ואולי לא היו הדברים מעולם, או שהיו אבל לא כל-כך
יש מי שאוהב דגים ויש מי שדגים, בעיקר נאים, בשימור של מלח, שמן וכאלה זה לא כוס התה שלהם.
אבל אם
כולם, ללא יוצא מן הכלל, מיד כשהקופסא נפתחת, מתנהגים
באופן אחיד, כאילו זה הדבר הכי מגעיל בעולם כדאי לבדוק אם ההפקה לא פימפמה אותם שהם הולכים לאכול את הדבר הכי מגעיל בעולם. בשביל לביים סתם בני אדם שאוכלים כביכול זו "משימה" עם דרמה, מתח, השברות (לולי) יזע ודמעות (אלכסה) טוחנים בראש של המשתתפים לכיוון שנוח להפקה והתוצאות בהתאם. עובדה שהתאומים שיחסית אינם שחקנים ואינם מאוד מתוחכמים "נשברו" והפסיקו לשחק את המשחק ואפילו אמרו שזה די טעים להם.
לסיכום, בתוכניות "מציאות" ה"מציאות" מבויימת ודי קל לנתב את השחקנים להתנהג לפי הסטוריליין של ההפקה וה"משימות" שהיא מביימת. אם לקבוצה לחוצה ומנותקת מפמפמים שמשהו זר להם שאינם מכירים ואין להם מושג על טעמו, מסריח ומגעיל, התגובה שלהם תהיה בהתאם. כמו בכל תוכנית "מציאות" השחקנים והתגובות שלהם הם כחומר ביד יוצרי "המציאות," מפיקיה, ומביימיה.
לשאלה השניה, מה באמת אוכלים בצבא השבדי ומה נקרא שם "מנת קרב," רק באופן מושאל בשביל הדרמה והסצנה -
כאילו עצם האכילה היא קרב עם עצמך- זו שאלה שאת התשובה אליה לא נדע. אגב דגים מזינים מאוד והגיוני לתת אותם כמזון מרוכז. אפילו בצבא הישראלי בתקופתי, היו קופסאות שימורים של טונה וסרדינים, לדעתי גם במנות קרב.