פרידה קשה מהגן....
כמו שכבר אמרתי, אנחנו עוברים בעוד 3 שבועות.... נורא נורא קשה לי (!!!) להיפרד מהגן של אור. פה יש לו גננת מקסימה, חמה ונהדרת, מסגרת קטנה ואישית. ובכלל - אני מאד מרוצה. במושב יש ברירת מחדל שהיא הפעוטון של המושב השכן. יש שם יותר ילדים כך שהיחס מטפלת: מספר ילדים, שונה.... אני לא בטוחה שהעצב שלי נובע מכך שאני לא כל כך שקטה עם הגן החדש אבל אני בטוחה שזה קשור. בקיצור - כשאני רק חושבת על הפרידה מהגן הנוכחי- עולות לי דמעות לעיניים ואני מתחילה לזלוג. איך מתגברים? ואיך מצליחים לא לשדר לאור את הקושי, על מנת לא להוסיף לו על מה שצפוי לו? תודה מראש
כמו שכבר אמרתי, אנחנו עוברים בעוד 3 שבועות.... נורא נורא קשה לי (!!!) להיפרד מהגן של אור. פה יש לו גננת מקסימה, חמה ונהדרת, מסגרת קטנה ואישית. ובכלל - אני מאד מרוצה. במושב יש ברירת מחדל שהיא הפעוטון של המושב השכן. יש שם יותר ילדים כך שהיחס מטפלת: מספר ילדים, שונה.... אני לא בטוחה שהעצב שלי נובע מכך שאני לא כל כך שקטה עם הגן החדש אבל אני בטוחה שזה קשור. בקיצור - כשאני רק חושבת על הפרידה מהגן הנוכחי- עולות לי דמעות לעיניים ואני מתחילה לזלוג. איך מתגברים? ואיך מצליחים לא לשדר לאור את הקושי, על מנת לא להוסיף לו על מה שצפוי לו? תודה מראש