קורס טוב לכתיבה אקדמית/מדעית

[Unicorn98]

קורס טוב לכתיבה אקדמית/מדעית

אפרופו השרשור האחרון על בעיות בשיטות מחקר באקדמיה הישראלית, רציתי לשאול (כבר מזמן, לא יצא) - אצלנו במחלקה מקטרים שאין קורס טוב להכשרה או הדרכה לכתיבה אקדמית (לקראת התיזה או לקראת הדיסרטציה). מקטרים כמובן ולא עושים כלום בנידון. מישהו יכול להמליץ לי על מסגרת חלופית, העדפה לאקדמית (אוניברסיטאית) שאוכל להשתחל אליה? לי עוד יש ניסיון מסוים בכתיבה אקדמית פורמלית, אבל אני מודע לחוסרים הקיימים ומעוניין להשתפר כבר כעת, במקום לחכות שיהיה לחוץ או מאוחר מדי. יש למישהו רעיון, או אפילו הצעות חלופיות?

 

[tulkin]

אני יכול להפנות אותך

לספרות שדנו בה אצלנו כשדיברנו על כתיבה אקדמית טובה. חוץ מזה יש את זה: http://web.mit.edu/ewzucker/www/Tips%20to%20article%20writers.pdf שנתקלתי בו לפני כמה ימים והיה נחמד... אצלנו הקדשנו שבוע וחצי לנושא באופן ישיר, וכמה דקות בכל שיעור כמעט על כל מאמר שאנחנו קוראים (כלומר לנתח את האופן בו הוא כתוב ומאורגן), וכמובן שיש לנו הרבה הגשות בכתב ואנחנו מקבלים משוב מפורט גם על ההיבט הזה (שלא לומר בעיקר) - את הנ"ל, כמובן אי אפשר לעשות...... רגע... אולי אפשר... בקומונה אחרת שאני משתתף בה, אנשים העלו קורות חיים שלהם כדי לקבל משוב ועזרה בשיפור, דבר שהביא לתוצאות מדהימות. חוכמה ונסיון של המונים. אם מישהו רוצה להרים את הכפפה, ומוכן לשים טקסט שלו פה בפורום, אני בטוח שאפשר לקבל פה עצות ממש ממש טובות. ומתוך העצות יתפתח דיון על היבטים שונים של כתיבה. לי כרגע אין דוגמא רלוונטית. אבל במהלך הקיץ (אני מקווה) יצטברו לי ואז אני מבטיח לשים גם פה בפורום. ואני מבטיח לנסות למצוא זמן לקרוא ולהגיב לאנשים אחרים מישהו מרים את הכפפה?

 

[Unicorn98]

תודה על ההפניה, אבל זה לא מוזר

שבמקום שכל תחולתו בסופו של יום היא כתיבה, ושרוב תקומתו סביב טקסטים (גם אם במובן הרחב של המונח) - אין קורס לכתיבה אקדמית? זה מזכיר לי בעיה אקוטית אחרת של מערכת החינוך בארץ, והיא בכלל חוסר הקדשת הזמן הראויה לאוריינות בכיתות הנמוכות ואחרי זה גם הגבוהות. בגלל זה אני שומע סיפורי זועה מאשתי שתלמידים שלה (במכללה) מצפים ממנה להכתיב להם חומרים בשיעורים... ועוד יותר מזעזע שמרצים אחרים אכן נוהגים להכתיב בעת ההרצאה. אבל זו כבר סטיה מהנושא

.

 

[tulkin]

זה אכן מוזר

ואני חושב שיש מקומות בהם יש לזה מענה. אצלנו יש לזה מענה חלקי בכל מקרה, אם אתה מעוניין ברשימת הקריאה בנושא כתיבה אקדמית (בעיקר בהקשר של מדעי החברה) - תגיד ואני אעתיק אותה לכאן.

