פנלופה, ברוכה המתאשפזת וחג שמח

[נעמי155]

בכוונה השמטתי

את האופציה הזאת,את חושבת שלא ידעתי שכך תחשבי?
אבל איך,אם כל הכיתה במצב סביר/טוב ורק אחד "נרדם",איך זה קשור אלייך?

 

[פריאל 12]

אם אכן מדובר במצב כזה

אז זבש"ו
אבל יש לי כיתה שאני מקיזה בה דם, והם מתנהגים כאילו הבגרות שלהם בשנת 597864.

 

[נעמי155]

מוכר ולא חביב

זה תמיד היה כך ולעד יהיה .
והמורות כהרגלן,אחת לשבוע או יותר,עושות את שיחת ה"עורו עורו"
שמעירה אותם ל 25 דק' בערך
וחוזר חלילה.

 

[פריאל 12]

אמשיך בקו נבואי

25 דק'... זה פירגון על
הם מתעוררים כשבועיים לפני בחינת המתכונת ומתחילה ההיסטריה: "אנחנו לא יודעים כלום!"
כמובן שחלקם נכשל בבגרות ואז מתחילה סאגה נוספת: הלחץ על המורה שילמד את הנכשלים
בקבוצות תגבור אחה"צ (כי חס וחלילה שיהיו נכשלים).
בתקופתי (בריאת העולם, פלוס מינוס) המורים לא רדפו אחרינו, ובבית להורים היה משפט קבוע:
אם אתם לא רוצה להיות כמונו (סיימו בקושי 8 שנות לימוד) אז תלמדו, ואם אתם לא רוצים ללמוד - צאו לעבוד.

 

[נעמי155]

הרגע קיבלתי אישור

זה מה קוראים גושפנקא לזה שאני כנראה עדיין חיה בתקופת הבריאה מינוס
כי אני עדיי אומרת את זה

למרות שלשמחתי משנה שעברה היא עשתה קפיצה ממש יפה טפו טפו
וגם השנה התחילה יפה + מלח מים שום בצל צ'ילי ודבש.

 

[פריאל 12]

הוסיפי טריאקי וסויה וזה מושלם

אם את עדיין אומרת את זה, את שייכת לזן המשובח של ההורים (כן, יש עדיין מעט שרידים כאלו).
ההורים שמטילים אחריות על הילד.
הוריי היו כאלה ויצאנו נורמליים, גם בתך תהיה בסדר
היא חייבת לצאת שפויה עם אמא כמוך

 

[נעמי155]

 

[פריאל 12]

תודה רבה, יקירה

שאת גורמת לזאת להיראות יותר משעשע.
זה ממתיק את הגלולה המרה

 

[נעמי155]

 

[פריאל 12]

חוזרת לעבודה...

הקצבתי לי לסיים בדיקת כיתה אחת עד שבת, וכשאחזור מהנסיעה כיתה נוספת.
אם לא אעמוד בכך, אאלץ לקחת איתי עבודה לנסיעה ואז יתחרבשו דברים וחבל!!!

 

[פ נ ל ו פ ה]

לבי אתך פריאל

לבדוק מבחנים זה טרן אוף רציני של עינוגי החופש

אני גם שפוטה של משרד החינוך אבל בצד הקל יותר
מזל שבגן עוד אין מבחנים.... ז"א יש אבל הם לא נלקחים הביתה,
ואני בכלל כבר בשלב של החיים הקלים, אחרי הרבה שנות ניהול גן
אני כבר רק "משלימה" אמנם משרה מלאה אבל ללא כאב ראש ותופעות לוואי
("הורים" זו בד"כ תופעת הלוואי הקשה...)
אז מקווה שאת כבר אחרי הבדיקה...ושמה פעמייך לחופש.

 

[פריאל 12]

תודה פנלופה

תודה על ה"השתתפות בצער"
את מהתחום, אז אני יכולה לתקשר איתך באמצעות טלפתיה
ההורים... פעם, לפני שנים רבות (מתחיל כאגדה, אה?) כשהיתה להם סמכות, היה עם מי לדבר.
כיום, הם יותר בגדר מתערבים מאשר מעורבים, במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע אין להם שמץ כיצד
להתמודד עם ילדיהם, ואמירות כגון: "אני לא יודע כבר מה לעשות איתו" ו"אין לי כח מולו, הוא לא מקשיב לי", הן דבר שבשיגרה.
אז למדתי לנהל את הדיאלוג מול התלמיד.
לגבי המבחנים, חילקתי את העבודה כדי שגם ארגיש את החופש
עד שבת אבדוק כיתה אחת, אח"כ אסע למס' ימים, ולאחר שאחזור, אמשיך לבדוק את הכיתה השניה.