קצוות, שליטה, ומה שביניהם

[Deerest]

לקחת את הדוגמא לקצה שלא ראיתי...

הגלים שלנו הם לא כתוצאה מרוח. על כל גל יש חלק מאיתנו... מעין שגריר שלנו לסוג ואופי המעשה שהגל מאפיין אותו. יש גל של אומץ ויש גל של פחד... יש גל של אשמה ויש גל של אחריות... יש גלים מעורבים... ויש גם שפל וגאות...

 

[spectacular]

שנמשיך עם הדוגמה הזאת?

אז אם יהיו לנו הרבה גלים של פחד, ויווצרו המון מעגלים סביבנו, האם הרחבנו את מעגל חיינו,

 

[Deerest]

אם תעמדי מלמעלה

תוכלי לזהות את סוגי המעגלים שלך... או אלו שמתקרבים אלייך... הגלים של הפחד הם קטנים ובתדירות גבוהה... שמפריעה לגלים אחרים להיווצר.

 

[spectacular]

גלים,גלים.

הגלים של הפחד יכולים להיות ענקיים, חוקי הפיזיקה אינם חלים על רגשות.

 

[Deerest]

יחסיות כבר אמרנו?

אכן, אם גלי הפחד שולטים בים שלנו, בסופו של דבר הם נראים לנו ענקיים. כי אט אט אנחנו נהיינו קטנים...

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

זה יפיפה מה שאמרת כאן דירסט

מהסתכלות בשרשור אני רואה שההתחלה ביקשה לדון בקצוות ותוך כדי דיון הגיעה המילה פחד. מזה אני יכולה להסיק שמפחיד בקצוות? שההתמכרות היא אולי לתחושת הפחד ולאו דווקא לקצוות? אולי לתחושה של אחר כך? כדאי לדבר על הפחד שיש כאן... אלה השערות כמובן, אפשר להסכים ואפשר גם לא אפשר להתיחס אם בא לכם. ועוד פתיחת דלת, מה דעתכם, אפשר להיות בקצה מחשבתי, בלי להיות בו פיזית? בהנחה ששיניהם אינם אותו הדבר כמובן. יום נעים

 

[Deerest]

תחושות

פחד, התרגשות, מחשבה - מה יוצא דופן? התמכרות היא תמיד לתחושות שעולות בנו כתוצאה מ... וואו, איזו רשימה ארוכה. ואלו שמכורים לתחושה שאחרי נהנים פעמיים. איזה כיף להם. אם אני מבין את כוונתך בפסקה השניה שלך... אני חושב שאפשר לחוש גם בלי להיות שם, בקצוות, רק מתוך מחשבה על להיות שם. ההשפעה עשויה להיות מדהימה. רובנו עושים זאת יום יום מבלי להיות מודעים כלל לתהליך, לעוצמה שבחשיבה והשפעתה על תחושותינו. "...אבל זה לא בשליטתי". מוכר לך?

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

ממממ....לא על זה חשבתי

אבל בסדר. מכירה את "זה לא בשליטתי"... מימים ימימה. פעם היה בא לבקר לעיתים קרובות... עד שסילקתי אותו. הוא שם לי בד על העיינים, עמד מאחורי ןכיוון אותי איך ללכת. אני רקעשיתי את מה שהוא אומר ולא ראיתי כלום... לא מצא חן בעיני, אני אוהבת לראות.אז אמרתי לו שלום. היום, גם "זה לא בשליטתי", נמצא בשליטתי רק מה? אני מאוד אוהבת להיות "לא בשליטתי"...

 

[Deerest]

למה כיוונת ב"קצה מחשבתי..."

ו... כשאת אומרת "לא מצא חן בעיני"... מה העיר אותך? וכשאמרת לו שלום הוא פשוט הלך?

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

לא, אף אחד לא הלך כשאמרתי שלום

תמיד היה קשה, מתיש מבהיל השרדותי.איום ונורא. מה העיר אותי? תחושה ברורה שיש כאן משהו שאני מפספסת, כל הזמן וכל פעם מחדש.ונמאס לי מזה. כיוונתי לביחד. הליכה לקצה לבד מכאיבה ומשאירה צלקות.יש צלקות שאני נושאת בגאון למרות הכאב שהן מזכירות לי כל הזמן. כשיש למי להגיד ולספר זה האישור שלו אנו נזקקים כל לך וכל הזמן. חלק ניכר מהזמן גם מבלים בלהגיד שזה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים וגם לזה מחפשים אישור, חבר לדיעה לתחושה. לא חושבת שאפשר בכלל לדבר על ה"קצוות", הם ממילא נמצאים נראה לי מוזר לדבר על רגל ימין שלי כשהיא עוד אצלי, ברוך השם... וגם, אפשר לדבר ביחד על קצוות רק כשכולם שם. אם מדברים ומסבירים, נעלם הקצה.ביחד אמיתי נוצר מתוך אמונה ברורה במי ומה האדם השני. אחרת יש כל הזמן הסברים למה הקצה שלי טוב או לא יותר משלך. בקצה הכל מובן וברור כי משם זה משהו אחר או בכלל לא. יש קצה של קצה שכשמקפדים זנבו זה קץ ערב טוב

 

[Deerest]

לפעמים

כדי לדעת שהיית בקצה, את צריכה להיות/ללכת (ל/שם) לבד. יש בזה משהו... לדעתי, אנחנו מדברים כל הזמן על המרכז אבל מסיבות שאינן מובנות לי מכנים אותו קצה. עדיין לא מצליח להתחבר ל - אפשר להיות בקצה מחשבתי, בלי להיות בו פיזית? בהנחה ששיניהם אינם אותו הדבר כמובן. ואיך זה קשור לביחד? אני מרגיש שאני כל כך קרוב ולא מצליח לאחוז.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

............

עשית לי צמרמורת... מסכימה עם המרכז/קצה. אפשר ללכת לבד,מסוכן, עלולים לא לחזור, או לחזור לא שפויים. או ש... עם חבר אמת...(קודם צריך למצא אותו). אולי פעם נדבר על המושג/מונח חבר... קצת קשה להבין את העובדה שאנחנו לא הולכים לשום מקום. כל החיים מלמדים אותנו "ללכת קדימה" "לפרוץ" "להתקדם" כל המושגים והמונחים מלמדים שאנחנו הולכים בקו ישר לאנשהו... וזה לא כך... אין מה לאחוז, אדם יקר, הכל כבר כאן...

 

[Deerest]

../images/Emo185.gif חם.

טוב לצמר...... אני מקווה שלא הכל... וגם אם כן, אני אוהב לאחוז. זה הרפלקס, עוד מאז.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

טוב ...

חיוך