פרעה ורצונו "החופשי"

[אשר אטדגי]

פרעה ורצונו "החופשי"

המקרא מציין בפרשתנו כי רצונו החופשי של פרעה ניטל ממנו: "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת-לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". כידוע, מניעה זו יוצרת בעיה נוקבת ועצומה ביסוד רעיון הבחירה והתגמול במקרה זה בפרט, ובתיאולוגיה והפילוסופיה היהודית ככלל. כיצד אדם נענש על דבר שאין לו בחירה בו?
אין זה המקום ולא הזמן, כדי לדון בנושא האדיר של מה שקרוי בלשון העממית: בעיית "הרצון החופשי" ביהדות ובכלל. חכמי ישראל בימי הביניים דנים בבעיה זו בכובד ראש וכדי לפשט את העניין ובפופולאריות מסויימת נאמר, כי העובדה שאדם מנוע מלבחור בין טוב לרע, בין אם על ידי טבעו ובין אם בהתערבות אלוהית, כמו במקרה פרעה, אינה מאפשרת לענוש אותו. פרשני המקרא מרבים בפירושים על "הכבדת לב פרעה" ועשר המכות הנלוות לכך. הרמב"ם, הראב"ד ור' חסדאי קרשקש דנים בזה כמובן מנקודת השקפתם ולא נאריך בהבאתם גרסותיהם.

דבריו של ספורנו, פרשן איטלקי ולמוד פילוסופיה מתקופת הרנסאנס מרעננים במקוריותם. טענתו הבסיסית היא, שהמכות שניחתו על פרעה הם אלו שהיו יכולים למנוע את הבחירה החופשית של פרעה שהיה מחויב לשחרר את בני ישראל בגלל אכזריותם, ועל כן חלה אינטרוונציה אלוהים על ידי הכבדת לב פרעה שלא ישחררם. כלומר: התערבותו של אלוהים בבחירה החופשית של פרעה בעצם "איזנה" את הבחירה החופשית שלו. פירוש זה פותר באלגנטיות את הבעייתיות שמקרה פרעה והכבדת לבו מעלה, ונותן תשובה ראויה לאלו הדוגלים ברעיון הבחירה החופשית. מה שאותי מעניין הוא מדוע פתרון אלגנטי זה לא נלקח בחשבון על ידי הרמב"ם שדי מסתבך עם העניין הזה..

 

[נחמדה וחכמה]

כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו,

אף שפרעה היה מוכרח להשאיר את ישראל במצרים,
עדיין נותרה בידיו הבחירה כיצד לעשות זאת.
הוא היה יכול לעשות זאת בראש מורכן, כמו אדם שנצטווה למלא
פקודות קשות ולבו דואב על כך.
או לחלופין "ליהנות" מתפקיד האיש הרע של הסיפור.
פרעה בחר באפשרות השניה, הוא מילא את "תפקידו" בחפץ לב.
הגזירה היתה רק להשאיר את ישראל במצרים, ופרעה בחר מעצמו
להוסיף ולהקשות את תנאי העבדות שלהם.
פרעה הרשע "הגדיל ראש" ועל כך הוא נענש בחומרה.

 

[אשר אטדגי]

זהו אחד התירוצים.. "רוח הכתוב" אינה נוחה הימנו

 

[נחמדה וחכמה]

אשר, מה אומר הרמב"ם?

ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ו, ג'.
לפי שחטא מעצמו תחילה והרע לישראל הגרים בארצו..
וכשם שאדם חוטא ברצונו ומדעתו,
כך הוא עושה תשובה ברצונו ומדעתו.

 

[אשר אטדגי]

ישנם מקרים שבהם מונעים מהאדם לעשות תשובה

הרמב"ם בהלכות תשובה שהבאת מביא את המקרים.. פרעה נכנס לקטיגוריה הזאת.. (אגב, קיימת דיאלקטיקה אצל הרמב"ם בעניין התשובה בהקשר זה, וצ"ע בדעתו טובא).

 

[נחמדה וחכמה]

אשר, "בא ליטמא פותחין לו, בא ליטהר מסייעין אותו".

חמש פעמים חיזק פרעה את לבו.
אחרי מכת דם (שמות ז, כב): וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה';
אחרי מכת צפרדע (שמות ח, יא): וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה';
אחרי מכת כנים (שמות ח, טו): וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה';
אחרי מכת ערוב (שמות ח, כח): וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם;
אחרי מכת דבר (שמות ט, ז): וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם.

אשר, רק אחרי המכה השישית, מכת שחין, מחזק ה' את לבו של פרעה,שנאמר (שמות ט, יב): וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם.

