קומיקס מבוסס ספרים - כן או לא?

[chatenoire]

קומיקס מבוסס ספרים - כן או לא?

סיימתי לקרוא ספר שלישי בסדרת "שער המוות" של וויס והיקמן המצוינים לדעתי, ועיסוקי המתמיד בקומיקס גרם לי לתהות: האם הייתי נהנית מהסיפור אילו היה מוצג בתור קומיקס? מה שאני אוהבת בכתיבה של וויס-היקמן (החבר´ה של רומח הדרקון, וגם כישור הזמן שטרם הזדמן לי לקרוא) הוא את החיות המדהימה שהם נותנים למילים. במשפט או שניים, תיאור קצר, הם מצליחים להעביר בדיוק את התחושה הנכונה ולגרום לי להרגיש שאני ממש שם, עם הגיבורים; תכונה נערצת אצל כל סופר טוב - במיוחד סופר פנטזיה. אחד התיאורים שהכי הותירו בי רושם בספר היה של "לאזאר" - יצור הנע בין החיים למוות, נשמה שרוצה שלווה הכלואה בגוף (גופה, למעשה) שמסרבת להפרד מהחיים. בדמיוני הפרוע, הלאזאר הוא אחד הדברים הכי מפחידים שנתקלתי בהם, וכל מילה כתובה שלו העבירה בי צמרמורת. אז תהיתי לעצמי איך הייתי מציירת את הלאזאר כדמות קומיקס, והגעתי למסקנה שהוא בעצם לא כזה מפחיד, כשחושבים על זה. הדימויים שוויס והיקמן מעצבים בספרים שלהם מצוינים כל כך כי הם נותנים לכל קורא את החופש ליצור את הדימוי בעצמו, לפי הרעיון שלו של מה "יצור מפחיד" אמור להיות. האם, אם כך, יכול קומיקס (או סרט, פור ד´את מאטר) לשחזר את התחושות והדימויים שהעלו בנו האותיות הכתובות, ובאותה עצמה? האם רעיון של עפרונאי (!!) כלשהו לגבי "לאזאר" זה או אחר יכול להפחיד אותי כמו הלאזאר מהעולם שלי, שנוצר מהפחדים הכי אישיים שלי? (נ.ב. קטן: שר הטבעות עושה את זה, ועושה את זה בגדול. אודה ואתוודה שהספר ממש לא עשה לי כלום, והפסקתי לקרוא אותו באמצע החלק השני, אבל הסרט - וואו. שניהם. לא ראיתם? לכו. עכשיו.)

 

[chatenoire]

דרך אגב...

אם הדיון יסטה לגמרי לשיחה אופטופיקית על שר הטבעות II, תבורכו. הפוסט כולו היה סתם תירוץ להכניס את הסרט הזה לפורום קומיקס ששומר באדיקות על צוויונו הנושאי.

 

[HackMachine]

יש..

סידרה ישנה מאוד של DC על DRAGON LANCE.. ממש פה. משהו עם הרבה דרקונינס

ממש בעסה שלא עושים באמת משהו חדש כזה. אבל זה צריך להיות איכותי.. אם זה יהיה בסגנון הקומיקסים החודשיים שיש היום אז חבל על הטירחה..

 

[ailag]

אוקיי, אז לא נזכיר את שר הטבעות

כדי שלא נסטה לשיחת עוף, אני לא הולכת לומר שהסרט השני אמנם מדהים ויזואלית אבל יש שם סצנת מלחמה ארוכה מדי ויותר מדי קיטש (כולל שני קטעים שאומרים שלא היו בספר, שניהם קיטש טהור). אבל ויזואלית הוא ממש טוב. בקשר לקומיקס וספרים, מצחיק שהעלית את הנושא, כי בדיוק היום סיימתי לקרוא את neverwhere של ניל גיימן. זה בטח בגלל ההפסקה הארוכה מדי שלי מספרים (ועל כך בפוסט אחר, אולי) אבל מדי פעם פשוט הייתי חייבת לצייר סצנה, כמו שאני קוראת קומיקס וחייבת להעתיק פאנלים יפים. אבל.. לא ציירתי, כי i didnt think i would do it justice. לדעתי, אם הספר מתאים לסגנון (יותר אקשן או דברים שאפשר להראות ויזואלית, לעומת מחשבות הדמויות נטו) והצייר טוב מספיק, הקומיקס יכול לצאת יותר טוב מהספר. אבל רק בתנאים האלו. ועוד נקודה שאולי תשתפר בקומיקס: לפעמים הספר שוכח לתאר דברים. למשל, אחרי שדמיינו סצנה בהירה בספר, פתאום מסתבר שהחדר חשוך. אחרי שחשבנו שהשביל צר, מישהו רץ כמה מטרים לרוחבו. זה לא יקרה בקומיקס.

