פרוג - טופיק- "כל החתיכים אצלנו"

[עדושית]

ענק!

מיותר לציין שאמרתי לך!

ואני מאד מאד (!) שמחה בשבילך

 

[ellendili]

וואו.
טוב עכשיו *באמת* אין לי ברירה אלא לשמוע אותם

 

[pennylane11]

יש!

אז היה לי שווה לכתוב את כל זה!
אני מצפה לדעות מפורטות~

 

[pennylane11]

ברור שיש לי פה מיליארד טעויות

שלקח לי שעה לשים לב אליהן

"איה, למה לא שרתם את אולי?!", ועוד כמה ממש מטופשות שלא שמתי לב אליהן~
אין לתאר אותי

 

[Digi Lista]

אני בשלבי השלמת מה החמצתי מאז הבוקר...

אז אני קוראת עכשיו את כל ההודעות שלך ברצף... יקח זמן אבל בטח אגיב בסוף, ממש כיף לקרוא כל כך הרבה מידע מפורט, לראות איך שוב אותי הפרדס מגביל על הודעות שנראות יותר קצרות ולאחרים הוא מאפשר בכיף ובעיקר להנות מהאופן בו את כותבת

 

[pennylane11]

קחי את הזמן, מבינה לחלוטין את העומס

 

[Digi Lista]

אני עובדת על זה, השלמתי כבר את הרוב

 

[pennylane11]

ודעתך היא..?

 

[Digi Lista]

שאת יכולה להיות מבקרת מוזיקה

או מבקרת תרבות בכללי ושאת בערך האדם היחיד שכותב יותר ממני בכל הודעה, זה לא מובן מאליו

 

[עדושית]

 

[pennylane11]

אני ממש לא יכולה להיות מבקרת מוזיקה, את רוב השירים שאני אוהבת ממש שנאתי בהתחלה, כשאומרים לי לבקר משהו שהרגע שמעתי הסיכויים שאני אגיד שהוא גרוע כל כך גדולים שזה מזעזע... אבל תודה!

 

[Digi Lista]

זה בדיוק מה שהופך אותך למוצלחת בזה...

התיאוריה שלי כוללת הפוך-על הפוך, כלומר אם שנאת שיר בפעם הראשונה ואז התהפכת אז כנראה שלא כזה שנאת אותו מלכתחילה וכן נתת לו צ'אנס נוסף ובסוף אהבת, לדעתי זה הופך את הביקורת ליותר אמינה- כששומעים כמה פעמים ומשתפים בכנות בתחושות מההתחלה...

 

[pennylane11]

כן, אבל...

במשך שנה וחצי ממש, ממש שנאתי את Bad Day שהיה אז, לפני שלוש-ארבע שנים, קצת פחות קיטשי וסתמי ממה שהוא היום כבר. שנה וחצי (!) לקח לי, וזה לא היה בגלל שאהבתי את השיר. בדיוק כמו שיצא לי להסביר לשלושה אנשים שלמים השבוע, את הרוב המוחלט של השירים שאני אוהבת, אני לא אוהבת בפני עצמם, והרגשות שהם מעוררים בי הם זכרונות שיש לי, או שאני יכולה להתאים לשיר כלשהו, וזה תמיד תמיד תמיד לוקח זמן. אני יכולה למנות על יד אחת את השירים (Pennylane של הביטלס, בפקולטה למדע מדוייק של החתיכים, Kiss the girl של קמיליאן סירקט, The world is mine I don't know anything של אלכס דיי) ששמעתי בפעם הראשונה ואמרתי- זה שיר שאני אוהבת אותו עכשיו. הרבה פעמים אני יודעת להגיד שאני אוהב נורא שיר בעתיד, ובד"כ זה גם קורה לי באיזשהו שלב עם כל מיני שירים, אבל אני נורא מתבססת על הניסיון והחוויות האישיות שלי כשאני בוחנת את אהבתי לשיר מסויים, וזה הופך אותי למאוד סובייקטיבית.
מה גם, שיותר מזה, הטעם המוזיקלי שלי במוזיקה עצמה, הוא נורא לא קונבנציונאלי, והמון דברים שנחשבים מדהימים לאחרים אני ממש לא מסוגלת לאהוב, מהבחינה המוזיקלית בפני עצמה, לדוגמה לא יעזור כלום, אני בחיים לא אמצא שיר של ברי סחרוף שאני פשוט יושבת ושומעת להנאתי, כי אני ממש לא אוהבת אותו באופן המוזיקלי שאני לא מחברת אליו שום דבר. אצל כל החתיכים אצלי או הביטלס זה בדיוק הפוך- אם יש שיר שאני לא אוהבת אני נותנת לו הרבה מאוד צ'אנסים ובסוף גם זה קורה.
התחושות והדברים שכתבתי שם למעלה? זה לא ההרגשות שלי מההתחלה. למען האמת, אני חושבת שכתבתי שם רק פעם אחת ובאופן שלא יכול להסביר את הסלידה שלי כשאני שומעת בפעם הראשונה את "איה תגידי" ואת "ילדה קטנה ומכוערת". הייתי בטוחה שזאת סוג של פארודיה, וזה היה בכלל לא בא בחשבון אחרי הפעם הראשונה ששמעתי אותם, וגם לא אחרי השנייה. אבל וואלה, כשאחרי יומיים אני מסתובבת בראש עם "אולי" שלהם ששמעתי פעם אחת לפני כן, ואחרי רוק עצמאות של אותה שנה שהם היו בו אדירים באופן שאין לי מילים לתאר, כן, אני יכולה להגיד שהבנתי את הקטע לאט לאט, ותוך בערך שבוע כבר היה לי את הדיסק שלהם.

