חייבתלהגיב
New member
אז בעצם אילו תחומי עניין משותפים היו לכם כשנפגשתם?
פשרה רגשית או לגיטימית? זוג צעיר וטרי לא בשל עד כדי רקוב.
- פותח הנושא מדומיינת
- פורסם בתאריך
אורחת11111
New member
אין לך מושג איזו שאלה אינטימית שאלת,
והיא אינטימית כי היא נוגעת לרגשות הכי פרטיים ועמוקים שהתעוררו בי מהרגע שבו ראיתי אותו והתחלתי לדבר איתו. אבל את יודעת מה? שיהיה, כי זה מה שיש ואין לי במה להתבייש. וגם, השאלה הזו הרבה יותר רחבה מתחומי עניין משותפים, כי מה שהיה משותף היה מכלול שלם של דברים שנוגע להרבה מעבר לתחום עניין ספציפי כזה או אחר, אלא לכל מהות קיומנו.
קודם כל, נפגשנו במהלך פעילות משותפת, תחביב ששנינו אוהבים לעסוק בו יחד עד היום. לא רוצה לפרט כי זו נישה ספציפית מדי וחשוב לי לשמור על אנונימיות. שנית, ברגע שהתחלנו לדבר, גילינו שאנחנו פשוט לגמרי באותו ראש, מבינים לעומק את התחושות והצרכים הרגשיים והנפשיים זה של זה, קולטים מיידית זה את כוונתו של זה, חולקים אותם ערכים ודעות בכל העניינים המהותיים.
מעבר לזה, הבחנתי אצלו ברוחב אופקים טבעי, עניין ופתיחות אמיתיים ביחס לאנשים אחרים ולתחומים שהוא פחות הכיר כי לא ממש נחשף אליהם עד אז, והוא אכן השלים חוסרים במהירות ובתיאבון רב.
אני וידידי הטוב, שסיפרתי עליו קודם (ולא פעם גם חבורה יותר מורחבת) היינו נפגשים הרבה ומדברים וצוחקים המון יחד, ובין היתר משוחחים על ספרות, על כתיבה ועל נושאים ועיסוקים נוספים שמאז ומעולם עניינו אותנו וחיברו בינינו. כמו כן, שיחקנו בכל מיני משחקים קטנים וכיפיים כאלה של חידות או של חיבור שירים מצחיקים ממילים שאחרים נתנו לנו ועוד כל מיני, יצאנו למסעות רגליים, עשינו קומזיצים ושרנו שירים סביב למדורה, שחלקם חיברנו בעצמנו. והוא פשוט הצטרף והשתלב בזה בטבעיות, כאילו תמיד היה שם, ובילינו יחד שעות מענגות במגוון פעילויות ודיבורים שכאלה, חלקם ברומו של עולם וחלקם ממש לא. לא היה נושא שלא יכולתי לדבר או לצחוק איתו עליו, ותמיד יכולתי לסמוך על זה שאם הוא לא יודע או לא מבין משהו, זה אף פעם לא יגרום לו לזלזל ולהתייחס בביטול, שתמיד יביע עניין, לא יתבייש לשאול ולהודות שהוא לא יודע ויעשה מאמץ כן להבין וללמוד. ומעבר לכול תמיד הרגשתי שאני בראש מעייניו ובראש סדר העדיפויות שלו, ושהוא לא רואה בי רק אובייקט מיני למרות המשיכה הפיזית האדירה בינינו, אלא שקודם כל הוא אוהב ומכבד אותי כאדם, על כל עולמי הפנימי, התכונות, הדעות והרגשות שלי.
כשראיתי אותו בפעם הראשונה, עוד לפני שהחלפנו מילה אחת או ידעתי בכלל מי הוא ומה שמו, הבחנתי מיידית, בתוך חדר מלא אנשים, דווקא במבט ובחיוך שלו, ואני זוכרת שחשבתי לעצמי: איזה פנים טובות ונעימות יש לבחור הזה, הוא מהאנשים הנדירים האלה שכתוב להם על הפרצוף מי הם. וכשהתחלנו לדבר, הבנתי כמעט מיידית שלא טעיתי ושמדובר באדם (או ליתר דיוק ילד בן 21) בעל שילוב של עומק רגשי ואינטלקטואלי נדיר ופוטנציאל אדיר, כשהשמיים הם הגבול אם רק יקבל את ההזדמנויות הנכונות למימושו. פשוט לא היה ניתן שלא להתרשם מהיושרה, טוב הלב, הרגישות והאכפתיות ששידר, מהיכולת שלו להתחבר ולהבין אנשים ולהיות להם חבר שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, ויחד עם זה להיות מעשי והחלטי כשצריך. נמשכתי גם לכוח הנפשי ולנחישות שלו (אחרת אין סיכוי שהיינו נשארים יחד, כי המהפכות בחייו והקשיים שהחלו זמן קצר לאחר שהכרנו ושהוא היה צריך להתגבר עליהם כדי להיות איתי לא כל אחד היה מסוגל לעמוד בהם ולהתמיד בכך עד הסוף בגיל כה צעיר). אין כתף יציבה ומרגיעה יותר משלו, אפילו ברגעי המשבר הקשים ביותר. תמיד נדהמתי מיכולת השליטה העצמית שלו והיכולת לא להתפרק ולשדר ביטחון ורוגע בשעות משבר, וזאת מבלי להפוך לאטום ואדיש ולאבד את רגישותו ביחס למצבם של חלשים ממנו, ותמיד לתמוך, לנחם, להרגיע ולהציע עזרה. לאורך השנים חוויתי איתו משברים קשים ביותר (שבין היתר קשורים לבריאות של אחד הילדים) ואפשר להגיד שבתור אדם מאוד רגיש שנכנס לסרטים ולפאניקה בקלות, שרדתי אותם ואיכשהו שמרתי על שפיותי רק בזכותו.
והוא מאוד מוכשר ושאפתן גם בתחום ההייטקי המקצועי שלו, וגם איש יוזם העוסק במיזמים עסקיים מעבר לזה, שבהם אנחנו שותפים.
