צווי מילואים בסיטונות

[פלסטיק]

את ואני מדברים על מערכות שונות

את מדברת על מערכת הגיונית ומתחשבת, אני לצערי מכיר בעיקר מערכת אחרת. מילא אם הייתי בודד, אבל אני וחברי עושים מילואים בחילות שונים ובתפקידים שונים. כמעט כולם מדברים על מערכות כמו שאני מתאר אותן ולא כמו שאת מתארת. אז בואי נסכם כך: אם השואל מתאר מערכת כמו שאת מתארת אזי כדאי שיפעל לפי המלצתך. תאמיני לי שאם משרד הקישור שלי היה נוהג כמו התיאור שלך הייתי באמת נותן עיצות אחרות. אבל כדוגמה אני מוכן לתת לך את מס' הטלפון של משרד הקישוט שלי, תני לגבר שיציג את עצמו כחייל מילואים לנסות להשיג את קצינת הקישוט (לא פקידה). אם ישיג אותה תוך פחות משבוע (או אפילו את מספר הטלפון הישיר אליה) אני חוזר בי מרוב דברי. לעומת זאת אם השואל מתאר מערכת שדומה יותר לתיאור שלי, אזי העצות שלך מתאימות לו כמו כוסות רוח למת. עדיף שיפסיק להיות "נחמד" (קרי-יוותר על זכויות מעטות שיש לו בתמורה לכלום) ויתחיל לעמוד על שלו. וביננו, רוב השואלים כאן קרובים יותר לתיאור מערכת כמו שאני מתאר ולא כמו שאת.

 

[נ ע מ ה 5]

לא טענתי שהמשרד שלך לא כזה

אני טוענת שלא כל משרד הוא כזה. יחי ההבדל הקטן. וכמו שאני מכירה את הקהל הישראלי, ולא רק מהצבא, אלא גם מהאזרחות, נדיר יהיה המצב שאף אחד לא יקטר וינסה לבכות על חייו בכלל ועל מר גורלו במערכת הצבאית בפרט. אז אני בטוחה שתמיד ימצא מי שיתאר את המערכת על כל כיעורה אבל מה לעשות מטבע יש שני צדדים, לבד לא רוקדים טגנו ואי אפשר לאכול את העוגה(טוב, זה כבר פחות קשור).מי יודע, אולי חלק מחבריך שכל כך סובלים מהמערכת, הם אלו המתחמקים, אולי הם מקטרים בצוותא, או אולי הם מכלילים ממקרה אחד שקרה להם לאופן התנהלות כללי של משרד הקישור שלהם. אף אחד לשניה לא טען שהכל מושלם ומתקתק כמו שעון בקישורים, אני אומרת שקודם יש להתחיל בטוב ולדעת עם מי אתה מתעסק. אם נתקלת באטימות ואתה יכול להגיד עם יד על הלב שהבעיה איתה פנית לא הייתה ניסיון התחמקות אז מצוין, זכותך להפסיק להיות "נחמד".ועם זאת, "בינינו"- הישראלים זה קהל לקוחות שלעולם לא בא על סיפוקו, אף פעם לא ניתן להגיע למצב שאתה משרת את האינטרסים של כולם. גם חייל שבאמת הייתה לו בעיה ולא שוחרר פעם אחת, למרות שבכל הפעמים האחרות כן באו לקראתו, יזכור רק את הפעם ההיא שלא שוחרר, אז בוא ניקח כל דבר בערבון מוגבל. בגלל זה יש לשפוט כל דבר בנפרד ולא להכליל הכללות גסות. כל הקצינות הן קצינות קישוט, כל הרומנים גנבים וכל רוסיות זונות.

 

[פלסטיק]

