צריכה עצה!!!
יש לי בן זוג שאני מאוד אוהבת, ויש לו עסק מאוד תובעני, שלא ממש משאיר לו זמן לדברים אחרים מלבד עבודה,
זה יוצר אצלי תסכול מאוד גדול, ואני לא יודעת מה לעשות,
הוא בעבודה כל יום מצאת החמה עד עשר בלילה והרבה פעמים גם יותר מזה.
הזמן היחידי שבו הוא לא עובד הוא מכניסת שבת ועד צאתה כי גם בשישי ומוצ"ש הוא עובד, וגם בזמן הזה הוא ישן כל השבת ולא מגיב בחיוב להצעות שלי שנבלה, אפילו סתם ללכת לפארק בשבת.
הוא אומר שזה הולך להיות ככה לפחות עוד שנתיים עד שהעסק יכניס מספיק כסף כדי להכניס עובדים שיקלו עליו בעבודה,
לדעתי גם אז זה לא ישתנה, הוא פשוט מכור לעבודה.
לא יודעת מה לעשות, האם אני צריכה לעזוב ? זו לא הזוגיות שאני רוצה, שאני צריכה להסתפק בפירורים של זמן בחייו של בן הזוג שלי,
אנחנו כן ישנים יחד רוב הלילות ומשוחחים בטלפון במהלך היום, אבל אני פשוט רוצה בן זוג שיהיה שם בשמונה בערב לאכול איתי ארוחת ערב, ושלא יעבוד כל שישי ושבת, ושלא יגיד לי שהוא כבר יוצא מהעבודה ויתעכב בעוד 3 שעות בלי להודיע, כי צץ משהו.
אני דיי אבודה ומאוד עצובה מהסיטואציה, כי אני מאוד אוהבת אותו והחיבור בינינו הוא משהו שלא חוויתי קודם, ממש מרגישה שהוא הנפש התאומה שלי,
הוא מרגיש עלי כל מה שעובר עלי והוא מבין והוא מתעקש שנדבר על זה, אבל בפועל פיזית הוא בקושי שם במהלך היממה.
יש לי בן זוג שאני מאוד אוהבת, ויש לו עסק מאוד תובעני, שלא ממש משאיר לו זמן לדברים אחרים מלבד עבודה,
זה יוצר אצלי תסכול מאוד גדול, ואני לא יודעת מה לעשות,
הוא בעבודה כל יום מצאת החמה עד עשר בלילה והרבה פעמים גם יותר מזה.
הזמן היחידי שבו הוא לא עובד הוא מכניסת שבת ועד צאתה כי גם בשישי ומוצ"ש הוא עובד, וגם בזמן הזה הוא ישן כל השבת ולא מגיב בחיוב להצעות שלי שנבלה, אפילו סתם ללכת לפארק בשבת.
הוא אומר שזה הולך להיות ככה לפחות עוד שנתיים עד שהעסק יכניס מספיק כסף כדי להכניס עובדים שיקלו עליו בעבודה,
לדעתי גם אז זה לא ישתנה, הוא פשוט מכור לעבודה.
לא יודעת מה לעשות, האם אני צריכה לעזוב ? זו לא הזוגיות שאני רוצה, שאני צריכה להסתפק בפירורים של זמן בחייו של בן הזוג שלי,
אנחנו כן ישנים יחד רוב הלילות ומשוחחים בטלפון במהלך היום, אבל אני פשוט רוצה בן זוג שיהיה שם בשמונה בערב לאכול איתי ארוחת ערב, ושלא יעבוד כל שישי ושבת, ושלא יגיד לי שהוא כבר יוצא מהעבודה ויתעכב בעוד 3 שעות בלי להודיע, כי צץ משהו.
אני דיי אבודה ומאוד עצובה מהסיטואציה, כי אני מאוד אוהבת אותו והחיבור בינינו הוא משהו שלא חוויתי קודם, ממש מרגישה שהוא הנפש התאומה שלי,
הוא מרגיש עלי כל מה שעובר עלי והוא מבין והוא מתעקש שנדבר על זה, אבל בפועל פיזית הוא בקושי שם במהלך היממה.
.
