צירים.

[תבשיל קדרה]

../images/Emo3.gif

אל תדאגי, לא אכתוב מילים כאלה. חו"ח. אתמול דיברתי עם אבי ועם חמותי (מוסרת אף היא את ברכותיה), אבל אוף! הם כאלה לא מבינים! סיפרתי על העכוזונית שלך (משמעות חדשה לתק"ת - אתרגם לך בהזדמנות, עזבי), והם ישר חשבו/אמרו - מזל שלא קרה כלום, במצב כזה עדיף להיות בבי"ח. ניסיתי להסביר להם שבבי"ח היו בטוח חותחימותך, ושמזל-מזל שהיית בבית, אבל הם התקשו להאמין.

 

[מבשלת בבטן]

../images/Emo2.gif אני בשוק!

כל הכבוד לך ולמיילדת על השלווה, אני השתנקתי תוך כדי קריאה שזה תחת! אני מבינה מדברייך שהיא הייתה במצג ראש ופתאום התהפכה? טוב יהיה לך מספיק זמן בעתיד לספר לנו... שתהיה לך החלמה מהירה, אושר ובריאות לכולכם

 

[swann]

וואו וואו וואו ../images/Emo2.gif ../images/Emo47.gif

את גדולה. וואו! ואני חסרת מילים. פשוט מדהים ובעיקר מעורר אופטימיות... ומרגש.

 

[כרמית מ.]

ווואו. אין מילה אחרת.

כבר שנים אני יודעת שאת גדולה מהחיים. עכשיו יש עוד הוכחה. המון המון מזל טוב לכולכם, ותראי איזה כיף זה עם יחידאי(ת), למרות שרצית שוב תאומים.... (ואל תוותרו על ה-US פרקי ירך, למרות שלא בטוחה שיש טעם לעשות לפני גיל חודש).

 

[גם למבי]

../images/Emo65.gif המון מזל טוב! איזה ספור

הלוואי שהייתי יולדת את גל (שהיה עכוזי) ככה ולא בניתוח ..

 

[mise]

איזה יופי!!!

מזל טוב! אשמח לשמוע מי המיילדת שהמשיכה בקור רוח בלידה ולא פינתה אותך לבי"ח למרות מצג העכוז. נשמעת לי אחלה מיילדת.

 

[אור מגיע]

קודם כל מזל טוב!

ושנית... אין מילים, איזה סיפור.... אני מקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. מפתיע אותי שבכל זאת הצלחת ללדת במצג עכוז, אני הבנתי שבמצב כזה עושים קיסרי, אבל למעשה אפילו זמן לא היה לך... תרגישי טוב וגם הקטנה, ושוב מזל טוב גדול! וגם לגיסתך

 

[אורניקי]

איילת - מזל טוווווווווווב!!! ושאלות

מדהים סיפור הלידה שלך. מתי עשית US אחרון שהיא היתה במצג ראש? איך הרגשת באותו רגע שהיא אמרה לך שזה עכוז? התבאסת? פחדת? חשבת על בית חולים? לפי הסיפור שלך נשמע שפשוט המשכת הלאה בטבעיות. האם קראת על לידות עכוז? חשבת על זה לפני כן? ושאלת השאלות: מי המיילדת המקסימה והאמיצה? (יש כאן איזה עיקרון לא לתת את שמות המיילדות בפורום??) מדהימה ההתאוששות המהירה שלך. בכלל, את כנראה מדהימה שכמותך! מזל טוב והרבה אושר!

 

[שרון שיאצו]

ואו, איילת , סיפור מרתק ואמיץ.

הופניתי הנה מפורום הריון ולידה, כי התינוקת שלי במצג עכוז, אני מבינה ממך שייתכן שהנס יקרה ובמהלך הצירים היא תתהפך לי. בכל אופן אני מעריצה את קור הרוח, הנחישות ואומץ. מזל טוב.

 

[אורניקי]

שרון - לא הבנת נכון

היא לא התהפכה במהלך הצירים למצג ראש, היא פשוט ילדה אותה ככה, במצג עכוז. הרגילו אותנו שזה בלתי אפשרי, ובטח שלא בלידת בית, והנה... (או שמא התכוונת בהפוך על הפוך, שאם אצלה היא הפתיעה והציגה עכוז, אצלך הוא יפתיע ויציג ראש?)

 

[שרון שיאצו]

לא הסברתי נכון- התכוונתי אכן שהקטנה

הפתיעה ועברה לעכוז, ולכן ברגע האחרון ייתכן שגם אצלי תהיה הפתעה, לכיוון ההפוך, אינשאללה.

