צדק תחבורתי

Ccyclist

Well-known member
לדעתי, יש יתרון בעיקר בסעיפים האחרים של הרפורמה
פטור מתשלום לחיילים משוחררים במשך שנה, והנחה לצעירים באופן כללי.
למרות שנסיעות בתחב"צ הם לא יקרות, הנחה בהחלט מעודדת נסיעה בתחב"צ, ודאי לצעירים, וזה יכול לגרום להם לתת צ'אנס לתחב"צ, ואולי הם ימשיכו לנסוע גם בתחב"צ בהמשך ולא ימהרו לקנות רכב.

אם זה היה ריאלי (וזה כמובן ממש לא) הייתי נותן הנחה משמעותית עד כדי נסיעות חינם לכל תושב חדש בעיר, למשך חצי שנה. הרבה מאוד מהתושבים החדשים בכל עיר, לא נותנים צ'אנס בכלל לתחבורה הציבורית, וישר קונים רכב עם מעבר הדירה, גם אם בעיר המגורים הקודמת שלהם הם הסתדרו מעולה בתחב"צ.

מחירי התח"צ נמוכים ומצחיקים בהשוואה למחיר הרכב הפרטי. רק למלא חצי מיכל עולה כמו חודשי. גם אם יש השתתפות של המעסיק בעלויות החזקת רכב - אני בספק אם העלויות הכוללות הן בין 99₪ בפריפריה ל ₪225 במרכז או מקסימום של ₪610 למי שנוסע ברכבת בכל רחבי הארץ. רק לנסוע לחרמון עלה לי כ ₪400 בדלק לפני שמחשבים את שכירות הרכב או שאלות של ליסינג / הלוואות למי שקונה או חוכר רכב בארץ באופן ארוך טווח.

אנשים לא עוזבים את התח"צ בגלל המחיר אלא בגלל שאלות אחרות של נוחות, זמני השירות, איכותו, וזמני הנסיעה. יתכן שאנשים שהתגוררו בתל אביב והיו רגילים שחיי הפנאי זמינים להם מתחת לבית לא מוכנים להיות מנותקים מכך בסופי השבוע כאשר הם עוזבים את העיר ומתברגנים בפרברים. במקרה כזה מדובר בתגובה לחוסר המענה של המערכת לנסיעות פנאי בסופי השבוע.
 

מוישי67

Active member
מחירי התח"צ נמוכים ומצחיקים בהשוואה למחיר הרכב הפרטי. רק למלא חצי מיכל עולה כמו חודשי. גם אם יש השתתפות של המעסיק בעלויות החזקת רכב - אני בספק אם העלויות הכוללות הן בין 99₪ בפריפריה ל ₪225 במרכז או מקסימום של ₪610 למי שנוסע ברכבת בכל רחבי הארץ. רק לנסוע לחרמון עלה לי כ ₪400 בדלק לפני שמחשבים את שכירות הרכב או שאלות של ליסינג / הלוואות למי שקונה או חוכר רכב בארץ באופן ארוך טווח.

אנשים לא עוזבים את התח"צ בגלל המחיר אלא בגלל שאלות אחרות של נוחות, זמני השירות, איכותו, וזמני הנסיעה. יתכן שאנשים שהתגוררו בתל אביב והיו רגילים שחיי הפנאי זמינים להם מתחת לבית לא מוכנים להיות מנותקים מכך בסופי השבוע כאשר הם עוזבים את העיר ומתברגנים בפרברים. במקרה כזה מדובר בתגובה לחוסר המענה של המערכת לנסיעות פנאי בסופי השבוע.
זה כמובן נכון. אבל נכון בעיקר למי שעוזב את התח"צ לטובת רכב פרטי.
מי שעכשיו מתחיל את החיים, נסיעות בזול ממש, הם כן סיבה לתת צ'אנס לתחב"צ.
יש הרבה אנשים צעירים שחולמים על היום שיעשו רישיון ומיד יקנו רכב. לאנשים כאלו, מחיר זול של תח"צ יכול להרחיק מהם את קניית הרכב, ולדחות את זה בכמה שנים. באותם שנים יכול להיות שהם יתרגלו לנסיעות בתח"צ, ואולי חלקם ימשיכו לנסוע בתחבורה ציבורית גם כשהמחירים יחזרו לרמה הרגילה, מתוך הבנה שהחזקת רכב עולה הרבה יותר יקר.

(כמובן שכל זה לא מוריד מהצורך לתת שירות טוב ותדירות גבוהה)
 

Ccyclist

Well-known member
זה כמובן נכון. אבל נכון בעיקר למי שעוזב את התח"צ לטובת רכב פרטי.
מי שעכשיו מתחיל את החיים, נסיעות בזול ממש, הם כן סיבה לתת צ'אנס לתחב"צ.
יש הרבה אנשים צעירים שחולמים על היום שיעשו רישיון ומיד יקנו רכב. לאנשים כאלו, מחיר זול של תח"צ יכול להרחיק מהם את קניית הרכב, ולדחות את זה בכמה שנים. באותם שנים יכול להיות שהם יתרגלו לנסיעות בתח"צ, ואולי חלקם ימשיכו לנסוע בתחבורה ציבורית גם כשהמחירים יחזרו לרמה הרגילה, מתוך הבנה שהחזקת רכב עולה הרבה יותר יקר.