צירוף של כל התכונות האלה משך אותי אליו מהרגע הראשון, תחילה אינטואיטיבית, ואחרי שהכרתי אותו טוב גם באופן מודע, ועדיין המכלול הזה, שמבלי להיות מודעת לכך קלטתי אותו משודר כלפי חוץ עוד ממש בהתחלה, נותר לאורך כל השנים שאנו יחד אטרקטיבי בטירוף ומדליק מבחינתי, ממש מושך וממגנט עד התרגשות ומחנק. בחיים לא חשתי הערצה כזו או חוויתי רגשות בעוצמה כזו או אפילו קרוב לכך כלפי שום אדם אחר עלי אדמות, וזה מילא ועדיין ממלא אותי באושר לדעת שהרגש הזה הדדי ושזה האדם שזכיתי לחלוק איתו את חיי.
אני בהחלט מודעת לכך שהוא אדם נדיר כי הוא משלב בצורה הרמונית תכונות שלרוב קשה למצוא את כולן יחד אצל אותו בן אדם (ולא, הוא לא מושלם, הוא לגמרי אנושי, אבל החולשות שלו אינן חולשות שמבחינתי מהותיות ופוגמות באהבתי אליו).
יחד עם זאת ובלי להשוות, חשוב לי לציין שבקרב ידידיי פגשתי לא מעטים שבהחלט ניחנו בשילוב תכונות לא רע בכלל לטעמי. לא יודעת מה קורה היום, אך לדעתי בדור שלי לא היה כזה קשה למצוא גבר רחב אופקים במידה מספקת. אלא שאני לא נמשכת או מתאהבת בקלות ויכולה לספור על אצבעות של יד אחת את הפעמים שבהן הרגשתי משיכה אמיתית כלפי מישהו, שלא לדבר על אהבה. לכן רבים מהבנים/גברים שהכרתי, גם כאלה שהיו מעוניינים בי, נשארו בגדר ידידים בלבד, וכשכבר יצאתי עם מישהו, התייחסתי לזה ברצינות וזה נמשך פרק זמן ארוך. אבל בכל זאת לא הצלחתי לשמר את העניין שהיה לי בהם מעבר לנקודה מסוימת, כי תמיד חשתי שמשהו מ הותי חסר, ובסופו של דבר הרגשתי שאיני מסוגלת להמשיך עוד וחייבת להיפרד. ואילו איתו, החל מהרגע שבו ראיתי את הבעת פניו, המשיכה והאהבה רק הלכו והתגברו ככל שהכרתי אותו יותר זמן.
והיא אינטימית כי היא נוגעת לרגשות הכי פרטיים ועמוקים שהתעוררו בי מהרגע שבו ראיתי אותו והתחלתי לדבר איתו. אבל את יודעת מה? שיהיה, כי זה מה שיש ואין לי במה להתבייש. וגם, השאלה הזו הרבה יותר רחבה מתחומי עניין משותפים, כי מה שהיה משותף היה מכלול שלם של דברים שנוגע להרבה מעבר לתחום עניין ספציפי כזה או אחר, אלא לכל מהות קיומנו.
קודם כל, נפגשנו במהלך פעילות משותפת, תחביב ששנינו אוהבים לעסוק בו יחד עד היום. לא רוצה לפרט כי זו נישה ספציפית מדי וחשוב לי לשמור על אנונימיות. שנית, ברגע שהתחלנו לדבר, גילינו שאנחנו פשוט לגמרי באותו ראש, מבינים לעומק את התחושות והצרכים הרגשיים והנפשיים זה של זה, קולטים מיידית זה את כוונתו של זה, חולקים אותם ערכים ודעות בכל העניינים המהותיים.
מעבר לזה, הבחנתי אצלו ברוחב אופקים טבעי, עניין ופתיחות אמיתיים ביחס לאנשים אחרים ולתחומים שהוא פחות הכיר כי לא ממש נחשף אליהם עד אז, והוא אכן השלים חוסרים במהירות ובתיאבון רב.
אני וידידי הטוב, שסיפרתי עליו קודם (ולא פעם גם חבורה יותר מורחבת) היינו נפגשים הרבה ומדברים וצוחקים המון יחד, ובין היתר משוחחים על ספרות, על כתיבה ועל נושאים ועיסוקים נוספים שמאז ומעולם עניינו אותנו וחיברו בינינו. כמו כן, שיחקנו בכל מיני משחקים קטנים וכיפיים כאלה של חידות או של חיבור שירים מצחיקים ממילים שאחרים נתנו לנו ועוד כל מיני, יצאנו למסעות רגליים, עשינו קומזיצים ושרנו שירים סביב למדורה, שחלקם חיברנו בעצמנו. והוא פשוט הצטרף והשתלב בזה בטבעיות, כאילו תמיד היה שם, ובילינו יחד שעות מענגות במגוון פעילויות ודיבורים שכאלה, חלקם ברומו של עולם וחלקם ממש לא. לא היה נושא שלא יכולתי לדבר או לצחוק איתו עליו, ותמיד יכולתי לסמוך על זה שאם הוא לא יודע או לא מבין משהו, זה אף פעם לא יגרום לו לזלזל ולהתייחס בביטול, שתמיד יביע עניין, לא יתבייש לשאול ולהודות שהוא לא יודע ויעשה מאמץ כן להבין וללמוד. ומעבר לכול תמיד הרגשתי שאני בראש מעייניו ובראש סדר העדיפויות שלו, ושהוא לא רואה בי רק אובייקט מיני למרות המשיכה הפיזית האדירה בינינו, אלא שקודם כל הוא אוהב ומכבד אותי כאדם, על כל עולמי הפנימי, התכונות, הדעות והרגשות שלי.