תעזבי מהכללות, זו התחמקות

ההכללות הן שלך, לא שלי. אני מספר לך על בעיה ואת מחליטה שאני מכליל תוך כדי כך שאת מכלילה על ציבור המילואימניקים שהוא מפונק ובלתי מבין. אז אולי את נתקלת בכמה מילואימניקים כאלה (ויש רבים) אבל גם יש רבים אחרים. מה לעשות, אי אפשר להחליט אוטומטית שכל המילואימניקים יללנים ורק מנסים לתחמן ולהתחמק. שהם ישראלים והישראלים הם עם דפוק שלא בא על סיפוקו ולכן משרד הקישור בסדר (לא חשוב מה משרד הקישור יעשה או לא יעשה). עם עובדות אי אפשר להתווכח ועם עובדה שלא ניתן אפילו להתקשר לבעל סמכות במשרד קישור (שזה בעצם כל תפקידו בצבא ואם הוא לא נענה אז מה הוא עושה שם בכלל) גם אי אפשר להתווכח. אני מדבר על חברים שלי מהתיכון והצבא. אני מדבר על מורעלים יוצאי שייטות סיירות וכל השאר, חלקם כבר עברו לשרת בהתנדבות למרות שהם לא חייבים כלום לאף אחד. אני מדבר על אנשים שתופסים עמדות בכירות באזרחות ויודעים טוב מאוד להבחין בין מקרה ספורדי, משרד קישור בודד לבין שיטה. ואני במלוא האחריות יכול להגיד לך שזו שיטה ובהרבה יותר ממשרד קישור אחד (או עשרים). אני אומר לך שזו שיטה גם משום שצה"ל עצמו לא רואה בכך בעיה, שחושב שהשיטה נכונה וטובה. צה"ל לא חושב שצריך לטפל בגדוד שבו בתור שיטה משרד קישור לא חושב שצריך לשמוע פניית חייל מילואים (לא להענות לה, רק להיות זמין בכלל לשמוע אותה), שאין לחייל דרך להתקשר לאדם הממונה ושהחייל הוא פשוט מטרד. את מדברת כל הזמן על "לוקסוס", את אומרת "תדבר עם הממונה ואני בטוחה שהוא ישתדל לעזור", אני מדבר על יחידות (רבות) בהן זאת שמפנה לממונה אפילו לא מוכנה לשמוע והממונה פוקד עליה לא להפנות אליו מילואימניקים. ואני מדבר על כך שבקבילות חוזרות ונשנות על הנושא בכמה יחידות לכל הגורמים האפשריים צה"ל לא מצא פגם בנוהל הזה (זאת אומרת לדעתו זה בסדר).

 

[נ ע מ ה 5]

טוב

אני אמרתי תדבר עם הממונה? אמרתי שהוא ישתדל לעזור?אני אומרת שאני אעזור ולא אשלח את החייל לדבר עם כל מיני אנשים שהוא לא מכיר ולא בטוח שיעזרו. אני התווכחתי איתך על טיב כל הקצינות ומשרדי הקישור? חד משמעית לא.ואגב, טיעון ה"חברים המורעלים שלי מהסיירת, החברים שלי שהם מנהלים גדולים באזרחות" גם לא עובד עליי. כולם מייצגים את הקהל הישראלי המשובח. וכשמספרים לך על הצרות שכולם עושים להם: הצבא, קופת חולים, הפקידה בדואר, הבנק, הספרית- תמיד משמיטים דבר או שניים על החלק שלהם בעניין.אז בחייאת, די עם ההתחסדות החד צדדית הזו.יש גבול עד כמה אפשר לתפוס טרמפ על הדפיקות של הצד השני.בואי נסכים שיש מקרים לכאן או לכאן. ודבר אחד חשוב, זה לנסות לא להכניס לי מילים לפה : לא טענתי שציבור המילואימניקים הוא מפונק ( אני לא שמה לעצמי מקלות בגלגלים, אל תשכח שאני גם אחת),ואם זה מה שהסקת, כל הדו שיח הזה מיותר לחלוטין. לא חושבת שבצה"ל סבורים שהקישור לא אמור לטפל בחייל מילואים (באמת לא הבנתי מה אמרת שם), אני חושבת שהבעיה הכי גדלה של צה"ל זה בחירת כוח אדם מתאים למשימות ,וחורי המסננת שלו לקצינים התרחבו.בקיצור,פלסטיק, התעייפתי ויוצא לי עשן מהמקלדת...אנחנו טוחנים מים.היה עדיף שהיית מכין קפה. אחורי זה

 

[פלסטיק]

את מתעקשת ואני אתעקש

את מתעקשת שאני חייל אחד שנפגע מהמערכת. אני מתעקש שמה לעשות, אני מדבר עם עוד המון אנשים והם אמינים עלי. לא תוכלי לשכנע אותי שהחברים שלי לא אמינים ועובדים עלי בעיניים. ובקשר למה שלא הבנת: תיארתי בצורה מאוד צבעונית את העובדה שמשרד קישור לא מוכן לענות לשיחות טלפון ממילואימניקים. אפילו הייתי מוכן לתת לך את מספר הטלפון שתנסי בעצמך. אני מניח שעד כאן הבנת. ועכשיו למידע המרעיש: יש עוד הרבה משרדי קישוט כאלה (כאן מגיע להם התואר, הרוויחו אותו ביושר) של יחידות שבהם המילואימניק הוא סתם עוד גולגולת שמטרידה. קבלנו אני וחברי על כך שאין יכולת ליצור קשר מעבר לפקידה שמצהירה שאיננה מוסמכת לעשות דבר חוץ מלהגיד "הלו". צה"ל לא מצא בפגם בכך שלא ניתן להשיג את קצינת הקישוט (מה לעשות, גם היא הרוויחה את התואר ביושר) או חס וחלילה את קצין האג"ם. אם צה"ל לא מצא פגם בהתנהלות כזו (קרי שלא ניתן להשיג את אותה קצינת קישור) משמע הוא חושב שהיא תקינה. עוד פעם כדי שיהיה ברור צה"ל חושב שטוב שחייל מילואים לא יכול ליצור קשר עם קצינת הקישור. אם את חושבת שזה תקין וטוב באמת עלה סתם עשן. אם את חושבת שזה לא תקין, על מה את מגנה?

