קומיקס מבוסס ספרים - כן או לא?

[ailag]

NGE ^^

על טעם וריח אין טעם להתווכח, למרות שהרבה יסכימו איתי ואיתך ששני הפרקים האחרונים (25 ו-26) הם סיום דיי גרוע לסדרה. אבל לכשלעצמם, הם דיי טובים.. אמנם אוונגליון לא גילה את אמריקה (או את יפן. את טוקיו-3 כן

) אבל תמיד כשמזכירים גבולות ואת היתרון שבהם, לפחות מאז שראיתי את הסדרה, אני נזכרת בחלק שמדבר על זה שם. נ.ב. end of evangelion ראיתי לתוך הלילה, בלילה שהייתי אמורה להרדם בו מוקדם, ישבתי בתדהמה מול המסך..החלק האחרון, במיוחד.

 

[Scum Bunny]

ושוב... זה לא משתפר (ספוילרמה!)

שני הפרקים האחרונים של NGE היו רעים אמנם, אבל הם היו סיום מתאים לסדרה שהלכה והדרדרה מ-"לא משהו" בתחילתה, ל-"תעשו טובה לאנושות ותמותו כולכם יא חבורת בכיינים" לקראת הסוף. הסוף עצמו לפחות מספק את הסחורה, והורג את כולם. אבל אז, אחרי שהם מתים, הם מדברים על איך הם חשים בקשר לזה! זהו. שברו אותי סופית. אבל אז בא הסרט- End of Evangelion, הסרט שהיה אמור להסביר מה לעזאזל קרה בכלל בשני הפרקים האלה. את חושבת שזה עזר? תחשבי שוב. כמה תמונות אקראיות מתוך הסרט: 1)שינג´י ניצב ליד מיטת בית חולים בה שוכבת אסוקה הפצועה. הוא נועץ מבט בשדיה, ואז מאונן. 2)הבחורה עם השיער הכחול והקול המעצבן ששכחתי את שמה נותנת לשינג´י נשיקה צרפתית, ומבטיחה לו "עוד ממה שמבוגרים עושים" אם הוא יצא למשימת ההתאבדות הסופית. 3)אבא של שינג´י עומד לפני ריי הערומה, ואז תופס לה את השד, ודוחף את היד שלו לתוך החזה שלה. 4)עדר של יחידות EVA מרושעות קורעות איבר איבר את ה-EVA של אסוקה (דם ואיברים פנימיים לרוב) כשהיא בתוכו, כמובן, ואז אוכלים אותה. 5)רוב הדמויות העיקריות מוצאות את מותן בדרכים אלימות שונות. רובן נורות למוות על ידי חיילים ממשלתיים, או נמסות לשלוליות כשמגיע סוף העולם. 6)ריי ענקית וערומה מרחפת בחלל מעל כדור הארץ, ואז נקרעת לאיטה לחתיכות מתיזות סילוני דם שנופלות על כדור הארץ ומציפות אותו בים של דם. 7)ריי מופיעה ישובה אל מפשעתו של שינג´י המרחף בחלל, ואומרת לו דברים מסתוריים למיניהם. 8)שינג´י ואסוקה מופיעים על כדור הארץ ההרוס. אסוקה חונקת את שינג´י בעוד הוא אומר (כנראה- זה נתון לפירושים שונים) שהוא שונא אותה. ... כן, אני יודע שהמון מעריצי אנימה בטוחים שזו הסדרה הטובה ביותר אי פעם, ושהיא נורא עמוקה. בולשיט. זה המון חומר "עמוק" לכאורה, אבל בלי שום משמעות מאחוריו. אתה יכול לפרש את זה איך שאתה רוצה, ואכן מספר הפרשנויות ל-NGE הוא כמספר האנשים שראו את זה. זה לא אומר שזה טוב, אלא שזה חסר משמעות בפני עצמו. NGE מאבד את העלילה שלו איפהשהוא במהלך הסדרה, והופך לסדרה ארוכה של דימויים אקראיים, חסרי משמעות וגרוע מזה- התאבדותיים, פדופיליים ואלימים יתר על המידה, בלי שום הצדקה תוכנית. NGE זה בלעחס. תשווי את זה למשל לסרט כמו Ghost in the Shell- גם הוא סרט מדע בדיוני, אבל הוא עוסק באמת בכובד ראש בשאלות עם משמעות, גם אם הוא לא עונה עליהן: מה מגדיר את ה"אני" של אדם? אם אדם מוגדר על ידי גופו, האם הוא יהיה אותו אדם אם נחליף חלק מגופו? ואם נחליף את כולו? האם הוא מוגדר על ידי זכרונותיו? ואם נחליף את זכרונותיו, האם יהיה אדם אחר? ואם ניקח את זכרונותיו ונשים אותם בגוף שונה, האם גוף זה יהיה האדם? שאלות אלה ואחרות לא רק נידונות בסרט, אלא הדמויות ממש מדברות עליהן. את יכולה לראות את הסרט, ולהזדהות עם הדילמות, ולחשוב ביחד עם הדמויות על השאלות שמועלות ומודגמות בעלילה. זה עומק. ב-NGE השאלות לא מובילות אותך לשום מקום, חוץ מלחלון הקרוב, כדי לקפוץ. ועדיין לא ברור לי הקשר של הפרקים האחרונים והייתרון של גבולות. פרטי ונמקי.