(כמובן שכל זה לא מוריד מהצורך לתת שירות טוב ותדירות גבוהה)

לימוד נהיגה זו בכלל השקעה בפרוייקט שתוצאותיו לא מובטחות מראש. בארץ אין לכם רישיון שנותן עצמאות כבר מהטסט כי חכמי חלם עיוותו אלמנט של לימוד נהיגה - הנהג המלווה, ובמקום לאפשר אותו לתלמידי נהיגה לפני הטסט כמקובל בעולם - דחפו אותו אל אחרי הטסט. בכל מדינה אחרת זה אמצעי שנועד לתת לתלמידי הנהיגה לצבור שעות כביש נוספות לצד שיעורי הנהיגה הפורמאליים היקרים. בארץ זה צעד שכובל את הנהג החדש לנהג וותיק כלשהו - הורה, בן זוג, קרוב או חבר. בגלל האלמנט הזה הכי קל ללמוד לנהוג כשעדיין גרים עם ההורים, לא אחרי מעבר למקום חדש.

קשה להשוות אפילו את מה שזמין לתושב תל אביב עם מה שזמין לכל סטודנט או צעיר בחו"ל. הישראלים היחידים שיש להם משהו שמזכיר במוגבל ובמקצת את מה שזמין בחו"ל הם הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה שיש להם תח"צ לישובים ערביים מסויימים בגליל בשישי ושבת.

כשגרתי בלונדון יכלתי בקלות לעלות על רכבת בשבת או ראשון לקרוביי בברייטון, מרחק דומה לנסיעה מתל אביב לבאר שבע. הנסיעה ברכבת ארכה כשעה, מדלת לדלת אולי שעה וחצי עד שעתיים. תמיד יכלתי לעשות את הנסיעה הזו בכל סוף שבוע שרציתי. יכלתי להגיע לתחנות הרכבת או בתחתית או באופניים. לטעמי שילוב אופניים ברכבת לא סותר שימוש בתח"צ אלא מהווה סוג מסויים של שימוש בתח"צ הבינעירונית. הזכות הפשוטה הזו לקישור בינעירוני אינה קיימת עבור הציבור החילוני בארץ והיא הופכת את הרכב הפרטי לתנאי בסיסי לחיי חברה ומשפחה.

התחבורה שלא נוסעת בשבת אינה עולה דבר, אך היכולת להגיע לארוחת ליל שישי אצל איזו דודה מחיפה או באר שבע ולחזור ממנה, להגיע לים גם אם לא גרים ממש לידו, לטייל באותן שמורות שהמבזקים תמיד מזהירים שהן עמוסות כל שבת - זה חופש אישי שלא יסולא בפז.

שום הנחה לא תפצה על יכולת בסיסית להתנייע בימי הפנאי של הציבור.

בשבת 30/9/23 נחתתי בארץ בחצות בערך ואספתי רכב שכור (במקביל ראיתי אוטובוסי שאטל של נתב"ג שמדינת ישראל מפעילה בשבת). נסעתי למרינה של הרצליה דרך נקודת הצטיידות בטיב טעם רעננה (חנות שפתוחה 24/7), הגעתי למלון במרינה, זה ששומר שבת ומוצ"ש ולא נתן לי להחנות בחניון עד יום א' בצהריים. בבוקר נסעתי לירושלים כדי לנהוג ברשת הכבישים הוותיקה (הכניסה לעיר, הזז, הרצוג דב יוסף מצומת פת ועד שכונת גילה, דרך חברון ודרך בר-לב). אחרי עצירה קצרה בגבעה הצרפתית קפצתי לרעננה לבקר את מארחיי שם, כחצי שעה לפני חידוש התח"צ נהגתי לתחנת קריית אריה כדי לחנוך את הרק"ל. לא הייתי יכול לעשות אף אחת מ5-6 הנסיעות האלו בתח"צ ואחת מהן, הנסיעה מנתב"ג, ידועה לשמצה בנוכלות נהגי המוניות כלפי הנוסעים. אף אחת מהנסיעות לא ארכה יותר משעה בכביש ולא אמורה לארוך יותר משעה וחצי בתח"צ. העובדה שיכלתי לעשות זאת אך ורק ברכב הפרטי (במוניות זה היה עולה סכום בן ארבע ספרות רק לשבת אחת) היא תעודת עניות להתעלמות ולהתעללות של מערכת התח"צ בארץ מצרכי הנוסעים שאינם שומרי שבת, והוכחה שחופש תנועה בארץ ישנו רק למי שנוהג.
 
נערך לאחרונה ב:

Ccyclist

Well-known member
לדעתי, יש יתרון בעיקר בסעיפים האחרים של הרפורמה
פטור מתשלום לחיילים משוחררים במשך שנה, והנחה לצעירים באופן כללי.
למרות שנסיעות בתחב"צ הם לא יקרות, הנחה בהחלט מעודדת נסיעה בתחב"צ, ודאי לצעירים, וזה יכול לגרום להם לתת צ'אנס לתחב"צ, ואולי הם ימשיכו לנסוע גם בתחב"צ בהמשך ולא ימהרו לקנות רכב.