 

[נ ע מ ה 5]

על אלו שלא כאלה

א - לא ניסיתי להגיד לך שחברים שלך עובדים עליך. אבל עובדות אובייקטיביות הם בטח שלא יוכלו להביא לך. ככה זה עובד. ב- אחזור על עצמי- צה"ל לא חושב שזה זה טוב שחייל מיל' לא יכול ליצור קשר עם קצינת הקישור, אני חושבת שצה"ל לא יודע לבחור את הקצינות והקצינים שלו בקפידה.(לא רק קישור) ואני חושבת שהבעיה העיקרית של צה"ל היא שהוא עושה צעד קדימה ושתיים אחורה בכל הנוגע לרווחת חיילי המילןאים- בנושאי לוגיסטיקה, פקודות וכדומה. ג- ההגנה שלי נובעת מההכללה שלך שכל משרדי הקישור הם קישוט וחוסר הכבוד הטוטאלי שלך לאלו שמבצעים את עבודתם נאמנה למרות כל הזלזול שהם חוטפים מכל הצדדים. שנחזור שוב על הויכוח? כי באמת אין לי כוח. אני מאמינה לך שאם תתן לי טלפון להתקשר, אני גם אתקל באטימות מהצד השני כי אנילא חושבת שאתה ממציא כאן דברים. אני גם מוכנה לנסות לעזור לך במקרה של בעיה.אבל הגישה שלך מזלזלת ולא נעימה. צר לי.

 

[פלסטיק]

מצטער שאת נפגעת מזלזול

נסכים שזלזול בפורום הוא כאין וכאפס ברמה שהוא פוגע לעומת זלזול ממשרד קישור שיש לו סמכות אבסולוטית עלי לפחות 30 יום בשנה? הסמכות שלו איננה מספיק אבסולוטית שתאסור עלי לזלזל בו חזרה, לפחות את הזכות הזו לא נטלו ממני. אני מזלזל במשרדי קישור שנוהגים כפי שתארתי ולא במי שעושה עבודה סבירה. אני מזלזל במי שעושה עבודתו רמיה, אם את נפגעת מכך (למרות שאת מתארת את עצמך כעושה עבודה טובה) זו בחירה שלך. א. החברים שלי מציינים עובדות. בדיוק כמו העובדה שלא ניתן להשיג את קצינת הקישור שלי אף פעם בפקודה. אין עובדה אוביקטיבית או סוביקטיבית, עובדה היא עובדה. פעם שהסכמנו שהיא באמת קיימת היא קיימת. את מראש מזלזלת בעדות שחברים שלי מוסרים לי (שלעיתים מגובה במסמכים). זוהי בדיוק אחת מהרעות החולות במשרדי קישור. קודם כל המילואימניק לא מוסר אמת כי "ככה זה עובד". אז אם הם מוסרים לי עובדה זוהי עובדה. תשובת נקח"ל על נייר צבאי רשמי זוהי עובדה. ב. את בהחלט חוזרת על עצמך לעייפה. בואי נבהיר משהו. יש עובדות ויש דעות (ודעות הן כן סוביקטיביות). עובדה היא שצה"ל נתן בצינורות הרשמיים ביותר לכמה וכמה מילואימניקים תשובה שכך לדעתו משרד קישור צריך לתפקד (שלא יהיה ניתן להשיג את קציני הקישור). זו עובדה (ללא קשר לאוביקטיביות או סוביקטיביות). מה שאת אומרת (וחוזרת ואומרת) "צה"ל לא חושב שזה זה טוב שחייל מיל' לא יכול ליצור קשר עם קצינת הקישור" זו דעתך שהבנתי אותה גם בפעם הראשונה. דעה זו היא ללא שום סימוכין ולכן אם תמשיכי ותחזרי עליה עוד 1000 פעם לא תשכנעי אותי. לעומת זאת אם תביאי פקודה בה ראש אכ"א מורה לכל קציני הקישור למסור למילואימניקים את מספרי הטלפון הישירים שלהם (טוב יותר כולל הסלולרים הצבאיים אבל אני מניח שזו באמת הגזמה