כשראיתי אותו בפעם הראשונה, עוד לפני שהחלפנו מילה אחת או ידעתי בכלל מי הוא ומה שמו, הבחנתי מיידית, בתוך חדר מלא אנשים, דווקא במבט ובחיוך שלו, ואני זוכרת שחשבתי לעצמי: איזה פנים טובות ונעימות יש לבחור הזה, הוא מהאנשים הנדירים האלה שכתוב להם על הפרצוף מי הם. וכשהתחלנו לדבר, הבנתי כמעט מיידית שלא טעיתי ושמדובר באדם (או ליתר דיוק ילד בן 21) בעל שילוב של עומק רגשי ואינטלקטואלי נדיר ופוטנציאל אדיר, כשהשמיים הם הגבול אם רק יקבל את ההזדמנויות הנכונות למימושו. פשוט לא היה ניתן שלא להתרשם מהיושרה, טוב הלב, הרגישות והאכפתיות ששידר, מהיכולת שלו להתחבר ולהבין אנשים ולהיות להם חבר שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, ויחד עם זה להיות מעשי והחלטי כשצריך. נמשכתי גם לכוח הנפשי ולנחישות שלו (אחרת אין סיכוי שהיינו נשארים יחד, כי המהפכות בחייו והקשיים שהחלו זמן קצר לאחר שהכרנו ושהוא היה צריך להתגבר עליהם כדי להיות איתי לא כל אחד היה מסוגל לעמוד בהם ולהתמיד בכך עד הסוף בגיל כה צעיר). אין כתף יציבה ומרגיעה יותר משלו, אפילו ברגעי המשבר הקשים ביותר. תמיד נדהמתי מיכולת השליטה העצמית שלו והיכולת לא להתפרק ולשדר ביטחון ורוגע בשעות משבר, וזאת מבלי להפוך לאטום ואדיש ולאבד את רגישותו ביחס למצבם של חלשים ממנו, ותמיד לתמוך, לנחם, להרגיע ולהציע עזרה. לאורך השנים חוויתי איתו משברים קשים ביותר (שבין היתר קשורים לבריאות של אחד הילדים) ואפשר להגיד שבתור אדם מאוד רגיש שנכנס לסרטים ולפאניקה בקלות, שרדתי אותם ואיכשהו שמרתי על שפיותי רק בזכותו.
והוא מאוד מוכשר ושאפתן גם בתחום ההייטקי המקצועי שלו, וגם איש יוזם העוסק במיזמים עסקיים מעבר לזה, שבהם אנחנו שותפים.
צירוף של כל התכונות האלה משך אותי אליו מהרגע הראשון, תחילה אינטואיטיבית, ואחרי שהכרתי אותו טוב גם באופן מודע, ועדיין המכלול הזה, שמבלי להיות מודעת לכך קלטתי אותו משודר כלפי חוץ עוד ממש בהתחלה, נותר לאורך כל השנים שאנו יחד אטרקטיבי בטירוף ומדליק מבחינתי, ממש מושך וממגנט עד התרגשות ומחנק. בחיים לא חשתי הערצה כזו או חוויתי רגשות בעוצמה כזו או אפילו קרוב לכך כלפי שום אדם אחר עלי אדמות, וזה מילא ועדיין ממלא אותי באושר לדעת שהרגש הזה הדדי ושזה האדם שזכיתי לחלוק איתו את חיי.
אני בהחלט מודעת לכך שהוא אדם נדיר כי הוא משלב בצורה הרמונית תכונות שלרוב קשה למצוא את כולן יחד אצל אותו בן אדם (ולא, הוא לא מושלם, הוא לגמרי אנושי, אבל החולשות שלו אינן חולשות שמבחינתי מהותיות ופוגמות באהבתי אליו).
יחד עם זאת ובלי להשוות, חשוב לי לציין שבקרב ידידיי פגשתי לא מעטים שבהחלט ניחנו בשילוב תכונות לא רע בכלל לטעמי. לא יודעת מה קורה היום, אך לדעתי בדור שלי לא היה כזה קשה למצוא גבר רחב אופקים במידה מספקת. אלא שאני לא נמשכת או מתאהבת בקלות ויכולה לספור על אצבעות של יד אחת את הפעמים שבהן הרגשתי משיכה אמיתית כלפי מישהו, שלא לדבר על אהבה. לכן רבים מהבנים/גברים שהכרתי, גם כאלה שהיו מעוניינים בי, נשארו בגדר ידידים בלבד, וכשכבר יצאתי עם מישהו, התייחסתי לזה ברצינות וזה נמשך פרק זמן ארוך. אבל בכל זאת לא הצלחתי לשמר את העניין שהיה לי בהם מעבר לנקודה מסוימת, כי תמיד חשתי שמשהו מ הותי חסר, ובסופו של דבר הרגשתי שאיני מסוגלת להמשיך עוד וחייבת להיפרד. ואילו איתו, החל מהרגע שבו ראיתי את הבעת פניו, המשיכה והאהבה רק הלכו והתגברו ככל שהכרתי אותו יותר זמן.
חייבתלהגיב
New member
אז אם הבנתי נכון, בעצם לא היו לכם תחומי עניין משותפים כלל
פרט לאותו תחביב משותף שבגללו היכרתם. נראה לי שפקטור לא זניח בכלל פה הוא העובדה שהיכרת אותו כשהוא מאוד צעיר, וגם משווע ללמוד תרבות אחרת - וכך היה לו פוטנציאל עצום לאמץ את כל מה שאת רוצה שיאמץ. אין בזה משהו בעייתי - הרבה פעמים הסיבה לחיבור בין אנשים היא המצב הספציפי שבו שניהם נמצאים ברגע הפגישה - אבל זה הופך את העצות שלך לשואלת גם למשהו אחר מכפי שהיה נדמה בהתחלה (כי דיברת על תחומי עניין משותפים, ובעצם לא היו כאלה), וגם למשהו שלא מאוד רלבנטי לסיטואציה שלה, כי החבר שלה לא מאוד צעיר, וגם לא צמא ללמוד תרבות אחרת (כי הוא לא יצא מישיבה או משהו בסגנון). אני לא חושבת שאפשר להסיק משהו כלשהו מהמקרה שלכם, כי הוא עד כדי כך חריג בנסיבות שלו.
אבל מעבר לתחומי העניין המשותפים הלא קיימים, ברור שהייתה ביניכם התאמה רגשית, אינטלקטואלית, וכו' - שאני בכלל מתקשה להבין איך מישהו יכול להתאהב בלעדיהם. להתאמה כזאת כ-ן אפשר וכדאי לשאוף, והיא ל-א בלתי מושגת או נדירה (להבדיל מהתאמה בתחומי העניין הספציפיים, שכאמור, אפילו אצלכם לא הייתה, רק שהיו נסיבות שאפשרו לך להנחיל לו את תחומי העניין שלך). זו לדעתי ההתאמה שיש בכל זוג שמתאים זה לזה ואוהב זה את זה - ואם אין את זה אצלה (עם הסייג שיכול להיות שיש והיא פשוט עוד לא הבינה את זה), אז אולי כדאי לעבור הלאה. מבחינתי בהחלט כל מי שלא "שידר איתי על אותו גל" בכלל לא בא בחשבון ולא היה קיים בעיניי, ולבחור במשהו אחר זו אכן פשרה בלתי נסבלת בעיניי.