ואם כבר אני כותבת ארוך, אני חייבת להגיד משהו. אין, פשוט אין בעולם, על ההרגשה המדהימה הזאת כשאני מחכה למשהו כבר יותר מחצי שנה ומחייכת כל דקה וחצי כשאני נזכרת שהוא בעצם מחר. D:

 

[Digi Lista]

אני דווקא יכולה להבין מה שתיארת...

אני חושבת שלמוזיקה יותר מלהרבה תחומים אחרים יש נטייה אצלנו לחבר לרגשות ולחוויות שעברנו באותה התקופה בה שמענו את השיר לראשונה, הקישור נעשה כמעט באופן אוטומטי...
את מכירה גם חצאי ושלישוני אנשים? כי אני פשוט מנסה להבין איך מצאת לא פחות משלושה אנשים שלמים להסביר להם?

אצלי זה לא קורה בדרך כלל- אם לא אהבתי שיר אז כנראה גם בעתיד לא יקרה שאוהב אותו, יש מצב שהוא ידבק לי אם אשמע אותו הרבה (זה קורה המון עם שירים ילדים באופן טבעי בגלל העבודות והלימודים שקשורים למוזיקה לילדים) ואז כנראה אשנא את עצמי ואתעצבן שהוא נדבק לי, זה לא בהכרח יגרום לי לאהוב אותו יותר, זה סתם יהיה מתיש מבחינת הניסיונות שלי להידבק לשירים אחרים, כאלה שאולי אני יותר אוהבת...
גם אני לא תמיד עם טעם קונבציונאלי בשום תחום, ואחרי הכול "על טעם וריח אין מה להתווכח" (למרות שזה כיף ובעצם על מה נדבר אם לא נתווכח על דיעות שונות?

), אני רק יודעת שאנ לא סבלנית כדי לתת צ'אנסים יותר מפעמיים אם לא אהבתי משהו, זה כולל גם תוכניות טלוויזיה, ספרים, סרטים וכמובן בני אדם אגב- או שאהבתי או שנתתי צ'אנס נוסף ואז אם עדיין לא אהבתי זה כנראה דיי אבוד (אני זהירה כי תמיד יש הפתעות בחיים ומי שלא חושבים מפתיע לטובה וגורם לאהדה כלפיו...)... זה דווקא מיוחד בעיניי שאת מתעקשת לתת צ'אנסים למוזיקות ויודעת מה כן תאהבי בעתיד

מחכים לעדכונים על ההופעה מחר, אם חיכית חצי שנה רק נקווה שלא תבואי עם ציפיות גבוהות מידיי ובסוף תתאכזבי...

 

[pennylane11]

בואי נגיד ככה,

בהופעות הרגילות שלהם יש 30 אנשים, בתיאטרון תמונע, הם מזייפים ברמות ושוכחים את המילים ויש שם שני אנשים שאני מכירה סה"כ ולא אוהבת.
היום (!!!) יהיו 300 אנשים, בבארבי ת"א, והם אשכרה עשו חזרות לדבר הזה, יהיו שם בערך 20-30 איש שאני אכיר, כולל שלוש בנות שנתתי להן פלייר ואין לי מושג איך קוראים להן אבל אני יודעת שהן באות ושהן יחפשו אותי, אז יכירו אותי אנשים שאני לא מכירה. ויותר מזה אפילו, יש אירוחים. עינב פריקינג ג'קסון כהן המדהימה מדי בשביל שמילים יתארו אותה תתארח, ותשיר שיר של החתיכים (כמו שאיה התארחה אצלה ושרה את לא כוחות

) ועוד מי יודע מי יהיה שם.

אני כבר יודעת מה אני לובשת, איך אני אסדר את השיער, איזה שירים יהיו ואיזה מיקסים יהיו, כמה זמן הם יחכו בין ההופעה להדרן, מי יהיה שם, איפה הכרטיס שלי (שאגב כבר הודפס), הרצתי בראש כל שיחה אפשרית עם כל מי שיהיה שם כדי לוודא שתמיד יש לי מה להגיד, גם למפיקה המקסימה שלהם שלא יעזור כלום, כל פעם שאני אבוא עם החולצה השחורה שלי של החתיכים היא תצביע עליי ותגיד "היי את! אני מכרתי לך את החולצה הזאת" ואז תבוא לדבר איתי על מוזיקה בלי שום סיבה. להתאכזב אני בטח לא אתאכזב, כי שורה ראשונה בבארבי אצל הלהקה האהובה עליי? לא סביר...