) אני אשתכנע בשתי שניות. ג. אני לא אמרתי שכל משרדי הקישור הם משרדי קישוט, אני מצליח לבטא את עצמי יפה מאוד כך שאל תעזרי לי בלהכניס לי מילים לפה שלא אמרתי אותן. אני יכולתי רק לחזור על הסטטיסטיקה בה אני נתקלתי. במשרדים בהם אני וחברים שלי נתקלנו כמעט כולם משרדי קישוט (ומדובר על עשרות). אני מאמין שיש קצינות קישור טובות שחוטפות על לא עוול בכפן. אני בשנים האחרונות לא יצא לי לפגוש קצינת קישור סבירה, רובן לא היו עוברות ראיון קבלה לעבודה בתור מזכירת קבלה בחברה קטנטנה (ואני עורך הרבה ראיונות קבלה לעבודה). אל תדביקי לי דברים. אני מזלזל קשות באלה שעושים עבודתם רמיה כמו אלו שתארתי ויש לי מלוא הכבוד לאלו שעושים עבודה טובה. אין לי חוסר כבוד טוטאלי לאדם רק בגלל התפקיד שהוא נושא בו(נניח קצינת קישור). ד. תודה על כך שאת מוכנה לנסות ולעזור. בינתיים את הסמג"ד וקצינת הקישור שלי הצלחתי לאלף בשנה האחרונה (הנסיון עושה את שלו, לומדים להסתדר), עד שהם יתחלפו (בטח תוך שנה) איתי (אישית) הם יתנהגו בצורה מכובדת והוגנת. כך שבשנה הקרובה אני מאמין שאסתדר. אם פרסומי צה"ל נכונים (מוטל בספק) מילואים מאוחר יותר אני כבר כנראה אעשה בהתנדבות.

 

[נ ע מ ה 5]

אז ככה

תאמין לי שיקח לך יותר מכמה מילים שהפרחת לאוויר כדי לפגוע בי. אני מציעה לך לקרוא היטב את מה שאתה כתבת ואז להסיק מזה מסקנות בהתאם: אני בטוחה שתגלה שם דפוס שלא ראית לפני כן. לגבי עניין החברים שלך, הבהחלט לא הצלחת לשכנע אותי- אלו הם החברים שלך וכל הכבוד להם, אבל אין להם שום חזקה על עובדות ובטח שלא לך. העובדה שלך שאתה לא הצלחת להשיג את משרד הקישור שלך. עם זה אין מה להתווכח. העובדות של החברים שלך אולי גם הן שלא הצליחו להשיג את קצינת הקישור שלהן. צודקים. מעבר לכך, כל נושא שחרורים וכדומה, אין לא לך ולא לחבריך היקרים שום חזקה על "עובדות" אלא רק חוויות אישיות.אתה לא יכל לקבוע "עובדה" שמשרד קישור לא מתפקד כראוי כי אולי לא שחררו את אחד החברים שלך וזו הייתה הנקודה שלי. ומה שאמרתי תקף גם לגבי החברים שלי והחברים של כולם: אף אחד לא מספר לך במדוייק את מה שקרה, כשהוא נפגע. אם אתה לא יודע את זה עד עכשיו אז ההבנה שלך באנשים דורשת שיפור. "החברים שלי שמנהלים בכירים סיפרו לי"-תרשה לי לא להתרגש. ועכשיו, אחרי שהבהרנו את זה, עניין המשפט התמוה בנוגע לצה"ל וקצינות הקישור-עד עכשיו עדיין לא הבנתי את הטיעון המופרך הזה, אולי אם אתה מכיר מישהו שמכיר מישהו שהפליץ איזו טענה תמוהה לאוויר ובמקרה הוא לובש מדים, זה עדיין לא מצביע על המגמה של צה"ל למנוע את זמינות של קצינות הקישור. אם לגבי שאר הדברים עוד היתי יכולה להתווכח ולהסכים אפילו, זה ממש מופרך. ברור שהוא מעוניין שהן יהיו זמינות, בגלל זה הוא חילק להן VPNים ואגב- יש פקודה שקצינת הקישור חייבת להביא את מספר הסלולרי הצבאי במקרה שמתבקשת, ובגלל זה הוא עורך להן כנסים בנושא הרגישות של התפקיד. "הצלחתי לאלף את קצינת הקישור והמג"ד"- interesting choice of words,אני מניחה שכל היחס המכובד וההוגן הוא הישג שכולו שלך ללא השתתפות המג"ד וקצינת הקישור.מעניין.. אתה נוקט בסגנון הזה בכל ראיונות העבודה שאתה עורך? והרי אתה עורך הרבה. "אני מצליח לבטא את עצמי יפה מאוד כך שאל תעזרי לי בלהכניס לי מילים לפה שלא אמרתי אותן". - הפוסל במומו פוסל? כי לדוגמא אני לא טענתי שהמילואימניק משקר תמיד , אבל מעניין שבחרת להציג את זה ככה כדי אולי לחזק את הטיעונים שלך. בקיצור, ממה שאני מבינה ממך, הדו שיח שצריך לנהל איתך זה רק מגננה ומתקפה. חבל. אבל מה לעשות, יש ויש.