אלוהים מתרה בו פעם ראשונה, שנייה שלישית...חמישית
ולא השגיח על דבריו אמר לו הקב"ה: אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך, הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך. הווי: "כי אני הכבדתי את לבו".

עכשיו מה?

ככה חפץ [ה'] להיות האדם רשותו בידו, וכל מעשיו מסורין לו. ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך; אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל, עושה כל שהאדם יכול לעשות. לפיכך דנין אותו לפי מעשיו: אם עשה טובה – מיטיבין לו; ואם עשה רעה – מריעין לו. ...(הלכות תשובה פרק ה)

 

[ד.ר. דוליטל]

כאשר דבר ה'

בחמשת המכות הראשונות כתוב כאשר דבר ה'. כלום יכל פרעה לפעול בניגוד למה שה' צפה שיעשה? אם כן איך אפשר לדון אותו?

 

[נחמדה וחכמה]

דוליטל, משה הוא נציג האלוהים!

"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה" (שמות ט לה)
פרעה לא מכיר את אלוהי ישראל. הוא מכיר את משה.
עד המכה השישית יש בידו (ביד פרעה) את זכות הבחירה.
הכל צפוי והרשות נתונה. הכל צפון והרשות נתונה.

עצם העובדה שאלוהים יודע את העתיד איננה קובעת אותו,
כיוון שהאדם הוא שקובע את גורלו מתוך רצונו החופשי. (הרמב"ם)
ה' רואה את כל מעשי האדם ועל כן אל לו לאדם לעשות שימוש רע
ברשות הנתונה לו.

כִּי-יוֹדֵעַ יְהוָה, דֶּרֶךְ צַדִּיקִים; וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד. (תהילים)

אחרי המכה השישית...לאחר שפרעה עושה שימוש רע ברשות שנתנה לו דן אותו הקב"ה ואומר לו: אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך, הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך. הווי: "כי אני הכבדתי את לבו".

 

[ד.ר. דוליטל]

בוודאי שה' דיבר עם משה ולא עם פרעה...

כבר במכה הראשונה (וכיו"ב בשאר המכות) כתוב "ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר ה'"(למשה כמובן...)
הטענה שלי היא, עצם זה שאלוהים אמר למשה שפרעה לא ישלח את בנ"י, בין אם חיזק את לבו ובין אם לאו, לא יתכן שפרעה ינהג אחרת.
במלים אחרות כבר אז ניטלה ממנו זכות הבחירה.
וא"כ איך אפשר להעניש אותו?

 

[נחמדה וחכמה]

דוליטל, ברורה לי כוונתך.

אם נעמיק על הדרך הפשט במילים: וַיֶּחֱזַק, וַיְחַזֵּק, ונתבונן הייטב בניקוד
נגלה ש: "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" - מתוך בחירה, מעצמו.
לעומת "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" - זה מאלוהים - מידת הדין.

דוליטל, אל לנו לשכוח כי ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת..
ומכיוון שכך, רק לאחר המכה השישית הוא מעניש את פרעה.

הכל צפוי והרשות נתונה.

 

[ד.ר. דוליטל]

אי אפשר להעניש אותו גם בפעם השש מאות

הרי אלוהים אמר למשה שפרעה לא ישלח את בנ"י, בין אם חיזק את לבו ובין אם לאו.
באותו רגע פרעה הופך למריונטה, ולא יכול לנהוג אחרת.
ואיך אאפשר להעניש מריונטה?...

 

[נחמדה וחכמה]

דוליטל, כך דרך רשעים,

כל זמן שהם בצרה, הם מכניעים עצמם,
וכיוון שהצרה עוברת - חוזרים לקלקולם. (תנחומא)
ה' צפה שכך ינהג פרעה, אך "נכנס לפעולה" רק אחרי
המכה השישית!
פרעה לא מריונטה, הוא מקשה ומסרב לשלוח את העם.
עומד מול הקב"ה בעוז ללא פחד. (חוצפן!

)
"אמר ה' לפרעה: אתה אמרת וגם את ישראל לא אשלח,
ואני אמרתי - שלח את עמי: ונראה דברי מי עומדים
ודברי מי בטלים" (שמות רבה)

 

[ד.ר. דוליטל]

קודם כל, שאפו על בקיאותך במדרשים

אני שואל שאלה פשוטה: "פרעה מסרב לשלוח את העם" וכי יכול לשלוח, אחרי שה' אמר (למשה...) שהוא לא ישלח?
לכן הוא מריונטה, ולכן לא מגיע לו עונש על זה.
הוא יכול להתחצף כמה שהוא רוצה, אבל לא יכול לזוז מילימטר ממה שה' אמר.

