דבריו של הרמב"ם אינם פשוטים כלל
לדבריו, טבע האדם הוא כזה, כפי שכתבת, שיתכן ולעיתים הוא ייכנס ל"מוד" שהוא לא יוכל לצאת ממנו, וזהו עונשו. רצה לומר: הכבדת הלב של פרעה אינה הסיבה לעונש, אלא היא העונש עצמו. האם זה נראה לך פשוטו של מקרא? זהו אינוס גמור של המקרא, שמדבר בהדיא על אינטרוונציה אלוהית בהכבדת הלב. ולא עוד, אלא שאלוהים כבר צפה זאת בדבריו ברית בין הבתרים "ועבדום ועינו אותם..". כלומר, ידע מראש שלא תהיה כאן בחירה.. תירוצו של הרמב"ם בעניין זה, הוא תירוץ דחוק מאוד.
דווקא ספורנו, ואחריו הרב דסלר שמרחיב את פירושו, פתר זאת באלגנטיות ראויה: הייתה אינטרונציה, והיא הייתה הכרחית דוקא כדי שתהיה לאדם בחירה.
