סמיאגול, סליחה שלא יכולתי להתפנות
קודם. ראשית, הבנתי שבעניין שמאל-ימין החלטתָ לוותר, ואינני מתנגד, כי כאן זה בכל זאת פורום אתיאיזם ודת, לא פוליטיקה (למרות שאיכשהו הדברים כך או אחרת מתקשרים...). מה שטענתי, זה שהצבת הלאום כערך עליון וקדוש, אינה שונה במאומה מהצבת הדת כערך עליון וקדוש. התגובה שלך היתה, שזו צרות אופקים מצדי. בעניין לא הצלחתָ לתת לי הסבר. לא הצלחתָ להרחיב את אופקי. תראה, דווקא בעניין "רוח האדם" במובן של מצפון, הייתי יכול להסכים אתך. אני מסכים שמצפון זה הרבה מאוד. המצפון שלי דורש ממני לקיים ברצון את רוב עשרת הדיברות, לא לדחוף, לא ללכלך, לא לאכול בשר, לא לדכא עם אחר או אזרחים אחרים במדינתי, וגם לא עובדים זרים במדינתי. אני בטוח, וגם מכיר אישית, אנשים דתיים שהמצפון שלהם אומר להם בדיוק אותו דבר! נעזוב כרגע סטטיסטיקות וקורלציות. כל תינוק יודע, שבכל מגזר יש "אנשים טובים" (כפי שכל אחד מגדיר זאת לעצמו) ו"אנשים רעים". היו כאלה שעשו את ההפרדה לפי לאום וגזע. לדעתם, לאום מסויים היווה מקור לצרות רבות בעולם, והם מצאו פתרון לבעייה: הקימו תאי גזים והובילו את בני הלאום הזה ברכבות אל אותם תאי הגזים. אגב, הם, בעלי הפיתרון הזה, היו בעיקרון אתאיסטים... ולבסוף, שאלה: הבנתי שאני אל, אתה אל, הדרוזים בישראל אֵלים. ומי בארץ לא אל? ומי בארצות אחרות לא אל? ומי השופט העליון שרשאי להחליט מי אל ומי לא?