אם זה היה ריאלי (וזה כמובן ממש לא) הייתי נותן הנחה משמעותית עד כדי נסיעות חינם לכל תושב חדש בעיר, למשך חצי שנה. הרבה מאוד מהתושבים החדשים בכל עיר, לא נותנים צ'אנס בכלל לתחבורה הציבורית, וישר קונים רכב עם מעבר הדירה, גם אם בעיר המגורים הקודמת שלהם הם הסתדרו מעולה בתחב"צ.

אגב שאלה- האם אתה נוהג? כשרואים את העלויות מנקודת מבט של נהג - באמת שהתח"צ הוא במחיר נמוך עד סמלי.
 

מוישי67

Active member
אגב שאלה- האם אתה נוהג? כשרואים את העלויות מנקודת מבט של נהג - באמת שהתח"צ הוא במחיר נמוך עד סמלי.
אני נוהג לפעמים, אבל לא מחזיק רכב.
אבל אני חושב שיש בהחלט השפעה למחיר למי שעדיין לא נוהג.
ולכן כתבתי שאני חושב שהיתרון הגדול הוא לצעירים ולחיילים משוחררים, שעדיין לא קנו רכב. מי שכבר קונה רכב ונוהג באופן קבוע - אתה צודק שאין בכלל השפעה למחיר התח"צ על השיקולים שלו, אבל מי שעדיין לא קנה רכב, ומוציא סכום גבוה על כל נסיעה, מרגיש לפעמים יותר צורך לקנות רכב, אבל אם היה מרגיש שהנסיעות בתח"צ מאוד זולות - היה פחות דחוף לו לקנות רכב.
 

Ccyclist

Well-known member
אני נוהג לפעמים, אבל לא מחזיק רכב.
אבל אני חושב שיש בהחלט השפעה למחיר למי שעדיין לא נוהג.
ולכן כתבתי שאני חושב שהיתרון הגדול הוא לצעירים ולחיילים משוחררים, שעדיין לא קנו רכב. מי שכבר קונה רכב ונוהג באופן קבוע - אתה צודק שאין בכלל השפעה למחיר התח"צ על השיקולים שלו, אבל מי שעדיין לא קנה רכב, ומוציא סכום גבוה על כל נסיעה, מרגיש לפעמים יותר צורך לקנות רכב, אבל אם היה מרגיש שהנסיעות בתח"צ מאוד זולות - היה פחות דחוף לו לקנות רכב.

בערים מרכזיות בארץ יש כיום חברות מועדון רכב (Car Club) שמציעות השכרה זולה לפי שעות ואפילו דקות. זו אופציה זולה יותר מחברות ההשכרה הקלאסיות. בתל אביב למשל יש את אוטותל. המודל שלהן כולל מנוי חודשי שלא רלבנטי לי כתושב חוץ, ולכן אין לי ניסיון ישיר איתן, אך יש גולשים אחרים בפורום שמשתמשים בחברות כאלו לנסיעה פה ושם. להבנתי הן טובות לנסיעות פרבריות, אבל פחות לנסיעות ארציות.

אישית לא הייתי צריך לנהוג עד שעזבתי את לונדון לפני כעשור. הרכבות במקום מגוריי נותנות חיבור סביר ללונדון, חיבור לא אידאלי לעיר השכנה וחיבור לברייטון ששבר אותי בגלל משבצת זמנים מאד מוגבלת. אני לא רואה בנהיגה ערך אלא הכרח, למדתי לנהוג בשביל הבינעירוני (בתוך העיר אפשר לרכוב 5 ק"מ ב 20 דקות בערך) ואם מערכת התח"צ לא משרתת אותי יש לי אלטרנטיבה. בגלל שעברנו לרכב חשמלי לפני כ 4 שנים - אין עלויות דלק גבוהות, אף שהרכב עצמו היה יקר.

לטעמי מה שהיה משאיר אותי בתח"צ וללא רישיון היה רשת בתדירויות וזמנים שהייתי יכול להמשיך להסתמך עליה ולנהל את החיים לפיה.
 

מוישי67

Active member
בערים מרכזיות בארץ יש כיום חברות מועדון רכב (Car Club) שמציעות השכרה זולה לפי שעות ואפילו דקות. זו אופציה זולה יותר מחברות ההשכרה הקלאסיות. בתל אביב למשל יש את אוטותל. המודל שלהן כולל מנוי חודשי שלא רלבנטי לי כתושב חוץ, ולכן אין לי ניסיון ישיר איתן, אך יש גולשים אחרים בפורום שמשתמשים בחברות כאלו לנסיעה פה ושם. להבנתי הן טובות לנסיעות פרבריות, אבל פחות לנסיעות ארציות.

אישית לא הייתי צריך לנהוג עד שעזבתי את לונדון לפני כעשור. הרכבות במקום מגוריי נותנות חיבור סביר ללונדון, חיבור לא אידאלי לעיר השכנה וחיבור לברייטון ששבר אותי בגלל משבצת זמנים מאד מוגבלת. אני לא רואה בנהיגה ערך אלא הכרח, למדתי לנהוג בשביל הבינעירוני (בתוך העיר אפשר לרכוב 5 ק"מ ב 20 דקות בערך) ואם מערכת התח"צ לא משרתת אותי יש לי אלטרנטיבה. בגלל שעברנו לרכב חשמלי לפני כ 4 שנים - אין עלויות דלק גבוהות, אף שהרכב עצמו היה יקר.

