"פשוט נולדנו בלי הגן הנכון?"
מה אתן אומרות? לאור שרשור ההכרות המאלף, אפשר כבר לצייר קווים לדמותה של האשה שבוחרת לא להיות אמא? פלורליזם או שטנץ? בלי שעשיתי ניתוח מעמיק נראה לי שאפשר לסכם שהרוב (עד כה) הן: שמאלניות או ללא דעה פוליטית, חילוניות/אתיאסטיות, זוגיות, אוהבות בע"ח, צמחוניות (או עם נקיפות מצפון במקרה שלא), ולרוב לא מסתדרות עם אמא שלהן. מעבר לזה נראה שהמגוון בשאר השאלות רחב... זה פשוט מעניין אותי להבין מה באמת מביא נשים מסוימות לראות באי ילודה דבר כל כך טבעי והגיוני שמתאים להן בעוד הרוב רואה בזה משהו כל כך מוזר ויוצא דופן. אז האם יש קו מקשר, ומה הוא? חשבתן על כך? יש תובנות? ועוד הגיג קצת
שעלה לי בזמן הכתיבה - קשה לי מאוד עם המילה אישה, כמילה שמגדירה אותי. אני פשוט לא מרגישה שהמילה הזאת יש לה איזשהו קשר אליי. וזה לא עניין של שוביניזם מושרש, למעשה באותה מידה קשה לי לראות בבן-זוגי "גבר". הוא בן 32 ועדיין אני רואה בו בחור. גבר / אשה - שתי מילים שמאוד מרתיעות אותי. אם לקשר את זה לחלק הראשון של ההודעה, אולי אי הבאת ילדים זאת דרך להישאר ילדה / נערה לנצח?
מה אתן אומרות? לאור שרשור ההכרות המאלף, אפשר כבר לצייר קווים לדמותה של האשה שבוחרת לא להיות אמא? פלורליזם או שטנץ? בלי שעשיתי ניתוח מעמיק נראה לי שאפשר לסכם שהרוב (עד כה) הן: שמאלניות או ללא דעה פוליטית, חילוניות/אתיאסטיות, זוגיות, אוהבות בע"ח, צמחוניות (או עם נקיפות מצפון במקרה שלא), ולרוב לא מסתדרות עם אמא שלהן. מעבר לזה נראה שהמגוון בשאר השאלות רחב... זה פשוט מעניין אותי להבין מה באמת מביא נשים מסוימות לראות באי ילודה דבר כל כך טבעי והגיוני שמתאים להן בעוד הרוב רואה בזה משהו כל כך מוזר ויוצא דופן. אז האם יש קו מקשר, ומה הוא? חשבתן על כך? יש תובנות? ועוד הגיג קצת
