הניסוח הנכון אמור היה להיות:
נכשלתי על קוצו שיל י', הנה הבהרה: מעולם לא ביקשתי ארוחת חינם או כל מנה או כל הטבה שמשלמים עבורה. מכסימום שזכיתי זו מנה OTH או פטור מדמי חליצה.
יחד עם זאת עמדתי ידועה ואיני מסתיר אותה לגבי הרצון למכסם את החוויה
שלשמה אני מוציא את מיטב כספי. כדי כך, סיפרתי שאני מגיב בפורום, מצלם וכותב. כך אני נוהג גם כיום.
אני מבין שיש חברי פורום שנוהגים אחרת, מקפידים על אנונימיות מוחלטת (אם יש חיה כזו) וזה לגיטימי בעיני.
לא מקובל עלי ה"עליהום" הבוטה, גס הרוח והמעוות, אך לעומת מספר לא קטן של חברי פורום לשעבר שפרשו עקב תגובות בוטות, אין בכוונתי לעשות כך.
ידע מי שגופי לא היה ואינו הפקר לא היה ואינו שק חבטות.
באשר לשאלתך לגבי מה קורה אם: מאחר ומעולם לא התניתי את בואי למסעדה תמורת "חינם", נותר לשני הצדדים רק לעמוד על התנאים שהוסכמו בעת ההזמנה. זה יכול לכלול רישומה בספר ההזמנות, מקום ישיבה, זמן הגעה, משך הארוחה מעבר לאיזה זמן מוקצב ולרוב גם הבאת יין וכיוצא באלו. כה פשוט וכה אלמנטרי.
אני רואה בסיכום חיובי לגבי בקשותי מעין חוזה ששני הצדדים אמורים לקיימו.
אגב, כפי שאני מקפיד להודיע מראש על ביטול ההזמנה, גם אני מצפה ממסעדה לידע אותי אם חל שיבוש או שינוי והיו דברים מעולם לכאלו וכאלו.
כשאתה עושה את כל אלו, מארגן את עצמך לחגוג או לארח בביתך יש לך שליטה
ואחריות מלאה על ההצלחה, כשאתה עושה אירוע במסעדה אתה שותף זוטר
ודי פסיבי והאחריות היא של המסעדה.
לגבי המשפט האחרון שלך - האובייקטיביות שאת אולי מטיפה לה היא אוטופית, לא מציאותית, ואולי גם נאיבית. במילים אחרות: אין חיה כזאת, לא בפורום ולא
בקרב מבקרי המסעדות, או הסרטים או האמנות, המוסיקה ואפילו לא בקרב הרופאים...
מה נותר למרות זאת: לקרוא קריאה ביקורתית, לברר בטוקבקים את הראוי ברור ולהחליט בהתאם לנסיון העבר לאמץ או שלא את ההמלצות.
כך עושים כולם, בשאיפה.