לטעמי מה שהיה משאיר אותי בתח"צ וללא רישיון היה רשת בתדירויות וזמנים שהייתי יכול להמשיך להסתמך עליה ולנהל את החיים לפיה.
אכן, זה הפתרון המושלם מבחינתי.
יש לי רישיון, אני לא מחזיק רכב, ובכל פעם שאני צריך לנסוע ליעד שלא משורת היטב ע"י התח"צ, בצורה תדירה ונוחה, אני שוכר רכב מאחת מהחברות האלו, רק לעיתים נדירות אני שוכר רכב מחברת השכרה רגילה.
בדרך כלל ליעדים רחוקים - השכרה מחברה רגילה תהיה זולה יותר, בעיקר בגלל שהמודל של החברות לפי שעה הוא תשלום לפי קילומטרים. אבל בנסיעות קצרות, בתוך העיר או בין ערים קרובות (עד 100 ק"מ בערך) - זה יוצא זול יותר, או יקר מעט, אבל לא הבדל משמעותי במחיר.
היתרון הגדול בחברות האלו, הוא הגמישות, אני יכול לקחת רכב בכל שעה, ולהחזיר בכל שעה, ולא צריך לעבור אצל נציג חברת ההשכרה שיבדוק את הרכב שלא נעשה בו נזק, מה שלוקח זמן רב לפעמים.
יתרון נוסף הוא הפריסה הרחבה של נקודות בהם אפשר להחזיר את הרכב, מה שמאפשר להחזיר את הרכב בשעה מאוחרת בלילה, וזה כמעט תמיד יהיה במרחק הליכה קצר מהבית.
יש כיום בארץ, למיטב ידיעתי, 3 חברות כאלו: go to, citycar, mycar. האפשרות שם היא לקחת לפי שעות.
מיזם אוטותל שהזכרת, הוא חריג, שם אפשר לקחת לפי דקות , ואפשר להחזיר לכל מקום בתל אביב, ללא תלות בנקודות ספציפיות, זה מודל שיותר דומה לקורקינטים השיתופיים, והוא מודל שלא מצליח לעמוד בזכות עצמו מבחינה כלכלית, והוא מסובסד ע"י העירייה.
לגבי מה שכתבת שזה דורש מנוי חודשי, לדעתי זה עדיין שווה את זה, ותמיד אפשר, אם אתה נוסע בהם בתדירות מאוד נמוכה, לעשות מנוי לחודש אחד, ולבטל בסוף החודש
 

ערןל1

Active member
נזק תחבורתי.

רגב לא מבינה שהנכס החשוב ביותר לנוסעים אינו המחיר אלא התדירות.

האוצר הבהיר בעבר שהמחיר להורדת מחירים תהיה הפחתת נסיעות.

הרפורמות של רגב (תעריפי האפליקציות לפי מרחקים אישיים) ומיכאלי (אימוץ תעריפי ומרחקי האפליקציות ברב קו, ביטול החוזה השבועי, מתן תעריף פריפריאלי נמוך, העלאת מחירי הנסיעה ברכבת עד פי 3 ממחיר הנסיעה באוטובוסים, הנחת ענק על חופשי כל הארץ אוטובוסים, נסיעות חינם לבני ה 75+) וגם הרפורמה הנוכחית של רגב (הנחת פריפריה נוספת, הנחות צעירים, משוחררים וכו') נראות ךי כמו שליפים בעייתיים שמערערים על אלמנט השתתפות הציבור במימון התח"צ, עד כדי כך שנשאלת השאלה אם לא עדיף שאלמנטים מסויימים של המערכת, כמו נסיעות מקומיות בתוך העיר, יהיו בחינם.
אפשר לייקר את השירות במרכז.

יש לך בעיה, השירות בפריפריה לא טוב כמו השירות במרכז. לגבות אותו מחיר זה לא צודק (אם כי יתכן שזה פחות מסובך).

התח"ץ בארץ מאוד לא אחיד וצריך לפתור את זה גם בטווח הקצר.

בטווח הארוך צריך לשדרג את הפריפריה.
 

Ccyclist

Well-known member
אפשר לייקר את השירות במרכז.

יש לך בעיה, השירות בפריפריה לא טוב כמו השירות במרכז. לגבות אותו מחיר זה לא צודק (אם כי יתכן שזה פחות מסובך).

התח"ץ בארץ מאוד לא אחיד וצריך לפתור את זה גם בטווח הקצר.

בטווח הארוך צריך לשדרג את הפריפריה.

אין בארץ פריפריה. בקנה מידה אירופאי רדיוס של 75-100 ק"מ מהעיר הגדולה הוא חלק מחגורת היוממים.

חלק ניכר מבעיית הדיור בארץ היא תחבורתית משום שמקומות שבחו"ל היו מחוברים רכבתית תלויים בחיבור אוטובוסי. רכבת סטנדרטית נוסעת ב 160 קמ"ש, אוטובוס בינעירוני ב 100 קמ"ש. הדוגמה של רעננה שנמצאת כשעה מתל אביב כאשר תחנת הרכבת שלה יכולה להיות 16 דקות מסבידור על תשתית קיימת היא דוגמה לאי יעילות תיכנונית משוועת.
 

