אויש, נו ברור..
זה כמו שיש מי שלא מת על קוויאר כי זה זר לו או על סרדינים
ויש מי שאוכל כפית וזה נורא, נורא, נורא טעים לו.. אבל מלאכל קערה הוא יקיא את הנשמה.
 
ויש מי שמסוגל לאכול המון מזה.
זה נכון כמעט לכל מאכל ועוד לא מוכר.
בוודאי כזה שהוא שומני ושמנוני מאוד או עם הרבה חומץ או מלוח או בכלל עם טעם חזק ודומיננטי.
יש אנשים שמתים על במבה, אבל מ10 שקיות במבה יקיאו(תביאו מישהו למירוץ בישראל ותנו לו משימה לאכול 15 במבות, 15 מלוואחים, 15 ... לא משנה מה. סביחים או ג'חנונים)
 
אני יכולה לאכול מגשים של אוכל ואין לי בעיה עם זה ואמא שלי אוכל טיפה של אוכל והכל עולה לה.
כל אחד והקיבולת שלו, וסף הרגישות שלו.