האעאעאעאע זה היוםהיוםהיוםהיום!
סביר שאני אעדכן רק ביום ראשון כי ההופעה רק תתחיל ב11, ועד סביבות 1 כי הם גם מארחים אז זה יהיה קצת יותר ארוך מבד"כ, ואז עוד נשאר שם לפחות שעה, אם הם יצאו אפילו יותר ואם לא סתם לדבר שם עם אנשים, לחתום על הדיסקים, לעשות שטויות מפגרות עם אנשים שלא ראיתי חצי שנה ויותר, להתפאנגירל קצת ולחזור לכיוון הבית בסביבות 2-3 לפנות בוקר. אז אני אכתוב פה בלילה, אם יהיה לי כוח, אבל יש לי תחושה שאני אפילו לא אכתוב סטטוס אלא פשוט אלך לישון.

 

[Black Stain]

איה הייתה בכוכב נולד לא?

היא הייתה הפייבוריטית שלי כי היא הצחיקה לי את החיים.. ואז היא עפה בתוכנית הראשונה

אבל המשכתי לעקוב אחריה עד שפשוט.. לא

אבל עכשיו אני אעבור על השירים שוב אני אשלים פערים

 

[עדושית]

כן היא הייתה(עדיין בעצם) הזויה בטרוף

אבל השירים שלהם מעולים!
ויש כמה שגרמו לי אפילו לצחוק בקול וכמה שעשו ממש את ההיפך..

אם עדיין לא קראת, תקראי את החפירה של מעין למעלה על כ-ל השירים שלהם

 

[pennylane11]

כן, ברור

אני מצפה להשלמת פערים מלאה, זה לגמרי שווה את זה~

 

[E l S i]

ג'סי אייזנברג

אני לא חושבת שהוא חתיך.
אני כן מאמינה שהוא האיש הכי יפה בעולם(זה בדיוק השרשור בשבילכן לאשש או להפריך את האמונה הזאת בשביל להשתכנע אני אצטרך לראות תמונות של אנשים אחרים).

איפה הוא?
ובכן, השנה הוא מככב בשישה(!) סרטים, אז בערך בכל מקום.
הסרטים הגדולים שלו הם:
חיים בין השורות (2005)
הרשת החברתית(2010) שזה סרט חובה כי הוא הבסיס לפאנדום TSN/Jewnicorns, הוא מככב לצדו של ספיידרו-אהוב ליבי הבלתי-חתיך בעצמו- גארפילד, ולמרות ש"סרט על פייסבוק" נשמע משעמם, דווקא העלילה זורמת

זומבילנד- אוי זה סרט רע. אבל: אמה סטון וודי הארלסון, ואפילו אביגיל מה שמה עושים את הסרט המגעיל הזה לכיף
הוא גם שיחק לצד קריסטין (? איך השם הפרטי שלה?) סטיוארט ב"adventureland" זה היה סרט מוזר, אבל לפחות הוא היה בלי חולצה. (שוב- לא חתיך, רק יפהפה)
הוא די בטייפ-קאסט של גאון אינטלקטואלי נבוך ובתול נצחי, וזה פחות או יותר מי שהוא במציאות גם

נולד ב5/10/1983 (חודש וחצי אחרי אנדרו) בניו יורק, גר בניו ג'רזי עם שתי אחיות, שני הורים ואלפי חתולים
אוסף מפות עתיקות ומקשקש עליהן בתור תחביב, אוהב מחזות זמר, ספרים וכותב בעצמו (הוא כתב מחזה וכיכב בו, עם ג'סטין ברתה וזה כל כך מגניב)
בואו נתעקב עכשיו על הJEW בג'וניקורנס:
לבנאדם קוראים ג'סי(=ישי) אדם אייזנברג, הוא שיחק יהודי חסידי מברוקלין בסרט "הולי רולרס", והוא התראיין בגיא פינס ודיבר על ברית המילה שלו.
הזכרתי שהוא קורע מצחוק?
http://www.youtube.com/watch?v=mknL7wh9zM4

בעוד עשר שנים: נשוי לאנדרו ולאמה ואבא לשון ולליה(מי שרוצה לקרוא את הפיק שמסביר איך זה קרה שתבקש קישור, כתבתי אותו אתמול).

 

[Digi Lista]

על המידע

, הוא באמת יפה

ראיתי אותו ב'הרשת החברתית' לפני איזה חודשיים ואני בדרך כלל לא כזה רואה סרטים (מעדיפה סדרות) ולכן הדיליי משאר העולם, אבל הוא מצא חן בעיניי בצפייה ואני תומכת ביפהפיים הרבה יותר מסתם חתיכים

נכנסת לקישור שהבאת

ואני רוצה קישור לפיק!