תגובות לתגובות לתגובות ...
הבה ניתעלם, וניתעלה, מהצד הפסיכולוגי.
סימוכין
אני בונה הכל על התורה הדארוויניסטית, כפי שהיא נכתבה בספרים של דוקינס. שם קיימים כל הסימוכין.
ישמ כמובן עוד המון המון ספרות בנושא, אך זה לא העניין. העניין שהתורה הזו היא האקסיומה, ממנה אני מתחיל.
מדוע השיקולים של 2 הצדדים בסכסוך הם יצריים?
הסברתי זאת בתשובה אחרת, ואחזור בקצרה.
בכל הירארכיה של שיקולים, כולם לוגיים, מגיעים בסוף לשיקול הראשוני שאינו לוגי.
קרא לשיקול הלא-לוגי הראשוני איך שתרצה. אני קורא לו "יצרי", אפשר לקרוא לו אחרת, זה עניין סמנטי, הכוונה לשיקול הבסיסי, חסר הלוגיקה, הכפוי על האדם, ולכן אין אפשרות אחרת אלא שהוא גנטי (חוץ מהגישה האלוהית).
מדוע שמחשב בעתיד לא יהיה חכם מספיק בכדי לבצע החלטה יצרית?
כי החלטה "יצרית" אינה לוגית.
בהחלטות לוגיות, ב-2 מצבים דומים התוצאה תהיה תמיד זהה. מחשב לא יכול לנבא תוצאות שונות לאותן 2 מצבי התחלה. אפילו תורת הקוואנטים, שאינה דטרמיניסטית, יכולה לנבא תוצאות באיכות סטאטיסטית.
לעומת זאת 2 אנשים זהים, עם אותו חינוך, ובדיוק אותם תנאי התחלה, בכל זאת יתכן שיהיו להם ייצרים (או ערכים, או כל שם אחר שתיבחר בו להחלטות א-לוגיות) שונים.
אין מנוס מלהגיע למסקנה, שההכרעה הזו (שיש המכנים אותה "ההכרעה האנושית"), שאינה לוגית, נמצאת בבסיס אחר של ההוויה האנושית, לא בבסיס הלוגי, אלא במשהוא אחר, הניכפה על האדם, בלי שלהגיונו של האדם יש שליטה על כך. והבסיס היחיד שהיא יכולה להמצא (לפחות לפי הידע שלנו כיום) היא בגנטיקה שלו.
ובמקרה , ממש במקרה, אכן תאורית דארווין מסבירה כמעט את כל ההתנהגויות הא-לוגיות האנושיות (מה שאני קורה לו "יצרים"), כך שהמסקנה לעיל מקבלת חיזוק משמעותי ביותר, שהמודל הזה הוא אכן מודל טוב מאד.
מדען אמיתי יטיל בתיאוריית הקוואנטים ספק
אף מדען לא יטיל ספק בתאורית הקוואנטים.
תאורית הקוואנטים קיימת, ואף אדם הגיוני לא מטיל ספק במשהוא קיים.
אף מדען גם לא יטיל ספק באמיתות תורת הקוואנטים, ברור שתורת הקוואנטים אינה אמת, זה רק מודל, כמו כל תאוריה מדעית, מודל מאד מאד מוצלח. אך המדע לא מתיימר לאמר שהמודלים שלו הם האמת, ובכל זאת המדע מסתמך על המודל, כדי לנבא תוצאות אמפיריות.
הדומה לעניינינו הוא, שתורת דארווין אינה בהכרח אמת, היא מודל. מכל הבחינות המדעיות היא מודל מעולה, אין כרגע מודל טוב ממנו. והגישה לנסות ולנבא תוצאות אמפיריות ע"ס מודל טוב, היא גישה מדעית צרופה.
אשר הספק יהיה לגבי שאלות המחקר, התוצאות, אופן הניסויים וכד'.
אנו מדברים על דברים שונים לחלוטין.
אני לא מדבר על שום "ניסוי מדעי", אלא על שינוי של מצבי התחלה, שלפי מודל מסוים, יביאו לשינוי מסוים של מצבי סוף.
אם ננסה לעשות קודם את הבדיקה הזו על מדגם, רק אז תבואנה השאלות של אופן הניסוי וכ'... לידי ביטוי.
וכאמור, לא זה עניינינו.
אנחנו שמים לב לשגיאות שלך ולכן מבקשים סימוכין והגדרת מושגים בכדי להבין מהיכן נובעות טעויותיך.
לו הייתי מעלה כעת תאוריה חדשה, אני מבין שאני צריך להעלות סימוכין לאישושה.
אני משתמשת בתאוריה קיימת, מדעית, הכי ידועה, שניכתבה ע"י אנשים שהכי מקובלים בענף - אין לי מה להוסיף על מה שהם כתבו.
אם לדעתך התאוריה מוטעית, זו גישה מעניינת. הועלו בפוסט זה מספר נקודות כאלה, עניתי על כולן (אם כי אני לא הסמכות העליונה לנושא זה), אשמח לברר כל נקודה ספציפית בתאוריה שתראה עם סתירה פנימית. וגם אם לא אמצא את התשובה, זאת לא הוכחה שאין לתאוריה תשובה, זו רק הוכחה שאני לא יודע אותה. בינתיים זה לא קרה, ונקווה שבעתיד זה לא יקרה.
אז מה כוונת הפוסט?
אתחיל ממה לא כוונת הפוסט - להוכיח את התאוריה הדארווינסטית המקובלת (לפחות בוורסיה של צ'רלס דוקינס).
מה כן כוונת הפוסט - להציג שע"י שינוי תנאים מסוימים, בהתאם לתאוריה הנ"ל, אנשים ישנו התנהגות.
