אלי כ ה ן
New member
קבל את התנצלותי הכנה. פשוט לא ידעתי איך להגיב
אז כעת אפרט יותר:
א. לא התרשמתי, כפי שהתרשמת אתה, שהסירטון קצוץ וערוך.
ב. אין לי מושג מה הזכירה לך מחשבתך שהסירטון קצוץ וערוך.
ג. אתה רוצה שאצטט לך את דברי רפי רשף שאותם גם אתה יכול לשמוע? אין בעיה: "הוא שואל" (כדברי אורי זוהר במערכון על חידון התנ"ך), "האם ליבוביץ מתכוון שאין צורך במי שיתווך בין האדם לאלוהיו".
ד. גם אני לא הבנתי איך זה מתקשר אל מה שנאמר קודם.
אתה מבין? הרגשתי מאד נבוך לתת לך מענה כל כך לא קונסטרוקטיבי, לשאלתך המקורית שנראתה בעיניי חסרת חשיבות מיוחדת - ממש כמו שאלתי הראשונה שאף היא נתפסה בעיניי כחסרת חשיבות מיוחדת. מצד שני, לא רציתי להשאיר אותך ממתין לי לשוא מבלי שאגיב כלל, ולכן בתגובתי הראשונה לך העדפתי להיחלץ מן המבוכה בכך שאפנה את תשומת לבך - לקולן של הציפורים המצייצות - ולתיזמון המושלם (וכו').
ואולם, לאור תגובתך השניה, הבנתי שאתה דווקא כן מצאת (כמה מוזר) חשיבות מיוחדת בשאלתך המקורית (בטח יותר מהחשיבות שקיימת בשאלתי הראשונה), עד כדי כך שאפילו טרחת להפנות אותי בחזרה - מהציפורים המצייצות - אל שאלתך המקורית. משעמדתי על טעותי, החלטתי הפעם להתייחס ביתר דקדקנות לשאלתך המקורית, ולתת לה מענה הולם. ואולם, כפי שאתה רואה, הוא לא קונסטרוקטיבי במיוחד: מה לעשות, זה מה שיצא מתחת ידי, ואני מתנצל מראש. כמובן שאילו יכולתי לחשוב על משהו יותר יצירתי, הייתי עושה זאת למענך.
אז כעת אפרט יותר:
א. לא התרשמתי, כפי שהתרשמת אתה, שהסירטון קצוץ וערוך.
ב. אין לי מושג מה הזכירה לך מחשבתך שהסירטון קצוץ וערוך.
ג. אתה רוצה שאצטט לך את דברי רפי רשף שאותם גם אתה יכול לשמוע? אין בעיה: "הוא שואל" (כדברי אורי זוהר במערכון על חידון התנ"ך), "האם ליבוביץ מתכוון שאין צורך במי שיתווך בין האדם לאלוהיו".
ד. גם אני לא הבנתי איך זה מתקשר אל מה שנאמר קודם.
אתה מבין? הרגשתי מאד נבוך לתת לך מענה כל כך לא קונסטרוקטיבי, לשאלתך המקורית שנראתה בעיניי חסרת חשיבות מיוחדת - ממש כמו שאלתי הראשונה שאף היא נתפסה בעיניי כחסרת חשיבות מיוחדת. מצד שני, לא רציתי להשאיר אותך ממתין לי לשוא מבלי שאגיב כלל, ולכן בתגובתי הראשונה לך העדפתי להיחלץ מן המבוכה בכך שאפנה את תשומת לבך - לקולן של הציפורים המצייצות - ולתיזמון המושלם (וכו').
ואולם, לאור תגובתך השניה, הבנתי שאתה דווקא כן מצאת (כמה מוזר) חשיבות מיוחדת בשאלתך המקורית (בטח יותר מהחשיבות שקיימת בשאלתי הראשונה), עד כדי כך שאפילו טרחת להפנות אותי בחזרה - מהציפורים המצייצות - אל שאלתך המקורית. משעמדתי על טעותי, החלטתי הפעם להתייחס ביתר דקדקנות לשאלתך המקורית, ולתת לה מענה הולם. ואולם, כפי שאתה רואה, הוא לא קונסטרוקטיבי במיוחד: מה לעשות, זה מה שיצא מתחת ידי, ואני מתנצל מראש. כמובן שאילו יכולתי לחשוב על משהו יותר יצירתי, הייתי עושה זאת למענך.