אני חוששת שאת טועה, או מתעלמת מנתון מרכזי
במגבלות המקום לא ארחיב. לפיכך בקיצור תמציתי ובמחיר פשטנות והכללה, כדברי ההסבר של המהר"ל מפראג לתופעה הפוכה: "קשים גרים לישראל כספחת" (בבלי, יבמות קט, ב, תוספות, שם) כך מסבירה בלשון מודרנית ומדעית יותר, תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי (על המחקרים האמפריים שבאמתחתה) בדיוק ההפך (ע"ע הצדקת ענאל הגיורת הקדושה וחסודה מעונות קודמות, והצורך שלה להחצין-לשווק בבולטות והחצנת יתר את יהדותה-חרדלותה בסביבה בלתי-דתית בעליל וקונטקס חילוני מובהק). היינו, מי ששינתה את תפיסת עולמה (גיורת, חוזרת בשאלה/בתשובה) תתפס לקיצוניות כדי להצדיק ו"לשכנע" הכרתית - ראשית כל לעצמה ותפיסת עולמה הפנימית ושיווי משקלה הנפשי-הכרתי - את השינוי שעשתה בחיה אמונותיה, בחירותיה וכיו"ב.
במקרה זה הסבר מורכב יותר וגם אליו לא אכנס לעומק אך הוא קשור באימוץ זהות שהסביבה מטפחת - ובמקרה זה, תרומה מכרעת גם לליהוקה על המשבצת "הדתית". במילים אחרות, ישנו תמריץ סביבתי להיות "הכי מה שאת לא," בכל סביבה נגדית. לדוגמה: הכי "חילונית" (ראי את המראה, הלבוש הדיבור וכיו"ב סממני "אני" וזהות של גב' יוכבד אפולאון) בסביבה דתית (ע"ע טענותיה כלפי אמה ומשפחתה החרדית) והכי "דתית" בסביבה חילונית (ע"ע, "תפילות," רבי בנימין, ושאר כישופי סומין וקמעות "דתיות" הרואות באלוהים ועבודת האל [עבודה זרה?] מכונת שיווק אוטמטית -רק הכנסי את המטבע/הלחש הנכון ותקבלי את המשקה/התערבות אלוהית הרצויה).
לסיום, מצד אחד קיצוניות ומצד שני עיצוב זהות מתחלפת (במקרה זה בין העולם החרדי לחילוני וההפך) על-פי תפיסתך את ציפיות הסיבה ממך ותגמלוגיה המיטביים בעבורך, בכל מצב נתון.