 

[מבשלת בבטן]

מקווה בשבילך שכך יקרה ורצוי אפילו

לפני...

 

[Manty]

Fantastic story

I love vaginal breech stories! (Especially home ones

). Definitly possible, and in most cases much better than a c-sec. The best breech births seem to be the surprise ones, since there is no time for fear. The body really does know how to birth!!! Enjoy your babymoon and your sweet new little miracle

 

[מושבניקית דמיקולו]

יא וורדי איזו יולדת איזו לידה איזו

ילדה ואיזו מיילדת ! גדולות מהחיים !!!!!!!!! אני עוד לא הצלחתי לסגור את הפה מהתדהמה למקרא ה"זה תחת"... ברכות ברכות ברכות, שפע חלב וסחתיין על שתיכן!

 

[1אילת2]

עוד הבהרות.

כי לא אכפת לי להיות במרכז העניינים... אבל גם כי נראה לי חשוב. המיילדת היא שרה'לה, מעין איילה. (שהחסרון היחיד אצלה הוא שהיה לי קשה בזמן ציר לומר מילה בעלת יותר מהברה אחת. לקרוא לה לאמבטיה היה לי ממש קשה. אני מציעה לשנות ל"נו!"). בשבוע 30 נראה למיילדת כי העובר במצג ראש. בשבוע 32 עשיתי US שהראה עכוז. שבועיים אח"כ שוב העריכה המיילדת מצג ראש, וכך גם בשבוע 37. ההערכה התבססה על מישוש ועל מיקום הדופק, שהיה נמוך (ואי אפשר היה למצוא אותו למעלה). לא עשיתי בדיקה וגינלית במהלך הלידה (גם כי זה לא בדיוק הכיף שלי וגם כי כבר ירדו לי המים). אם המיילדת היתה מגלה עכוז בתחילת הלידה כנראה שהייתי נוסעת לבית החולים. (אין לי אפילו אייקון מתאים בשביל זה). מה שקצת גרם לי להיות לא בטוחה היא הערכת הרופאה שעצמות הגולגולת בכ"ז עלו אחת על השניה. יכול להיות שהיא התהפכה (שוב? שוב ושוב?) ממש ברגע האחרון. אין לי מושג. מה שכן, הערכת המשקל היתה נכונה ותינוקת במשקל 2700 ג' אפשר בהחלט ללדת בעכוז. ןלגבי ההחלטה: ברגע שידענו שזה עכוז לא היה זמן לכלום. מאז, זה היה 3 צירים וחמש דקות עד הלידה. אני מאוד מרוצה מההחלטה, וממה שהיה. שרון שיאצו- זה גם התמ"ל שלי. אני מקווה שהיא תתהפך מהר ותוכלי ללדת.

 

[כרמית מ.]

פשוט לקרוא לה בואי והיא תבוא מיד...

 

[מבשלת בבטן]

סחתיין על שרה'לה ושוב מורידה בפניך

את הכובע!

 

[mise]

משהו, משהו. ללא מילים.

כל הכבוד לשרהל'ה על אורך הרוח וההתנהלות הסופר-מקצועית ורגישה.

 

[debby12]

WOW - איזה סיפור

האמת שאני יכולה להבין שפשוט המשכתן - וכי מה תעשו 3 צירים לפני הסוף? נשמע לי שהתינוקת בכלל לא התרשמה מכל הבלגן - אם היא ינקה כמו שצריך כבר אחרי 20 דקות וגם "צד שני" אז היא הרגישה ממש אחלה. בעלך לא נלחץ בטירוף? (אני מנסה לדמיין את עצמי במצב דומה - אני הייתי שומרת על COOL לדעתי, אבל ייתכן מאוד שבעלי היה נזקק לבלון החמצן שבחדר). איזה כיף לה - תינוקת ייחודית. נראה לי שבישראל נולד רק תינוק אחד או שניים בלידת בית-עכוז (בעצם בטח רק תינוק אחד בשנה בלידת עכוז שאיננה בניתוח קיסרי - לא?). בעוד 20 שנה היא תוכל להופיע בתכנית טלויזיה בסגנון "זה הסוד שלי" (נראה לי שבחיים הצוות באולפן לא ינחש את זה

) שוב מזל טוב - וגם לגיסתך (גם היא ילדה בבית?)

ד.

 

[1אילת2]

לא, לא. אני הפסיכית במשפחה.

ילדתי בבית, את התאומים הנקתי עד גיל ארבע, התינוקת ישנה איתנו. כל מיני דברים מוזרים. השאר די נורמלים.