 

[tezao]

מה שמעניין בכל הויכוח הזה

זה שהביטוי "יד רוחצת יד" שהוא ביטוי עם קונוטציות שליליות הפך לדבר חיובי. אני בכלל לא בטוח שהדבר רצוי במערכת צבאית, אבל אין ספק שראשי הצבא מכוונים לפתרונות האלה. כאשר הפתרונות היחידים שהמערכת יכולה לספק הם פתרונות כאלה, וכמו שקוראים להם "פתרונות פיקודיים", יש בעיה. בנוסף, צבא שבו "יד רוחצת יד" הוא צבא חובבני בהגדרה, ולצערנו, מלבד איים בודדים בלבד, צה"ל הוא צבא חובבני שהמזל היחידי שלו הוא שיש לו טכנולוגיות אמריקאיות ואויבים שהם "מאותגרים" שכלית.

 

[נ ע מ ה 5]

תהיה בריא

יא גוש של שליליות. בכל מערכת יחסים שהיא ששני הצדדים המעורבים בה הם בני אדם, המערכת לא יכולה לפעול ולהתבסס אך ורק על הכללים הנוקשים תמיד יהיו מעורבים בכך רגשות, תחושות ומחשבות מעבר לחוקים. אז יש לך שתי ברירות - או להכיר בכך ולפעול בהתאם ( ואם אתה ממש טוב במה שאתה עושה, אז תדע לשלב את החוק עם הרגש מצוין) והברירה השניה היא לכתוב את הנאום הקטן שכתבת אבל להשאיר אותו על הנייר כי רק שם הוא באמת נראה מצוין ונכון, אך כל קשר בינו לבין המציאות - לא רק צה"לית, אלא בחיים בכלל- הוא מקרי לחלוטין. אם אתה מצפה שבני אדם יפעלו בצורה נטולת מחשבה ורגש בכל תפקיד שהם יבצעו , שמעתי יש אחלה תנאים במאדים. אבל אם אתה בוחר להשאר כאן,תכיר בעובדות- הבנאם זה יצור קטן, חלש, אגואיסט ונכנע הרבה פעמים לרגש מאשר לשכל הישר. אז מתסתדרים עם מה שיש.וזו בדיוק הכוונה בביטוי בהקשר של הויכוח - לנסות להסתדר במסגרת החוק, כשזה משרת את האינטרסים של שני הצדדים.אם חייל לא ירצה לשרת תקופה מלאה, אך יכול לבוא לעזור במועד אחר ולהשלים את הימים אליהם זומן, מצוין - נדאג לסדר את זה.כשלחייל יש בעיה, אז במקום להתחיל להריץ טופסיאדה של חודש, הוא מרים טלפון למפקד שלו וסוגר את זה בטלפון בדיוק מהסיבה הזו שהמפקד מכי אותו מעבר למספר האישי והוא יודע שהבעיה אמיתית ודורשת שחרור. זה שאתה הפכת את הביטוי לשלילי, זה בהחלט בעיה של קריאה סלקטיבית.

 

[Section]

אתה לא באמת רוצה שמשרד הקישור

שלך ילך אך ורק ע"פ החוקים היבשים נכון? כי כמו שהם עכשיו זה לא כל כך מאיר פנים למילואימניקים. זה אומר שאם אתה מתחתן אני אתן לך בדיוק 10 ימים מיום החתונה ולפניה אז מה אם תכננת לטוס לחודש לירח דבש. אם נולד לך ילד, כשהוא בן חודש אתה מתייצב למילואים. טס לחו"ל? אז מה? חושב שטס לחו"ל! אף אחד לא הכריח אותי לשחרר אותך אז מה אם זו תערכוה שמתקיימת פעם בשנה. עבודה חדשה? אז מה אם היית מובטל חצי שנה וסוף סוף התקבלת? למי אכפת? אין שום חוק שמחייב אותי לעזור לך. אמא שלך בבי"ח? (חס וחלילה!!!!) זה לא אתה, אז מה זה משנה לי? אשתך חולה ויש לך 3 ילדים קטנים בבית וכלב? אז מה אם אין מי שישמור.. בעיה שלך. לומד לתואר שני? סורי. לפי הצבא תואר שני זה כלום, נאדה. אין לך שום זכויות. אז מה אם אתה לומד בו עוד יותר קשה מבתואר הראשון.. מבין מה הבעיה במה שאתה אומר? אני לא אומרת שמשרדי הקישור צריכים לקבל צל"ש על זה שהם לא עובדים רק לפי החוקים היבשים. (במידה והם עובדים כראוי כמובן). אני בהחלט חושבת שזה חלק בלתי נפרד מהעבודה. ועד שלא ישנו את החוקים היבשים. איןהרבה ברירה.

