צריכה עצה

[Nagini Potter]

חחחח...... מוזר איך זה עובד, לא?

עד כמה שאני יודעת, תיאורי נוף הם אחד הדברים שהכי קל וכיף לכתוב, וכשמגיעים לדיאגלוגים עושים ´אוף, נו....´ אבל כשקוראים, נאנחים כשמגיעים לתיאורי נוף רבים מדי, ולפעמים הסופר ממש מגזים והקורא נאלץ לדלג בקלילות ובקיפצוצים עליזים על כמה עמודים כדי להגיע לקטע שקורה בו משהו מעניין. כשמגיעים לדיאלוג, לעומת זאת, קוראים את כולו במהירות ומתאכזבים כשהוא נגמר. אני מניחה שזה בגלל שבקריאה המונולוגים קולחים, ותיאורי הנוף יותר תקועים ופחות עלילה. בכתיבה זה ההיפך. Nagini Potter

 

[וויזלי_גירל]

אני אישת,

כשאני כותבת את טום רידל, את מתארת את מה שאני רואה במוח. למשל אני אספר לכם שבפרק 15 טום נלחם נגד מפלצת (

) אז דימיינתי בהתחלה את המפלצת בראש ואז תיארתי אותה! בפרק 11 למשל טום נלחם בטרול הרים, ראיתי בראש מה קורה לו ותיארתי את זה. אותו דבר עם דו-שיח. אני מתארת מה הם אומרים, ואיך הם נראים כשהם אומרים את זה, ומה הם עושים תוך כדי. האמת גם לי יוצא בדרך כלל "בלה בלה" אמרה שירה "בלה בלה" אמר טום "בלה בלה" אמרה שירה מגרדת בראשה. זתומרת שלפעמים נמעס לי לכתוב אמר/ה אבל אין לי ברירה כי אני לא מוצאת משהו אחר. מדי פעם אני גורמת להם לצעוק ודברים כאלה, כשהם מתעצבנים והכל. אז כמו שמישהו אמר פה, אני חושבת שאת צריכה לתאר במוח שלך איך זה נראה במציאות ורק אז לכתוב את זה. דווקא אצלי דו שיח זורם מאודדדדד מהר! בניגוד לאחרים פה... TaLI

 

[וויזלי_גירל]

../images/Emo41.gifאישית../images/Emo58.gif../images/Emo132.gif

 

[Piglett]

אני הייתי יכול לומר לך ש"המראה"

של הסיפור (סידור השורות) לא משנה, והוא באמת לא משנה, אבל אני אישית משנה המון דברים רק כדי שהסיפור יראה טוב. מילים, גופן, גדול וכו´.

 

[Nagini Potter]

לא משנה?! למה לא? דווקא מאוד משנה!!

הרבה יותר נעים לקרוא משהו בשורות מסודרות ויפות, כשהמילים מסודרות בפיסקאות ולא בגוש אחד גדול (כי גוש אחד גדול זה די מפחיד), ושיש לאותיות צורה יפה. המראה של הסיפור מאוד משנה!!! יש עוד דברים שזה משנה, אני פשוט לא יודעת איך להגיד אותם..... מילים יכולות להיות דבר כל כך מוגבל לפעמים!!!

Nagini Potter

 

[Mooa-Numi]

אני מתה על דיאלוגים../images/Emo70.gif

חוץ מזה-את תמיד יכולה לנסות

(אוי... אתי... נקרעתי מזה... סיפרתי לחברה שלי שאומרת את זה כל הזמן-והיא נפלה על הרצפה מרוב צחוק

ועוד במסיבת הפתעה שלה!)

 

[PopPy]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo85.gif

 

[Prof. James Potter]

העצה שלי אולי לא ממש בנושא..

