יש לזה שם
באחד הקורסים שאני כן לומדת במקרה למדנו את זה. אלה שני מנגנוני הגנה שנקראים "התנגדות" ו"התקה", כשאתה לא מרוצה ממשהו וכשמשהו מפריע לך, לפעמים שני המנגנונים האלה פועלים יחד, ואז אתה מאשים את הגורם המפריע (במקרה זה - האוניברסיטה) בכלללל הבעיות הקיימות. זה רק טבעי לעשות את זה... וכולנו עושים את זה. גם אני עושה את זה הרבה, "האוניברסיטה הזאת על הפנים, השביתות האלה נוראיות, למה יש כל כך הרבה מדרגות, למה המעליות של הנכים כל כך קטנות שכשאני מלווה בחורה נכה לקורסים בקושי אפשר להכניס את כיסא הגלגלים שלה, איזה נורא זה שהאוטובוס של 333 עובר פעם בשעה, ואם כבר אז למה אנשים עומדים שם, שיביאו עוד אוטובוסים, למה לא עושים עם זה כלום, למה נתנו לנו פרוייקט כזה קשה בקורס הזה וההוא, אנחנו רק שנה א' וזה פרוייקט קשה מידי, גם ככה יש שביתה ומייאש, עכשיו תקעו לנו את הפרוייקט הזה משומקום, ולמה לא עושים עם ההוא כלום, ולמה לא עם זה וההוא והזה..." וכן הלאה... אולי זה נשמע מצחיק, אבל ככה זה. זה טבעי. ברגע שממורמרים על דבר אחד, ישר מתיקים אותו על דבר אחר, ונוצרת שרשרת של תלונות, שמטרתה בסה"כ להגן על הנפש מ"עומס יתר". אז יאללה, כולנו עושים את זה, לפחות לפי פרויד, אז די לרדת על אחרים שעושים את זה.