אני כזאת ילדה מפגרת
נראה לי שהרסתי את הסיכוי היחיד שהיה לי בזמן האחרון לקשר נורמלי. אז הייתי שבורה חודש אחרי שנפרדנו, באמת בכיתי כל יום והכל... היה לי כזה קשה ואז הכרתי אותו וזה היה נראה כמו הזדמנות מושלמת לעבור הלאה ובמקום זה רק המשכתי להיפגש עם האקס ולא שאני מתחרטת על המפגשים האלה עם האקס, הם היו מדהימים אבל גם זה כבר מרגיש ההתחלה של הסוף, כאילו בקרוב הוא ימצא מישהי חדשה מה שאומר שהמפגשים האלה יגמרו. ושוב נשארתי קירחת משני הצדדים, זה תמיד תמיד תמידדדד קורה לי. תמיד הייתה לנו שיחה היום וסיפרתי לו עד גבול מסויים את הבעיה עם האקס והוא אמר שאני צריכה להיות לבד ושהוא שם בשבילי אם אני רוצה ודיייי מה זה הבולשיט הזה אתה לא שם ועכשיו בבצפר אני אצטרך להתעלם ממך ואני לא יכולה אולי אני לא יכולה להתנשק איתך אבל באמת חשבתי שזה יילך לאנשהו