מענשטים
מענטש (מתנצל, לא מצאתי הסבר בעברית).
הפרק הזה הדגיש וחידד כמה הבדלים בין משתתפי המירוץ כבני אדם.
שני - מלכה אמיתית, ההתנהגות שלה עם יוכי לפני ובמהלך הדו קרב, הכתירה אותה סופית כמלכת המירוץ.
סוף סוף שמענו אותה אומרת משהו על הרגל וגם זה היה בחיוך וציניות, אלכסה כבר הייתה עושה מהרגל הזאת מטעמים.
שי - יצא אחלה גבר עם גל, הפסיק משימה באמצע כדי לשכנע את גל להמשיך ובעצם לסיים לפניו, במקום לנצל הזדמנות פז לעקוף.
טום - הביא ליוכי מים אחרי שניצח אותה בדו קרב.
אוריאל - לא "שבר את הכלים" אחרי שקיבלו שלילי על הבניה. הלך, הבין מה הבעיה וחזר לתקן. מעבר לזה, הוא וטום מקפידים מתחילת המירוץ לקחת הכל בפרופורציה, לנסות להנות והתמיכה ההדדית שלהם ראויה להערכה.
ומנגד, גל - ילדותי, קנטרני, מחזיק מעצמו גאון מוכשר למרות שהוא לא בדיוק כזה.
על ליאל אין לי משהו מיוחד להגיד, בעצם כל המירוץ היא בצילו של גל, סוגדת לו, סופגת את הקריזות והעלבונות, זה לא היה שונה היום, גם אם לא היו מקרים קיצוניים כמו בכמה פרקים קודמים.
יוכי ולינור - שוב חזרה המתכונת של - כשהולך, הכל סבבה ואפשר להסתלבט על כל העולם, אבל כשקשה ישר יש מריבות וסצינות.
מעבר לזה, הייתי אומר באנדרסטייטמנט היסטרי, שהן לא ממש עשו שירות טוב לפמיניזם עם הברברת שלהן.