 

[iricky]

מנין התפישה שהמכות היו בגדר עונש?

לא מיניה ולא מקצתיה. אלא " וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת-לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מצְרָיִם. וְלֹא-יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם". וזה טעם ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותי, כלומר שאקשה לבו למען רבות מופתי בארץ מצרים. כן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על האומות עו"א כדי שישמעו ישראל וייראו שנ' (צפניה ג) הכרתי גוים נשמו פנותם וגו' אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר.

 

[נחמדה וחכמה]

iricky, אתה צודק!

המכות לא בגדר עונש.
"למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך"
המכות הם ניסיון.

 

[iricky]

לא! הפסוק שהבאת

נאמר על ישראל ולא על פרעה ו/או מצרים. אין דרכו של הקב"ה לנסות את אומות העולם אלא מביא עליהן פורענות למען ידעו כי הוא האלוהים וכדי שישמעו ישראל וייראו, כפי שכתבתי.

 

[ד.ר. דוליטל]

"לא מיניה ולא מקצתיה"? לא הגזמת?

אז מה זה "דן אנוכי"? ובשפטים גדולים" ועוד הרבה כיו"ב?
בהחלט יתכן שה' עושה כל מיני מניפולציות על הגויים כדי שישראל יקחו מוסר.
אבל לא יכה אומה נחמדה ובלתי מזיקה, רק כדי שישראל ילמדו לקח. ואיזה לקח ילמדו? שלא כדאי להיות נחמדים?
&nbsp

 

[נחמדה וחכמה]

תודה!

ואני עונה תשובה פשוטה.
ה' צופה ומביט עד סוף כל הדורות, אך לא מתערב לאדם במחשבתו ובמעשיו.
ה' לא מתערב לאדם במחשבתו ובמעשיו!
לפרעה מצד עצמו היתה בהתחלה בחירה חופשית (בין טוב לרע)
והוא בחר לא לשחרר את ישראל.

לאחר התערבות ה' , ב- 5 מכות האחרונות,
אפילו שהכביד ליבו, עדין הייתה לו זכות הבחירה בטוב.
זוכר,

ה' לא מתערב לאדם במחשבתו ובמעשיו!
פרעה יכל לצעוק - לכו! קומו צאו! והוא לא משתמש גם בזה.
עד שכלו כל הקיצים שנאמר:
"אמר רב כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים" (סנהדרין )

פרעה לא מריונטה. הוא פשוט לא מודע!
לא מודע לכוח ה' !
לקח לו זמן להבין.. מֵאֵין כָּמוֹךָ, יְהוָה:גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ, בִּגְבוּרָה.

 

[ד.ר. דוליטל]

אשאל אותך שאלה (פשוטה)

האם יכול להיות תסריט שה' יאמר למשה לך לפלוני ותבקש ממנו משהו, והוא יסרב לתת לך. ואז אתה תעשה כך וכך. משה ילך לאותו אדם, ואותו אדם דווקא כן ייתן לו? זה תסריט שאפשר להעלות על הדעת?
כשאלוהים אמר שפרעה יסרב לשלוח את בנ"י לא נשארה לפרעה שום ברירה אחרת (מריונטה) גם אם רוצה מאוד מאוד לחזור בתשובה.
בל נשכח שזה אותו אלוהים שאמר יהי אור ויהי אור. יהי רקיע וכו'
&nbsp

 

[נחמדה וחכמה]

אותה הגברת בשינוי אדרת.

אתה שואל ואני עונה את אותה התשובה במילים אחרות.

ה' מודיע למשה: וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת-לֵב פַּרְעֹה
האם ה' מודיע למשה שהוא יקשה על רצונו? מעשיו? מחשבותיו של פרעה?
התשובה היא: לא!

משיב על כך "בעל התניא", שאפילו מי שהוא רשע מרושע,
ועליו נאמר: "אין מספיקין בידו לעשות תשובה" - בכל זאת אם מתעקש,
מתחזק ומתגבר יצרו ועושה תשובה, בכל זאת מקבלים תשובתו.
אומנם משמים לא עוזרים לו, ואף מערימים בדרכו קשיים עצומים,
אבל אם הוא מתעקש ושב בתשובה בכל זאת - משמים מקבלים את תשובתו.

כך גם פרעה - אף שניטלה ממנו הבחירה החופשית, וה' חיזק את ליבו,
אילו היה מתחזק ועומד כנגד "הכבדת הלב", היה יכול לעשות תשובה
ולמנוע מעצמו את המכות הנוספות.

כך חושב גם הרמב"ם.