פרט לאותו תחביב משותף שבגללו היכרתם. נראה לי שפקטור לא זניח בכלל פה הוא העובדה שהיכרת אותו כשהוא מאוד צעיר, וגם משווע ללמוד תרבות אחרת - וכך היה לו פוטנציאל עצום לאמץ את כל מה שאת רוצה שיאמץ. אין בזה משהו בעייתי - הרבה פעמים הסיבה לחיבור בין אנשים היא המצב הספציפי שבו שניהם נמצאים ברגע הפגישה - אבל זה הופך את העצות שלך לשואלת גם למשהו אחר מכפי שהיה נדמה בהתחלה (כי דיברת על תחומי עניין משותפים, ובעצם לא היו כאלה), וגם למשהו שלא מאוד רלבנטי לסיטואציה שלה, כי החבר שלה לא מאוד צעיר, וגם לא צמא ללמוד תרבות אחרת (כי הוא לא יצא מישיבה או משהו בסגנון). אני לא חושבת שאפשר להסיק משהו כלשהו מהמקרה שלכם, כי הוא עד כדי כך חריג בנסיבות שלו.
אבל מעבר לתחומי העניין המשותפים הלא קיימים, ברור שהייתה ביניכם התאמה רגשית, אינטלקטואלית, וכו' - שאני בכלל מתקשה להבין איך מישהו יכול להתאהב בלעדיהם. להתאמה כזאת כ-ן אפשר וכדאי לשאוף, והיא ל-א בלתי מושגת או נדירה (להבדיל מהתאמה בתחומי העניין הספציפיים, שכאמור, אפילו אצלכם לא הייתה, רק שהיו נסיבות שאפשרו לך להנחיל לו את תחומי העניין שלך). זו לדעתי ההתאמה שיש בכל זוג שמתאים זה לזה ואוהב זה את זה - ואם אין את זה אצלה (עם הסייג שיכול להיות שיש והיא פשוט עוד לא הבינה את זה), אז אולי כדאי לעבור הלאה. מבחינתי בהחלט כל מי שלא "שידר איתי על אותו גל" בכלל לא בא בחשבון ולא היה קיים בעיניי, ולבחור במשהו אחר זו אכן פשרה בלתי נסבלת בעיניי.
אורחת11111
New member
אני ממש לא מסכימה עם הניתוח שלך.
כן היו תחומי עניין משותפים רבים מלכתחילה, גם מעבר לתחביב שעליו דיברתי. הייחודי בתחביב הזה והסיבה שהזכרתי אותו בנפרד, מעבר לזה שהוא היה מאוד מרכזי בחיינו, ושהוא עצמו היה עולם ומלואו והכיל המון מאפיינים והעדפות שהיו צריכים להיות משותפים לכל מי שאוהב לעסוק בו, הוא שהוא הפגיש בינינו, אך בשום מקום לא כתבתי שהוא היה היחיד. מלכתחילה היו ספרים, קולנוע, תיאטרן, טיולים, בעלי חיים, שירה בציבור,הנאות מאותם סוגים של פעילות חברתית ואינטלקטואלית בכללי ועוד.
אך מעבר לזה, הרי אמרתי שמייד היה ברור שהוא מתעניין מאוד גם בדברים שהוא פחות הכיר, שהוא לא רק פתוח, אלא גם שמח וצמא להכיר אותם וכן להפוך אותם מיידית גם לתחום עניין שלו לכל דבר, לא כדי לרצות אותי, אלא מתוך עניין ורצון אמיתי. מבחינתי זה כן אומר שתחומי העניין האלה לכל צורך ועניין משותפים לנו. כי הרי זה מצב שונה לגמרי ממה שכתבו פה על כך שאין בכלל סיכוי שהבעל גם יאהב בלט או אופרה או קונצרטים - כלומר אין אפילו פוטנציאל לכך שתחום העניין יהפוך למשותף. ואילו במקרה שלו היה ברור שהוא מתעניין וכל מה שצריך זה רק להכיר חלק מהדברים כדי שאפשר יהיה להכריז עליהם רשמית כעל עניין משותף.
בקיצור, מה שקובע מבחינתי אם יש תחום עניין משותף או לא הן לא נסיבות מקריות מהעבר, שבגללן לי יכן יצא ללכת לקונצרטים כי אותי לקחו, ולו לא יצא כי אותו לא לקחו, אלא הפוטנציאל לאהוב ולהתחבר לתחום העניין הזה, מה קורה החל מהרגע שהוא כן נחשף וכן מתחיל ללכת לקונצרטים, לאופרות, לבלט וכו'. אם העניין אינו משותף, אז גם אם הוא ינסה, הוא יגיד - ניסיתי, לא אהבתי, זה לא מעניין אותי, זה לא בשבילי, בפעם הבאה תלכי עם החברות שלך. ואם זה כן תחום עניין משותף - הוא ינסה, יתלהב ובפעם הבאה בעצמו יציע שנלך או, במילים אחרות, זה יהפוך מייד וללא הסתייגות גם לתחום העניין שלו.
כן היו תחומי עניין משותפים רבים מלכתחילה, גם מעבר לתחביב שעליו דיברתי. הייחודי בתחביב הזה והסיבה שהזכרתי אותו בנפרד, מעבר לזה שהוא היה מאוד מרכזי בחיינו, ושהוא עצמו היה עולם ומלואו והכיל המון מאפיינים והעדפות שהיו צריכים להיות משותפים לכל מי שאוהב לעסוק בו, הוא שהוא הפגיש בינינו, אך בשום מקום לא כתבתי שהוא היה היחיד. מלכתחילה היו ספרים, קולנוע, תיאטרן, טיולים, בעלי חיים, שירה בציבור,הנאות מאותם סוגים של פעילות חברתית ואינטלקטואלית בכללי ועוד.
אך מעבר לזה, הרי אמרתי שמייד היה ברור שהוא מתעניין מאוד גם בדברים שהוא פחות הכיר, שהוא לא רק פתוח, אלא גם שמח וצמא להכיר אותם וכן להפוך אותם מיידית גם לתחום עניין שלו לכל דבר, לא כדי לרצות אותי, אלא מתוך עניין ורצון אמיתי. מבחינתי זה כן אומר שתחומי העניין האלה לכל צורך ועניין משותפים לנו. כי הרי זה מצב שונה לגמרי ממה שכתבו פה על כך שאין בכלל סיכוי שהבעל גם יאהב בלט או אופרה או קונצרטים - כלומר אין אפילו פוטנציאל לכך שתחום העניין יהפוך למשותף. ואילו במקרה שלו היה ברור שהוא מתעניין וכל מה שצריך זה רק להכיר חלק מהדברים כדי שאפשר יהיה להכריז עליהם רשמית כעל עניין משותף.
