קפה אל נור - בעקבות המלצה של אבנר ארז (מעבדמזון), כאילו מה?

[נירשלום1]

"ההכללה" היא לא כל כך רחוקה מהמציאות.... בהכירי (מקצועית)

את העולם הזה (לא רק של האוכל) כבר 30 שנה (תקשורת) ו-20 שנה (אינטרנט)אז אסכם את השיחה הזו כך: שונא מתנות יחיה.... (ולא רק שרה). רוב העיתונאים אוהבים מתנות ואוהבים שידעו שהם עיתונאים כדי לקבל צ'ופרים. רוב הבלוגרים לא שונים מהעיתונאים ואצל רבים מהם גבולות החוצפה וחוסר האתיות (האינטרגריטי) עברו כל גבול. תיכנסי לקבוצת פייסבוק בשם: "נקודת מפגש לבלוגוספירה" ותתרשמי מההתרחשות..... וכל האמור בלי קשר בכלל ליכולות כתיבה ואיכותה.

 

[החתולית]

אני מכירה את זה מצויין

הן מהתקופה בה עסקתי ביחסי ציבור, והן כמנהלת פורום שנחשבת לציפור משונה.
&nbsp
משרדי יחסי ציבור הפסיקו להזמין אותי לאירועי בלוגרים, כי אני לא כותבת על ארוחות שאיני משלמת עבורן.
אבל גם אני לא חיה בואקום, והיות שהשם שלי מוכר, אני מקבלת מדי פעם מנה ראשונה, קינוח או כוס יין על-חשבון הבית. פעם זה היה מונע ממני לכתוב על הארוחה, אבל כיום, אני כותבת ומתעלמת מהמנה שקיבלתי ללא תשלום.
&nbsp
אני בהחלט מבינה את חוסר שביעות הרצון מבלוגרים מסוג מסויים שדורש לקבל ארוחות חינם כדי לכתוב ביקורת.
&nbsp
בתחום הצרכני, מערכת יחסי הגומלין היא עתיקת יומין, ותמיד עבדה באותה צורה. חברות שולחות מוצרים לעיתונאים כדי שיוכלו להתרשם מהם ולסקר אותם (והיום גם לבלוגריות ובלוגרים).

 

[נירשלום1]

נחמד שאת מכירה את זה מקרוב אבל את עושה הנחות לתרבות

הבלוגרים (ולא רק) שהשתרשה במקומותינו....!!! זה לא שבלוגר מבקש/דורש ארוחת חינם כדי לכתוב (מאוס כשלעצמו) זה מגיע למקומות בהם בלוגרים ידועים יותר או פחות מפרסמים בזירות שונות את העובדה שהם רוצים, למשל, לבלות סופ"ש באילת, לעשות יום כיף עם הילדים /האחיינים, או משימות אחרות ואז הם "מציעים עצמם לבעלי העסקים " לכתיבה תמורת העניין הנדון......! לצערי התופעה שכיחה במקומותינו.

 

[החתולית]

זה בדיוק אותו הדבר מבחינתי

ואין הנחות.
&nbsp
כולנו מכירים סיפורים על בלוגרים שהבהירו למסעדה שאם לא יקבלו ארוחה חינם למשפחה, יכתבו ביקורת רעה. "סיורים" שארגנו בלוגרים לאיזורים שונים בארץ, כולל שהות של לילה חינם במלון, תמורת כתיבה וכו'.
&nbsp
זה מאוס בעיני, אבל אני תולה את האשמה במי שנבהלים מבלוגרים כאלה ונכנעים להם.
&nbsp
אין הדבר דומה לסיורי עיתונאים, בעקבותיהם נכתבים דיווחים כנים ואמיתיים.

 

[Gרר]

כל ההבדל נעוץ במילה אחת

ביקשתי לעומת קיבלתי. או במילים אחרות: מי היה היוזם.
מבחינתי זה הבדל של מאה שמונים מעלות.

