לפרק 9
פרק חלש מאוד, ולא באשמת ניל מארשל, שמה שהיה באחריותו, כוריאוגרפיית הקרב, המשחק והצילום, היה טוב. בשאר האספקטים היה המון בולשיט חסר הגיון של דיבורים וחילופי מבטים, שהם אמנם נחוצים, אבל לא כאשר יש קבוצת פראים בגודל לא מבוטל (ביחס ל-102 של המשמר) מדרום לחומה וכל אחד מהם מנוסה ביחס של 1:1000 ביחס למרבית 102 האחים (שמחוזקים ע"י הילד מהכפר, אז אולי 102 וחצי). hold the gate ואז אחרי עוד כמה דקות hold the gate ואז שוב hold the gate. באמאש'כם, זה מה שצריך לעשות?! וואלה מפתיע... אם מלכתחילה אתם יודעים שייקח מלא זמן למטפסים לגמוע את 700 הרגל של החומה (ואותם אפשר לקצור עם המגל, שלא מצריך הרבה מתפעלים), או שנקודת התורפה היחידה היא השער, עליו אתם יודעים להגן עם חביות (שלא דורשות הרבה מתפעלים, גם כן, אפילו בהתקנתן), למה להשקיע כל כך הרבה כוחות על החומה, וכל פעם לשלוח אותם למטה (על כל העיכוב הכרוך בכך עם הכננת, שיכולה לאכלס מספר מוגבל של אנשים ויש לה רק מתפעל יחיד, וגם הוא ילד שעלול למות בקלות ושכוחו הדל מונע מהכננת לנוע במהירות המירבית), במקום להציב את רוב הכוחות במגננה על הדרום המוגן אך בקושי ע"י חומת עץ נמוכה (וארעית?)? הרי האסטרטגיה הברורה היא להשקיע את כל הכוחות באיום הצפוני רק אחרי שטופל האיום הדרומי החמור בהרבה...
עוד דרכים מטופשות בהן חוסר הדוחק מתבטא:
* כל פעם צריך להסביר לאחים בראש החומה מה לעשות. לעזאזל, לא התכוננתם לזה?
* נאומים באמצע הקרב כשחצר קאסל בלאק שורץ בפראים מיומנים בלחימה (מעניין אם מישהו ספר כמה אנשי משמר הלילה מתו on screen... עם אקטרפולציה למיתות שמתרחשות off screen יש מצב שהיו יותר מ-102 מתי משמר).
* ג'ון רץ אל ייגריט כשעדיין מתנהל קרב בחצר. מה זה אמור להיות? זה כ"כ לא סביר.
גם מצד הפראים היה חוסר דוחק:
*צבא מאנס רואה את הענק מרים את השער, אבל בכל הזמן שזה לוקח לו אין לוחמים שרצים להצטרף לפריצה שהוא יוצר. אמורים להיות 100,000 פראים, לא? אז למה לא לשלוח 50 לנקודת התורפה החדשה? עדיף להשקיע את הכוחות בטיפוס סופר קשה?
* ייגריט לא הורגת את סאם, משום מה...
כמה סצינות:
- סצינת הפתיחה עם ג'ון וסאם הייתה די חביבה, עם סאם שחושב שהוא עומד למות בלי "לדעת". גם הרפרנס
למערכון של מונטי פייטון עם So what's it like? היה נחמד. כנ"ל הסצינה עם אייימון טארגריין שממשיכה את אותו הנושא.
- הסצינה עם ייגריט והפראים הייתה לא מאוד משכנעת. היא קשתת (קשתית?) ששוקלת בערך שליש מהמשקל של המאנגר של ת'ן (זה היה הוא?) והיא באה לעמוד מולו פנים אל פנים. גם גילי שהולכת לה על קצה הגבעה עם התינוק (במקום להתרחק מהקצה על מנת שלא יבחינו בה), למרות שהאש של הפראים הייתה צריכה להזהיר אותה שיש זרים בסביבה (גם מי שחושבת שקריאה זה קסם אמורה להיות בעלת חושי הישרדות בסיסיים), הייתה תוספת _______
- סצינות הסיום עם ההחלטה של ג'ון להתנקש במאנס היו טובות ולפחות עזרו לפרק להסתיים באקורד חיובי.