בקיצור, מה שקובע מבחינתי אם יש תחום עניין משותף או לא הן לא נסיבות מקריות מהעבר, שבגללן לי יכן יצא ללכת לקונצרטים כי אותי לקחו, ולו לא יצא כי אותו לא לקחו, אלא הפוטנציאל לאהוב ולהתחבר לתחום העניין הזה, מה קורה החל מהרגע שהוא כן נחשף וכן מתחיל ללכת לקונצרטים, לאופרות, לבלט וכו'. אם העניין אינו משותף, אז גם אם הוא ינסה, הוא יגיד - ניסיתי, לא אהבתי, זה לא מעניין אותי, זה לא בשבילי, בפעם הבאה תלכי עם החברות שלך. ואם זה כן תחום עניין משותף - הוא ינסה, יתלהב ובפעם הבאה בעצמו יציע שנלך או, במילים אחרות, זה יהפוך מייד וללא הסתייגות גם לתחום העניין שלו.
אורחת11111
New member
וכן, מה לעשות ומבחן התוצאה הוא הדבר היחיד שאני יכולה
ללכת לפיו כי זה כל מה שיש לי.
ללכת לפיו כי זה כל מה שיש לי.
חייבתלהגיב
New member
אבל זו עצה גרועה לתת למישהי. אולי באמת
משהו מיוחד ושונה בחברה שבה הסתובבת, ולכן יש בה גברים רבים חובבי בלט. אבל אם היא תלך ותחפש גבר חובב בלט בישראל באופן כללי, כאמור, מצבה יהיה כנראה עגום. בעלי, אגב, חובב מחזות זמר. בחיים לא הייתי מייעצת למישהי לחפש בעל חובב מחזות זמר, גם אם זה הדבר הכי נהדר שיש - כי זו פשוט עצה גרועה כקו מנחה ומצמצמת הרבה יותר מדי את האפשרויות - ולכן מתכון לאומללות. עדיף להתמקד בדברים החשובים באמת - וזה שהגבר יאהב בלט, אם זה נמצא גבוה ברשימה - כנראה הרשימה בעייתית.
משהו מיוחד ושונה בחברה שבה הסתובבת, ולכן יש בה גברים רבים חובבי בלט. אבל אם היא תלך ותחפש גבר חובב בלט בישראל באופן כללי, כאמור, מצבה יהיה כנראה עגום. בעלי, אגב, חובב מחזות זמר. בחיים לא הייתי מייעצת למישהי לחפש בעל חובב מחזות זמר, גם אם זה הדבר הכי נהדר שיש - כי זו פשוט עצה גרועה כקו מנחה ומצמצמת הרבה יותר מדי את האפשרויות - ולכן מתכון לאומללות. עדיף להתמקד בדברים החשובים באמת - וזה שהגבר יאהב בלט, אם זה נמצא גבוה ברשימה - כנראה הרשימה בעייתית.
אורחת11111
New member
אבל ממש לא נתתי לה עצה כזו.
לא אמרתי לה לחפש מישהו שאוהב בלט, אפילו אין לי מושג אם היא עצמה חובבת בלט. יתר על כן, אמרתי לה שאין לי עצות לתת לה בשלב זה בכלל, כי ההודעה שלה מאוד מבולבלת ולא ברורה וקודם כול הייתי ממליצה לה לעשות סדר ברגשות שלה.
כתבתי בכללי שאצלי הקטע של "נפשות תאומות" כן חשוב, ונתתי דוגמה קונקרטית שנכונה עבורי, אבל הסתייגתי והתייחסתי ספציפית אליי. באשר אליה, לא התייחסתי לתחביבים, אלא לעצם ההבנה הרגשית ההדדית, כי הוא זו שכתבה שזה חשוב לה, והערתי לה שיש סתירה בדבריה כי בקטעים מסוימים היא כותבת שהוא כן מבין אותה ורואה בה אדם ובקטעים אחרים שהוא לא מבין ורואה בה חפץ מיני. כתבתי לה שעד שהיא לא תיישב את הסתירות בתיאור שלה בכלל לא ניתן לתת עצות.
אבל מה שבטוח - בשום שלב לא אמרתי לה שכדאי *לה* לחפש בחור שאוהב בלט או קונצרטים או משהו בסגנון, במיוחד לאור העובדה שהיא לא כתבה בשום מקום שהיא עצמה אוהבת כאלה.
לא אמרתי לה לחפש מישהו שאוהב בלט, אפילו אין לי מושג אם היא עצמה חובבת בלט. יתר על כן, אמרתי לה שאין לי עצות לתת לה בשלב זה בכלל, כי ההודעה שלה מאוד מבולבלת ולא ברורה וקודם כול הייתי ממליצה לה לעשות סדר ברגשות שלה.
כתבתי בכללי שאצלי הקטע של "נפשות תאומות" כן חשוב, ונתתי דוגמה קונקרטית שנכונה עבורי, אבל הסתייגתי והתייחסתי ספציפית אליי. באשר אליה, לא התייחסתי לתחביבים, אלא לעצם ההבנה הרגשית ההדדית, כי הוא זו שכתבה שזה חשוב לה, והערתי לה שיש סתירה בדבריה כי בקטעים מסוימים היא כותבת שהוא כן מבין אותה ורואה בה אדם ובקטעים אחרים שהוא לא מבין ורואה בה חפץ מיני. כתבתי לה שעד שהיא לא תיישב את הסתירות בתיאור שלה בכלל לא ניתן לתת עצות.
אבל מה שבטוח - בשום שלב לא אמרתי לה שכדאי *לה* לחפש בחור שאוהב בלט או קונצרטים או משהו בסגנון, במיוחד לאור העובדה שהיא לא כתבה בשום מקום שהיא עצמה אוהבת כאלה.