קבצים מצורפים

  • CJ9Fz-BUEAEZQYu.png
    CJ9Fz-BUEAEZQYu.png
    KB 440.9 · צפיות: 0

ערןל1

Active member
אין בארץ פריפריה. בקנה מידה אירופאי רדיוס של 75-100 ק"מ מהעיר הגדולה הוא חלק מחגורת היוממים.

חלק ניכר מבעיית הדיור בארץ היא תחבורתית משום שמקומות שבחו"ל היו מחוברים רכבתית תלויים בחיבור אוטובוסי. רכבת סטנדרטית נוסעת ב 160 קמ"ש, אוטובוס בינעירוני ב 100 קמ"ש. הדוגמה של רעננה שנמצאת כשעה מתל אביב כאשר תחנת הרכבת שלה יכולה להיות 16 דקות מסבידור על תשתית קיימת היא דוגמה לאי יעילות תיכנונית משוועת.
ברור שיש בארץ פריפריה. אולי אם היתה תחבורה מקשרת טובה(ועוד המון דברים,נניח אוניברסיטה ) היא לא הייתה פריפריה אבל כרגע כן.
 

Ccyclist

Well-known member
ברור שיש בארץ פריפריה. אולי אם היתה תחבורה מקשרת טובה(ועוד המון דברים,נניח אוניברסיטה ) היא לא הייתה פריפריה אבל כרגע כן.

קח את באר שבע. 90 ק"מ מתל אביב (כיכר הבימה) היא בעצם טיפה יותר רחוקה מהמרחק בין לונדון (צ'ארינג קרוס, נקודת המדידה הרשמית, אף שהיא יותר מערבית וטיפה יותר דרומית ממה שהייתי בוחר - הולבורן) - 77 ק"מ.

אוכלוסיית ברייטון כיום היא בסביבות ה 300,000 בדומה לחיפה . אוכלוסיית באר שבע כיום היא טיפה מעל 200,000.

ברייטון היא אחת מעשרות ערים ועיירות ברדיוס של יד 100 ק"מ מלונדון, מה שמאזן את ההשקעה בה בהשוואה לבאר שבע שהיא אחת מ כ 5 ערים מעל 200,000 שאינן בגוש דן הרציף (האחרות הן ירושלים, חיפה, נתניה ואשקלון). הכוונה היא שעל כל מסילה ראשית שיוצאת מגוש דן יש בקלות 10 מסילות שיוצאות את לונדון רבתי לונדון רבתי, אז העובדה שאוכלוסיית העיר גדולה פי 4 או 5 מאוכלוסיית גוש דן מרחובות לרעננה ומהים עד לשוהם מתאזנת במספר התשתיות הגדול יותר שמתחייב מגודלה של לונדון וחדורת היוממים הסובבת אותה.

מחוץ לשעות השיא באר שבע מקבלת רכבת אחת לשעה לתל אביב. ברייטון מקבלת בסביבות ה 10. בנוסף ישנן 2 רכבות בשעה מלונדון להוב (כיום חלק מהעיר ברייטון והוב, עד 1997 עיירה שכנה, המיזוג קיבל מעמד עיר ב 2000) ו 2 ללואיס (Lewes), עיירה היסטורית ממזרח לברייטון שהיתה המרכז המנהלי של המחוז לפני שתיירות הפנים באמצע מאה ה 18 והגעת הנסיך העוצר, לימים המלך ג'ורג' הרביעי הביאו לפיתוחה של ברייטון לעיר שהיא כיום. ארבעת הרכבות הנוספות נשענות על המסילה הראשית לברייטון, אך מתפצלות ממנה בנקודות מסויימות מצפון לעיר ותחנת הטרמינל שלה. זה מקביל אולי לענף לערד מלהבים - רהט.

זמן הנסיעה ברכבת דומה - כשעה. האופן שבו הנוסעים תופשים את אורך הנסיעה לא יכול להיות שונה יותר כי השירות תדיר. אני ממליץ לכל באי הפורום - בביקור הבא בלונדון תקצו יום סופ"ש קייצי לנסיעה לברייטון. תבדקו כמובן את הנסיעה מראש ב https://www.nationalrail.co.uk/ כדי לוודא שאין עבודות תשתית (ב 90% מהמקרים לא יהיו, אבל צריך להתעדכן בשביל ה 10%) . מסט' פנקרס או ויקטוריה תעלו על רכבת שבת, ראשון או יום שני חג בנק ( 1/4, 6/5, 27/5, 26/8) ותראו את ההמונים גודשים רכבת של 12 קרונות ל"לונדון על הים". תוכלו להיות חלק מהנחיל האנושי שזורם לו ברחוב מהתחנה לטיילת, תופעה שלא תראו בבאר שבע או חיפה שאמנם נמצאות במרחק דומה, אך תושבי גוש דן תופסים אותן כמרוחקות.
 
אין בארץ פריפריה. בקנה מידה אירופאי רדיוס של 75-100 ק"מ מהעיר הגדולה הוא חלק מחגורת היוממים.