 

[ailag]

לה לה ../images/Emo58.gif

לדעתי הסדרה מראה סצנות ממש יפה, במיוחד בקטעים שבטח שנאת, של דיבור לעצמם וכו´ (כולל בסוף הסדרה כשהם משתמשים בסוגים שונים של אנימות כדי להפריד בין קטעים). הם מדברים על איך הם חשים בקשר למוות? לא זכור לי, אבל אולי אילו סתם דמויות בתוך הראש של שינג´י. אלא אם כן ראית את סוף הסדרה אחרי הסרטים או משהו בסגנון. לא זוכרת.. אל תגיד לי שלא ראית סצנות "סקסיות" באנימה. לפחות כאן זה גם חלק מהעלילה ולא סתם סצנה בשביל הסצנה. אפילו שיכלו לעשות אותן אחרת.. דרך אגב, הקטע עם מיסאטו והנשיקה זה חלק מדמדומי המוות שלה. אחרי זה, היא מדברת שטויות וקורסת. אני לא אגיב על כל קטע וקטע שפירטת כי אני מעדיפה קודם לראות שוב את הסרט (בשביל תגובות יותר מבוססות), ואין לי זמן כרגע.. הרבה מהקטעים שהזכרת הם חלק מהעלילה של הסרט, חלק מהרעיון של הhuman instrumentalization program (או איך שלא תרגמו את זה בגרסה שלך). חלק מהקטעים אני אפילו לא זוכרת שהיו (1 למשל) ולכן אולי פירשנו אותם אחרת. בלי שום משמעות? אמנם לא האכילו אותך בכפית את הרעיון של הסרט, אבל אתה כן יודע על מה הוא מבוסס ויכול להבין למה הם התכוונו. SEELE רוצים לעשות פרוייקט סודי של "אימפקט שלישי" שיביא לשלב הבא בהתפתחות האנושית: איחוד שלה, כי כל פרט אינו שלם אלא חלק מהחברה, כך אפשר להביא לשלמות. זה פחות או יותר מה שקורה בסוף, אחרי הסיפור של הנסיון לעצור אותם ועוד כמה נקודות בעלילה. בקשר לפן ההתאבדותי, הסדרה/סרט לא גרמו לי לרצות להתאבד. אתה מדבר על החלקים של שינג´י? הילד חווה את גיל 14 בצורה חזקה יחסית, נהיה פסיכי לפעמים ואתה פשוט רואה את הדיבור שלו עם עצמו, בקטעי הרכבת וכו´. זה די מובן, אני מתארת לעצמי שהבנת את זה כבר. לא ראיתי את ghost in the shell עדיין, אבל .. NGE לא עוסק בנושאים כאלו? הרי שינג´י עסוק כל הזמן בבטחון העצמי הנמוך שלו ובהאשמת כולם כולל עצמו בזה, ובפחד שלו מכל דבר מסביבו (למרות שעצבן אותי הקטע של "כל העולם ייהרס אם לא תכנס לאווה ותילחם!" "אבל .. אני לא טוב.. לאף אחד לא אכפת.." בסרט). אסוקה מעצבנת ומתוסבכת ואתה יכול לראות איך ההתאבדות של אמא שלה (היא מצאה אותה תלוייה) עזרה לזה. לריי אין הרבה אופי אמנם, אבל היא לא ממש אנושית. בסוף, היא מצליחה להתעלות על עצמה בקטע הזה. ויש את הפוליטיקות הפנימיות. NERV SEELE למי יש תוכנית וכו´ (בגרסאות מורחבות של הפרקים הכמעט אחרונים רואים את המלאך האחרון מדבר עם SEELE - הם שלחו אותו) ומה נכון ולא נכון. יש גם את המסתורין - לנסות להבין מה זה אווה, מי זה אדם ומי זו לילית, מיהם המלאכים ולמה הם "מלאכים".. הרבה דברים שלא נסגרים בצורה סופית, אבל זה יפה ולא אמריקקי. הם בכ"ז סגרו את הסרט בצורה חלקה ונקייה. בקשר לפרקים האחרונים, פשוט יש שם קטע שהדמויות בראש של שינג´י מסבירות לו מה טוב בדברים שהוא חושב שהם רעים. הם מראים לו עולם שבו רק הוא קיים - ואז שמים בו גם רצפה, ומראים שעכשיו יש יותר עניין כי הוא איבד דרגה אחת של חופש. גם איך שהם מציגים את זה (סוג האנימציה) ממש לא סתמי, אלא אמנותי. my 2c