חייבתלהגיב
New member
אם היית מדברת
על כך שיהיה לך מעניין לחיות איתו ולשוחח איתו - אני מסכימה לגמרי. אבל בשביל זה אין צורך שתחומי העניין יהיו זהים או אפילו חופפים - כל אחד יכול לדבר על תחומי העניין שלו (תוך התחשבות במגבלות הצד השני - בכל זאת, יש גבול, ובלט חוצה אותו...), ועדיין ששני הצדדים יתעניינו.
לדעתי במקרה הנוכחי הבעייה היא לא רק שתחומי העניין שלהם שונים - הבעייה היא שהיא מזלזלת בו לחלוטין מהבחינות האלה, ואם אין לה כבוד אליו כבר מההתחלה - לא נראה לי שיש טעם להמשיך במערכת היחסים הזאת. אם היא לא יכולה להתגבר על עצמה ולקבל אותו כמו שהוא - אין עתיד.
על כך שיהיה לך מעניין לחיות איתו ולשוחח איתו - אני מסכימה לגמרי. אבל בשביל זה אין צורך שתחומי העניין יהיו זהים או אפילו חופפים - כל אחד יכול לדבר על תחומי העניין שלו (תוך התחשבות במגבלות הצד השני - בכל זאת, יש גבול, ובלט חוצה אותו...), ועדיין ששני הצדדים יתעניינו.
לדעתי במקרה הנוכחי הבעייה היא לא רק שתחומי העניין שלהם שונים - הבעייה היא שהיא מזלזלת בו לחלוטין מהבחינות האלה, ואם אין לה כבוד אליו כבר מההתחלה - לא נראה לי שיש טעם להמשיך במערכת היחסים הזאת. אם היא לא יכולה להתגבר על עצמה ולקבל אותו כמו שהוא - אין עתיד.
אורחת11111
New member
שוב, אני לא אומרת מה נכון ומה מספיק לאחרות.
אני הייתי צריכה משהו קצת מעבר למה שאת מתארת.
זה נכון שהיא מזלזלת בתחומי העניין שלו, אך בלי קשר לעצם נימת הזלזול, ברור לי שאני הייתי משתעממת עם אדם כזה אחרי יומיים. אפילו אם אני משווה אותו עם בעלי הראשון, בעלי הראשון היה הרבה יותר מעניין ומגוון ממה שעולה מהתיאור של הבחור הזה, לפחות כפי שהיא מציגה אותו.
אני הייתי צריכה משהו קצת מעבר למה שאת מתארת.
זה נכון שהיא מזלזלת בתחומי העניין שלו, אך בלי קשר לעצם נימת הזלזול, ברור לי שאני הייתי משתעממת עם אדם כזה אחרי יומיים. אפילו אם אני משווה אותו עם בעלי הראשון, בעלי הראשון היה הרבה יותר מעניין ומגוון ממה שעולה מהתיאור של הבחור הזה, לפחות כפי שהיא מציגה אותו.
חייבתלהגיב
New member
התיאור שלה משקף את הזלזול שלה. לא הייתי
סומכת על כך שהוא מדויק - אבל הוא כן מראה איך היא רואה אותו.
סומכת על כך שהוא מדויק - אבל הוא כן מראה איך היא רואה אותו.
אורחת11111
New member
ייתכן, אך היות שאיני מכירה אותו אין לי דרך לדעת.
danakama10
New member
באמת קצת חפרת...
אתם יוצאים סך הכל חודשיים, נפרדת ממנו לפני חודש, ואחרי יום חזרת אליו כי למרות שאת לא מתלהבת ממנו נוכחת שהוא גורם לך להרגשה טובה.
נשמע שלא הולך לך בתחום הזוגי ואת רוצה משפחה. איכשהו שיכנעת את עצמך שהבחור רציני ושהוא רוצה להקים משפחה (את מעידה אחרי חודשיים בגיל 31 שניכם יודעים שאתם מחפשים קשר רציני להקמת משפחה), ועל הכל את מסתכלת בעינים של להתחתן או לא להתחתן איתו, כאילו את אמורה להחליט עכשיו.
אז דבר ראשון, תאטי. אתם יוצאים רק חודשיים!! תזרמי, כמו שאומרים. זה שהוא רוצה להקים משפחה ברמה התיאורית לא אומר שהוא בכלל רואה בך מועמדת פוטנציאלית למשרת אשתו. ולהיפך. נשמע שכל הרצינות הזו מכניסה אותך ללחץ ולפחדים.
בינתיים, מאיך שאת מתארת אותו, הוא נשמע ממש טיפוס שלילי. את כותבת שיש לו "מלאן בעיות רגשיות ודכאונות, אימפולסיבי מרגיש לי שקצת לא סומכת עליו או על המערכת הנפשית שלו ואופן תפישת המציאות שלו. קצת נרקיססט או לפחות מאוד מרוכז בעצמו (לדעתי). "ובנוסף הוא רואה בך רק מכשיר לקיום יחסי מין.
הבעיה שאת בעצמך לא סומכת על כושר השיפוט שלך, ואת לא יודעת אם את בררנית סתם או אם הוא בעייתי ולא מתאים לך.
לגבי הנסיעה - לדעתי בגלל שאת לא מתלהבת ממנו לא רצית לנסוע איתו לחו"ל, ונתת תירוץ מטופש של "אני מאוד עמוסה בחיים האישיים שלי וזה זמן לא מתאים עבורי בכלל". בסוף התרצת ואת באה כי זה היה רק תירוץ (בעצמך את אומרת "הייתי מעדיפה לעשות המון דברים אחרים ע"פ הטיול הזה") וכי את לא רוצה לשדר דחייה כי אולי בכך את תפסידי את ההזדמנות להקמת משפחה...
אני לא יכולה לתת לך עיצה כי האמביוולנטיות שלך מבלבלת גם אותי... כי אם הוא נרקסיסט, ברור שאת לא רוצה להכניס עצמך למיטה חולה שכזו. אבל אם את חושבת שהוא נרקסיסט בגלל דוגמאות כמו שהוא לחץ עלייך לנסוע לחו"ל למרות שלך זה "לחוץ מבחינה אישית", אז את מגזימה לחלוטין.
ומצד אחד הוא מתעניין רק בנטפליקס ורכילות ולא באמת מתעניין בך, ומצד שני יש לכם שיחות במיטה עד 5 בבוקר.
את צריכה לסמוך על עצמך מספיק כדי לדעת אם את ביקורתית מדי או שיש באמת בעיות מהותיות. צריך מספיק ביטחון עצמי כדי לסמוך על מה שאת מרגישה.
