צירוף מילים שלא אושר ע"י האקדמיה ללשון העברית

[מיכי 10]

צירוף מילים שלא אושר ע"י האקדמיה ללשון העברית

קראתי היום במוסף "אתנחתא" של עיתון "בשבע" כתבה של עפרה לקס, על שדרן הרדיו אלי ישראלי.
באחד המשפטים, היא משתמשת בצירוף מילים שלא שמעתי מימַי, ואפילו לא הייתי בטוחה שאני קוראת אותו נכון. היא כותבת (וההדגשה שלי):
"*אחזקת הבית: יש תפעול שוטף שכולל כביסה, טאטוא וכו', אבל הטיפול היסודי בבית נעשה במיקור חוץ" והיא מצטטת אותו: "כדי שייעשה כמו שצריך".

ניחשתי שהכוונה כנראה לעוזרת/עוזר בית, אך לא הייתי בטוחה.
מצאתי עכשיו בוויקיפדיה שזה תרגום מילולי מאנגלית ל-outsourcing.

האקדמיה לא אִשרה את הצירוף (וזה דווקא משמח לדעתי. גם בעיני לא מוצא חן הצירוף הזה):

http://hebrew-academy.org.il/2012/02/מיקור-חוץ/

 

[trilliane]

צירוף שגור ומוכר לעוסקים בתחום, חרף אי אישורו

 

[מיכי 10]

אז זהו, שכנראה בגלל שאני

*לא* בתחום, לא נתקלתי בו מעולם.
את מסכימה עם הניחוש שלי, שבקטע שציטטתי מהכתבה, היא התכוונה לעוזרת/עוזר בית?

 

[trilliane]

הכוונה היא לעזרה חיצונית, כמו ב"מיקור חוץ"

outsourcing / מיקור חוץ הוא כשחברה משתמשת בספק שירות חיצוני במקום לבצע או לספק שירות כלשהו בעצמה. פירוט בערך בוויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/מיקור_חוץ
מן הסתם במשק בית לא נהוג להשתמש במונח הזה, יש כאן מטאפורה עם קריצה; הכוונה היא שאחזקת הבית, במקום שתבוצע ע"י דייריו, נעשית ע"י עזרה חיצונית בתשלום.

אגב, אני לא "בתחום", זה פשוט מונח ידוע ושגור כבר שנים רבות.

 

[מיכי 10]

בדיוק את מה שהבאת כאן מוויקיפדיה, הזכרתי כבר

לעיל. כלומר, מתוך זה בדיוק למדתי את מה שכתבתי על "מיקור חוץ".
אני מבינה שאת רומזת לי שהיה עלי להביא את הקישור. אני עדיין לא רגילה לכך, ולפעמים מצטטת מראי-מקומות שונים בשם הכותב (כפי שעשיתי גם עם המשפט מהעיתון), בלי להביא את הקישור.

אני לא רואה בכך כל בעיה, כל עוד אני מביאה דברים בשם אומרם, למרות שהסברת לי לא מזמן שצריך גם את הקישורים.

לפעמים אני מביאה את הקישור רק כי נראה לי שבמקרים מסויימים יהיה אולי קצת קשה למצוא אותו. או כי אני נזכרת במה שכתבת לי.

 

[trilliane]

לא זכרתי שהזכרתי את ויקיפדיה (זה לא היה רמז)

 

[מיכי 10]

אה, אז טוב

. כן, הזכרתי את ויקיפדיה רק

במשפט זה שלי למעלה:
"מצאתי עכשיו בוויקיפדיה שזה תרגום מילולי מאנגלית ל-outsourcing."

ממנו, אני רואה עכשיו, באמת לא יכולת לדעת לאיזה הסבר בדיוק התכוונתי. וזה היה אותו מקור בדיוק.

 

[trilliane]

כן, אחרי שהסבת את תשומת לבי קראתי שוב וראיתי

קראתי את הודעת הפתיחה שלך לפני שהגבתי לה, מן הסתם, אבל עד שהגבת לי ואני לך (שנית) כבר עברו כמה שעות וכבר לא זכרתי שכתבת שמצאת את המידע (ספציפית) בויקיפדיה... זה הכול.

 

[מיכי 10]

בסדר. אין בעיה.

 

[טלמון סילבר]

פגשתי את הביטוי "מיקור חוץ"

בקשר לפגיעה בזכויותיהם של עובדים ותיקים והחלפתם בעובדים זולים מבחוץ. למשל ברכבת ישראל.

