mayamayamaya1
New member
על כך שהצהרת שאת קנאית
אני לא מבינה למה זה כזה טאבו
הייתי במע יחסים ארוכה מאד ובהמון אספקטים גם ממש טובה (הרבה ספייס הרבה כבוד הרבה שיתוף בדברים המהותיים) ואחת הסיבות שהיא התפוצצה היתה שנורא הפריע לי שהוא לא מקנא בכלל בכלום
ממש בכלל
מרוב שכל הזמן הוא שלח אותי לעשות מה שאני רוצה התחלתי לחשוב מחשבות.. לבדוק גבולות.. לדבר עם מי שבא לי... על מה שבא לי... גם קצת נפגעתי הרגשתי פחות אהובה
זה התחי לממחשבות אח״כ חלומות אח״כ שיחות, בכל שלב סיפרתי לו והוא אמר תעשי מה שאתה רוצה
בסוף התפתתי, ניסיתי, נסחפתי, נכוותי, הצטערתי, התוודיתי, הסברתי, הוא סלח ו... ונפרדנו....
כי הוא לא באמת לא קינא והוא לא באמת היה מסוגל לסלוח
הוא פשוט לא הודה בזה גם לא לעצמו
וכשזה קרה זה שבר אותנו לגמרי
כמובן שממש הצטערתי והוא ממש נפגע
והכל היה ממש רע ואני יצאתי ממש טיפשה
אבל אי אפשר היה להחזיר אחורה ועכשיו אני מבינה שהייתי תמימה
כשחשבתי שאפשר וכדאי לחיות ולאהוב ללא קנאה
עכשיו אני במע׳ יחסים עם יותר מדי קנאה וגם זה לא טוב
ובכל אופן המסקנה- לא לפחד מקינאה זה רגש נורמלי ונפוץ ולפעמים חשוב, רק שישאר במידה..