זה שהם הופכים את התורה למורכבת
ועושים קולות של כובד ראש, לא הופך את זה לאמת, ע"ע הומיאופתיה. בתור תורה שמטרתה היא להביא תועלת ע"י אבחון נכון (בניגוד למשל ל"תורה" של הדתיים או לכל אמונה שהיא שמטרתה איננה תועלתנית), רצוי להוכיח שזה אכן קולע למטרה. אף אחד לא הוכיח את זה. דווקא הוכיחו בדיוק ההיפך, אם קראת את המאמרים שם (וכל הדיון עם הגרפולוגים שמודעים שהמחקרים לרעתם, אבל אומרים שהמחקרים לא כלי לבדוק אותם. זה בדיוק גם מה שכל המקובלים למיניהם טוענים). הוכיחו שגרפולוגיה לא שונה בהרבה מאסטרולוגיה באחוזי הדיוק שלה. אני זוכר שפעם רב בישיבה שלמדתי בה עשה לי איזה ניתוח גרפולוגי, ואמר לי משפט נחמד: "אתה רוצה להיות במרכז העניינים, אבל יש לך נטיה להסתגר לפעמים" (כי אני אריה עם אופק של סרטן...). עכשיו, לכמה אנשים המשפט הזה *לא* מתאים? וגם אם תמצאי כמה כאלה, אם תגידי לבן אדם עשרה משפטים שנכונים ל70 אחוז מהאנשים, התוחלת (סטטיסטיקה!!!) של המשפטים הנכונים תהיה 7. ככה שאין קשר מובהק סטטיסטית. ואם חושבים על זה אז הכתב מראה בעיקר על ההעדפות האסתטיות של הבן אדם, כמה זמן הוא רוצה להשקיע בכתב שלו, כמה הידיים שלו מוכשרות, כמה חשוב לו שהדברים שלו ייראו כמו שצריך, כמה הוא מסודר (כן! דווקא את זה יש מצב שהכתב מראה...) בקיצור, כמו כל יצירה שאדם יוצר, זה מראה את החוש שלו ליצירות ולאמנות. לפחות אצלי, אני יכול לספר לך מה היה התהליך - למדתי לכתוב בכיתה א'. יש לי ידיים גרועות ושמאליות. ניסיתי כמיטב יכולתי לכתוב לפי הדוגמאות שהיו תלויות בכיתה בגדול, אבל בגלל טכניקה גרועה זה יצא אחרת. בסופו של דבר במשך השנים למדתי שיטות לכתוב בצורה יותר קצרה ומהירה כדי שאני לא אצטרך להתאמץ בקטע של הכתיבה (כי אני באמת מתעצל בנקודה הזאת). עכשיו, אם הידיים שלי היו עושות מה שהמוח רוצה, אז הכתב היה נראה עגול כמו הכתב שמלמדים בכיתה א'. שום דבר מעבר. אם השאיפה שלי הייתה שהכתב ייראה יפה, אכן אולי היה אפשר להסיק מזה משהו, אבל כמו שאמרתי - אם לבן אדם יש שאיפה רק שהכתב יהיה פונקציונלי, אי אפשר להסיק מזה יותר מדי (חוץ מזה שהוא לא אוהב לבזבז זמן על אסתטיקה, בחלק מהדברים)