המרוץ הוא משחק חברתי זוגי, לא מעבר
כוונתי היא שהאספקטים החברתיים חשובים בתקשורת בין בני הזוג: זוג שמפרגן זה לזה, שלא רב ולא נתקע על שטויות ועינייני אגו, זוג שיכול לתמוך זה בזה כשאחד מהם כושל או מפחד ולא לשפוט או להאשים אלא לחזק ולהעצים, זה זוג שמתקדם, כי הביחד שלו גדול מסך חלקיו. זו לא חייבת להיות הזוגיות המושלמת בהכרח, וגם לא מאוזנת בהכרח, זו גם יכולה להיות זוגיות שבה מראש צד אחד מוותר לצד השני (כמו אצל אלכסה ורז וגל וליאל).
אבל ברמה החברתית הכללית אין להם כמעט אינטרקציות, לא כאלו שאנו רואים לפחות (הייתה משימה משותפת אחת בלונדון והתאומים פעם שיתפו פעולה עם הדואניות ודניאל והמאירי עזרו ליוכי ולינור בשוודיה), וגם אם יש - מה שאנחנו לא רואים בריאליטי כאילו לא קיים.
כל נושא הפרסות הוא מיותר בעיני בגלל שזה לא המשחק הנכון לשחק אותו, מילא זה באמת היה קטע אסטרטגי נטו, אבל עיניין הבריתות הזה (כשאנחנו לא רואים אותו) פשוט מעצבן.
בניגוד לתוכניות כמו "האח הגדול", או "הישרדות", הכישורים החברתיים היחידים שהזוגות אמורים "להבחן" עליהם לדעתי במשחק טלוויזיוני כמו המרוץ הם אלו שבין הזוג עצמו ובנוסף היכולת שלו להצליח במשימות הדורשות אינטרקציה עם המקומיים. זה הכל.
ועוד משהו בעיניין - למרות שלדעתי עיניין האינטרציה עם שאר הזוגות לא צריך להיות חשוב, אי אפשר להתעלם מכך שוובה ואלה הם עולים חדשים. נכון, גם אלכסה וליאל רוסיות, אבל הן ותיקות, לא הייתי יודעת בכלל שליאל רוסיה אם היא לא הייתה אומרת, ואלכסה היא הדוגמנית התל אביבית המצליחנית, לאלכסה לא היו עושים פרומו כקופאית בסופר כמו שעשו לאלה וובה. אלה וובה לא הרבה זמן בארץ, יש להם מבטא כבד, יש להם קושי עם השפה, אפילו המראה שלהם שונה עם כל הקעקועים וחולצות הרוק אייטיז ויש אנשים שקשה להם להתחבר עם אנשים שכל כך שונים מהם, וובה ואלה מבחינתם לא מתכוונים להתנחמד, מי שלא אוהב אותם שלא יאהב, אני דווקא בעד הגישה הזו באופן כללי (ולא, אני לא מצביעה לבית היהודי!).