צהבת A
שלום snowy.
למרות שעדין לא ערכנו מחקר מסודר על צהבת A (ולכן אין עליו דף מידע מפורט), ליקטתי כמה פיסות מידע עליו עבורך - מקווה שאני לא מפספס יותר מדי, זה לא עבר "ביקורת עמיתים" בעמותה למתן מידע על חיסונים עדין, אבל עשוי לספק לך כמה רמזים:
לגבי צהבת A: מדובר במחלה אקוטית, קרי היא תוקפת אך הוירוס בסופה נעלם לחלוטין מהגוף ללא השארת סימן. המחלה בילתי מורגשת בילדים עד גיל שנתיים ואחר כך זו מחלה דמויית שפעת הנמשכת כשבוע-10 ימים. המחלה קשה יותר במבוגרים. החשיפה למחלה הינה דרך מזון הנגוע בוירוס. חימום המזון, שטיפת הירקות והפירות במים וסבון, תמנע כמובן את העברת הוירוס במידה וקיים במזון אותו אתם צורכים. חיסון זה גם הוא תקף לכ- 10 שנים.
לפי ד"ר שרי טנפני, בספרייה המדעית לחיסונים (http://vaccineresearchlibrary.com/):
הדבקות בזיהום צהבת A (הפטיטיס A) - במגע עם אדם הנושא את הוירוס או באמצעות אוכל/מזון מזוהמים בוירוס.
ההערכה כי עשרות מיליונים לוקים בזיהום בעולם מדי שנה, בעיקר במדינות מתפתחות ללא תנאי היגיינה נאותים.
הזיהום מוגבל בזמן ואינו מלווה בנזק לכבד או זיהום כרוני.
בלמעלה מ 90% מהמקרים, הזיהום לא ילווה בסימנים קליניים (תסמינים).
מאחר והזיהום הטבעי מעניק הגנה לכל החיים, הוא אינו מהווה סכנה משמעותית לאלו הנדבקים בשלב מוקדם בחייהם.
מסקירת מחקרים על חיסון נגד צהבת A נראה שיש תמיכה גבוהה ביעילות שלו. כמו כן, ישנו חיסון פאסיבי נגד הפטיטיס A הניתן לאחר החשיפה לנגיף, בתוך כ 14 יום (להבדיל מחיסון אקטיבי, הניתן לפני החשיפה, כמו רוב החיסונים שאתם מכירים).
השכיחות להידבקות מאד נמוכה.
מחקר שנערך על מטיילים בריטים מצא שיעור הידבקות בהפטיטיס A בקרב מטיילים של 0.05% (חמישה מכל עשרת אלפים מטיילים), ושיעור ההידבקות בטיפוס המעיים של 0.02% (שניים מכל עשרת אלפים). שיעור המטיילים החוזרים עם מלריה עמד על 0.70% (שבעה לכל אלף). כשליש מהמטיילים הבריטים מתחסנים לפני הנסיעה. מסקנות המחקר היו שמבחינה כלכלית אין הצדקה לחסן כנגד צהבת מסוג A ונגד טיפוס, אך יש הצדקה לחסן כנגד מלריה.
במחקר זה נמצא כי בקרב 25% מהנבדקים נוצרו אנטיגנים מחוללי אוטו-אימוניות לאחר חיסון בצהבת A. לאחר שנה (תקופת המחקר) בקרב 5% עדין נמצאו אנטיגנים אוטו-אימוניים, למרות שלא נצפו תסמינים של מחלה אוטו-אומונית.
http://www.jiaci.org/issues/vol21issue5/7.pdf
במחקר זה, מצאו החוקרים שרק לאחר תשאול מכוון של מחוסנים, הם ידעו לדווח על תופעות לוואי לחיסון הצהבת A המופיעות בעלון היצרן.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21569813
במחקר זה מדווחים החוקרים על מקרה של דלקת חמורה בלבלב לאחר חיסון משולב של צהבת A + צהבת B.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1780095/?tool=pubmed
במחקר זה מדווחים החוקרים על ילד בן שנה וחצי שלקה בתסמונת ג'יליאן ברה לאחר קבלת חיסון צהבת A.
http://www.medscape.com/viewarticle/480953_3
במחקר זה מדווחים החוקרים על חיל שסבל הפרעה במערכת העצבים, לרבות פגיעה קוגניטיבית, לאחר קבלת חיסון צהבת A.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14599645
בדו"ח
מעדכן זה של הועדה המייעצת על תכנית החיסונים בארה"ב, היא מדווחת על תופעות לוואי חמורות אשר דווחו לאחר חיסון של כ 1.3 מיליון באירופה ואסיה, בהן: תסמונת ג'יליאן ברה, טרשת נפוצה, דלקת במוח, הפרעה עצבית במקלעת הזרוע ועוד.
מחקר זה מצא פגיעה משמעותית ברמת הנוגדנים המועברים לתינוק מהאם (המעניקים הגנה טבעית מפני הזיהום) לאלו אשר קיבלו חיסון נגד צהבת A, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את החיסון.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15001936?dopt=Abstract