כי אם הבעיה שאת ביקורתית מדי, זה יקרה עם כל אחד. בכל אחד תמצאי דבר שלילי שבראש שלך תנפחי עוד ועוד, בעוד שבמציאות מדובר בעוד פגם קטן שלא משפיע מהותית ביום יום.
ואחרי כל זה, אגיד עוד משהו לא פופולרי. ככל שהשנים עוברות, הסיכויים שתצטרכי להתפשר על דברים יותר ויותר מהותיים אצל בן הזוג עולים, בהנחה שאת רוצה משפחה. אז גם את זה קחי בחשבון.
אגב, הקשבתי לחלק מהוידאו של הרב שמריוס הפנה אליו, ומה אגיד לך... נחמד בתיאוריה. כן, צריך להרגיש בנוח עם מי שנמצאים איתו. אבל זה לחלוטין לא קנה המידה היחיד. נרקסיסטים למשל הם מומחים בלתת הרגשה טובה לאדם שאיתם, ואז הם רומסים אותם. ויכול להיות שאדם שנוח לך איתו אין לכם אידיאלים ומטרות משותפות (רצון במשפחה למשל) או שדברים אחרים לא מסתדרים (למשל, יחסי מין). ולהגיד שהאדם שמולך לא ישים לב לאף מגרעת שלך כי he's your husband, נו... אולי בגילאי התיכון.
גם הדיבורים שלו על דייטינג הם במושגים אמריקאים - דייטינג פירושו לצאת עם כמה אנשים שרוצים כי אין שום מחוייבות. רק ברגע שהזוג מסכם שהם dating exclusively או שמצהירים שהם boyfriend/girlfriedn או going steady, רק אז נכנסת המחוייבות למשוואה.
אתם יוצאים סך הכל חודשיים, נפרדת ממנו לפני חודש, ואחרי יום חזרת אליו כי למרות שאת לא מתלהבת ממנו נוכחת שהוא גורם לך להרגשה טובה.
נשמע שלא הולך לך בתחום הזוגי ואת רוצה משפחה. איכשהו שיכנעת את עצמך שהבחור רציני ושהוא רוצה להקים משפחה (את מעידה אחרי חודשיים בגיל 31 שניכם יודעים שאתם מחפשים קשר רציני להקמת משפחה), ועל הכל את מסתכלת בעינים של להתחתן או לא להתחתן איתו, כאילו את אמורה להחליט עכשיו.
אז דבר ראשון, תאטי. אתם יוצאים רק חודשיים!! תזרמי, כמו שאומרים. זה שהוא רוצה להקים משפחה ברמה התיאורית לא אומר שהוא בכלל רואה בך מועמדת פוטנציאלית למשרת אשתו. ולהיפך. נשמע שכל הרצינות הזו מכניסה אותך ללחץ ולפחדים.
בינתיים, מאיך שאת מתארת אותו, הוא נשמע ממש טיפוס שלילי. את כותבת שיש לו "מלאן בעיות רגשיות ודכאונות, אימפולסיבי מרגיש לי שקצת לא סומכת עליו או על המערכת הנפשית שלו ואופן תפישת המציאות שלו. קצת נרקיססט או לפחות מאוד מרוכז בעצמו (לדעתי). "ובנוסף הוא רואה בך רק מכשיר לקיום יחסי מין.
הבעיה שאת בעצמך לא סומכת על כושר השיפוט שלך, ואת לא יודעת אם את בררנית סתם או אם הוא בעייתי ולא מתאים לך.
לגבי הנסיעה - לדעתי בגלל שאת לא מתלהבת ממנו לא רצית לנסוע איתו לחו"ל, ונתת תירוץ מטופש של "אני מאוד עמוסה בחיים האישיים שלי וזה זמן לא מתאים עבורי בכלל". בסוף התרצת ואת באה כי זה היה רק תירוץ (בעצמך את אומרת "הייתי מעדיפה לעשות המון דברים אחרים ע"פ הטיול הזה") וכי את לא רוצה לשדר דחייה כי אולי בכך את תפסידי את ההזדמנות להקמת משפחה...
אני לא יכולה לתת לך עיצה כי האמביוולנטיות שלך מבלבלת גם אותי... כי אם הוא נרקסיסט, ברור שאת לא רוצה להכניס עצמך למיטה חולה שכזו. אבל אם את חושבת שהוא נרקסיסט בגלל דוגמאות כמו שהוא לחץ עלייך לנסוע לחו"ל למרות שלך זה "לחוץ מבחינה אישית", אז את מגזימה לחלוטין.
ומצד אחד הוא מתעניין רק בנטפליקס ורכילות ולא באמת מתעניין בך, ומצד שני יש לכם שיחות במיטה עד 5 בבוקר.
את צריכה לסמוך על עצמך מספיק כדי לדעת אם את ביקורתית מדי או שיש באמת בעיות מהותיות. צריך מספיק ביטחון עצמי כדי לסמוך על מה שאת מרגישה.
כי אם הבעיה שאת ביקורתית מדי, זה יקרה עם כל אחד. בכל אחד תמצאי דבר שלילי שבראש שלך תנפחי עוד ועוד, בעוד שבמציאות מדובר בעוד פגם קטן שלא משפיע מהותית ביום יום.
ואחרי כל זה, אגיד עוד משהו לא פופולרי. ככל שהשנים עוברות, הסיכויים שתצטרכי להתפשר על דברים יותר ויותר מהותיים אצל בן הזוג עולים, בהנחה שאת רוצה משפחה. אז גם את זה קחי בחשבון.
אגב, הקשבתי לחלק מהוידאו של הרב שמריוס הפנה אליו, ומה אגיד לך... נחמד בתיאוריה. כן, צריך להרגיש בנוח עם מי שנמצאים איתו. אבל זה לחלוטין לא קנה המידה היחיד. נרקסיסטים למשל הם מומחים בלתת הרגשה טובה לאדם שאיתם, ואז הם רומסים אותם. ויכול להיות שאדם שנוח לך איתו אין לכם אידיאלים ומטרות משותפות (רצון במשפחה למשל) או שדברים אחרים לא מסתדרים (למשל, יחסי מין). ולהגיד שהאדם שמולך לא ישים לב לאף מגרעת שלך כי he's your husband, נו... אולי בגילאי התיכון.