 

[הדיוט גמור]

כמה הערות על תהליכים בשפה

1. המונח "מיקור חוץ" נפוץ ומקובל בעברית אצל כל מי שעיסוקיו מערבים אותו בדרך זו או אחרת.
2. השפה לא סובלת וואקום. אין לי מושג מי טבע את הביטוי, אך עובדה שהוא נקלט היטב מכיוון שהיה בו צורך אמיתי ולא הוצעה חלופה הולמת.
3. האקדמיה מודה בפה מלא שלא הצליחה למצוא מונח טוב יותר, ומציגה כמה ניסיונות שכשלו.
4. השפה העברית שמחה לשלב ביטויים בלע"ז, בייחוד באנגלית ועוד יותר בז'רגון העסקי המושפע מארה"ב, אך נרתעת ממילים שקשה לכתוב או לבטא בעברית כמו "אאוטסורסינג". אפילו צירוף מסורבל ונטול חן כמו "מיקור חוץ" יכול להצליח, כאשר שימוש בביטוי המקורי בעייתי עוד יותר.

 

[מיכי 10]

כן, אתה צודק בכל ההערות שכתבת,

ובמיוחד במשפט האחרון. הִגדרת במדוייק: הצירוף הזה מסורבל ובעיקר מאד נטול חן.

 

[טלמון סילבר]

מה זה

עובדי קבלן? זה לא אותו דבר?

 

[מיכי 10]

לפי מה שהבנתי בינתיים, מוויקיפדיה, אני חושבת

שעובדי קבלן בהחלט שייכים ל"מיקור חוץ", אבל בפירוש לא רק הם.
נכנסות לקטגוריה זו גם חברות כוח אדם / חברות השׂמה וגם עוזרות/עוזרי בית.
אין לי סבלנות לקרוא את כל מה שמצאתי בנושא זה, אך להרגשתי מדובר פחות או יותר בַּ"עבודה השחורה" של מקומות עבודה רבים ושל מִשקי בית.

הנה למשל משהו שמסביר יפה את ההבדל בין הדברים:
"יש להבחין בין העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם ובין העברת משימות למיקור חוץ. ההבדל המהותי בין השניים הוא בשאלת הניהול היומיומי של העובד. בהעסקה באמצעות קבלן כוח אדם, המעסיק בפועל הוא המנהל את פעילותו של העובד, ואילו בהעברת משימות למיקור חוץ, הגוף המבצע את המשימה הוא המנהל את פעילותו של העובד."

את זה הבאתי מתוך ויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/קבלן_כוח_אדם

 

[trilliane]

תלוי בהגדרה; הספק החיצוני אינו בהכרח "קבלן"

לדוגמה, חברה גדולה יכולה להחליט שהיא מחזיקה תכניתנים מטעמה (עובדי חברה) או פונה לחברת תכנה חיצונית. אם החברה שכרה את שירותיה של חברה כמו, נגיד, אמדוקס או IBM, האם תכנה את התכניתנים שעובדים בחברות הנ"ל אבל עבור החברה הראשונה "עובדי קבלן"?

אולי על הנייר אפשר, אבל לרוב משתמשים ב"עובדי קבלן" בהקשר לעובדי חברת כוח אדם או לספק נצלן שעובדיו לא מקבלים תנאים טובים, בפרט בהשוואה לתנאים שהיו מקבלים לו עבדו ישירות בחברה שעבורה הם מבצעים את העבודה. זו לכל הפחות התרשמותי.

 

[מיכי 10]

מתוך היכרותי את הנושא "עובדי קבלן", כולל היכר

אישית עם לא מעט אנשים כאלה, עובדיו של הקבלן לא "לא מקבלים תנאים טובים", אלא הם מקבלים תנאים גרועים, תנאים מחפירים!
הם מנוצלים בצורה צינית והרסנית ע"י הקבלנים, שמתווכים ביניהם ובין מקומות עבודה.

 

[מיכי 10]

* היכר > היכרות.

 

[טלמון סילבר]

כך גם עובדי "מיקור חוץ"

למשל בתחזוקה הטכנית ברכבת ישראל.

 

[מיכי 10]

אז זו "אותה גברת בשינוי אדרת"?

 

[טלמון סילבר]

אני חושב, שגם זה פוליטיקה,

כמו בנושא טילי קסאם שהפכו לרקטות (אגב, החבר'ה לא הביעו שם שום דעות פוליטיות, אלא רק התייחסו למשמעות הפוליטית המוענקת למילים).
לדעתי המציאו את המונח "מיקור חוץ" כמכבסת מילים ל"עובדי קבלן"!
כידוע, עובדי קבלן זה רע, זה שלילי, למרות שמפלגות השלטון מתעקשות להמשיך בשיטה זו, אז המציאו מונח "חכם" - מיקור חוץ - בשביל אותו דבר.