בגלל שאני וחבר שלי השתמשנו בשיטה הזו בכתיבת תסריט לסרט (שסופית הולכים להפיק אותו לערוץ 6 *מתפגר*

) כשיש דיאלוג, אז מה שעשינו, קבענו ככה: אני יהיה דמות אחת, הוא דמות השנייה, ואז אנחנו מדברים, וכותבים את מה שנראה, בסוף יצא דיאלוג קצר אבל טוב מאוד. (ביוני תוכלו לראות: "הילד שדיבר אל הירח", הדיאלוג של הילה ואבי). כמובן שאני הייתי הילה

. אגב- אני אפרסם פה היום או מחר את הסיפור הראשון שלי, זאת אומרת, הסיפור שמבוסס על משהו מציאותי הראשון שלי.. אצלי זה הסתיים בהפי-אנד, אבל לא נורא.. ניר,

הילד שאשם בכל.

 

[coolit]

לי אין שום בעיה עם דיאלוגים!../images/Emo102.gif

אבל אולי בגלל זה הם יוצאים לי דפוקים.. ד"א, בגלל שיעורי אנגלית אני נוהגת לבטא את זה DAYALOGIM טוב, אז הנה משהו מסיפור שלי (ליתר דיוק, פאנפיק על הארי פוטר): (הערה: בהתחלה באמת רציתי לקחת את זה מפאנפיק שלי אבל אז החלטתי שזה יהיה משהו מפאנפיק משותף של כמה בנות מהפורום, אלא שאני ערכתי ועיבדתי, והדיאלוג (DAYALOG..) היה נראה גרוע מאוד. תגידו אם זה טוב) "ומי.. היתה- אה- אישתו של- של-" כוחה לא עמד לה עד כדי כך שתוכל לבטא את המילה "וולדמורט". סינתיה לא חיכתה: "אמא מעולם לא סיפרה. שאלתי אותה פעם אחת והיא היתה כל כך קרירה, עד שעזבתי אותה.." היא הרהרה. "אבל אחר כך שאלתי את סאקורה. היא אמרה הכל, בגאווה רבה. היא מכשפה בעלת כוח, אבל היא לא רעה ולא טובה. היא לא מתגאה בכך שאביה הוא קוסם רשע, אלא בכך שהוא חזק כל כך.. ואחרי הכל, גם היא רק בן אדם.. בכוחה היא לקחה אותי מאמא ואבא, סקיבים שלא יכולים להגן על עצמם.. מאז אמא ואבא חשבו שהיא הפכה למכשפה רעה, אבל אני מכירה אותה יותר טוב.. נו, בעצם גם היא לא כל כך חיבבה את אבא ואמא- כבר אמרתי לך שהיא לא אהבה אנ-" "אנשים בלי כוח", הרמיוני קטעה אותה, בחיוך. "בדיוק," הסכימה סינתיה, "אני עד גיל שמונה- עשרה גדלתי בביתה של סאקורה. היא התייחסה אלי מאוד יפה. בזכותה למדתי במכללת דורמשטרנג. היא אהבה כוח. כבר אמרתי את זה, לא? ובעצם, אבא ואמא לא סיפרו לך כלום?" היא תמהה. "לא," אמרה הרמיוני בחריפות. "ואת... איפה היית את כל השנים? למה באת אלי עוד לפני זה?" הרמיוני שאלה, מנסה להבין עוד קצת, ואולי לחשוף אמת אחרת. (ומי שרוצה לדעת את ההמשך (או את ההתחלה) שרק יגיד!) ברית. הפאנפיק הזה כל כך מדהים.. אבל כבר לא נעים לי לבקש מאנשים להעלות לפה קבצים

 

[Solinari -L- Noitari]

בקשי חופשי...

אני רוצה את ההתחלה! ואת הסוף!!!! |נעץ|

 

[NeTa G4]

זה תת פורם? או..

או שפשוט כול הבעיות שרושמים בפורם סופרים צעירים, משתכפל לכאן? או שיש את הבעיות\ שאלות רק כאן?