 

[Scum Bunny]

אני לא מסכים איתך

אבל אין טעם להכנס על זה לוויכוח. כל אחד רואה בזה מה שהוא רוצה, ואם נהנת מהסדרה/סרט, או לקחת ממנה משהו- הרווח כולו שלך. אני אישית היית מעדיף שאם מישהו עושה סידרה על עדר בני נוער ומבוגרים מתוסבכים מעבר לכל ביקורת (באמת- אנשים עם כזו כמות של מאניה דיפרסיה צריכים טיפול תרופתי, לא חומרה צבאית כבדה), כשהמטרה הסופית היא לדון במשמעות החיים וכו´- אז בבקשה לא לדחוף לי את זה בדלת האחורית דרך סדרת מד"ב, או לכל הפחות להצהיר על זה מההתחלה כדי שאני לא אצטרך לסחוב עד השליש האחרון של הסדרה כדי להבין את הכיוון שהיא לוקחת. בכל מקרה, ובלי קשר לאספקטים הפסיכולוגיים (שוב, המוגזמים מעבר לכל ביקורת לטעמי),כל הקטע של הרמיזות הדתיות על כל צעד ושעל, ועד לאינסטרומנטליטי עצמו לא רק שלא מוסברים, אלא גם לא נסגרים בשום צורה. כל הסבר שיש לך לשאלות כמו: מי הוא אדם, מה הם המלאכים, למה ריי מתפוצצת בחלל ומטביעה את העולם בדם ולמה כולם רוצים לגרום לאינסטרומנטליטי, ומה ההבדל בין איך ש-SEELE רצו לעשות את זה לבין איך שזה קרה בסוף...הם הסברים שלך בלבד. תאמיני לי. חיפשתי בכל אתר מעריצים מחורבן, ולכל מעריץ יש הסבר משלו. הסדרה הזו לא מסבירה כלום ולא סוגרת כלום חוץ מלפזר אינסוף רמזים שאפשר לפרש בכל צורה שהיא. כמו תיקים באפלה, זה נחמד כל עוד את מנסה לנחש מה כל זה אומר. אבל כמו תיקים באפלה, ברגע שאת מבינה שסידרו אותך, ואין בכלל הסבר- אז זה מפסיק להיות כיף. אבל היי- לפחות הורגים את כולם. אז אני מרוצה. בלי שום קשר, לקטעים המיניים פה לא היה שום תירוץ. זה ששינג´י מסורבל ליד בנות אפשר להראות בלי שהוא יפול על ריי הערומה ויתפוס לה בחזה.

