SupermanZW
Well-known member
המילה תכלית לא מופיעה בתורה.לפי מה שכתב בתורה
המילה תכלית לא מופיעה בתורה.לפי מה שכתב בתורה
נהדר ומרתק, אבל לא קשור למאומה ממה שכתבתי . ברור שאדם שסתם כך "מתוך סקרנות" יחליט להימנע מהנאותיו היומיות, יסבול מכך. בשום מקום לא ראית אותי כותב אחרת. אבל אין זה דומה כהוא זה ליהודי מאמין, אדם שמאמין שהוא מחויב לעשות זאת ומשרת בכך את הקל, שירות שהוא מעונין מאוד לתת לאותו גורם. הוא מאמין שזה מסייע לו בחיים (למשל מכפר על עוונות), כפרה שהוא מאוד מעוניין בה.פעם אחת צמתי ביום כיפור, מתוך סקרנות, זה לא היה לי נעים, החזקתי כל ה25 שעות, לקראת הסוף הרגשתי סחרחורת, כנראה חוויתי התייבשות. לא יודע מה איתך, אבל אני סבור שההגדרה "לא נעים" כדי לתאר את ההרגשה היא understatement.
כתבת את הדברים האלה באופן כללי. לא הייתה שם, לפחות לא באותו פוסט במפורש, התייחסות לשפטל דווקא.לגבי פרשנותו של היהודי המאמין להרגשה שגורמות מצוות המגבילות אותו, אני יכול להבין את זה, אבל שפטל הוא לא יהודי מאמין, הוא מעיד על עצמו שאינו מאמין באלוהים, אני לא מוצא דרך בה יוכל לפרש זאת כמוך.
ברור שלא. וכי יש אדם שיקום ויודה שהוא חי ללא תכלית ? אלא שמבחינת היהודי המאמין, זה שלא מאמין במידה מסוימת חי את חייו ללא תכלית. מה לעשות, פשוט מציאות. בעוד שהאחד רואה בעולם הזה פרוזדור לעולם הבא ובכל מעשיו משהו שישפיע עליו עד סוף כל הדורות (כן, אחרי המוות), השני צריך בס"ה למלא את ימיו איכשהו עד למאה ועשרים שלו וזהו. כמו שכתבתי למעלה, אוכל בשביל לעבוד ועובד בשביל לאכול. כן, אתה יכול להכניס באמצע גם את המילה חיים כמובן. פשוט קיצרתי. אבל זה לא משנה במאומה את מהות דברי. רק את הפסיקים שבאמצע .אני לא חי ללא תכלית
זה מעניין, כי על פי התורה, הצום לא מכפר. בין אדם לחברו עליו לבקש סליחה ולרצות את חברו כדי שיבלי לו ובין אדם למקום עליו "לחזור בתשובה" (המרכאות בכוונה) כשהמשמעות היא למעשה לתקן את דרכיו ולהשתדל להימנע מחטאים שנהג לעשות (ולא הפיכה מחילוני לדתי, גם דתי יכול "לחזור בתשובה" בהגדרה המקובלת עבור יום כיפור), הצום הוא סימבול ואינו מביא כפרה כלל, ולמעשה הוא פרשנות שאני לא מבין איך הגיעו אליה של הציווי "ועיניתם את נפשותיכם", אינני מבין מדוע פירש מי שפירש באופן שמינה את הגוף דווקא ולא את הנפש, אולי תוכל להסביר.נהדר ומרתק, אבל לא קשור למאומה ממה שכתבתי . ברור שאדם שסתם כך "מתוך סקרנות" יחליט להימנע מהנאותיו היומיות, יסבול מכך. בשום מקום לא ראית אותי כותב אחרת. אבל אין זה דומה כהוא זה ליהודי מאמין, אדם שמאמין שהוא מחויב לעשות זאת ומשרת בכך את הקל, שירות שהוא מעונין מאוד לתת לאותו גורם. הוא מאמין שזה מסייע לו בחיים (למשל מכפר על עוונות), כפרה שהוא מאוד מעוניין בה.
אין שום השוואה בין אדם כזה, יהודי מאמין שמשית על עצמו מגבלות מתוך בחירה, לאדם משועמם שעושה זאת מתוך סקרנות. ברור היה לגמרי מראש עוד לפני שכתבתי את תגובתי הקודמת עליה אתה מגיב שאתה בוחן את זה כיהודי שאינו מאמין. על זה נאמר בפשטות: זר לא יבין זאת.
כתבת את הדברים האלה באופן כללי. לא הייתה שם, לפחות לא באותו פוסט במפורש, התייחסות לשפטל דווקא.