כשהיוזמה ליידע את המסעדה שאתה מדווח עליה היא שלך, זה כבר מטיל צל של אמינות על הדיווח שלך כי ייתכן והתנהלות המסעדה כלפיך לא תהיה כאל סועד רגיל.

אם בנוסף אתה גם מבקש אחרי זה צופרים כלשהם זה בכלל מסיים את הסיפור מבחינתי. זה אולי כשר אבל זה מוציא את כל העוקץ שאני מחפש בדיוווח של סועד רגיל, להבדיל מביקורת של מבקר

אם היוזמה היתה של המסעדה, זה כבר סיפור אחר. יש הרבה סיבות שמסעדות מחליטות לצפר סועד. לצלם היום הרבה מצלמים ולכתוב דיווח מסעדה מניחה שכל אחד יכול. לכל אחד יצא לקבל פה צופר ושם צופר, כסועדים רגילים לכל דבר. זה דבר שתמיד מוסיף נקודות לחווית הביקור אבל לא משהו שבשבילו תהפוך על פניו דיווח וגפ ככה מי שקורא אותך יודע שצופר זה לא משהו שאתה יכול לצפות לו מראש.

כך שכל עוד זו החלטה של המסעדה על דעת עצמה אין לי עם זה בעיה. כשהיוזמה היא של הסועד הדיווח לא יכול להיות שלם בעיניי. עד כמה לא שלם? תלוי במקרה. ברור שהבלוגרים שמבקשים ארוחת חינם זה פוסל אצלי את כל הדיווח. אני אפילו לא אקרא אותו. מכאן והלאה תלוי במקרה.

 

[נירשלום1]

מילה בסלע!

 

[החתולית]

מסכימה עם כל מילה !

דרך אגב, ברוב המקרים, בלוגרים שמבקשים ארוחות חינם, לא כותבים גילוי נאות.
שאלות על מחירי המנות, בדרך כלל אינן נענות.

 

[החתולית]

רוב האנשים מצלמים את האוכל שלהם היום

מלבד זה, אני מבטיחה לך שמסעדה לא תכין למען בלוגר מנה שלא תפריט, או תעשה לו הנחה מיוחדת.
&nbsp
אם מדובר בבלוגר שמישהו במסעדה מכיר, ברוב המקרים אולי ישלחו מנה ראשונה, קינוח או כוס יין על חשבון הבית. לא מעבר לכך.

 

[sweetdreams]

לא חשבתי בכלל בכיוון של הנחה מיוחדת

יותר בכיוון של תשומת לב והקפדה מרובות יותר, בהשוואה לשולחן הממוצע.

אני משערת שכמו שאנחנו מכירים בלוגים וקבוצות אוכל מפורסמות, כך גם בעלי מסעדות, ואם אותו בעל בלוג מוכר בשמו הפרטי, ולא בכינוי סמוי, אז אפשר לזהותו, למשל בעת לקיחת ההזמנה.

אני לא אומרת שזה בהכרח המצב בפועל, או שאותו בעל בלוג הוא בעל אינטרס שיזהו אותו. העליתי את האפשרות שמזהים אותו כהשערה (יתכן ששגויה), ושאלתי בכנות לדעתו (ודעת האחרים מקובלת גם היא בברכה).

לגבי צילומי מנות, גם כאן זוהי השערה, או התרשמות, וככזו היא עשויה להיות שגויה, אבל כמדומני, הרוב מסתפקים בצילום של מנה/שתיים, ולא מקפידים על צילום של כל מנה ומנה לאורך הארוחה. כך שגם כאן אפשר לזהות מתי מישהו הוא עקבי.

 

[החתולית]

הערה מכוערת ומיותרת

שמעידה על חוסר הבנה בסיסי של איך דברים עובדים במסעדות, ועל חוסר הכרות עם הבלוגר הספציפי אליו התייחסת.
&nbsp
&nbsp