 

[ailag]

יש שם מד"ב (עוד ../images/Emo58.gif../images/Emo58.gif)

נו , כל הקטע עם האוות והinstrumentality ... זה לא מד"ב? הם כן מסבירים חלק מזה. הפרוייקט, מטרתו (נדמה לי שכבר כתבתי אבל טוב נו) לאחד בין כל בני האדם ולהביא ליצור מושלם , רמה אחת מעל לשלנו. אולי אם נקרא את הטקסטים המקוריים שמהם הסדרה לקחה השראה נבין יותר טוב. אתה לא תמיד צריך שיאכילו לך את הפואנטה בכפית.. זה לא שהסרט סתם זרק פרטים והסתיים באמצע. היה לו סוף , שרוב הנסיונות לפרש אותו יובילו לאותם הדברים בגדול, אבל אתה משלים בעצמך את מה שקרה. אדם הוא המלאך הראשון, אותו הם תפסו ושמרו. כל הסדרה נדמה לך שהיצור הצלוב הוא אדם, אבל הוא בעצם לילית (כמו שקאורו מגלה), זו שממנה בני האדם והאוות נוצרו. מאדם נוצרו המלאכים. הקטע עם ריי, כשהיא בתוך לילית.. אני לא זוכרת את הפרטים של זה מהסרט, אבל זה חלק מהאינסטרומנטליטי (אוףףף.. אין לי כוח לאנגלית). אחרי שאני אראה שוב את הסרט אני אכתוב לך משהו יותר מדויק. SEELE רצו להיות חלק מהפרוייקט ולהיות "אלוהים", שליטים. הם קידמו את הכל, גרמו למלאכים לבוא וכו´, כל זה בסודיות מוחלטת. אבא של שינג´י רצה לדפוק אותם ולשלוט לבד, ואז ריי תפסה עצמאות. לכיוון של ההסברים האלה אתה תגיע אם תתהה מה קרה. הסברים כמו אלו שטוענים שבכל אווה יש רוח של מישהו שקשור (נגיד, בשל אסוקה יש את של אמא שלה) הם באמת אישיים למעריצים מסויימים, והתאוריה הזאת ספציפית נראית לי טפשית. האווה היא יצור אנושי משל עצמה. וראינו את זה כשזו של שינג´י התאחדה איתו. הקטעים המיניים המוגזמים, יחד עם איך ששני הפרקים האחרונים נראים, ויחד עם חלקים מהפרקים האחרונים, הם .. אנימה. זה מוגזם גם לדעתי אבל ככה גם הולך הז´אנר. בסדרות אנימה אחרות אין עירום? גם שם זה חסר טעם לפעמים.

 

[Scum Bunny]