ברור שלא. וכי יש אדם שיקום ויודה שהוא חי ללא תכלית ? אלא שמבחינת היהודי המאמין, זה שלא מאמין במידה מסוימת חי את חייו ללא תכלית. מה לעשות, פשוט מציאות. בעוד שהאחד רואה בעולם הזה פרוזדור לעולם הבא ובכל מעשיו משהו שישפיע עליו עד סוף כל הדורות (כן, אחרי המוות), השני צריך בס"ה למלא את ימיו איכשהו עד למאה ועשרים שלו וזהו. כמו שכתבתי למעלה, אוכל בשביל לעבוד ועובד בשביל לאכול. כן, אתה יכול להכניס באמצע גם את המילה חיים כמובן. פשוט קיצרתי. אבל זה לא משנה במאומה את מהות דברי. רק את הפסיקים שבאמצע .
נתחיל בזה שלפי התורה כתוב "ועשית ככל אשר יורוך"זה מעניין, כי על פי התורה, הצום לא מכפר. בין אדם לחברו עליו לבקש סליחה ולרצות את חברו כדי שיבלי לו ובין אדם למקום עליו "לחזור בתשובה" (המרכאות בכוונה) כשהמשמעות היא למעשה לתקן את דרכיו ולהשתדל להימנע מחטאים שנהג לעשות (ולא הפיכה מחילוני לדתי, גם דתי יכול "לחזור בתשובה" בהגדרה המקובלת עבור יום כיפור), הצום הוא סימבול ואינו מביא כפרה כלל, ולמעשה הוא פרשנות שאני לא מבין איך הגיעו אליה של הציווי "ועיניתם את נפשותיכם", אינני מבין מדוע פירש מי שפירש באופן שמינה את הגוף דווקא ולא את הנפש, אולי תוכל להסביר.
דווקא מכפר גם מכפר. לפחות על-פי התורה היהודית.זה מעניין, כי על פי התורה, הצום לא מכפר.
אוקיי, אבל "בין אדם לחברו" זה נדבך אחד מתוך מספר עניינים. אגב יתכן שגם על בין אדם לחברו צום כיפור יכול לכפר. זה לא כזה שחור-לבן כמו שהעולם נוהג להסתכל על זה. אבל אין מחלוקת שזה מתייחס בעיקר לדברים שבינו למקום.בין אדם לחברו עליו לבקש סליחה ולרצות את חברו כדי שיבלי לו ובין אדם למקום עליו "לחזור בתשובה" (המרכאות בכוונה) כשהמשמעות היא למעשה לתקן את דרכיו ולהשתדל להימנע מחטאים שנהג לעשות (ולא הפיכה מחילוני לדתי, גם דתי יכול "לחזור בתשובה" בהגדרה המקובלת עבור יום כיפור), הצום הוא סימבול ואינו מביא כפרה כלל, ולמעשה הוא פרשנות שאני לא מבין איך הגיעו אליה של הציווי "ועיניתם את נפשותיכם", אינני מבין מדוע פירש מי שפירש באופן שמינה את הגוף דווקא ולא את הנפש, אולי תוכל להסביר.
חז"ל קבעו שהצום אינו מכפר אלא בין אדם לחברו חייב לבקש את סליחת חברו ורק אם חברו ימחל לו יכופר לו ובין אדם למקום עליו "לחזור בתשובה" כדי שיכופר לו. את הצום הם מקיימים כי כך פירשו את הציווי "ועיניתם את נפשותיכם" ולא כי הצום מכפר, לכן אני טוען שהצום הוא סימבולי.דווקא מכפר גם מכפר. לפחות על-פי התורה היהודית.
אוקיי, אבל "בין אדם לחברו" זה נדבך אחד מתוך מספר עניינים. אגב יתכן שגם על בין אדם לחברו צום כיפור יכול לכפר. זה לא כזה שחור-לבן כמו שהעולם נוהג להסתכל על זה. אבל אין מחלוקת שזה מתייחס בעיקר לדברים שבינו למקום.
אין לי מוגש מהיכן הסקת שהצום הוא בס"ה סימבול. זאת השקפת עולם נוחה אולי למי שאינו מאמין (ואולי דווקא ליהודי שאינו מאמין). אך גם כאן, היהודי המאמין כנראה חווה את זה אחרת לחלוטין וגם מתבסס על מקורות אחרים לחלוטין (ולא, לא איכנס איתך לתחרות מקורות). זה שאינך מבין את המקורות היהודיים, זה עניין שבינך לבין עצמך. לא רוצה להתבטא כך בדיון ענייני אבל אם יורשה לי לרגע בצורה בוטה: צא ולמד.
נעשה לך סדר לגבי מה חז"ל קבעוחז"ל קבעו שהצום אינו מכפר אלא בין אדם לחברו חייב לבקש את סליחת חברו ורק אם חברו ימחל לו יכופר לו ובין אדם למקום עליו "לחזור בתשובה" כדי שיכופר לו. את הצום הם מקיימים כי כך פירשו את הציווי "ועיניתם את נפשותיכם" ולא כי הצום מכפר, לכן אני טוען שהצום הוא סימבולי.