 

[Unicorn98]

אשמח, תודה ../images/Emo140.gif

 

[tulkin]

הנה:

Zinsser, William. (1990). On writing well (4th ed.). New York: Harper Collins Bem, D. 1987. Writing the empirical journal article. In M. P. Zanna & J. M. Darley (Eds.), The compleat academic: A practical guide for the beginning social scientist, 171-201. Random House: New York. Schneider, B. (1985). Some propositions about getting published. In L. Cummings & P. Frost (Eds.), Publishing in the organizational sciences. Homewood, IL: Irvin, pp. 193-200. Davis, M. S. (1971). That’s interesting! Toward a phenomenology of sociology and a sociology of phenomenology. Philosophy of the Social Sciences, 1, 309-344​

האחרון פחות קשור ישירות לכתיבה ויותר לframing של המאמר, שהוא לא פחות חשוב. חוץ מזה הרצה של הסמינר נתנה לנו מאמר שכתבה בשלוש גרסאות - הגרסא הראשונית שהוגשה לכתב העת, הגרסא השניה, אחרי סיבוב ראשון של רוויו, והגרסא שהתפרסמה בסוף. היא גם חשפה את כל הרוויו שהיא קיבלה ואת כל התכתובת אם העורך. ודיברנו על ההבדלים בין הגרסאות ולמה מה שהתפרסם באמת היה יותר טוב מהגרסא המקורית. וזה היה כמובן מאלף. אני לא יכול לתת את מה שאנחנו כתבנו וההערות שקיבלנו וכו'... אבל הקריאה שלעיל היתה נחמדה והיתה בסיס לדיון והתנסות מאד מעניינים. אני אגב הייתי שמח אם היו עוד שלושה ארבעה שיעורים שהיו עוסקים בזה.

 

[mummy]

זה מאד מעניין! איזה כיף לכם ../images/Emo13.gif במסגרת

המגבלות אולי אתה יכולה להרחיב קצת על ההבדלים שהיו בין הגרסאות השונות של המאמר שהמרצה נתנה לכם - הראשונה, אחרי ריוויו וזו שפורסמה - בהכללות גסות ועד כמה שתוכל. נשמע לי תרגיל מאד מלמד וכל הכבוד למרצה שלכם שהיא מוכנה לחשוף את הדברים ככה. זה פעם ראשונה שאני שומעת על משהו כזה, ואני לא מצליחה לדמיין אף סיטואציה ו/או מרצה מאלו שפגשתי שהיו מעלים דבר כזה מיוזמתם (אם כי זה מיד מעורר אצלי את הרצון לבקש מהמנחה שלי לראות דוגמאות כאלו משל עצמה, אני מניחה שהיא תסכים).

 

[mummy]

צ"ל אתה יכול כמובן... לא אתה יכולה ../images/Emo3.gif

 

[tulkin]

קשה לתאר בדיוק...

טיפה רקע: מדובר במחקר מרובה רמות ניתוח (כלומר מגיעים נתונים מרמת האינדיבידואל, מרמת הצוות, מרמת המחלקה, ומרמת המפעל, כאשר יש השוואה בין כמה מפעלים), ולכן הוא מוצף בבעיות מתודולוגיות אין ספור (איך מודדים מוטיבציה של קבוצה, וכו'). בגדול מטרת המחקר היה למצוא קשר בין diversity וקונפליקט בעבודה לבין ביצועים ברמות השונות. הגרסא הראשונה כמעט נדחתה. הביקורת היתה קטלנית. עיקר הביקורת היתה סביב נקודה מתודולוגית שאחד הבודקים חשב שכמעט בלתי אפשר לתקן אותה בהקשר של הנתונים שנאספו. בד"כ דוחים מאמר בשלב כזה, אבל מסיבה כלשהי נתנו לה revise and resubmit with very high risk. כלומר העורך הבהיר לה שגם השקעה מרובה בעריכה וכתיבה מחדש לא בטוח שיביאו את המאמר לרמה הדרושה. רוב הביקורת, לטענת המרצה שלי, היתה מוצדקת. והיא הלכה לחלק מהקבוצות שהיא בדקה ומדדה עוד נתונים. הגרסא השניה שינתה מקצה לקצה את המאמר. כולל הכותרת שלו שהשתנתה והרעיון המרכזי סביבו הוא נבנה. למעשה הם מיצבו אותו סביב הבעיה המתודולוגית שהיתה בפעם הראשונה ואיך אפשר להתגבר עליה. בפועל, אותו בודק קטלני בזכיר כמה פעמים בביקורתו ספר אחד תאורטי על סוג כזה של מחקרים מרובי רמות, עד שהיא היתה בטוחה שמחבר הספר הוא הוא זה שבדק את המאמר (מה שנשמע הגיוני). בעקבות זאת היא קראה שוב את הספר, ומצאה לנכון לצטט אותו28 פעמים במאמר, והמאמר הפך בעצם למאמר אמפירי שמדגים את העקרונות התאורטיים שיש בספר - דבר שלטענתה הפך את המאמר לטוב הרבה יותר. הגרסא השלישית הכילה רק תיקונים מעטים יחסית לגרסא השניה. המאמר התפרסם האחד מכתבי העת המובילים של התחום.