זה לא הסבר

אוקיי, אז זה הסיפור הכללי, נניח (חלק מזה זה פרשנות שלך, או מה שמוכר כרגע כפרשנות המקובלת- אבל זה לא אומר שזה המשמעות האמיתית, אם יש כזו). אבל זה לא עונה על המשמעות של מליון ואחד הרמזים המחורבנים שמפוזרים בכל הסדרה, או אפילו על פרטי העלילה. מי הם המלאכים? מה הם רוצים, ואיך זה קשור לאינסטרומנטליטי? מה גרם לאדם לעשות את הסקונד אימפקט (ומה היה הפירסט אימפקט, אם כבר אנחנו בנושא)? איך אדם הפך מענק לבן שנראה כמו EVA לעובר קטן במזוודה, ולמה אבא של שינג´י צריך אותו? מאיפה יש ל-NERVE את לילית, ואת הכידון של לונגיוס? למה דווקא הילדים המסוימים ההם יכולים לשלוט ב-EVA, ולא מבוגרים או ילדים אחרים? איך יצרו את ה-EVA מאדם, ואם הם אכן מלאכים איך הם קשורים לאמא של שינג´י? מאיפה היה ל SEELE את קוארו, ואיך הם שלטו בו? מה ההבדל בין האינסטרומנטליטי ש-SEELE רצו להביא, לבין זה של אבא של שינג´י (בהתחשב בזה שהוא ממזר תככן לא פחות מהם)? וכמובן- מה הקשר בין עליית שלב באבולוציה של האנושות (האינסטרומנטליטי) לבין ריי ערומה וענקית שנקרעת בחלל? תגידי לי שהסדרה, הסרט או המנגה מסבירים את זה. נראה אותך. בכל מקרה, יש הבדל בין fanservice תמים כמו ברוב סדרות האנימה (דמויות שמנפנפות במחשוף או עושות מחווה סקסית להנאת הצופים) לבין רמיזות פדופיליות בוטות, וכמה דברים שהם ישירים כבר הרבה מעבר לסתם רמיזות. אף סדרת אנימה שהיא לא הנטאי לא עושה דברים כאלה. אין לזה שום הצדקה, כמו שאין הצדקה למאניה דפרסיה של כמעט כל דמויות הסדרה הארורות, מלבד שזה היה מצב הרוח של הבמאי. לעזאזל, בסרט יש קטע כשהאינסטרומנטליטי מתרחש, כשפתאום נפסקת האנימציה ורואים כמה דקות של *צילומים* של אנשים ממש חיים את חיי היומיום ביפן: הולכי רגל ברחוב, אנשים מדברים בטלפון, הקהל שיושב בקולנוע וצופה בסרט. ואז מופיעה כיתובית בסגנון "זו הסיבה שסוף העולם צריך להגיע" או משהו כזה. אם יש לכל הבלאגן הפסיכולוגי הזה משמעות, אז זה רק דיאלוג פנימי של היוצר עם עצמו: אני בדכאון, אף אחד לא אוהב אותי, כולם צריכים למות. ובסוף איזה- טוב נו אולי בכל זאת כדאי לחיות- כדי לצאת לידי חובה, בסוף הסדרה. אבל בסרט הוא חוזר בו: לא מוצא חן בעינכם הסוף שלי? אז כולכם צריכים למות מוות אלים ומדמם, ושתחנקו אמן.

 

[comicsgirl]

גליה, למה לקטול?

סרט מדהים ומרהיב ביופיו! אהבתי במיוחד את הליהוק של השחקנים מכל מיני מקומות בעולם (עד עכשיו הצלחתי לקלוט-אירים, בריטיים, אוסטרלים, אמריקאים, ניו-זילנדים), זה הפך את הסרט לעוד יותר מיוחד! הבימאים הפכו את האגדות לדברים חיים! ממש בשר ודם! במיוחד אהבתי את האלפים! ד"א-לא יכולתי שלא להשוות בין הדמויות שם לבין ארינאה! זה כ"כ בווווול!

 

[ailag]

אסור להעביר ביקורת?

ממתי אסור לומר מה דעתי? חוצמזה, לא בדיוק "קטלתי" , תקראי את מה שכתבתי .. הדמויות וארינאה : אחרי שטולקין יצר את הארץ שבה קורים הסיפורים שלו אנשים רבים השתמשו בה בתור מקום להתרחשות סיפורים או לפחות בתור השראה חזקה. אז זה לא מפתיע .. (ולפני שהדיון הזה מתחיל, לא, אם מישהו כותב סיפור בעולם של טולקין אור ווטאבר, זה לא "לא מקורי" או "חובבני".)

 

[ben kanobi]

