פעם אמרו לי

[אסור לגלות]

מזה אני מפחדת

ואולי בגלל זה עדיף שישאר בזיכרון

 

[שרונה מותק]

פה אני מסכימה איתך

רק את יודעת על מה את מדברת בדיוק אבל כן בהחלט, יש דברים שנועדו לחיות בזכרון, כמו דמויות יפות וצעירות לנצח

 

[יפחושית]

לדעתי..

אני חולקת על דעתך.. הייתי מעדיפה להנות עם האדם עד כמה שאפשר, מאשר להסתפק בזכרונות טובים בלבד, מהסיבה הפשוטה שהיא שאם טוב עם אדם מסויים עדיין אפשר ליצור זכרונות נוספים שיהיו טובים. גם אם האדם משתנה ולאחר מכן באים עצב וכאב, עדיין, הזכרונות הטובים באמת תמיד ישארו חרוטים בליבנו ומוחנו וילוו אותנו במשך כל חיינו.. מעדיפה לחיות את הרגע, מי יודע מה לעזאזל יהיה מחר??? לא חיה ממקום של פחד.

 

[אסור לגלות]

באמת

מי יודע מה יהיה מחר

 

[יפחושית]

ודבר נוסף...

כשהייתי צעירה מישהו חכם אמר לי שבגיל 60 נצטער על מה שלא עשינו ולא על מה שעשינו, אז למה לא להנות מזה כל עוד זה ממשיך?

 

[אסור לגלות]

חושבת על זה

כל הזמן לא רוצה להצטער על מה שהיה יכול להיות מקווה שיהיה לי את האומץ תודה

 

[sumerfield]

../images/Emo127.gif

 

[DON קישוט]

גם לי אמרו

לגבי אנשים , אם יש לך זכרון רע , יכול להיות שחזרה לשם תצליח לשנותא ת המצב בכל מקרה אין הרבה מה להפסיד יש פנטזיות , שעדיף להשאירם כפנטזיות . לעיתים לאחר המימוש הטעם שלהם מר וכל הקסם אובד לגבי זכרון טוב ...... יש סיכוי כלשהו שהזכרון הטוב ישתנה לרעה הרי אנשים משתנים , מתבגרים ומעדיפים דברים אחרים

 

[אסור לגלות]

רגע......

אז מה עדיף??????

 

[DON קישוט]

קחי שעה

תלוי אם הזכרון היה טוב או רע

 

[יפחושית]

אמממ...

לחיות או לא לחיות... זו השאלה?

 

[sumerfield]

לחיות בזכרונות

משמעו לחיות במציאות אחרת, באשליות. אני מאמין שצריך לחיות את החיים עצמם, גם את הכאבים וגם את ההנאות. הזכרונות של הדברים אינם נמחקים לעולם מהתודעה, הם רק מגבשים אותה ובונים אותנו כאדם, לכן אסור לפחד לאבד זיכרון, זה לא קורה (במיוחד לא לזכרונות טובים). את תמיד תזכרי את הרגע הראשון שהתינוק שלך חייך אלייך גם כשהוא יהיה בן 40, ולכן לא הגיוני שתסרבי להביט בילדך לאחר חיוכו הראשון כי תפחדי לאבד את הזיכרון הזה. אבל, טעמים מותר לשנות..... מה שהיה טוב פעם, יכול להיות טוב יותר או רע מאוד בעתיד.. וזה בסדר. בקיצור, פשוט לכי על זה.

 

[אסור לגלות]

תודה לך

 

[אסור לגלות]

../images/Emo124.gifאז זהו החלטתי

לחיות ואני מאוד שמחה על ההחלטה

 

[hotman10]

../images/Emo24.gif

 

[א ו ר פ א ו ס]

לעתים כך ולעתים כך... ../images/Emo222.gif

מבין שכבר קיבלת החלטה, ובכל מקרה ממש חסרים פרטים כדי לייעץ. לעתים חוזרים ומגלים משהו חדש, המשך יפה לעבר. ולעתים חוזרים ומתאכזבים מאד, והדבר גם מקלקל במידת מה (ולעתים אף טוטאלית) את זכרונות העבר היפים. יש ויש...

 

[אסור לגלות]

בדיוק מזה

אני פחדתי מקווה שהחלטתי נכון תודה

 

[roni559]

זיכרונות יפים ...../images/Emo140.gif

את הזיכרונות היפים תמיד זוכרים אפילו אם הולכים למקומות שונים או חוזרים למקומות אחרים... ולגבי אנשים ...אשנים משתנים לטוב ולפחות ...אבל אנשים שעשו לך טוב וזכרונות נעימים ומיוחדים ישמרו לך לתמיד... פשוט תעצמי את העיניים וחישבי על הדברים הטובים שאת רוצה ....

 

[א ו ר פ א ו ס]

לצערנו, ממש לא... ../images/Emo222.gif

זכרונות יפים עשויים להיפגם ואף להישחת כליל כתוצאה ממיפגש מאוחר עם מושא החוויה. כך מקום שזכרנו מילדותנו כמופלא ומרשים ובבגרותנו אנו מגלים שאינו כזה, שהוא נראה כך רק בעינינו הילדותיות: הזכרון הישן כבר לא ישוב להיות מה שהיה. להיפך, אם ניזכר בו הוא עשוי לדכדך אותנו. ובודאי כך לגבי אנשים. זכרנו מישהו צעיר ויפה ואהוב, זכרנו אותו דרך משקפי האהבה והתשוקה, ואנו נפגשים איתו אחרי עשרים שנה והכל אחרת. לא בטוח בכלל שנצליח שוב לזכור אותו/ה צעיר ויפה ומלא תשוקה, כי הזכרון הישן כבר הוחלף במראה העיניים החדש. וזאת בלי לדבר על גילויים חדשים לגבי אופיו של אותו אדם, עכשיו כשאנו בוגרים ומנוסים יותר. יש שיר יפה של קוואפיס על כך, "קודם שישנה אותם הזמן"... כמובן, המיפגש המחודש יכול להיות גם חוויה מעשירה ומתקנת. אבל להשלות אותה (ואת עצמך) שאין בו כל סיכון, זו טעות גדולה. יש בכך סיכון גדול. מי שמכיר/ה את כל הפרטים יוכל אולי להעריך טוב יותר מה גובר, הסיכון או הסיכוי. אנחנו רק יכולים להצביע על שניהם, ולאחל לה הצלחה גדולה ושתפיק משהו חיובי מהמפגש עם העבר...

 

[טניה אחת]

זיכרון טוב

זה משהו שישאר לתמיד. הוא רק יתעצם עם הזמן. הנטייה שלנו, לדעתי, כבני אדם הוא לייחד את אותם זיכרונות ולהפוך אותם לסוג של מיתוס בעיני עצמנו. אנחנו פחות אוהבים זיכרונות רעים - ולכן בתת מודע אפילו נדחוק אותם עד כדי העלמות לפעמים.