 

[tulkin]

אפרופו...

מאד מקובל אצלנו "לחשוף" מאמרים בשלבים מאד מוקדמים של הכתיבה. כמעט כל שבוע אחד המרצים מזמין את כולם לסמינר צהריים בו הוא או היא מציגים מאמר שנמצא בשלב כזה או אחר של הכנה ומבקשים פידבק, רעיונות, עזרה, הכוונה. הביקורת בד"כ קטלנית, אבל מדוייקת עניינית ומועילה וברוח טובה. גם לדוקטורנטים אצלנו יש פורום כזה, וכל אחד שיש לו רעיון לפרוייקט או שרוצה להפוך אותו למאמר או להרצאה - מציג אותו וזוכה לביקורת קטלנית (אך עניינית וידידותית) - החל מרעיונות ראשוניים למחקר וכלה בעיצוב המצגת לjob talk של תלמידי השנה החמישית.

 

[פלפל אנגלי]

ספר שאיתו אנחנו עובדים לא מעט

הוא - Earl Babbie, The Practice of Social Research, 10th edition יש לו גם כמה מאמרים (וספרים, אותם לא קראתי) על השימוש של סטטיסטיקה במדעי החברה - אפרופו אחד השרשורים הקודמים. בנוסף, בספר הזה, שעוסק בעיקר בשיטות מחקר, יש פרקים רלוונטיים על הכתיבה. הוא פחות מוצלח מספרו של באבי, אבל מאיר פנים אחרים.

 

[Imperia]

אני לא יודעת אם אוריינות היא הבעיה

לפחות לא במובן הצר, של שליטה בקריאה ובכתיבה. לתמצת חומר של שיעור בכתב, בזמן השיעור, זה מיומנות, שהיא מעבר ללדעת לכתוב. אני לא יודעת אם צריך ללמד אותה בצורה מכוונת. אולי כן, אולי לא, אולי רק תלמידים עם ליקויי למידה. אני חושבת שהבעיה היא שהמורים בתיכון משתמשים בהכתבה הרבה יותר מדי, ולכן הסטודנטים שמגיעים לאוניברסיטה או למכללה לא יודעים להתמודד עם לעשות את זה בעצמם.

 

[Unicorn98]

אני לא בקיא בהגדרה הפורמלית,

אבל בעיניי הקונספט הרחב של אוריינות כולל גם התמודדות עם חלוקת קשב של האזנה, תמצות וכתיבה. זה משהו שהוא לא נלמד באופן פורמלי בשום מקום, ואני מסכים שהבעיה רק מחמירה בגלל הרגלי ההוראה של המורים. אבל אני חולק עלייך שהדבר לא צריך להלמד באופן פורמלי אלא אינטואיטיבי בלבד. אני בהחלט חושב שזו מיומנות שחייבת להרכש בשתי הדרכים באופן משולב (פורמלי והתנסותי-אינטואיטיבי).

 

[the new L]

אני לא חושב שזה עד כדי כך חשוב

בסופו של דבר, מה שחשוב פחות הוא כישורי הכתיבה של הכותב ועד כמה הטקסט כתוב טוב. מה שחשוב באמת במחקר מדעי הוא מה גילה החוקר. מה שחשוב הוא האמת, ולא הצורה בה היא מוצגת. לכן, באופן כללי, העיקר בעבודת מחקר הוא המחקר עצמו. הכתיבה היא בסך הכל דיווח לקהילה המדעית על תוצאות המחקר. על מה גילינו, ואיך גילינו את זה. רצוי כמובן שזה יהיה כמה שיותר מובן, אבל כמובן שהדבר החשוב באמת הוא מה גילינו ואיך גילינו את זה.

 

[tulkin]

אה... סליחה...