ובכן

לדעתי כן יש ברשותי את הtpb של ההוביט שיצא לפני מספר שנים וההוביט הוא ספר שאני מאוד אוהב ופחדתי שהקומיקס יהרוס לי את החוויה אבל בתור חובב קומיקס מטורף הייתי חייב לקנות. ולא רק שהקומיקס תפס את דימיוני כמו הספר הוא אפילו העצים את החוויה לראות את העוצמה של סמוג בכל תהילתו הרטיט אקורד בליבי (ככה מתחילים לדבר אחרי 10 שעות בחדר עריכה) מה שטולקין על אף יכולתו ואהבתו לתיאורי נוף והדמויות לא הצליח להעביר לי אבל לעומת זאת הסידרה ע"פ רומח הדרקון שכבר אוזכרה כאן לא הצליחה לעניין אותי בכלל בכל ה10 גיליונות שקראתי (אבל יש לזכור שזה רק מתרחש בעולם של רומח הדרקון ולא עיבוד לרשומות או אגדות) ברמה הפשוטה ביותר אני חושב שזה מאוד תלוי בצוות היוצר קחו לדוגמאאת מחזור הטבעת של וואגנר (מתנצל מראש אם איזכורו מעצבן מישהו) יש שני עיבודים לקומיקס אחד של פי.קרייג ראסל ואחד של צמד שאת שמם אין לי כוח לבדוק עכשיו. ראסל עבד במשך כ20 שנה כדי להביא את היצירה האהובה עליו כ"כ לז´אנר אותו הוא אוהב כ"כ וזה מתבטא בכל פאנל ופאנל אבל הצמד השני נשכר ע"י די סי (אני חושב) גמר את העבודה שנה ועבר הלאה וגם זה מתבטא, אני אישית חושב שהיצירה של ראסל היא יצירת מופת והיצירה של הצמד (עכשיו במשך יומיים אני אנסה להיזכר בשמם ולא אצליח,איזה באסה) היא עבודה בינונית ולא מהנה במיוחד למרות ששניהם מבוססים על אותה יצירה. אני לא אומר שכל עיבוד לספר (או אופרה במקרה זה) צריך לקחת 20 שנה אבל אני כן טוען שהצוות המעבד צריך להיות איכותי ולבוא לפרוייקט מאהבה ליצירה המקורית. ובנוגע לשר הטבעות: שני הצריחים אכן סרט מדהים שראיתי פעמיים בסוף השבוע הפותח וברגע שאגמור לערוך את הסרט שאני עורך עכשיו אני אראה אתו עוד מספר פעמים ובניגוד לטולקינאים אחרים לי לא משנים השינויים מכיוון שאני מפריד בין המדיומים -ספר וסרט (או קומיקס {ראיתם איך קישרתי את זה להודעה למעלה:}) ודבר אחרון אנה לא לקרוא לזה 2 בגלל שזה לא סיקו´ל אלה חלק מטרילוגיה

 

[row]

גם אני כמוך

אין לי מושג למה אבל פשוט לא יכולתי לסיים את שני הצריחים אבל ראיתי את הסרט ועכשיו דווקא בא לי לקרוא את הספר כלומר רק אחרי שעשו בשבילי את מלאכת הדימיון המציק בא לי לקרוא את הספר וזה פשוט יצא כאילו אני רואה את הסרט בפעם השניה (כי אני מכיר את העלילה כבר). אבל למרות זאת יש המון ספרים שלא מתאים לעשות מהם קומיקסים או סרטים פשוט כי הם פונים לדימיון האישי של כל אחד, בספרי אימה למשל יש תיאור של דברים מפחידים אבל הדרך שאני רואה דמות ופוחד ממנה לא מפחידה אנשים אחרים כך שאם יעשו מזה סרט או קומיקס זה יראה כמו קומדיה לאנשים מסויימים. בנוסף גם בעוד שישים שנה ספר מסויים יכול להפחיד אנשים כמו שהוא מפחיד בימינו אבל לעומת זאת בקומיקס טכנוליגית וסטאנדרט הציור משתנה ולכן בעוד שישים שנה אנשים יסתכלו על קומיקסים של היום ויצחקו מהאנימציה הישנה, ולכן ציור שנעשה באנימציה כזאת לא יפחיד אותם כשבספר התיאור ישאר עדכני וטוב גם לשנים הבאות

 

[Deathatred]

זה מאוד אישי

כל אחד מדמיין את הספר שהוא קורא קצת אחרת. בעוד אחד ממש מתלהב מהעיבוד שעשה הצייר/הבימאי לדמויות ולנופים (איזה טירה מגניבה!) השני מוצא שזה הרבה פחות יפה ומלהיב ממה שהוא דמיין (ככה לא נראה אביר מוות!). ובקשר לשר-הטבעות, העיצוב החזותי יצא להם ענק!

 

[*GormE*]

אני חושבת שהטוב ביותר

הוא graphic novel כאשר הכותב, המאייר והצובע הוא אותו בנאדם מוכשר אבל אני מבינה ציירים שלא יכולים להתאפק וחייבים לצייר ספר שקראו וממש ראו אותו ויזואלית

 

[אביר השושנה השחורה]

תיקון קטנטן...

כישור הזמן הוא של רוברט ג´ורדן ולא של וויס והיקמן(למרות שהוא בהחלט רווי תיאורים).

