אהה
התלבשתי ממש יפה ובסוף הלכנו למקס ברנר (וישבנו בחוץ אז אפילו נשארתי עם סוויטשירט! גרעיני! מבאס). היה מצחיק ממש אבל בראש שלי דמיינתי משהו יותר מטורף לנסוע בפעם האלף לפולג לא נורא. (מכירים את זה כשאתה מרגיש יפה אבל מבוזבז? דווקא שאף אחד לא רואה אותך? ובצבא אני כלכך לא מושכת שזה באמת בזבוז) וממש בא לי חבר ובכלל מערכת יחסית קרובה כזאת,ומלא זמן לא היה אפילו משהו של כמעט (נראה יל מאז הדברהמוזר הזה שהיה עם דור לפני שנה בערך, אבל שנינו כלכך היינו בריבאונד שאף אחד לא באמת התייחס לזה ברצינות), והקטע שאני לא רואה אף אחת כזאת בעתיד. (נו, אני מוגבלת חברתית, ועד שאני כן מרשה שיכירו אותי אני גם נורא קשה) וזה מבאס רצח כי אני רוצה. וזהו