קישורים למשקיעים: אברי, עירית, עיזה ועימות

Gidi Shemer

New member
יותר מזה

אף מדען הוא לא רובוט וגם הוא לא יכול לנתק עצמו מאמונות ומ- non-biased. הכלים המדעיים מאפשרים לו לגשת לחקור נושא באופן הכי פחות סובייקטיבי שאפשר, אבל הם לא כלים מושלמים.

הפואנטה שלי היא שאם אדם רוצה באמת להבין משהו, ובמיוחד אם הוא רוצה לבדוק את הקונצנזוס (דבר מבורך כשלעצמו) כדאי לו (לטעמי) לא להיכנע לדמגוגיה, אלא לרכוש ידע (עד כמה שאפשר). טיעון דמגוגי הוא משהו שכולנו עושים. זה לא הופך אותו למשהו חיובי. הוא כן יכול להיות חיובי מבחינת האינטרס של הדמגוג.
 

Ofericko

New member


 

דידי שי

New member
אחד הדברים הייחודיים למדע

זה המודעות לכך שהמדען מוטה, ושזה לא טוב.

אחרי שמודעים לזה, אפשר לעבור לשיטות שמצמצמות את ההטייה, כמו סמיות כפולה, דרישה לביקורת עמיתים, ניסוח תיאוריות ניתנות להפרכה ועוד.

תפיסה כזו היוותה את פריצת הדרך של ההתפתחות המדעית, שבזכותה יש לנו אור בבית, ואינטרנט.
 

vegetalien

New member


למרוץ אחר האובייקטיביות לעולם לא יהיו מנצחים, כי אז הניהיליזם ישלוט.
 

subatoi

New member
הבעיה היא שאף אחד מאיתנו

לא יודע שהוא שומע דמגוגיה באותו רגע. ואני לא מדבר רק על נושא הטבעונות, אלא בכלל, בכל תחום בחיים שבו אנחנו שומעים דברים חדשים או הסברים בנושאים שלא הכרנו.
אם אני לא יודע שעובדים עליי, או מגזימים באוזניי, אז אין לי סיבה לחשוד בכלום.

ולצפות מכל אחד להעמיק בכל תחום שהוא רק נחשף אליו, זה לא הגיוני. הרי אנחנו נחשפים כל הזמן להמוני תחומים חדשים. זה דורש זמן ומשאבים ומקורות מידע - שלרוב אין לנו.
וגם אם מישהו יילך לקרוא, איפה הוא יילך לקרוא? מי יכווין אותו למקומות הנכונים באוקיינוס המידע שנקרא גוגל?
אתמול הייתי באירוע לרגל שבוע החלל, אחת השאלות בסוף היתה של איזה
שאמר "קראתי משהו באינטרנט על זה שלא באמת נחתו על הירח"
. לצערי, המדען-המכובד-שעוסק-בחלל-והעביר-את-ההרצאה נתן תשובה צולעת ביותר.

לא שאני בא לטאטא מתחת לשטיח, חלילה. בעיית שטפון המידע וסינונו בהחלט קיימת, והיא אכן בעייתית. אבל קשה לראות מה אפשר לעשות בנידון, מלבד לחנך את האנשים מגיל צעיר ולהגביר את ההסברה בסוגיות החשובות.
 

Gidi Shemer

New member
זה לא שצריך לעשות דוקטורט בכל תחום

אלא פשוט להפעיל ולפתח את החשיבה הביקורתית,

ברגע שאדם שומע הרצאה שנשמעת לו בול מתאימה לתחושות הבסיסיות שלו, ההמלצה שלי היא לא להיתקע בשלב ה"שמעתי הרצאה כל כך מעניינת שפגעה בול במטרה" ומשם ל" אבל X אמר בהרצאה שלו כך וכך, ואני מאד מחזיר מ "- במקום להיתקע שם, להתחיל לחפש מקורות מהימנים לתפיסה הנוגדת ןאז לעמת את עצמך מול מכלול הדיעות הענייניות.
 

subatoi

New member
"להתחיל לחפש מקורות מהימנים לתפיסה הנוגדת

ואז לעמת את עצמך מול מכלול הדיעות הענייניות" זה משפט שמציג דרך מחשבה מאוד שכלתנית ו"אקדמית", שלא קיימת אצל רוב האנשים. גם אצל האקדמאים שבהם. זה פשוט יותר מדי מאמץ. אם אני אצטרך לחפש מקורות מידע מהימנים על כל נושא חשוב שאני שומע עליו ורוצה לגבש דיעה אודותיו, אני לא אעשה שום דבר אחר במשך היום.

ושוב, לא שאני מצדיק את חוסר המעש. קפיצה למסקנות על סמך חוויות, שמועות או תקשורת היא מאוד בעייתית, וככה רובנו מגבשים את רוב הדעות שלנו, בכל נושא.
 

Gidi Shemer

New member
עם זה אפשר לחיות

אבל עדיין לשמור את הכפתור של החשיבה ביקורתית תמיד פתוח ועל ווליום גבוה. ואני דווקא חושב שאתה בדיוק הדוגמה לאחד שעושה את זה. עופריקו דוגמה שניה מצויינת.
 

דידי שי

New member
לאו דווקא בכל תחום

לאו דווקא בכל תחום, קודם כל כי פשוט אין זמן.

אם פתאום בא מישהו, עם טענה לא מוכרת, פתאום שומעים נניח שחלב רגיל בחנות מלא במוגלה, אם בכלל זה חשוב לך, אז כדאי לבדוק בעוד מקום. אולי זה לא חשוב לך, אם ממילא אתה לא צורך, ולא מפיץ אידיאולוגיה לאחרים.
 

subatoi

New member
המוגלה דווקא בכלל לא מעניינת אותי, כיוון ש-

היא לא העיקר.
 

מצלתיים

New member
רק ש"ספירת תאים סומטיים"

זה ביטוי שהמציאה מוצצת החלב באמריקה ובישראל והוא שמור רק לחלב, מ"מניעים אידאולוגיים ורצון טבעי שלהם שהכל יהיה ברור ומחולק לטוב מול הרע".
 
למעלה