 

[Deathatred]

סצינת הקרב הייתה הסצינה הכי טובה

בסרט!

 

[ailag]

סצנת הקרב..

..ארוכה יותר משעות הלימודים שלנו ביום רביעי וחמישי, ביחד. הסצנה עצמה טובה, אבל זה מתחיל להיות חדגוני ומשעמם כשזה חוזר על עצמו. אה, כן, הסרט גם דיי צפוי. במיוחד הנאום לקראת הסוף.. אני לא אהרוס למי שלא ראה

|בערך ספוילר| אבל יש נאום משעמם, כמסורת הסרטים ההוליוודיים. אבל זה אמור להיות סרט מיוחד!

 

[Deathatred]

הנאומים לא משהו

אבל כל האקשן וכוריאוגרפיית הקרב הייתה מעולה! היו שם גם בדיחות נק"ניזם שרק שחקני מ"ת יבינו.

נ.ב. תבדקי כמה הודעות למטה, יש שם את הקומיקס של ממפי"ס ("שיטת הקומקום"). את יכולה לשמור את התמונה ולהוסיף לאתר.

 

[אילb]

עוד דיעה על סצינת הקרב ../images/Emo58.gif ספו

אהבתי מאוד את הסרט, אבל יש בעיה קשה של אמינות כשרואים צבא של 20,000 אורקים חמושים אכזריים ובלתי ניתנים לעצירה ופתאום קופצים לתוכם 2 גיבורי הסיפור (אראגון והגמד (לא זוכר את השם שלו) ואף אחד לא מצליח לפגוע בהם! אפילו לא שריטה! כלום! 20,000 אורקים נגד 2 דמויות והם נכנסות לקרב ויוצאות ממנו בלי שום בעיה. גם אם הסצינה הזאת היתה כתובה בספר (אני לא זוכר כבר) בתור במאי הייתי מוריד אותה! זה פשוט הופך סצינת קרב מרגשת למשעממת ולא הגיונית! לפני שניה התכוננתי למלחמת גוג ומגוג רוויה בדם, פחד וטקטיקה, והנה אני פתאום בתוך סרט מצויר שבו הכל אפשרי ולא צריך להסביר שום דבר. מבאס. גם כשאראגון נופל מהצוק ביחד עם המפלץ הזה (שנראה כמו צבוע) כולם בטוחים שהוא מת, והפלא ופלא אראגון רק פצע את הכתף (!?) זאת אולי הקלישאה הכי עלובה בתולדות הקולנוע !!!!! זה לא מתאים אפילו ל B-movie ב1:00 בלילה בערוץ יס-4 !!!! הבן אדם נפל מצוק!(50 מטר גובה!) מחובר ביד למפלץ ענק (2 טון שמת מהנפילה!) וכל מה שקרה לו זאת שריטה ביד ? שריטה? ועוד ביד? מה זה רמבו? באתי לראות סרט שיכניס אותי לעולם של טולקין וקיבלתי רמבו?? אם זה היה תלוי בי הייתי מרסק את אראגון ל 3חלקים נותן לנהר לסחוף את המעיים שלו במורד הזרם, נותן לעורבים לאכול לו את המוח ואז הייתי נותן לגאנדלף לחבר אותו חזרה איך שהוא (קוסם לבן או לא קוסם לבן?) אולי זה היה לא הגיוני באותה מידה אבל לפחות הייתי חוסך לקהל את הסצינה בה אראגון קם מעל גדות הנחל, מביט בשריטה שעל כתפו ומשמיע אנחת רווחה.