גם הדיבורים שלו על דייטינג הם במושגים אמריקאים - דייטינג פירושו לצאת עם כמה אנשים שרוצים כי אין שום מחוייבות. רק ברגע שהזוג מסכם שהם dating exclusively או שמצהירים שהם boyfriend/girlfriedn או going steady, רק אז נכנסת המחוייבות למשוואה.
אז אני אסביר במהירות
כתבתי שלא כל מה שהוא אומר מקובל עלי.
הרבה דברים.
 
אבל חשבתי שיש שם מסר בשבילה, השואלת - והיא בהחלט קלטה אותו.
זה היה מסר אליה.
לא צריכים כולם עכשיו לחזור בתשובה כאיש אחד
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
כתבתי שלא כל מה שהוא אומר מקובל עלי.
הרבה דברים.
 
אבל חשבתי שיש שם מסר בשבילה, השואלת - והיא בהחלט קלטה אותו.
זה היה מסר אליה.
לא צריכים כולם עכשיו לחזור בתשובה כאיש אחד
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
למה זה משנה מה אחרים (כלומר אנחנו) חושבים?
ההחלטה היא שלך ורק שלך. אם הקשר עושה לך טוב אז לכי על זה. אם הוא לא, סיימי והמשיכי הלאה. אנחנו לא שם, לא מכירים לא אותך ולא אותו. דווקא הטיול לחו"ל יכול להיות מבחן טוב לחוזק הקשר בינכם. נסיעה זוגית נוטה להיות מין סיר לחץ כזה, ולפעמים זוגות שיוצאים הכי קרובים שבעולם חוזרים במוד "לא רוצה לראות אותו יותר, מצידי שימות".
ההחלטה היא שלך ורק שלך. אם הקשר עושה לך טוב אז לכי על זה. אם הוא לא, סיימי והמשיכי הלאה. אנחנו לא שם, לא מכירים לא אותך ולא אותו. דווקא הטיול לחו"ל יכול להיות מבחן טוב לחוזק הקשר בינכם. נסיעה זוגית נוטה להיות מין סיר לחץ כזה, ולפעמים זוגות שיוצאים הכי קרובים שבעולם חוזרים במוד "לא רוצה לראות אותו יותר, מצידי שימות".
1precious1
New member
זוגיות זה לא גרביים....
את כתבת: "אנחנו אנשים מאוד מאוד שונים בהכל. החל מתחומי עניין עד צורת תקשורת"
אז עם כל הצער שבדבר, אני לא מבין איפה ההתלבטות?
את כתבת: "אנחנו אנשים מאוד מאוד שונים בהכל. החל מתחומי עניין עד צורת תקשורת"
אז עם כל הצער שבדבר, אני לא מבין איפה ההתלבטות?
אכתוב לך תגובה פשוטה
אם את מעויינת לקחת סיכון ולמצוא נפש תאומה וחיבור רוחני אמיתי עם בן אדם, לא פועלים מתוך השכל אלא מתוך הנשמה והלב.
כאשר הנשמה שלך והלב שלך יגידו כן זה האדם, לא יהיה לך צורך לשכנע שזה זה. הראש יכול להגיד המון טיעונים למה לא, אך עדיין אם תלכי בעקבות הלב את לא תצטערי. ככה זה החלטות לא רק בזוגיות אלא כל החלטה. האינטואציה תמיד תוביל אותך להחלטות שיתנו לך אושר. החלטות שנובעות רק מהראש, מהשכל הן החלטות שלא יובילו אותך לאושר רוב הפעמים, כי מה שמשנה המצב הרגשי ונשמתי בסופו של דבר. צריך להגיע לשיתוף פעולה בין ההגיון לראש.
 
דבר נוסף, החיים הם מראה, את מושכת בני זוג שהם באותו תדר התפתחותי שאת נמצאת בו, על מנת למשוך בן זוג איכותי יותר, את תצטרכי לעשות הרבה עבודה פסיכולוגית, רוחנית, נפשית, כלכלית על עצמך בשביל למשוך מישהו שמבחינתך יותר מתאים עם חיבור עמוק וכמו שאת מתארת. ואת צודקת, זה באמת מה שיביא אושר לחיים שלך, אבל מה לעשות שיש לך עדיין עבודה לעשות על עצמך? את מקבלת בדיוק רב בני זוג שנותנים לך מראה למי שאת כאדם ואיפה את ברמת ההתפתחות.
 
בהצלחה,
Dmitri Biletzki
מטפל נפשי הוליסטי, מאמן בריאות
עובד סוציאלי עם רישיון בישראל ובניו זילנד.
אם את מעויינת לקחת סיכון ולמצוא נפש תאומה וחיבור רוחני אמיתי עם בן אדם, לא פועלים מתוך השכל אלא מתוך הנשמה והלב.
כאשר הנשמה שלך והלב שלך יגידו כן זה האדם, לא יהיה לך צורך לשכנע שזה זה. הראש יכול להגיד המון טיעונים למה לא, אך עדיין אם תלכי בעקבות הלב את לא תצטערי. ככה זה החלטות לא רק בזוגיות אלא כל החלטה. האינטואציה תמיד תוביל אותך להחלטות שיתנו לך אושר. החלטות שנובעות רק מהראש, מהשכל הן החלטות שלא יובילו אותך לאושר רוב הפעמים, כי מה שמשנה המצב הרגשי ונשמתי בסופו של דבר. צריך להגיע לשיתוף פעולה בין ההגיון לראש.
 
דבר נוסף, החיים הם מראה, את מושכת בני זוג שהם באותו תדר התפתחותי שאת נמצאת בו, על מנת למשוך בן זוג איכותי יותר, את תצטרכי לעשות הרבה עבודה פסיכולוגית, רוחנית, נפשית, כלכלית על עצמך בשביל למשוך מישהו שמבחינתך יותר מתאים עם חיבור עמוק וכמו שאת מתארת. ואת צודקת, זה באמת מה שיביא אושר לחיים שלך, אבל מה לעשות שיש לך עדיין עבודה לעשות על עצמך? את מקבלת בדיוק רב בני זוג שנותנים לך מראה למי שאת כאדם ואיפה את ברמת ההתפתחות.
 
בהצלחה,
Dmitri Biletzki
מטפל נפשי הוליסטי, מאמן בריאות
עובד סוציאלי עם רישיון בישראל ובניו זילנד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.