חלק ניכר מבעיית הדיור בארץ היא תחבורתית משום שמקומות שבחו"ל היו מחוברים רכבתית תלויים בחיבור אוטובוסי. רכבת סטנדרטית נוסעת ב 160 קמ"ש, אוטובוס בינעירוני ב 100 קמ"ש. הדוגמה של רעננה שנמצאת כשעה מתל אביב כאשר תחנת הרכבת שלה יכולה להיות 16 דקות מסבידור על תשתית קיימת היא דוגמה לאי יעילות תיכנונית משוועת.
האמת שרעננה זה בערך 1/2 שעה ברכבת מתל אביב. תלוי אם מחליפים רכבת בהרצליה.
 

Ccyclist

Well-known member
האמת שרעננה זה בערך 1/2 שעה ברכבת מתל אביב. תלוי אם מחליפים רכבת בהרצליה.

16 דקות אם יהפכו את כיוון לולאת השרון. מבוסס על זמני הנסיעות מרעננה להרצליה ומהרצליה לתל אביב סבידור מרכז על כל שמותיה.

התדירות בשרון היא כזו שכיוון הנסיעה תלוי בזמן שמגיעים לתחנה. בשעות השפל והערב יתכנו מצבים שעדיף לנסוע דרך ראש העין כי ההמתנה לאמצעי חצי שעתי לנסיעה של תחנה או שתיים לא הגיונית והנסיעה הארוכה תגיע לפניה. בפעם האחרונה שתיכננתי נסיעה על בסיס המתכנן של רכבת ישראל היתה המתנה של כרבע שעה בהרצליה.

זו דוגמה אחת מני רבות לצורת הפעלה שמעדיפה אינרציה על פני חשיבה מחדש כאשר הנסיבות השתנו משמעותית וניתן לשפר את השירות לנוסעים.

דוגמה אחרת היא היעדר תחנת רכבת בחניין שפירים והמצאותה של תחנה קצת בעייתית בכפר חב"ד. ההגיון אומר שצריך להזיז את התחנה בקילומטר וקצת לחניון או להזיז את החניון לכפר חב"ד. משום שהאופציה השניה, העברת מוקד כללי גדול לישוב חרדי קטן, אינה ריאלית - עדיף שהתחנה תוזז קילומטר וקצת ושיהיה ממנה אוטובוס מקומי לישוב.

והשוס הוא באיילון. משהו פשוט לא מסתדר עם העובדה שבכל מערכת עירונית חוצה דו מסילתית באירופה (אני יכול לנקוב ב 5 שמות מערכות לפחות) מצליחים להעביר 24 רכבות לכיוון על מסילה כפולה - אך באיילון מוגבלים ל 10-12. אם הבעיה היא בהאצה של רכבות הדיזל - אפשר לתזמן את הרכבות החשמליות (ירושלים, אשקלון דרך לוד) לסלוטים צמודים כל חצי שעה שישחררו לפחות שני סלוטים חשמליים נוספים בשעה. יתכן שהבעיה היא במהירות הנסיעה באיילון, שיתכן שהיא גבוהה מדי למסילה עירונית מרובת תחנות ודורשת מרווחים של 5 דקות בין הרכבות.במקרה כזה צימצום המהירות יביא לצימצום מרווחי הזמן הדרושים והכדלה ניכרת של מספר הסלוטים באיילון - מה שיגדיל את הקיבולת לרכבות פרבריות. אציין שבמערכות כאלו התדירות בענפים נמוכה מזו של המסילה העירונית החוצה והמהירות גדלה בהתאם. בקו האליזבת' למשל, חצי מ 24 הרכבות לשעה מסתיימות בתחנת פאדינגטון כי אי אפשר להריץ יותר מ 12 רכבות של הקו לשעה על זוג המסילות הפרברי מפאדינגטון בין הרכבות הפרבריות האחרות.

מה שמאד לא הגיוני בעיניי, בהתחשב בקיבולת ה 24 רכבות בשעה למסילה בזוג פרברי עירוני חשמלי - הן התוכניות הרשמיות ל 4 מסילות תת קרקעיות בירושלים על מנת להעביר מקסימום של 14 רכבות חשמליות מתוכננות בשעה. באורך המסילות הממונהרות המתוכנן אפשר להגיע עד מלחה ולחסוך את הדפו היקר והמיותר המתוכנן בצומת אורנים, שהיא מוקד מתבקש לתחנת רכבת פרברית עירונית.