במתמטיקה זה אולי קל (ואני מדגיש את ה"אולי"), כי יש שפה פורמלית שבה מבוטאות כל התגליות. יש משפט ויש הוכחה והכל נורא פשוט (כלומר הכל חוץ מלמצוא את ההוכחה, אבל לא על זה אנחנו מדברים). אני כאמור לא קונה את זה אפילו במתמטיקה, אבל מה אני כבר מבין. במדעי החברה והרוח זה ממש לא ככה. אני אפילו אהיה קיצוני לרגע ואני אגיד שהכתיבה היא הכל. לא משנה כמה הרעיונות שלך טובים ויפים, וכמה התגליות שלך חשובות. אם לא תכתוב אותם כמו שצריך, בצורה מובנת ונגישה, אף אחד לא יבין אותם, אף אחד לא יתייחס אליהם והערך שלהם יהיה פשוט - אפס. אבל מה אני כבר מבין... (מה שכן, אני בטוח לא היחיד שחושב כך - למשל הלינק שנתתי קודם פותח בדיוק בטענה הזו על כתיבה טובה)

 

[משוש30]

מעולם לא לקחתי קורס כזה לצערי

פשוט כי לא היה לנו (וגם לי זה מוזר) הדרך בה למדתי לכתוב הייתה באמצעות קריאה רבה של מאמרים וספרים.

 

[the new L]

טענת טענה אבל לא הסברת מדוע היא נכונה

אם יש לי רעיון נהדר, מדוע זה לא מספיק שאסביר מה הוא בצורה שהקורא המשכיל יוכל להבין מה הוא הרעיון ולמה הוא נהדר? (לגבי האם במתמטיקה זה ככה. יש מתמטיקאים גדולים שלא היו כותבים גדולים, ויש גם מתמטיקאים גדולים שכן היו כותבים גדולים).

 

[פלפל אנגלי]

מאחר ויש דרכים מקובלות להביע רעיון באקדמיה

וכמו שאמרו מעלי - במדעים מדויקים (אני מניחה שאפשר להרחיב את זה מעבר למתמטיקה גם לפיזיקה וכימיה על שלוחותיהן) יש דרכים מאד ברורות להביע את הרעיון. אם תתפלסף ארוכות על הרעיון שלך, לא תראה אותו במשפט מתמטי או בדרך המקובלת בדיסציפלינה שלך - אתה חושב שמישהו יקח אותו ברצינות או יפרסם אותו? קח את הרעיון הזה, והפוך אותו על פניו - במדעי החברה אין משפטים מובהקים שיכולים לשמש כמו נוסחאות מתמטיות. זו פשוט דיסציפלינה שונה. לכן, לאופן הכתיבה והבעת הרעיון יש משמעות הרבה יותר גדולה. יש כללי כתיבה אקדמית מסוימים, חלקם רלוונטים לתחום כזה או אחר, חלקם לא. צריך ללמוד אותם, להכיר אותם, להשתפשף בהם, כדי להביע רעיונות בדרך שתאפשר: 1. להיות בהיר כך שיבינו אותך 2. לפרסם (לא פחות חשוב).

 

[the new L]

להביע רעיון

בצורה שתאפשר לקורא להבין את הרעיון הוא לא משימה כל כך קשה. ויש הבדל עצום בין המשימה הזאת, שלדעתי כל מי שמסוגל לבצע מחקר מסוגל לעמוד בה, לבין לכתוב על פי כל מיני כללים שונים ומשונים שדורשים ללמוד קורסים שלמים ולקרוא מאמרים על איך לכתוב. ברור לי שצריך לעמוד במשימה הראשונה - לכתוב בצורה שיבינו אותך. לא ברור לי בכלל למה צריך לעשות מזה סיפור כל כך גדול, כאשר ברור שאם הרעיון עובר בצורה ברורה לקורא, אז הדבר היחיד שצריך להיות חשוב הוא הרעיון עצמו.

 

[tulkin]

להביע רעיון בצורה שתאפשר לקורא להבין...

זו אולי המשימה הכי קשה שיש. תיקון קטן אך חשוב הוא שלא מדובר בקורא. מדובר בקוראים. כל אחד עם רקע שונה, אמונות שונת, נסיון שונה, "אני מאמין" שונה. והמציאות גםפ מכתיבה שלאנשים האלה שרוצים לקרוא אותך ואתה רוצא שיקראו אותך - אין להם המון זמן, ושיש להם הרבה דברים אחרים לקרוא. וולכן הכתיבה לא מספיק שהיא תהיה מובנת (משימה קשה בפני עצמה) - היא צריכה להיות גם נגישה וידידותית למשתמש. אחרת פשוט אף אחד לא ינסה אפילו לדעת שיש לך רעיון טוב. סתם כדוגמא - ראה את הדיון שהתפתח עם כוכב הצפון. יש לה עמדות שונות ושנויות במחלוקת, אבל היא אפילו לא מצליחה להעביר אותם באופן שרוב האנשים מסוגלים להבין אותם.