 

[פלסטיק]

התעייפתי

אם נייר רשמי של נקח"ל מבחינתך הוא "...אולי אם אתה מכיר מישהו שמכיר מישהו שהפליץ איזו טענה תמוהה לאוויר ובמקרה הוא לובש מדים..." אם מבחינתך המידע שהמילואימניקים מוסרים הוא בהכרח כוזב כי "ככה זה". ואם את כבר יודעת כיצד הושג היחס היחס המכובד וההוגן של המג"ד וקצינת הקישור אלי בלי אפילו שתהיי שם. אז התעייפתי, אין לי יכולת לבלבל אותך עם עובדות.

 

[נ ע מ ה 5]

אני התעייפתי מזמן

השיחה שהתנהלה בינינו הייתה שיחה חירשים. באופן כללי רציתי להגיד ולהעיד על עצמי, שאם מישהו היה מתקשר אלי, בכל תפקיד שהוא וכל מה שהוא היה משדר לי מצידו השני של הקו- בטון, בתגובות ובדברים שהיה אומר - שאני לא יותר מקצינת קישוט שיושבת במשרד קישוט,בלי שהוא היה מכיר אותי, לא הייתי מזיזה אצבע יותר ממה שאני אמורה עפ"י הפקודות לעזור לו לפתור את הבעיות שלו. א-ב ביחסים בין בני אדם, לא בין חייל לקצינת קישור. שכל אחד יפיק את הלקחים שלו.

 

[נ ע מ ה 5]

וואלה? שלח לי את הנייר

באמת מעניין לראות איזה דביל כתב דבר כזה. לגבי כל שאר הדברים שלך - באמת לא שווה להתייחס. כנראה כדי לחזק את הטענות שלך ,אתה צריך להתווכח ולתקוף דברים שלא אמרתי.אבל באמת הייתי מעוניינת בכל הרצינות לראות מכתב רשמי של נקח"ל שאומר ש"טוב שקצינות קישור לא זמינות לחיילי מילואים"

 

[tezao]

כמעט בהכל אני מסכים איתך חוץ מדבר

אחד. אני מוכן לקבל שחיי קצינות הקישור קשים, וכי מרבית החיילים איתם הן באות במגע מנסים להתחמק משירות מילואים בכל דרך אפשרית. בדיוק כמו ש-90% מהפונים למרפאות הצבאיות בכל רגע נתון מנסים להוציא גימלים ללא שיש להם בעיה רפואית. מצד שני, אין גם ספק שהגישה הרווחת בצבא היא גישה של "כולם משקרים" אלא אם כן יוכח אחרת. מה שחשוב להבין הוא שהויכוח "מי התחיל ראשון" לא זאת בלבד שהוא ילדותי, אלא שהוא גם חסר תוחלת. אף חייל מילואים לא "יבין" לעולם מדוע מטרידים אותו לשווא בצווי רזרבה שמונפקים ביד רחבה מדי (מה אכפת לילדות הקישור אם ביטלת לשווא פגישה חשובה בחו"ל, או שהגשת כבר לבית המשפט בקשה לדחיית דיון הוכחות והתאריך הבא שנמצא פנוי הוא לעוד שנה וחצי? הגישה היא תגיד תודה שלא לקחנו אותך הפעם ורצוי גם שתחייך ולא תעשה פרצופים). מצד שני את אף ילדת קישור לא מעניינות (ובצדק) הבעיות של אנשים זרים כאשר הצבא שלח אותן לבצע תפקיד כפוי טובה בעליל. בשורה התחתונה כולנו יודעים שאין שום סיכוי שבעולם שמשהו ישתנה.

 

[נ ע מ ה 5]

שניה שניה

תרשה לי להתרגש רגע מהמשפט פתיחה :" כמעט בהכל אני מסכים איתך" . רטט עז עבר בגופי. עם זאת, אולי א ו ת ך לא מעניינות בעיות של אף אחד, אולי א ת ה לא מאמין גדול באנשים, אולי א צ ל ך הדרך היחידה לפעול היא דרך הזלזול וחוסר אמון טוטאלי (ע"ע ילדות קישור) אבל יודע מה? כל הבאסה לך. יש אנשים שעדיין נותנים להנות מהספק הזה שעוד נותר עם מי לדבר ולמי לפנות.ואתה יודע עוד משהו? אני אומרת שאם ויתרו לך הפעם כי התחשבו בך, אל תעשה פרצופים כי מילואים זה לעולם לא נוח. אולי לא כולם כאלה, אולי יש דפקטים שיושבים בקישור, אבל יש גם אלו שעדיין איכפת להם והדבר היחיד שכן מערער אותם זה עורכי דין צמאי דם, שהדרך היחידה שהם מכירים זה להתלהם, לזלזל ובדרך הזו לדרוך על כל השאר,ולו רק לא לצאת פראיירים.אז אולי אצלך שומדבר לא ישתנה, אבל חלקינו עדיין נשארים כדי לנסות להלחם בעיוותים השונים של צה"ל ולנסות לעזור לחיילים במידת האפשר כי מי שכן בא, עושה עבודת קודש וזכאי למלוא ההערכה ויחס מכובד. נשמע לך מופרך מדי? לא נורא, כשאני אסיים תואר שני בפסיכולוגיה, תבוא אלי לטיפול בשל הפרעת חוסר אמון. אולי אפילו עם 10 אחוז הנחה.