 

[alro]

אבל מדבריםם על שער המוות

והוא שלהם. ודעתי בנושא הדובר היא שזה מאוד תלוי לא הייתי רוצה לקרוא קומיקס ע"פ "זה" של סטיבן קינג כי כל הקטע הוא בלדמיין את הפחד, אבל יש ספרים שלט יהרוס אותם קומיקס. לדוגמא - אמור לצאת קומיקס ע"פ "האביר הבילתי משוח" - The hedge knight - של ג´ורג´ ר. מרטין , ולזה אני כן מחכה (למרות שלא שמעו עליו באף פריוויו), כי לא נראה לי שהצייר שם יהרוס (ולפי פריוויו הוא רק יוסיף) בקיצור הכל תלוי במה עושים ומי עושה

 

[gewitter]

כבר החלטתי

קומיקס שווה לסרט. לפעמים סרטים יוצאים טוב, לפעמים רע. מי שקרא את הספר קודם עלול לחשוב אחרת ממי שלא קרא. אותו דבר עם קומיקס. אם עכשיו מישהו יוציא גרסה מצויירת לשר הטבעות יתעורר בי החשק להטביעו בבטון.

 

[אלעד ר]

כדאי לך לדעת

שיצא גם סרט מצוייר של שר הטבעות בקלטות וב-DVD.

 

[gewitter]

בקשר לסרט../images/Emo32.gif

ראיתי בקולנוע את שני החלקים, וגם את המצויר משנות השבעים(כמדומני). האחרון נקטע באמצע החלק השני בגלל בעיות תקציב. באופן מזעזע שתי הגרסאות דילגו על טום בומבדיל ושינו את המפגשים בדרך לריוונדל(חלק ראשון). אולי זה בגלל שקראתי את הספר קודם, אבל לדעתי הסרט ההוליוודי, חלק שני, גרוע מהראשון, שהיה חוויה מהנה ומרגשת. שינויי העלילה הרחיקו לכת וכמות השטויות והאתנחות הקומיות עברו כל גבול.

 

[moshikgulst]

דעה

קומיקס הוא עוד מדיום בדיוק כמו ספר וסרט. לפי דעתי הקומיקס גם יותר קרוב לספרים מאשר לסרטים. כמו כל מדיום יש רעיונות שמתאימים לו ויש כאלה שלא. למשל כשקראתי את טרילוגיית "רומח הדרקון" הראשונה, נדהמתי מהתיאורים והסיפורת הזורמת. אני לא חושב שקומיקס יכול היה להעביר את אותם רגשות וחוויות באופן שמשתווה לזה. למרות אני מעדיף קומיקס על פני ספרים (היי... אני בפורום הזה, לא?), אני חייב להודות שספר משתמש בדמיון האישי של כל-אחד, ולכן החוויה לדעתי הרבה יותר אישית והקורא "נכנס" יותר לעלילה. לעומת זאת, בקומיקס קיימת האפשרות להעביר בדיוק את מה שהמחבר רצה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. קומיקס גם משלב בין שתי אומניות-הציור והסיפורת, ואילו בספר אנו מוגבלים למדיה אחת - דבר שממש מעשיר את הקומיקס על-פני הספר. הדבר שאני אוהב בשניהם הוא שהעלילה נמצאת בידיים של הקורא, ואם ירצה יחזור לאותה פסקה/ציורים שהוא רוצה, שלא כמו סרטים או משהו, וזה דבר ממש קסום במדיומים האלה בכלל ובקומיקס בפרט. נראה לי שקצת גלשתי פה להשוואה בין קומיקס, ספרים וקצת קולנוע אבל אתם תסלחו לי כי אני ממש נחמד, נכון?

 

[gewitter]

לא נשכח ולא נסלח

קומיקס == קולנוע. נקודה פסיק. (מבחינה מופשטת כמובן)

 

[effigy]

אני דווקא לא הבתי את הספר השלישי

אבל קראתי אותו אחרון

בכל מקרה... אין דבר שיותר מפחיד מהדמיון... אבל יש דברים שברגע שאתה רואה אותם הם גורמים לך לפחד עוד יותר...