יש סירבול מכוון של אופן הפעלת הרכבת בארץ כדי להוריד קיבולות ותדירויות - מה שפוגע בה כאמצעי הסעת המונים. גם התחנות המרוחקות שצריך להגיע אליהן באוטובוס או ברכב (כדי לעשות יום רכבת לפני שנה נהגתי לתחנת הרצליה כי לא רציתי להמתין חצי שעה בערב לרכבת לרעננה) או היעדר הקישוריות מתחנות הרק"ל לרכבת לא עוזרות לרכבת לתפקד כאמצעי הסעה יעיל. זה כאילו התיכנון מחבל במכוון ביכולת להתנייד. תחנת נתניה למשל נמצאת מצידו השני של כביש 2 ומרוחקת כ 2 ק"מ מהחוף שהוא האטרקציה העיקרית של העיר. תחנת עכו מחוברת לעיר העתיקה בצורה מזעזעת של קווי ספגטי שמבטלים אותם בגלל פסטיבל התאטרון (מי שמע על שטות כזו? בכל מקום אחר היו מתעדפים הגעה בתח"צ לתחנת העיר העתיקה בגן החפיר). כשביקרתי שם בסוכות הייתי צריך ללכת רבע שעה לתחנת האוטובוס ברחוב פנחס ואז היתה המתנה של רבע שעה לאוטובוס שבמהלכה הצלחתי ללכת לתחנת הרכבת במקום להשתמש בשירות הדוב של התח"צ בעיר. היו שתי נשים דתיות דוברות אנגלית שהלכו לצידי מהעיר העתיקה לתחנת האוטובוס וכשבדקנו את האופציות בתחנה ואני החלטתי ללכת והן להמתין - הסכמנו שנתראה ברכבת. הגעתי ברגל לפניהן וזה אומר הכל על רמת התח"צ לרכבת בעיר.
 

קבצים מצורפים

  • Sharon Loop revers Social.jpg
    Sharon Loop revers Social.jpg
    KB 109.9 · צפיות: 1
נערך לאחרונה ב:

laRio

Member
אני גר ביישוב קרוב ללבנון שכרגע מפונה, לפי הטבלה למעלה מופיע כפרפריאלי 2.
נוסע לעבודה במרכז כ7-8 פעמים בחודש, בתעריף של 42 ש"ח ליומי חופשי, נגיד שזה 300 ש"ח.
ההנחה תקפה רק לחופשי חודשי, מה שיביא לחיסכון של כ-30%.

הייתי שמח לשלם גם 500 ש"ח בחודש אם הייתה קישוריות ותדירות נורמאלית בקווים שהיו מגלחים בקלות חצי שעה מהנסיעה לכל כיוון.
 

Ccyclist

Well-known member
אני גר ביישוב קרוב ללבנון שכרגע מפונה, לפי הטבלה למעלה מופיע כפרפריאלי 2.
נוסע לעבודה במרכז כ7-8 פעמים בחודש, בתעריף של 42 ש"ח ליומי חופשי, נגיד שזה 300 ש"ח.
ההנחה תקפה רק לחופשי חודשי, מה שיביא לחיסכון של כ-30%.

הייתי שמח לשלם גם 500 ש"ח בחודש אם הייתה קישוריות ותדירות נורמאלית בקווים שהיו מגלחים בקלות חצי שעה מהנסיעה לכל כיוון.

האם ה"חדק" התחבורתי שלה כולל את הרכבת ? ₪42 זה יומי רכבת 120.

יש לי הרגשה שהשיטה הנוכחית רוצה שההנחות יהיו בעיקר באוטובוסים, ע"ע חודשי כל הארץ כאופציה היחידה במרכז.

ואגב - Rio זה זכר וצריך ליידע אותו עם El, מילת היידוע בזכר- יחיד. בשפות רומאנשיות הארטיקל (מילת היידוע) משתנה לפי מגדר ומספר. בשם בספרדית הסיומת o זה זכר יחיד, os זכר רבים, a נקבה, as רבים נקבה, אם אינני טועה e ניטראלי (יידוע בזכר) es ניטראלי רבים. בניגוד ל ה' הידיעה בעברית או the האנגלית - מילות היידוע בספרדית מוטות לפי מגדר ומספר:
El ה זכר יחיד
Los ה זכר רבים
La ה נקבה יחיד
Las ה נקבה רבים
Lo ה ניטראלי יחיד. (רבים - Los כמו בזכר).

El Rio , Lo Rie או La Ria הם הצירפים הנכונים בספרדית.

בפורטוגזית O Rio או A Ria.

זה מאפשר להשתמש בארטיקל (מילת היידוע) גם בתור המילים אותו/אותה/אותם/אותן או זה/זו/זאת/אלו. זה מרכיב לשוני שונה והוא תלוי במגדר והמספר הנכונים כדי לתת קונטקסט.

באופן מבלבל ביותר אין בשפות הרומאנשיות הטיית מגדר בפעלים.
 
נערך לאחרונה ב:

Ccyclist

Well-known member
אני גר ביישוב קרוב ללבנון שכרגע מפונה, לפי הטבלה למעלה מופיע כפרפריאלי 2.
נוסע לעבודה במרכז כ7-8 פעמים בחודש, בתעריף של 42 ש"ח ליומי חופשי, נגיד שזה 300 ש"ח.
ההנחה תקפה רק לחופשי חודשי, מה שיביא לחיסכון של כ-30%.

הייתי שמח לשלם גם 500 ש"ח בחודש אם הייתה קישוריות ותדירות נורמאלית בקווים שהיו מגלחים בקלות חצי שעה מהנסיעה לכל כיוון.

איכשהו פיספסתי את המילים " שכרגע מפונה".

אני מקווה שהסתדרת עם הפינוי.

סוגיית המפונים לא זוכה לכיסוי כלשהו בתקשורת הזרה, הם מתעלמים מכם במכוון כבר 5 חודשים. בתור סוגייה חברתית ישראלית נראה שהאוכלוסיות החזקות והמאוגדות מצליחות יותר עם התמקמות מחדש אחרי הפינוי הראשוני, בעוד שאוכלוסיות חלשות יותר מהעיירות וכן אזרחים וותיקים ועולים מתקשים יותר. נועה יקותיאלי, בעלת טור באתר מאקו שעקבתי אחרי בלוג הרילוקיישן שלה לארה"ב וחזרה, פונתה גם היא מישובה שבצפון וכתבה על כך טור.