 

[ailag]

תגובה (ספויילר עצבני) ../images/Emo58.gif

צודק לגמרי. חוץ מזה, כל הקטע של "שיט, אין לנו אנשים!" *בא צבא (אלפים? שכחתי) לעזור להם* . "שיט, עוד פעם נגמרו לנו האנשים!" *בא גנדלף וחבריו לעזור להם* מה זה, פסילות במשחק מחשב? הלכה פסילה, יש עוד חיים. והקטע עם אראגון היה גם נורא צפוי. באמת הם רצו שאני אאמין שבשני פריימים הם יראו "אופס, יש כאן צוק" *פוף* והוא מת? הבימוי שם דיי תלוש ורופף. אז שוב, הסרט לא רע. אבל .. they could do better. אפילו שהוא היה צריך להתחרות עם הקודם ועם הספר, הוא יכל להיראות טוב יותר. אח, כשאני אהיה במאית סרטים, הכל יהיה יותר טוב.. זה, כמובן, אחרי שאני אתקן את המצב במוזיקה הפופולרית בשנים האחרונות. ואפתור את המלחמות והרעב בעולם.

 

[Deathatred]

../images/Emo58.gif ליתר ביטחון

הסצינה של ארגורן נופל מהצוק הייתה מיותרת וקיטשית ולא מציאותית בעליל. הקרב על הלם - כמה שהיה לא מציאותי - 20000 אורקים כנגד 600 מגינים - היה נחמד למרות הכל. בדיחות גימלי זרמו בשפע והייתה שם גם קריצה לנק"ניסטים: גימלי ללגולאס: "אני הרגתי 2 עד עכשיו, כמה אתה?" לגולאס: "17" (יורה חץ בשני אורקים) "19". אח"כ רואים את גימלי רץ כמו מטורף על החומה, מכה עם הגרזן לכל עבר וצורח "18, 19, 20, 21...". הסתערות הפרשים של גאנדלף הייתה לא מציאותית כי הפרשים היו משתפדים על מערך החניתות של האורקים. אבל מילא... קטעי הקשתות של לגולאס היו נחמדים וגם הסקייטבורד ממגן וסה"כ הקרבות הקטנים עצמים של גימלי, ארגורן ולגולאס היו בהחלט מהנים.

 

[gewitter]

על בדיחות נק"ניסטים

טולקין כתב את זה לפני שהומצא הדיאנדי. אגב, בספר הקרב הרבה יותר מרגש.

 

[ailag]

../images/Emo58.gif או שלא, ליתר ביטחון.

צריכה תרגום. מה זה נק"ניסטים? אני מנחשת שזה קשור למשחקי תפקידים. הבדיחה של גימלי שמנסה להתחרות מספרית ולהשוויץ היא בדיחה שכל אחד יבין.. בדיחת גימלי? ונכון, הקטעים האלו בקרב היו טובים, כל אחד לכשלעצמו. אבל כמה? (זמן) - תגוונו קצת .. טוב, עכשיו אני חייבת לקרוא את הספרים, כדי לדעת להשוות. כשיהיה לי זמן. באחד מן הימים. אחרי שנעבור חדו"א ופיזיקה קלאסית.

 

[Deathatred]

נק"ניזם

במשחקי תפקידים - בייחוד ב"מבוכים ודרקונים" כל דמות מקבלת נקודות ניסיון (נק"נ) על פעולות טובות שמעלות אותה בדרגה ומשפרות אותה (יוצר חיים, יכולת לחימה משופרת, יותר לחשים ועוד). ב D&D הישן הדרך העיקרית להרוויח נק"נ הייתה אוצרות והריגת מפלצות. כך נוצר זן שלם של שחנקים שכל מה שהם חיפשו היה לשחוט יצורים (שוחרי שלום או לא) בשביל הנק"נ והמרדף אחרי עוצמה אינסופית. הבדיחות עליהם עתיקות יומין ומספרים שהייתה פעם חבורת נק"ניסטים ששחטה את כל חתולי עיר הבירה בשביל לקבל נק"נ. אצל הנק"ניסט משחק התפקידים הופך ממשחק עם עומק ל HACK & SLASH וספירת גופות. הרבה פעמים הם מתחרים אחד בשני, מי יהרוג יותר (ובסוף גם נלחמים אחד בשני). תחרות ההריגות של גימלי ולגולאס היא בדיחת נק"ניזם וקריצה לשחקני המ"ת וה D&D שנוהרים לסרט בהמוניהם.

