../images/Emo104.gifגם אני מסכימה איתך KRN, אני לא
חושבת שצריך להיות קיצוניים, אבל חייבים לבדוק את הגן והגננת, כי אנחנו מפקידים בידיה את הדבר החשוב לנו ביותר עלי אדמות. מכיוון שאני מורה לשעבר (ולפני הלימודים עבדתי בגן כדי לראות אם אני באמת מתאימה להיות גננת ומורה), אני יודעת שיהיה לי מאוד קשה להשאיר את שגיא בידיה של מישהי אחרת, שתטפל בו טוב כמוני (אם לא יותר). לכן, אני כבר מגלגלת בראשי, זה מס´ חודשים, את הרעיון לפתוח פעוטון (עם עוד שותפים), שיתן לתינוקות מה שאני רוצה שיתנו לשגיא בגיל הזה: חום ואהבה בלי גבולות. כל מיני חוגים ופעילויות לגיל הזה לא יהוו שיקול בבחירת הגן, כי לעיתים יש הרגשה שכך הגן מנסה לשווק את עצמו. מה שבאמת חשוב שהגננת תהיה קשובה לצרכי הילד ולהוריו (זה חלק מהחבילה), והמטפלות יעבדו בפעוטון מתוך אהבה לתינוקות, ולא בגלל נוחיות (כי זה המקצוע הכי לא נוח שיש). לצערי הרב, כפי שכתבת, מערכת החינוך והחברה מתגמלים את אנשי החינוך בשכר נמוך-והדבר משתקף לרוב בסוג האנשים שעובד שם ("נוח לי להיות מורה בגלל החופשות"...זה הטיעון הכי מרגיז!!!).