 

[Section]

אני נורא אוהבת שקוראים למש"קים

ילדים.. פעם אחרונה שמישהו קרא לי ילדה בת 20 שלחתי אותו לקרוא את הצו שלו ואז שראה שאני צדקתי הוא אמר- אבל מי בכלל קורא את זה??? היה מדובר בתאריכי התעסוקה. אז אם אותם אתה לא קורא אז את מה כן??? והוא היה בן 40. מעבר לכך שיש נגדים שמשמשים כקציני קישור והם בדר"כ לא ילדים כמוני. ובסופו של דבר זה הם שקובעים ולא הילדים המש"קים. ובאמת שאני מצטערת בשבילך שמשרד הקישור שלך לא מתפקד כראוי... אני תמיד דאגתי למילואימניקים שלי. נכון שהם אנשים זרים. אבל אני שם בשבילם.. אחרת מה הטעם?? אז הם היו כועסים קצת, מתעצבנים ואז מבקשים סליחה שצעקו עליי כי יודעים שזו לא באמת אשמתי.. שאין ברירה וצריך מתישהו לעשות מילואים. אז נכון, עכשיו במקרה לא נח- בואו נעבוד על זה. ננסה לעזור ולמצוא פתרון. זה שאני לא מבינה ספציפית מה חשיבות הפגישה הזו לא אומר שאני לא מבינה שיש לה חשיבות רבה. אני תמיד אמרתי שאם זה חשוב למילואימניק זה חשוב גם לי. כי אם אתה שואל אותי מצידי שלא יבוא ושיקפיצו סדיר. זה בטוח ישנה יותר למילואימניק. למרות שמעולם לא הקפצתי סדיר...

 

[נ ע מ ה 5]

זה ממש לא פרח בודד במדבר

רוב הקישורים כן מנסים להלחם, ועם כל הכבוד לך ולפז"מ שלך במערך המילואים, אני כן יכולה להעיד שהמלחמה נגד השתמטות היא בלתי פוסקת כי במקרה ראיתי את המערך גם מצידה של המערכת המוגבלת הזו. אתה צודק במאת האחוזים- ישנו טרטור ביורוקרטי של תופסיאדה וכל מיני החתמות , תאמין לי שזה טרטור לשני הצדדים המעורבים,אבל מה שאתה קורא לו סחיטה זה הסכם בין החייל לצבא,וחבל להתייחס לזה ככה, עובדה שרובם הגדול של המילואימניקים כן חותמים על הטופסיאדה כי זה בסופו של דבר בא לשרת גם את האינטרסים שלהם.אני גם מסכימה איתך שיש חיילים שמנסים להפוכם לעובדי רס"ר בשירות אבל העניין כאן הוא לא לסנגר על הקישור ועל החוקים, העניין הוא על מה ההתעקשות כאן. עניין השחרור עקב עודף מכסה הוא אכן טרטור כי משאירים אותך באוויר וזו הרגשה מאוד לא נעימה, זה מפריע לתוכניות וזה גורם לך להרגיש כאילו המערכת מזלזלת בך. אבל תסכים איתי, שזו בעיה הרבה פחות קריטית מאשר פיטורים ,אי העסקה עקב מילואים, עיכוב בתשלומים, בעיות בביטוח במקרה של פציעה וכדומה. ההשהייה במקרה הזה היא לשבועיים, ונכון, זה מעצבן אבל לא חושבת שמנעו מהבחור ללכת לראיונות עבודה ואני חושבת אפילו שאם הוא יציג את עניין העבודה בפני הגורם המשחרר, זה יכול להועיל לו.קשה לי להאמין שמישהו ירצה לזמן חייל ולהשאיר אותו באוויר סתם. אם כל הזמן הולכים בגישה של "דפקו אותי, מנסים לדפוק אותי" כשכבר באים לקראתך ומנסים לשחרר אותך, זה לא חכם, כי בסוף היום מדובר בעבודה מול אנשים, ולגישה חיובית יש תוצאות הרבה יותר טובות משלילית, ולא רק בצבא. אחרת, איך אתה מסביר את העובדה שלמרות כל הפאקים של המערכת (ויש הרבה, בעיקר בבמילואים), עדיין יש אנשים שלא התייאשו ומתייצבים - כי אולי יש מפקדים קשובים גם אם יש אטומים, אולי יש קצינות קישור שעושות את העבודה שלהן, גם אם יש כאלה שלא, ולפעמים דווקא החוק הנוקשה והביורקרטיה כן באים לקראת החייל. ולחייליצ'יק החמוד- הייתי ממליצה לך בחום לבנות איזושהי מערכת יחסים שמושתת על אמון בינך ולבין המפקד שלך, תאמין לי שאם זה יקרה, יהיה לך סניגור אמין אל מול הכללים.

