גנים, דם, ומה שביניהם
הגנים הם רק של תורמת הביצית (זוגתך) ותורם הזרע. השהיה ברחם לא משנה שום דבר בגנים. לגבי הדם: דם האם (או הפונדקאית) לא נכנס לגוף העובר. בשליה מתבצע תהליך די מורכב של העברת חמצן וחומרי מזון (nutrients) מדם האם לדם העובר, אבל שתי מערכות הדם נשארות נפרדות. כך, למשל, אם לאם יש סוג דם עם Rh שלילי, ולעובר חיובי, אין סכנה אלא כאשר הם נחשפים זו לדמו של זה עקב פציעה (למשל בלידה) או פעילות רפואית (למשל דיקור מי שפיר). ועוד יותר מדהים זה שאשה נשאית איידס יכולה ללדת תינוק שאינו נשא, אם נוקטים בצעדי זהירות מתאימים בזמן ההריון ובעיקר בלידה. למרות זאת, לסביבה ברחם יש השפעה גדולה מאוד על העובר. ידוע, כמובן, שאם האם (או הפונדקאית) אוכלת/שותה/מעשנת דברים מסויימים, הדבר משפיע על העובר. יש גם כאלה שטוענים שלחץ נפשי שהאם נתונה בו נותן את אותותיו גם בעובר. יש הסוברים שהומוסקסואליות נובעת (גם) מהסביבה ההורמונלית ברחם. מחקרים הראו שתינוק בן יומו מזהה את הקול של אימו - בגלל ששמע אותה מדברת כשהיה ברחמה. בקיצור, אם את נושאת את העוברים שנוצרו מביציות זוגתך, הגנים והדם עדיין שלה, אבל השפעות סביבת-הרחם הן שלך. כמובן שבשביל כל זה צריך לעבור תהליך של IVF, שהוא הרבה יותר מסובך ובעייתי מסתם הזרעה, וצריך לחשוב טוב אם זה באמת כל כך חשוב לכן. עוד הערת אגב: למיטב הבנתי, לפי החוק, זו שיולדת היא האמא. גם אם כולם (את, זוגתך, הרופאים) יעידו שהביצית היתה של זוגתך, אין לה שום זכויות (מבחינת החוק בישראל) בילד שנולד מרחמך.