יהיה מעניין אם תסקר את העניין בפורום כמפונה, כי זה מצב שעיקר הסיקור עליו הוא מבחוץ.

נקווה לטוב.
 

laRio

Member
המצב מורכב, אבל החלק הכי קשה זה האי-ודאות.
בהתחלה חשבנו שנחגוג את הראש השנה האזרחית בבית, אחרי זה היעד היה פסח. היום לא יודעים לאיזה בית ספר לרשום את הילדים בשנת הלימודים הבאה.
איפה שגרים עכשיו זמנית, איפה שיש אופציה לשכור דירה בעתיד או אולי יש סיכוי לחזור הביתה?
אחד הילדים שלי צריך לעבור ועדה מסוימת ולמרות שגרים כבר חצי שנה באיזור המרכז, חייבו אותנו לנסוע לצפון לועדה (כי אי אפשר להעביר סמכויות...)
מבחינת תחבורתית, כל המפונים מקבלים זיכוי לחופשי חודשי ארצי.
שזה נחמד ויוצא לי להשתמש בו מדי פעם. אפשר לנצל אותו רק דרך הרב קו. לא ניתן לתיקוף דרך האפליקציה כמו הופ הון(שזו הייתה הדרך בה נסעתי לפני המלחמה).
 

Ccyclist

Well-known member
המצב מורכב, אבל החלק הכי קשה זה האי-ודאות.
בהתחלה חשבנו שנחגוג את הראש השנה האזרחית בבית, אחרי זה היעד היה פסח. היום לא יודעים לאיזה בית ספר לרשום את הילדים בשנת הלימודים הבאה.
איפה שגרים עכשיו זמנית, איפה שיש אופציה לשכור דירה בעתיד או אולי יש סיכוי לחזור הביתה?
אחד הילדים שלי צריך לעבור ועדה מסוימת ולמרות שגרים כבר חצי שנה באיזור המרכז, חייבו אותנו לנסוע לצפון לועדה (כי אי אפשר להעביר סמכויות...)
מבחינת תחבורתית, כל המפונים מקבלים זיכוי לחופשי חודשי ארצי.
שזה נחמד ויוצא לי להשתמש בו מדי פעם. אפשר לנצל אותו רק דרך הרב קו. לא ניתן לתיקוף דרך האפליקציה כמו הופ הון(שזו הייתה הדרך בה נסעתי לפני המלחמה).

אתם מפונים עצמאיים או חלק מקבוצה כמו ישוב מאורגן ? כלומר - אתם בין משפחות במצב דומה או שכשאתה מדבר על שכירות - על פניו עוד משפחה ששוכרת במרכז.

לפני כמה שנים היה למישהו שאני מכיר בארץ סיפור שבגלל איחור בירוקרטי כלשהו מבחן לילדים מחוננים היה זמין רק בבאר שבע - והם נסעו עד לשם.

איך מנהלים / מתייגים את סטטוס המפונים ? אם זה מול מספר הזהות אולי אפשר לשנות זמנית את הכתובת כדי לקבל שירות מקומי לפי איפהשנמצאים בפועל. אם זה מול הכתובת אז אי אפשר להתאים את הכתובת למקום המגורים הנוכחי לצרכי היום יום. אל תעשה שום דבר שיפגע בסטטוס.

האם החודשי כל הארץ שנתנו למפונים הוא אוטובוסים בלבד או שהוא כולל רכבת? במקרים רבים המפונים צריכים לכסות מרחקים גדולים, שגם אם הרכבת אינה מכסה את כולם - היא עדיין הדרך הנוחה ביותר לכסות את הדרך מבאר שבע או ירושלים לחיפה / כרמיאל / נהריה.
 

laRio

Member
אתם מפונים עצמאיים או חלק מקבוצה כמו ישוב מאורגן ? כלומר - אתם בין משפחות במצב דומה או שכשאתה מדבר על שכירות - על פניו עוד משפחה ששוכרת במרכז.

...
מפונים בצורה מסודרת, הרוב אכן גרים ב"כפר נופש" באחד הקיבוצים. לא מאחל לאף אחד לגור בתנאים האלה יותר מחודש, במיוחד למשפחה עם ילדים קטנים.
אז אנחנו אצל קרובי משפחה שיש להם חדרים פנויים לארח אותנו. גם לא כיף, אבל נסבל יותר.
לשנות את הכתובת לא כדאי, כי כרגע מקבלים מענק מהמדינה.

חופשי חודשי כולל הכל (שווה ערך ל610 ש"ח).
לא שזה מאפשר לחזור לבקר בבית כי כל הקווים שנוסעים ליישובי הגדר בוטלו. אפשר להגיע לנהריה ומשם טרמפ עם מילואימניק...
 

ניוטראל

Active member
מדוע, לא משווים את מחירי הכרטיסים החופשים.
עם רכבת ובלי רכבת!?!
רק לירושלים. זה אותו מחיר...
 
למעלה