 

[פלסטיק]

אני מסכים איתך בדבר אחד

יותר טוב פטיש באצבע של הרגל מאשר פטיש בראש. פחות גרוע זימונים חוזרים ונשנים לחינם כשהאדם לא יכול לעשות תוכניות מאשר פיטורין עיקול חשבון בנק ושאישתך והכלב יעזבו אותך, אבל בכל זאת לא הייתי מקבל את הטרטור באהבה בגלל שיכול להיות גרוע יותר. ולעניין: 1. יש סיבה טובה מאוד מדוע חייבים לתת לחייל התראה מראש על שירות צפוי. אפילו צה"ל והמדינה מבינים אותה. לא בסדר להחנות חייל לותר על הזכות הבסיסית הזו, לא מוסרי לאיים עליו (אפילו במרומז) אם הוא לא מוכן לותר עליה. אותי לימדו דבר אחד על סחיטה: אם אתה מסכים להסחט התוצאה היחידה שתהיה היא שיסחטו אותך יותר ויותר. זה מה שיקרה לחייל שיסכים שיסחטו אותו. 2. אני לא חושב שהמערכת מנסה לדפוק אותי, אני לא חשוב לה עד כדי כך שהיא בכלל תתיחס אלי ברמה הזו. היא פשוט לא מתחשבת בי (ומתחשבת מאוד בעצמה) בצורה כזו שפשוט אני נדפק. 3. איך אנשים לא נואשו ועדיין מתייצבים? אני וחברי מתייצבים למרות הצבא ומשרד הקישור ולא בגלל הצבא ומשרד הקישור. חלקנו מתוך תחושת הצורך, חלקנו מפני מוראו של החוק, חלקנו בגלל שניהם. אבל יחס הוגן ומתחשב זו לא הסיבה.

 

[נ ע מ ה 5]

אז יופי, אתה מדבר רק על עצמך

ואני מדברת על מאות, אלפי חיילים שחיפשו את עצמם הרבה, עד שהגיעו לידיים שראו בהם יותר ממספר אישי. וכאן, אני בהחלט מדברת מניסיון - חיילים שהיו בעריקות, שרק הגיעו וכבר התחילו לעשות בעיות ולמזלם הם נקלטו אצל אנשים איכפתיים, שאולי לא יצילו את כולם, אבל לפחות הצליחו למנוע מהם ליפול בין הכסאות. ואני ממש לא מדברת רק על עצמי, אני מדברת על מפקדים שאני מכירה, בסדיר ובמילואים. זה שאתה מתייצב בגלל תחושת אחריות או יראה מחוק או ווטאבר,זה נפלא. לא שאלתי את הסיבות שלך להתייצבות.אבל אולי אני אחדש לך כאן, ישנם אנשים שמתייצבים כי המערכת, למרות כל הפאקים, הצליחה לקלוט אותם נכון-להצמיד אותם לאנשים הנכונים, לתת להם תחושה שיש למי לפנות במקרה של בעיה. אולי יש כאלה שמתייצבים למרות, אך יש כאלה שמתייצבים אך ורק בגלל שבסופו של דבר זו מערכת של יד לוחצת יד. אם לא לקצינת קישור , אז למפקד, אם לא למפקד אז לקצינת קישור , אם לא לקצינת קישור, אז לקשל"ח שעזר לך וכך הלאה. חסר חיילים שמגיעים אך ורק בגלל תחושת מחוייבות למפקד הישיר שלהם, בו הם רואים יותר ממפקד אלא חבר? חסר חיילים שמתייצבים למשימות כי אחרי מלחמות קצינת הקישור באה לטובתם וסגרה איתם עסקאות? לא רוצה להגיד לך מה חלקם שמים על החוק או על תחושת התרומה שדיברת עליה.כך שיש מקרים לכאן ולכאן, זה שאתה רואה במשרד קישור קישוט, זו זכותך כי כנראה נפגעת. אבל אתה לא החייל היחיד במדינה ויש כאלו שעברו מסלול שונה ממך בכל הנוגע לקישור.