ",וגם איננה קורבנית [אוף למה מכריחים אותי...]אלא לנסות להשתלב בתוך הגזירות ולהפוך לימון ללימונדה- יש אפשרות להפתעה לטובה.
וזה מה שקרה לנו.
קודם כל הרבה תהליכים שעברתי,שהאחרון שבהם היה ההבנה שאנטישמיות חיה ובועטת ושהיא שעיכבה
את התהליך האחרון במסע האימוץ שלי-הרבה גורמים בחיים שזה היה רק האחרון שבהם הביאו לכך שכשהרב אביאור ביקש [כמו שמבקש מכולם] שהחנוך של בני יהיה במוסד דתי-הסכמתי ללא התנגדות.
במציאות הגענו לבית ספר קטן,מאד פלורליסטי,מאד ערכי,ומאד לא כופה.למקום שבו כל מורה יודעת שאם המנהל מדבר עם ילד או הורה בחדרו עליה לחכות בסבלנות מעבר לפתח הדלת.מקום שבו המנהל מכיר שמות הילדים ושמות הוריהם.שמדבר עם הורים בלי לצטט בכל רגע את כתבי הקודש.שאין חקירה ודרישה לגבי אורחות החיים בבית,מעבר לבית הספר.[ובכללי ידוע שיש שם גם חילונים שמבקשים את החלק הערכי]ומה שבייחוד מרשים אותי- שגם כשהייתי לכל אורך השנים עד כה סרבנית ריטלין לא הופעל שום מסע שיכנוע מאסיבי,וכל מורה בדרכו נרתם לעזור לבן שלי לשאת את נטל הצורך להחזיק מעמד בבית הספר את כל עות הלימוד.כשהמנהל שמע שבני עם גבס-ביקש להסיעו לבית הספר ברכבו יום יום בבוקר.זו פנינת חמד מאין כמותה.
ורק היום שמעתי במסגרת עבודתי מקרוב על דרך שבה מתלבשת מערכת חינוכית[חילונית למהדרין]על ילד והוריו בדרך שמוקיעה אותם.אני מאד חוששת שהשובבני שלי היה גם הוא מועמד להוקעה בבית ספר רגיל.ונבלע בו. ומאבד תחושה של ניראות,שרואים אותו באמת.
עוד משהו-למרות ההבטחה לרב בגיור,"עבודת דוקטוראט" רצינית עשיתי לפני שרשמתי סופית לבית הספר הזה.
פסיכולוגית שמכירה היטב את בית הספר הזה,ושאין לחשוד בה אפילו במיליגרם אחד של דתיות,הדגישה בפני עד כמה חשובה לילדים מאומצים תחושת השייכות,ועד כמה דתיים -כיפה-סרוגה אלופים בחיזוק תחושת שייכות לכאן.
בימי שישי ילדים תלמידי בית הספר המדובר ממאנים ללכת הביתה. הם משחקים בחצר בית הספר עד שעות אחר הצהריים,בכיף.
בלוח השנה שמחולק בבית הספר מדי שנה כתוב "אנו מבקשים שתראו בבית הספר בית שני שלכם".
בקיצור-כשיורדים מעקרונות,כשרואים מה באמת מוצע בסביבה החינוכית,אפשר גם להיות מופתעים מאד לטובה.
וכעת מה שעצוב לי שהלימודים במערכת הממלכתית-דתית היסודית הם רק עד כתה ו.[בבתי הספר הרגילים באיזורנו-עד כתה ח]
לא יודעת עוד מה הלאה. זאת תהיה שבירת ראש רצינית.
בכל שנה יש יוזמה של הורים בבית הספר לשכנע את ראש העיר להפוך את הלימודים שם ללימודים עד ח.
אלא שמקומות ההתחנכות הדתית הבאים מחכים לילדים האיכותיים בוגרי בית הספר,ואין סיכוי שהמשאלה תתממש.
הילד שלי איננו מבולבל מהעולמות.רק אתמול עשה לי "סדר"מה בבית הפרטי שלנו כן ומה-לא.
עד כה אנחנו מרוצים.מאד.

 

[fannyd]

כל כך נוח לשלוף את הסיבה האוניברסלית הזאת

האנטישמיות. אולי יש איזה חלק לעמותה שיתכן והיו לה כמה כשלים? יש לי קרובת משפחה ממוצא מולדבני שהתגיירה למען ילדיה והאמיני שבארץ העבירו אותה עינויי דין קשים לאין ספור. ומה עם הסחר בנשים משם? אין כאן שחור-לבן, הטובים לעומת רעים. דווקא עם פתיחת השערים והנהירה החוצה התברר הקשר שנוצר במשך שנים בין העמים. למולדבנים, אוקראינים,רוסים יש כיום בני משפחה בישראל שהשתלבו בחברה מבלי לוותר על ייחוד. ולגבי המסגרת החינוכית שמצאתם - אשריכם, אבל די נדיר. הבנות שלי מודות לי כיום שלא הכנסתי אותן למסגרות דתיות כי להן זה פשוט לא מתאים ויש להן חברות שעברו את המקומות האלה בגלל שהוריהם החליטו ששם "הערכים" האמיתיים, כך שהן יודעות במה מדובר.