 

[comicsgirl]

אף פעם

,אבל אף פעם! לא הבנתי את מישחקי התפקידים בספרים... איך הם הולכים? מה עושים איתם? אני אשמח אם תסבירו לי כי זה נראה ממש ממש נחמד... תמיד, בתור ילדה קטנה, הייתי לוקחת את הספרים האלה( בתקווה שהפעם אני יבין משהו) ומחזירה אחרי שעה... (בגלל שלא הבנתי...) אז אני צריכה קצת עזרה בהבנת הספרים האלה..

 

[ogmios]

משחקי תפקידים על קצה המזלג

תסלחו לי אם אני אצטט את עצמי, נכון?

פשוט יאן לי כח לענות על אותן שאלות שוב ושוב, אז הכנתי את ההסבר הקצר הזה אצלי באתר. ואגב - צודק מי שאמר שזו לא בדיחת נק"ניסטים (או מאצ´קינים לדוברי האנגלית בינינו). הקטע הזה היה בספר הרבה לפני שגארי גייגקס סיים בי"ס, שלא לדבר על המציא את הD&D. אדיוס, אוגמיוס

 

[Rictor]

תגובה

חבל מאוד שכשרואים סרט אפי כזה ענק (ביחוד עם הוא פנטזיה) אתם מחפשים את ההיגיון בו. כשראיתי את הסרט ואת סצנות הקרב - פשוט לא יכולתי להאמין. הבמאי הצליח להכניס בקטע הזה את כל מה שדמיינתי על קרבות ענק במצודה. הוא הצליח לעשות את זה כמו שאף סרט אחר לא הצליח. ולענות על הקיטורים. אראגון וגימלי עמדו על גשר/שביל צר מאוד והדפו ביחד עם קשתים מהחומה אורקים שעלו במעלה הגשר. הם דחפו אותם פשוט הצידה.זה היה מדהים - הירואי כמו שאתה רוצה את דמויות הפנטזיה שלך שיהיו. לדעתי הסרט הזה לא רק עשה את זה - הוא עשה את זה בגדול.

 

[Deathatred]

צודק

בפנטזיה יש דברים מאוד לא הגיוניים, למשל הלוחם שלי לשעבר (כעת אני משה"מ) הצליח לקטול 4 עוגים די לבדו וכן לחסל חבורת שודדים אחרי שעפו לו 3 חרבות מהיד! כל מה שיפה בפנטזיה שההיגיון לא משחק תפקיד מרכזי ונימוקים צולעים לפעולות בלתי-אפשרויות בהחלט מקובלים כל עוד הם מקוריים ומעניינים.

 

[ailag]

דמיון vs מציאות

נכון, בעולם פנטזיה דברים מוזרים קורים. עדיין צריכה להיות לו אחיזה במציאות.. אחרת, הסיפורים עלולים להפוך ל"ואז הלוחם נרדם, ומתוך שינה הרג 50 איש.." המגבלות של המציאות במובן מסויים עוזרות לעלילה (מישהו ראה את הפרקים האחרונים של neon genesis evangelion?

) אם אתה לא יכול ללכת ואתה מצליח להרוג 4 אנשים מתוך 5 בקרב, זה הרבה יותר נחמד ומעניין ממישהו שיכול ללכת והורג 20. אם היה קשה לאראגון וגימלי.. אם היה משהו שמראה שהמקום הרבה פחות ממושלם, שחוקי מרפי וכלמיני דברים מעצבנים כאלו מתקיימים.. ובכל זאת, הם מנצחים את כולם כך, הסיפור הרבה יותר סוחף. ולא, זה שהסיפור קשור יותר למציאות לא אומר שלא צריכה להיות שם טבעת כוח או קסם וכישוף. זו בדיוק הסיבה שכולנו אוהבים את הז´אנר.

 

[Deathatred]

טולקין נכתב לפני שהציניות השתלטה

על חיוני. בשנות ה 40 כאשר גמד, לוחם וקשת מנצחים 100 אורקים - זה היה נחשב לדבר חדשני ומופלא...

 

[Scum Bunny]

NGE? בלעחס.

ראיתי את כל הסדרה, וגם את הסרט End of Evangelion, שהוא אפילו יותר גרוע. אם את צריכה מוטיבציה להתאבד, ושירים של Radiohead כבר לא משפיעים עליך כמו פעם- זה הדבר. אבל מה הקשר לאיך שהמציאות עוזרת לעלילה?