ומה לזה ולאתיאיסטים?נעשה לך סדר לגבי מה חז"ל קבעו
מצוות שבין אדם למקום אדם צריך לעשות תשובה שזה ווידוי, עזיבת החטא, קבלה לעתיד ואז הוא ממתין ליום כיפור ויום כיפור מכפר.
עברות שבין אדם לחברו מתכפרות כאשר החבר מתרצה.
ככה זה עובד
אם כך, גם על פי ההסבר שלך, בין אדם למקום וידוי, עזיבת החטא וקבלה לעתיד הם התנאים לכפרה, ובין אדם לחברו התרצות החבר היא התנאי לכפרה, הצום אינו מכפר, כלל לא הזכרת אותו כתנאי לכפרה, אם כן אין מחלוקת בינינו.נעשה לך סדר לגבי מה חז"ל קבעו
מצוות שבין אדם למקום אדם צריך לעשות תשובה שזה ווידוי, עזיבת החטא, קבלה לעתיד ואז הוא ממתין ליום כיפור ויום כיפור מכפר.
עברות שבין אדם לחברו מתכפרות כאשר החבר מתרצה.
ככה זה עובד
כיצד אתה מנקד קל, האם בצֵירֶה, כמו אֵל, או שמא בפַתָח?על סמך מה החלטת שלצום ביום כיפור זה "בכלל לא נעים"? עבור היהודי המאמין מדובר ביום קדוש ויום של שמחה עילאית. אמנם לא תמיד קל, אבל בהחלט לא משהו "לא נעים". כך התחושה אגב גם לגבי שאר המצוות. מה שאתה מהצד רואה כ"מגבלות" "אי נוחות קיצונית", הוא חווה בדיוק להיפך, כזכות, כהזדמנות, כחובה שהוא זוכה לממש מתוך בחירה ואהבת הקל. יותר מזה, לדידו של היהודי המאמין, זה שאינו מאמין ו/או לא מקיים מצוות, הוא זה ש"מוגבל" מבחינות רבות. זה שלמעשה (וקשה שלא להגדיר זאת כך) חי את חייו ללא כל תכלית. אוכל בשביל לעבוד ועובד בשביל לאכול. ככה אודרוב, שמתפגרים ואז נאדה.
מעניין למה הם לא אומרים "קלוהים" או "קלוקים". זה יותר מצחיק.כיצד אתה מנקד קל, האם בצֵירֶה, כמו אֵל, או שמא בפַתָח?
ראיתי גם יקוק...מעניין למה הם לא אומרים "קלוהים" או "קלוקים". זה יותר מצחיק.
הכי נכון זה קילקוליםמעניין למה הם לא אומרים "קלוהים" או "קלוקים". זה יותר מצחיק.
קל במקום א-ל. מלשון אלוקים.כיצד אתה מנקד קל, האם בצֵירֶה, כמו אֵל, או שמא בפַתָח?
קבנתי. קין צורך בקסבר...קל במקום א-ל. מלשון אלוקים.
מצוין, כי איש ממילא לא דיבר אליך.קבנתי. קין צורך בקסבר...
חבל שהגזרות "שלו" לא קלים עבורכםקל במקום א-ל. מלשון אלוקים.
זה שאתה צם כמה ימים בשנה אינו משפר את חייך ועושה אותם "ראויים" יותר ממי שאינו עושה זאת. הדתיים רוצים כל כך ש"יכבדו" את אמונתם. למה הםן לא מכבדים את אלה שאינם שותפים לה?על סמך מה החלטת שלצום ביום כיפור זה "בכלל לא נעים"? עבור היהודי המאמין מדובר ביום קדוש ויום של שמחה עילאית. אמנם לא תמיד קל, אבל בהחלט לא משהו "לא נעים". כך התחושה אגב גם לגבי שאר המצוות. מה שאתה מהצד רואה כ"מגבלות" "אי נוחות קיצונית", הוא חווה בדיוק להיפך, כזכות, כהזדמנות, כחובה שהוא זוכה לממש מתוך בחירה ואהבת הקל. יותר מזה, לדידו של היהודי המאמין, זה שאינו מאמין ו/או לא מקיים מצוות, הוא זה ש"מוגבל" מבחינות רבות. זה שלמעשה (וקשה שלא להגדיר זאת כך) חי את חייו ללא כל תכלית. אוכל בשביל לעבוד ועובד בשביל לאכול. ככה אודרוב, שמתפגרים ואז נאדה.
מצוין, כי בשום מקום גם לא אמרתי זאת .זה שאתה צם כמה ימים בשנה אינו משפר את חייך ועושה אותם "ראויים" יותר ממי שאינו עושה זאת.
לא במיוחד. הם פשוט היו רוצים שכל יהודי ישמור את דת אבותיו.הדתיים רוצים כל כך ש"יכבדו" את אמונתם.
כמו תמיד, האקסיומה שגויה. מי קבע שהם לא מכבדים?למה הםן לא מכבדים את אלה שאינם שותפים לה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.